אכיפה בררנית

מצב בו מפעילות רשויות האכיפה שיקול דעת במהלכה
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חוסר הבחנה בין אכיפה בררנית לאכיפה חלקית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אכיפה סלקטיבית (או אכיפה בררנית) מתרחשת כשגורמים ממשלתיים כמו שוטרים, תובעים, או רגולטורים מפעילים שיקול דעת בעת האכיפה (אנ'), ומשתמשים בכוחם להחליט האם להעניש אדם או ארגון שעבר על החוק.

במקרים מסוימים, אכיפה סלקטיבית אכן רצויה[1]. לדוגמה, אזהרה מילולית של בני נוער עשויה לשנות את התנהגותם ביעילות, מבלי להזדקק לענישה משפטית, ולהימנע מהעלויות המשפטיות והממשלתיות. במקרים אחרים, אכיפה סלקטיבית עשויה להיות בלתי נמנעת. לדוגמה, הדבר עלול להיות בלתי מעשי עבור שוטרים אם ינפיקו דו"חות תנועה לכל מי שחורג מהמהירות המותרת, ולכן, ייתכן שבלית ברירה יגבילו עצמם למקרים בוטים של נהיגה בפזיזות.

בישראלעריכה

אכיפה בררנית היא אחת משלוש סיבות לבקשת הגנה מן הצדק. נפסק שלא כל אכיפה בררנית היא פסולה, אלא רק כזו שנעשתה ממניעים פסולים, כלומר כאשר אחרים לא הועמדו לדין באותה עבירה מתוך שרירות, שיקול זר או מניעים פסולים.[2]

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הטענה של הגנה מן הצדק לגבי האכיפה של איסור העסקת עובדים בשבת לאור מספר ההיתרים הרב לעבודה בשבת והאכיפה הבררנית של החוק.[3] על החלטה זו הוגש ערעור שבית הדין הארצי לעבודה קיבל, קבע שלא הוכחה כדבעי טענת אכיפה בררנית והתווה את המבחנים שעל בתי הדין האזוריים ליישם בסוגיה זו.[4]

ניתן לטעון בבית המשפט נגד אכיפה בררנית, אשר יכולה להביא לכדי ביטול כתבי אישום. זאת בכפוף לתנאים שנקבעו בהלכת בורוביץ.[5]

בארצות הבריתעריכה

בארצות הברית, "תזכיר מורטון"[6] משנת 2011 קבע סדרי עדיפויות לאכיפת ההגירה והמכס בארצות הברית, ונועד להעביר משאבים לאכיפה במקרים בהם מדובר בפושעים ועבריינים. הדבר התפרש כוויתור על העמדה לדין של שוהים בלתי חוקיים שאינם עבריינים פליליים, והתמקדות באלה המבצעים עבירות פליליות. סדרי העדיפויות הודגשו עוד יותר על ידי התוכנית הנדחית להגעת ילדות שהחלה בשנת 2012. התוכנית השתמשה בסמכות השיקול של הרשות המבצעת כדי להעניק לאנשים מסוימים שהוכנסו לארצות הברית באופן לא-חוקי בעוד היותם קטינים את האישור הזמני לחיות ולעבוד בארצות הברית.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מיכל טמיר, "Public Law as a Whole and Normative Duality: Reclaiming Administrative Insights in Enforcement Review", כתב העת של טקסס בנושא חירויות אזרחיות וזכויות אזרח (2006)
  • מיכל טמיר, אכיפה סלקטיבית, נבו, 2008

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Peter Cane, Responsibility in Law and Morality, Hart Publishing, 2002. (באנגלית)
  2. ^ רע"א 6396/96 סימונה זקין ואחרים נ' ראש עיריית באר שבע ואחר, ניתן ב-8 ביוני 1999, פסקה 16 לפסק דינו של השופט זמיר.
  3. ^ ת"פ (אזורי ת"א) 1121/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת נ' מדינת ישראל, ניתן ב-28 בינואר 2007.
  4. ^ ע"פ (ארצי) 14/07 מדינת ישראל - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה נ' הום סנטרס (עשה זאת בעצמך) בע"מ, ניתן ב-22 בנובמבר 2007.
    על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הוגש ערעור לבית המשפט העליון שנדחה בשל אי מיצוי ההליך בבית הדין האזורי לעבודה: רע"פ 278/08 הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ ואחרים נ' מדינת ישראל - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, ניתן ב-14 במאי 2008.
  5. ^ ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ ואחרים, ניתן ב-31 במרץ 2005.
  6. ^ John Morton, Exercising Prosecutorial Discretion Consistent with the Civil Enforcement Priorities of the Agency for the Apprehension , Detention and Removal of Aliens, June 17 2011