אדרא רבא

מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז
(הופנה מהדף אידרא רבא)

אדרא רבא (בעברית- האספה הגדולה) הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א).

אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.

תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא.

על פי פיוט בר-יוחאי לרבי אברהם אזולאי חברי האידרא כנגד עשר הספירות:

  1. כתר-רשב"י
  2. חכמה-רבי אלעזר בנו
  3. בינה-רבי אבא
  4. חסד-רבי יהודה
  5. גבורה-רבי יצחק
  6. תפארת-רבי יוסי בר יעקב
  7. נצח-רבי חזקיה
  8. הוד-רבי ייסא
  9. יסוד-רבי חייא
  10. מלכות-רבי יוסי
ספר האידרא רבא, עם פירוש יין הרקח מאת רבי יהודה פתיה, בגדאד, 1908

במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.

עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות'.[1]

מנהגים

עריכה

בליל שבועות נפוץ מנהג לקרוא את האדרא רבא, כפי שמופיע בתיקון ליל שבועות. יש הנוהגים להוסיף את האדרא זוטא, בהתאם לזמן הנותר בלילה.

ישיבת האידרא נקראת כך על שם קטע זה בזוהר.[2]

מערת האדרא רבא

עריכה

זאב וילנאי זיהה את מערת האדרא ליד כביש מירון - צפת, נ.צ. 766465 / 244188 וציין שבשנת 1955 נבנה שם בניין קטן .[3]

זיהוי נוסף למערה נמצא בכביש המוביל (מדרום) לקדיתא נ.צ. 767484 / 244494

שני המקומות אינם נכללים ברשימת המקומות הקדושים ליהודים, בישראל. [4]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הקדמה לספר 'יפה שעה' פירוש על האידרא רבא של הרב שלמה הכהן מסלוניקי. ההקדמה נכתבה בידי תלמיד מישיבת שער השמיםאתר ספרי עברית)
  2. ^ וכרמז על שם מייסדה, בעברו הרב הראשי לישראל, שלמה גורן
  3. ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 67-66
  4. ^ מקומות ואתרים קדושים, באתר המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים



  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.