ויקיפדיה

אישטוואן רוז'אהדי

רופא הונגרי-יהודי

אישטוואן רוז'אהדי, (במקור עד 1945 רוט, בהונגרית: Rózsahegyi István;‏ בודפשט, 18 ביולי 1909 – מונטריאול, 14 ביוני 2013) היה דוקטור לרפואה (MD), רופא פנימי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט (דוקטורט זוטר) למדעי הרפואה (1958), דוקטורט מלא (PHD) (1978).

אישטוואן רוז'אהדי
Rózsahegyi István
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 ביולי 1909
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 2013 (בגיל 103)
מונטריאול, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Róth István עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת פרייבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא פנימי, אקדמאי, רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

אישטוואן רוט נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר וילמוש רוט (1878–1944) ושל ז'ופיה קליין (1883–1957)[1]. החל את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון הראשי האוונגלי בבודפשט, ולאחר מכן המשיך בתיכון המלכותי ההונגרי ברז'ני דניאל ברובע החמישי של בודפשט, שם ניגש לבחינת הבגרות שלו ב-1927. בשל הנומרוס קלאוזוס, החוק המפלה את היהודים באוניברסיטאות, הוא נרשם לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת וינה, לאחר מכן עבר לפרייבורג אים ברייסגאו בגרמניה, שם קיבל בשנת 1934 את הדוקטורט שלו ברפואה. אישטוואן רוז'אהדי עבד במכון של הפרופסור לפתולוגיה לודוויג אשוף, והפרסומים הראשונים שלו הופיעו באותה תקופה. לאחר שחזר הביתה - בשנת 1937 - אישר את התעודה שלו (כרופא) באוניברסיטת ארז'בט בפץ'. מאוגוסט 1937 עד ינואר 1943 עבד במחלקה ג' של בית החולים היהודי (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט. בשנת 1942 עבר את בחינת המומחה ברפואה פנימית.

באוגוסט 1940 נקרא לראשונה למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) למשך 3 חודשים ולאחר מכן ב-15 בינואר 1943 נאלץ להתייצב שוב. הוא נשלח בתחילה למחנות עבודה בהונגריה, מאוחר יותר לבאלפ (על גבול הונגריה אוסטריה), משם למחנה הריכוז מאוטהאוזן, ולבסוף לגונסקירכן. לאחר עשרים ושבעה חודשים של סבל הוא שרד ושוחרר ב-5 במאי 1945.

רוז'אהדי חזר לביתו ביולי 1945 ורק ב-1946 הצליח להתאושש. עבודתו הראשונה הייתה במחלקת הבריאות של "הוועד הלאומי לסיוע יהודי" (OZSSB), שם עבד כרופא ראשי משנת 1946. מאפריל 1948 הוטל עליו לארגן את רשת הרפואה התעסוקתית של תשלובת הפלדה והמתכת מנפרד וייס (לאחר הלאמתה ב-1950 שונה שמה ל"מפעלי הפלדה והמתכת מתיאש ראקושי), לאחר מכן עמד בראש מחלקת הבריאות של סטלינווארוש (העיר של סטלין שכיום שמה דונאויווארוש). מ-1 באפריל 1950 עד 31 ביולי 1977, עד פרישתו, היה ראש המחלקה הקלינית והמנהל של המכון הלאומי לבריאות תעסוקתית (OMI). בשנת 1959 קיבל הסמכה מקצועית בבריאות הציבור ובאפידמיולוגיה ובשנת 1968 ברפואה תעסוקתית. בין 1961 לבין 1987 השתתף רוז'אהדי בעשרה קונגרסים בינלאומיים. היה חבר בוועדת מדעי התעסוקה של האקדמיה ההונגרית למדעים מאז הקמתה ועד 1994. משנת 1968 ועד פרישתו היה חבר בוועדת הבוחנים הארצית. כמו כן הוא ניהל את תת-הוועדה לשיקום של ה-ETT עד 1958, אז נוסדה האגודה ההונגרית לשיקום. לאחר פרישתו תרגם לגרמנית את ספרו של אימרה ליטמן "מידע כירורגי בתרגול רופאים מחוזיים".

חיים אישיים עריכה

אשתו הראשונה הייתה אליס מולנאר (1914–1957)[2], בתם של הפקיד שאנדור מולנאר ושל יוליאנה שטיינפלד, לה נישא בבודפשט ב-1939. לאחר פטירתה נשא את מרטה. בשנת 2000, בגיל 91, עזב את הונגריה והתיישב בקנדה.

חברויות עריכה

  • חבר נספח באגודת השיקום של ה-GDR
  • חבר כבוד של Gesellschaft für Tauch - und Überdruckmedizin

כתביו עריכה

  • Munkaártalmak pathogenesise és megelőzése. Fischer Antallal, Gerő Sándorral és Sellei Camillóval. (Orvosi Hetilap, 1949, 15.; 1950, 31–32.)
  • A coissonbetegség etiológiája, pathogenezise és klinikája. (Orvosi Hetilap, 1954, 7.)
  • Caisson munkások idült osteoarthropathiája. Deák Pállal. (Orvosi Hetilap, 1955, 24.)
  • Carsson munkások elektrokardiographiás vizsgálata. Kenedi Istvánnal. (Orvosi Hetilap, 1955, 36.)
  • A caisson-betegségről. Kandidátusi értekezés. (1958)
  • A rehabilitáció újabb útjai. (Orvosi Hetilap, 1959, 17.)
  • Ólommérgezettek kezelése hazai, E. Gy. T. 1271 jelzésű calcium-dinatrium-aethylendiamin-tetraacetát (Ca EDTA) készítménnyel. Soós Gáborral, Erdődi Zoltánnal. (Orvosi Hetilap, 1959, 30.)
  • A klinikus feladatai a rehabilitációban. (Orvosi Hetilap, 1960, 32.)
  • A munkaköri alkalmasság orvosi megállapításának irányelvei. I–II. kötet. Szerk. Rózsahegyi István. Budapest, 1961
  • Újabb adatok a caisson munkások EKG-eltérésének keletkezéséhez és a szivetváltozás dinamikájához. Kenedi Istvánnal. (Magyar Belorvosi Archivum, 1962, 3.)
  • A rehabilitáció jelentősége és módszerei. (Orvosi Hetilap, 1962, 15.)
  • Fokozott S-hydroxyindolecetsav-ürítés caissonmunkásokon. (Orvosi Hetilap, 1962, 49.)
  • Szubakut izocianát mérgezés, újabb ipari mérgezés. Román Évával. (Orvosi Hetilap, 1963, 4.)
  • Az éjjeli szanatóriumok szerepe a rehabilitációban. (Orvosi Hetilap, 1963, 33.)
  • A Frenolonnak a reakcióidőre, a tremorra és a koordinációra gyakorolt hatására vonatkozó vizsgálatok. Hódos Tiborral, Soós Gáborral. (Magyar Belorvosi Archivum, 1964, 5.)
  • A Trioxazin hatása a tremorra, a reakcióidőre és a koordinációra. (Magyar Belorvosi Archivum, 1966, 6.)
  • Diagnosztikus és prognosztikus tapasztalataink CaEDTA adagolásával ólommérgezésben. Soós Gáborral, Román Évával. (Orvosi Hetilap, 1966, 30.)
  • A felvétel előtti orvosi vizsgálat jelentősége a vibrációs ártalmak megelőzésében. Kákosy Tiborral, Román Évával és Soós Gáborral. (Orvosi Hetilap, 1967, 37.)
  • A tri-orto-krezil-foszfát (TOCP) mérgezésről egy eset ismertetése kapcsán. Soós Gáborral, Dobranovics Ilonával, Román Évával és Kákosy Tiborral. (Orvosi Hetilap, 1967, 47.)
  • A brucellosis differenciáldiagnosztikai problémái. Román Évával, Soós Gáborral és Kákosy Tiborral. (Orvosi Hetilap, 1968, 23.)
  • Időszakos orvosi vizsgálatok jelentősége a vibrációs ártalmak megelőzésében. Kákosy Tiborral, Román Évával és Soós Gáborral. (Orvosi Hetilap, 1969, 14.)
  • A túlnyomásos oxigén alkalmazása a gyógyításban. (Akadémiai Értesítő, 1970)
  • A rehabilitatio néhány kérdése a szülészetben és a nőgyógyászatban. (Magyar Nőorvosok Lapja, 1973, 1.)
  • Carsson munkások audiológiai vizsgálata. Láng Judittal. (Orvosi Hetilap, 1975, 6.)

פרסים והוקרה עריכה

  • מדליית ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית דרג זהב (1950)[3]
  • רופא מצטיין (1954)[4]
  • מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1960)[5]
  • רופא דגול (1973)
  • מסדר הכשרון של העבודה דרג כסף (1976)[6]
  • מדליית הזיכרון של מרקושובסקי (1984)

לקריאה נוספת עריכה

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Emed, Alexander (2011). רופאים הונגרים ממוצא יהודי. ISBN 9789633295373.
  • Révai új lexikona XVI. (Rac–Sy). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2005. ISBN 963-955-626-2 (הלקסיקון החדש של רוואי)
  • Lazarus, David (2009-08-05). "Respected doctor marks his 100th year". The Canadian Jewish News.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 225/1908. folyószáma alatt".
  2. ^ "Rózsahegyi Istvánné halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi állami halotti akv. 954/1957. folyószáma alatt".
  3. ^ Magyar Közlöny, 1950. december 28. (214-215. szám)
  4. ^ "Két kitüntetett orvos". Magyar Nemzet. 1954-07-31.
  5. ^ Magyar Közlöny, 1960. február 4. (9. szám)
  6. ^ Magyar Közlöny, 1976. január 8. (1. szám)
  ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אישטוואן רוז'אהדי".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אישטוואן_רוז%27אהדי&oldid=37759749"