אטלס חיפה והכרמל
אטלס חיפה והכרמל, הוא אטלס שיצא לאור בשנת 1980, על ידי החברה למחקר מדעי שימושי של אוניברסיטת חיפה ואגף המדידות של מדינת ישראל. העורכים הראשיים הם הפרופסורים ארנון סופר וברוך קיפניס.
 | |
| כריכת אטלס חיפה והכרמל, 1980 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה |
אטלס |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1980 |
  | |
מטרת האטלס עריכה
בניגוד לאטלסים לאומיים כמו אטלס ישראל, ישנם מקומות שבהם מוציאים גם אטלסים עירוניים ואטלסים אזוריים, כמו אטלס ירושלים. נוהג הוצאת אטלסים כאלה היה שכיח בעידן הפרה דיגיטלי, והאטלס היווה מאגר חשוב לנתונים על העיר והאזור למשך שנים רבות.
אטלס חיפה והכרמל,[1] הופיע בשלהי העידן הפרה דיגיטלי. עורכיו ארנון סופר וברוך קיפניס כותבים על מטרתו: להציג את אזור חיפה והכרמל לאוכלוסיות רבות ולשימושים מגוונים - אנשי מנהל ועסקים, חוקרים, מתכננים ומקבלי החלטות, תלמידים וסטודנטים וקהל משכיל שוחר דעת. המטרה היא להנגיש תהליכי הווה לצד תהליכי העבר, להציג בעיות חברתיות כלכליות וסביבתיות, למען העתיד.
האטלס, בדומה לאטלסים עירוניים - אזוריים אחרים בעולם, מציג במפות, בטקסט ובתמונות את המרכיבים השונים של הנוף הטבעי והנוף התרבותי של אזור חיפה והכרמל. מבחינה גאוגרפית זהו אזור מגוון הכולל - הר, מישור וחוף ים. ליבתו של האזור היא העיר חיפה ופרבריה, המשולבים בתוך פארק הכרמל מחד, ואזורי תעשייה, מסחר ותחבורה - בעיקר הנמל, מהצד השני. באזור זה התקיימה התיישבות רציפה של האדם משחר הפרהיסטוריה, ועד ההווה.
כדי להגדיל את קהל היעד, האטלס הוא דו לשוני - בעברית ואנגלית.
פרקי האטלס עריכה
האטלס חולק לשישה פרקים:
הפרק הראשון הפותח את האטלס, כמיטב המסורת של הגאוגרפיה, מתאר את הנוף של הסובב הטבעי. תשומת לב מיוחדת ניתנו לנושאים של איכות אוויר ואיכות המים שהם נושאים בעלי חשיבות באזור חיפה וסביבתה.
מפות הסובב הטבעי מתחילות עם המסד הגאולוגי והגאומורפולוגי, אחריו לפי הסדר מוצגים הנושאים: קרקעות, צומח, אקלים ומשאבי האוויר והמים.
הפרק השני הוא הפרק ההיסטורי. הפרק בנוי בצורה כרונולוגית, החל מהתקופות הפרהיסטוריות ועד הקמת מדינת ישראל. רוב המפות עוסקות באזור כולו ובעיקר בהר הכרמל, ששימש מקום לפעילות אנושית לאורך כל ההיסטוריה. מפה אחת מציגה את כל האתרים הארכאולוגיים בעיר חיפה, והיא מלמדת עד כמה חיפה עשירה באתרים כאלה - למרות הדימוי המקובל. המפה השנייה מתרכזת בחוף הים, ובממצאים הארכאולוגיים התת-ימיים בעיקר בחוף הכרמל. אלה נשמרים עקב מבנה המיוחד של אדן היבשת מבחינת הטופוגרפיה והגאולוגיה שלו.
שלושת הפרקים הבאים עוסקים בנושאים עכשוויים מתחום הגאוגרפיה האנושית: מבנה העיר, האוכלוסייה והתחבורה. בתוכם מוצג מבחר גדול של מפות - החל בשחזור התפתחות השטח הבנוי העירוני בתקופות השונות, מערך שימושי הקרקע דרך מאפייני האוכלוסייה והכלכלה העירונית. סוגרת את קבוצת המפות האלה מערך התחבורה - בעיקר התפתחות מערכת הכבישים ונמל חיפה. בכל המפות בשלושת הפרקים האלה, הושם דגש על המצב בהווה - למעשה שנות השבעים של המאה העשרים, שבהם נאספו הנתונים עבור מפות האטלס.
בפרקים אלה מושם הדגש על המשמעות של המבנה הטופוגרפי והפיזי של העיר והשפעתו על המשתנים האנושיים. כך לדוגמה מרכזי העסקים בעיר, מחולקים לשניים - המרכז של העיר התחתית ליד הנמל, המרכז בהדר הכרמל - מדרגה טופוגרפית אחת מעל העיר התחתית.
בתוך הפרקים האנושיים מוקדשות מפות לנושא המיעוטים בעיר ותפוצתם, הן באזורים ההיסטוריים שלפני מלחמת העצמאות, וכלה בהגירה הפנימית של אוכלוסיית המיעוטים במהלך השנים.
הפרק השישי - תכנון, מרכז את מירב התוכניות שהוכנו לעיר חיפה ולשכנותיה השונות מחד, ולמחוז כולו מאידך. לתכנון היה תפקיד חשוב מאוד בעיצוב הנוף העירוני של העיר. ראשיתו של התכנון בתקופת המנדט מאחר שהם ייחסו חשיבות מיוחדת לעיר כעיר תעשייתית ועיר נמל שאמורה לשרת את הצרכים האימפריאליים של הבריטים במזרח התיכון. מאז קום המדינה, נמשך מעשה התכנון אשר בעיקרו ניסה לשלב את מגמות ההווה והעתיד, עם העובדות והרעיונות של תכנון הבריטי.
כאמור, כל מפה מלווה בטקסט דו לשוני מקיף מאוד, המתאר, מסביר ומנתח את המוצג במפה. מבחינה זאת האטלס מהווה מקור חשוב ביותר שסיכם מאות מאמרים, דוחות ופרסומים בכל התחומים - אלה מובאים בסוף האטלס ברשימת מקורות מרשימה המחולקת בהתאם לפרקי האטלס.
המערכת והכותבים עריכה
שני העורכים הראשיים של האטלס - ארנון סופר וברוך קיפניס, גייסו צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה וממוסדות אקדמיים נוספים בארץ - הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן. כמו כן מהמכון הגאולוגי, ממחלקת העתיקות הממשלתית, רשות הגנים הלאומיים ועוד. סה״כ כ-30 חוקרים.
את הצד הציבורי של הוצאת האטלס, השגת משאבים ופיקוח ניהלה מועצה ציבורית בראשות השופט אמנון כרמי, גרשון אבנר - נשיא אוניברסיטת חיפה, יצחק הופמן מנכ״ל החברה לפיתוח חיפה ונפתלי וידרא מנכ״ל המכון לחקר הספנות, ויו״ר מועצת המנהלים של רשות הנמלים.
הערות שוליים עריכה
- ^ סופר, א., קיפניס ב.,(עורכים), 1980, אטלס חיפה והכרמל, הוצאת החברה ליישום אוניברסיטת חיפה ואגף המדידות ממשלת ישראל.