המחאה נגד הרפורמה המשפטית

מחאה נגד ממשלת ישראל ה-37 בשל קידום רפורמה במערכת המשפט
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית (מכונה גם המחאה נגד המהפכה המשפטית[3] או, בפי תומכי המחאה: המחאה נגד ההפיכה המשטרית[4]) היא תנועת מחאה שורשית המקיימת אירועי מחאה המונית כנגד התוכנית של ממשלת ישראל השלושים ושבע, ל"רפורמה במערכת המשפט", שראשיתה בארבעה נושאים: שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום נרחב בסמכויות בית המשפט העליון, החלשת מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה והפיכת משרת היעוץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרות אמון. לטענת המוני המוחים, יישום התוכנית יעניק כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת ויהפוך את ישראל לדמוקרטיה חלולה ובפועל לדיקטטורה. במאי 2023 ציין הוגה התכנית, השר יריב לוין, שמצב כזה אכן היה עלול להתרחש אילו הייתה מתקיימת התכנית בגרסתה המקורית.[5]

המחאה נגד הרפורמה המשפטית
תאריכי המאבק 4 בינואר 2023 – הווה (שנה ו־8 שבועות)
מקום

מוקדים עיקריים:

קואורדינטות 32°04′24″N 34°47′26″E / 32.073333333333°N 34.790555555556°E / 32.073333333333; 34.790555555556
עילה הרפורמה המשפטית בישראל, משפט נתניהו, הממשלה ה-37
מטרה
שיטת המאבק הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מחאה לא אלימה
סטטוס פעיל
תוצאה עיכוב החקיקה
דמויות בולטות
עומדים בראש "מטה המאבק" ישראלישראל ממשלת ישראל
נפגעים
128 מפגינים פצועים (3 באופן בינוני עד קשה), 719 עצורים[2]

(נכון ליולי 2023) הערכה שבחודש אוקטובר יש כ-1000 עצורים

39 שוטרים פצועים (לפי המשטרה)[2]
אירועים קשורים
הרפורמה המשפטית בישראל (2023), התמיכה ברפורמה המשפטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הפגנה נגד הרפורמה המשפטית, צומת קפלן–בגין בתל אביב

המחאה פרצה בינואר 2023 עם פרסום הרפורמה, שהתפרשה על ידי המוחים כניסיון לביצוע הפיכה משטרית או אף הפיכה עצמית. מוקד המחאה העיקרי הוא צומת הרחובות קפלן ודרך בגין בתל אביב, ששמה אף הוסב ל־"כיכר הדמוקרטיה" על ידי עיריית תל אביב ב־17 ביולי 2023, והרחובות היוצאים ממנה. מוקדי מחאה עיקריים נוספים הם בית הנשיא ומשכן הכנסת בירושלים (לרוב ההפגנות הגדולות בבירה מתקיימות בכיכר אגרנט), כיכר חורב בחיפה, נתניה ובאר שבע. החל מפברואר 2023, הפגנות מחאה התקיימו בכמאה וחמישים מוקדים בישראל, ומספר המפגינים השבועי ברחבי ישראל הגיע למאות אלפים בחודש אפריל.[6][7]

על פי סקרים שהתפרסמו, רוב הציבור התנגד לרפורמה או לקידומה ללא הסכמה רחבה לפני כן.[8]

בנוסף להתנגדותה לשינויים במערכת המשפט, המחאה ביקרה גם את היוזמה להקמת משמר לאומי בכפיפות ישירה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, העלייה בשיעורי קורבנות האלימות בחברה הערבית, הפגיעה הגוברת בזכויות נשים בישראל, חוק הגיוס לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה, היוזמה לפירוק תאגיד השידור הישראלי, שינויים בגלי צה"ל ונושאים נוספים.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית נחשבת למחאה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל.[9] לפי סקר ביולי 2023 אחד מכל חמישה ישראלים, שהם כ-2 מיליון איש, השתתפו בפועל לפחות בהפגנה אחת.[10][11]

רקע עריכה

  ערכים מורחבים – הרפורמה המשפטית בישראל (2023), תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000, משפט נתניהו, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהצביעו על רוב מובהק ל"גוש תומכי נתניהו", הכולל את רשימות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת.[12] יאיר לפיד, שעדיין כיהן כראש ממשלת ישראל, עודד את הציבור לצאת ולהפגין על גשרים ברחבי הארץ[13] ובחלק מהפגנות אלו הוא אף השתתף בעצמו.[14] בפגישתו עם אלוף במטכ"ל הזהיר אותו וטען כי הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי. בעקבות תוכנית לוין, אמר גדי אייזנקוט כי אם אכן התוכנית תקודם "יש להוציא מיליון איש לרחובות".[15]

 
מפגינים מקיפים את בית המשפט העליון בירושלים, 13 בפברואר 2023

מהלך המחאה עריכה

תחילתה והתפרצותה עריכה

כשבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המשפטית בישראל להפחתת עצמאות מערכת המשפט וצמצום יכולתה לבקר את הרשויות האחרות – המחוקקת והמבצעת. לוין טען כי זו תגובה למהפכה החוקתית. מתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית", משום שתפגע בדמוקרטיה הישראלית ובאיזון בין 3 רשויות השלטון, בכך שתחליש את מערכת המשפט ותעניק כוח בלתי מוגבל לממשלה. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.

מחאות של אישים וגופים, והפגנות רחוב, נמשכו באופן רצוף, עם הפגנות מרכזיות בכל מוצאי שבת, ואירועים ומחאות נוספים בימי השבוע. הפגנות התקיימו בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים.

לאחר הכרזתו של יריב לוין על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, החלה מחאה שכללה מספר שביתות של חברות מהמגזר הפרטי, והפגנות המונים בהן השתתפו עשרות אלפי אנשים – בין השאר מול הכנסת ובמרכז תל אביב. ההפגנה הראשונה התקיימה ב-7 בינואר, ובה כמה אלפי אנשים צעדו מכיכר הבימה לרחבת מוזיאון תל אביב, כאשר הפגנה דומה התקיימה גם בשבוע שלאחר מכן. ב-21 בינואר תחת גשם כבד התקיימה הפגנה גדולה משמעותית בכיכר הבימה שמנתה כ-130 אלף איש.

השינוי המשמעותי החל ב-28 בינואר עת עברו ההפגנות למחלף קפלן המהווה צומת תחבורה מרכזי בתל אביב. מאז החלו להתקיים הפגנות בצומת כל מוצאי שבת, כשמספר המפגינים עלה כל שבוע עד שהגיע לכ-200 אלף איש בתל אביב לבדה.[16]

בפברואר 2023 הצטרפה למחאה תנועת "דתיים. ציונים. דמוקרטים".[17] ב-13 בחודש, לאור הדיונים בכנסת וההכנות להעברת החוקים החדשים – התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי".[18] הפגנת ענק מול משכן הכנסת נערכה גם ב-20 בפברואר.[19] בחלק מהפגנות מוצאי שבת בתל אביב קבוצות של מפגינים פרצו לנתיבי איילון וחסמו את הנתיבים, לעיתים תוך הבערת מדורות על הכביש. גם במוקדים אחרים בארץ אירעו חסימות כבישים – בצומת כרכור, בירושלים, בצומת רעננה, בצומת חורב בחיפה ובמקומות נוספים. באירועים אלו נעצרו מפגינים, אולם כולם שוחררו בהמשך ללא הארכת מעצר.

מחאות התקיימו גם בערים שונות בעולם, וישראלים מחו בכל מקום שהגיע אליו ראש הממשלה, וכן פוליטיקאים אחרים מהקואליציה.[20]

חודש מרץ: הסלמה במאבק ופיטורי גלנט עריכה

 
הפגנה נגד הרפורמה המשפטית בכיכר חורב בחיפה במוצאי שבת, 11 במרץ 2023. בתמונה נשים מפגינות לבושות בבגדי השפחה מסדרת הטלוויזיה "סיפורה של שפחה" כמחאה על רצון המפלגות החרדיות, לטענתן, להדיר נשים ולהפלות אותן מהמרחב הציבורי.

ב-9 במרץ הוכרז על "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה.

ב-24 במרץ נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה במעונו ברחוב דאונינג 10 התקיימה מחאה רבת משתתפים ורועשת כנגד הרפורמה מחוץ למעון. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג כי ההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.[21]

 
מפגינים חוסמים את נתיבי איילון בתגובה ספונטנית לפיטורי גלנט, 26 במרץ 2023

ב-26 במרץ 2023 הודיע ראש הממשלה נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט,[22] יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת כי הקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה. מייד לאחר הודעת הפיטורים סביב השעה תשע בערב זרמו מאות אלפי מפגינים אל צומת קפלן ומשם לנתיבי איילון שנחסמו לתנועה לאורך הלילה, עת שההמון מוחה ומדליק מדורות. ערב זה נחשב לערב היסטורי ובעיני רבים לנקודת מפנה במחאה.[23][24] באותו ערב התארגנו מחאות ספונטניות גם במקומות נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים, משכן הכנסת וצומת חורב בחיפה. בהפגנות אלו, שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, השתתפו מאות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהשיב את שר הביטחון לתפקידו.[25] מפגינים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה, נרשמו עימותים בין חלקם לשוטרים, וראש השב"כ רונן בר אף הגיע למקום.[26] האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.[27] בעקבות התגברות המחאה הודיעו מספר חברי קואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה, ובהם מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, והמפלגות החרדיות.[28] נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיב לאירועים, פנה לראש הממשלה, חברי הממשלה והקואליציה, הזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך החקיקה לאלתר.[29]

ב-27 במרץ כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, חבר מרכז הליכוד, הודיע כי עוצרים את כל ההמראות. ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. הסתדרות האחיות,[30] מרכז השלטון המקומי בישראל ואף מספר חברות מסחריות כביג מרכזי קניות הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה.[31][32]

על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, הודיע קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, על התפטרותו מתפקידו.[33] בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול הכנסת השתתפו מעל עשרת אלפי אנשים בדרישה להמשיך הרפורמה[34]. במהלך ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה עד למושב הבא של הכנסת, על מנת לתת שהות לנסות ולהגיע להסכמה רחבה על הרפורמה. ראשי ההסתדרות והשלטון המקומי בירכו על הדברים והודיעו על ביטול השביתה במשק. מאידך, מארגני המחאה טענו כי נתניהו הוכיח בכך את כוונתו לחוקק את הרפורמה במושב הבא, ולכן המחאות ימשיכו עד שהרפורמה תיגנז לחלוטין.[35]

 
מיצג "פלוגות הזעם של הרודן", המזהיר משליטתו של איתמר בן גביר במשמר לאומי. 15 באפריל 2023, דרך מנחם בגין, תל אביב

חודשים אפריל עד יוני עריכה

באפריל נמשכו ההפגנות והמחאות במוקדים שונים (אם כי בעצימות נמוכה יותר), כשההפגנה המרכזית מתקיימת מדי מוצאי שבת במתחם קפלן בתל אביב.

ב-19 באפריל הפגינו מאות בהפגנה של עמותת הימין "אם תרצו" ליד ביתו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק,[36] שביסס ב-1995 את המהפכה החוקתית. למחרת הגיעו אלפי תומכים לעודד אותו בקריאות "תודה".[37]

במוצאי שבת 22 באפריל התקיימה ההפגנה השבועית הגדולה בפעם ה-16. ההפגנה הייתה בצל מותו של יהונתן גפן ובאווירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל המתקרב. משפחות שכולות ביקשו שפוליטיקאים לא יבואו לאזכרות הממלכתיות בבתי הקברות, ובקפלן נפרשו כרזות ענק עם הכיתוב "במותם ציוו".[38] קבוצת המחאה "אחים לנשק" פרשה כרזה עם המילים הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שירו של גפן, ומתחתיה נר נשמה.[39]

בערב יום העצמאות ב-25 באפריל, קיימו מארגני המחאה 'מסיבת-מחאה' שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים (לדברי המארגנים כמאתיים אלף איש) שחגגו למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית וציינו את מאבקם.[40] יום למחרת, במקביל למטס חיל האוויר, העלו מארגני המחאה מסוק הנושא שלט בשטח של 600 מ"ר עם הכיתוב "חופשי בארצנו", שנישא ברחבי ישראל. זאת במקביל לפעולות מחאה נוספות.[41][42]

ב-29 באפריל התקיימה הפגנת מוצ"ש בהשתתפות כ-200 אלף איש בקפלן וכ-300 אלף בישראל כולה.[43][44] בקפלן הוקרן סרטון ששלח ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ובו הביע תמיכה במפגינים נגד הרפורמה.[45]

ב-6 במאי התקיימו ההפגנות השבועיות במוצאי השבת בסימן האלימות בחברה הערבית, והשתתפו בהן 110–179 אלף מפגינים בתל אביב,[46][47][48] ולפי המארגנים כ-390 אלף מפגינים בכלל ההפגנות.[49] במהלך ההפגנות המארגנים התייחסו לטענות שהמחאה דועכת בעקבות מספר המפגינים הנמוך יחסית ב"יום השוויון" שנערך ב-4 במאי,[50] וטענו שהמוני המפגינים היוצאים לרחוב מוכיחים אחרת.

בהפגנות מוצ"ש בתאריכים 10 ביוני, 24 ביוני ו-1 ביולי קראו מארגני המחאה להעלאת הילוך במחאה כתגובה להמשך החקיקה מצד הקואליציה והפעם בשיטת ה"סלמי", שבה מחוקקים את הרפורמה בצורה הדרגתית שנראית לא משמעותית כלפי חוץ. בתגובה לכך ירדו המפגינים לנתיבי איילון וחסמו אותם.[51][52][53]

ב-14 ביוני, על רקע המשא ומתן על הרפורמה שהתחיל ב-28 במרץ 2023 בבית הנשיא יצחק הרצוג,[54] התקיימה בכנסת ההצבעה החשאית למינוי שני נציגים מתוכה לוועדה לבחירת שופטים. מועמדת הקואליציה הייתה טלי גוטליב ומועמדת האופוזיציה הייתה קארין אלהרר. הקואליציה התבקשה להצביע נגד שתיהן, אך מספר חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד קארין אלהרר, וכך היא לבדה נבחרה.[55] יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד דרש משר המשפטים לוין לכנס את הוועדה ולחזור למלאכת מינוי השופטים בכל הערכאות. הוא הודיע שכל עוד הוועדה אינה מכונסת, הוא פורש מהמשא ומתן אצל הנשיא.[56]

17 ביוני, שבוע 24 למחאה, עם הפגנות, פעולות ומיצגים במשך השבוע, והפגנה כלל ארצית במוצאי שבת עם מאות אלפי אנשים.[57]

ב-20 ביוני התקיימו הבחירות ללשכת עורכי הדין. הלשכה ממנה שני חברים לוועדה לבחירת שופטים והקואליציה הריצה את אפי נוה.[58] מנגד ראשי המחאה הריצו את עמית בכר. אחוז ההצבעה ללשכה היה חריג, תורים ארוכים השתרכו ליד הקלפיות ועורכי דין המתינו שבע שעות בתור.[59] בכר נבחר ברוב של 73% מהקולות לעומת 19% למועמד הקואליציה.[60] למחרת החלה הקואליציה לקדם הצעת חוק לפירוק הלשכה,[61] והחלפתה במועצה של 12 איש, מתוכם 11 מינויים פוליטיים.[62] כמו כן החל יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בהכנת חוק לצמצום עילת הסבירות לקריאה ראשונה.[63]

ב-24 ביוני הודיעו מארגני המחאה על העלאת הילוך והקמת "כוח קפלן", על מנת להוביל "פעולות נחושות ולא אלימות נגד הדיקטטורה".[64]

יולי 2023 הסלמה במאבק עריכה

 
צעדה ממחלף קפלן לכנסת. 22 ביולי 2023

בשעות הבוקר המוקדמות של 3 ביולי חסמו רכבי עשרות מוחים את הכניסות לנמל חיפה.[65] באותו יום בשעות אחר הצהריים יצא כוח קפלן לפעולה ראשונה, ובה אלפי רכבים ובני אדם חסמו את שערי וכבישי הכניסה לנמל התעופה בן-גוריון וגרמו שיבושים בשדה במשך שעות.[66]

ב-5 ביולי הודיע מפקד משטרת מחוז תל אביב עמי אשד על התפטרותו לאחר שהועבר מתפקידו. בהצהרה שנשא אמר שהודח משום שלא עמד בציפיות בן גביר "להפעיל כוח לא סביר ולמלא את המיון באיכילוב בסוף כל הפגנה בתל אביב",[67] וכי "בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך". בתגובה יצאו מאות אלפי מפגינים לנתיבי איילון ורחבי הארץ וחסמו אותם במשך יותר מ-4 שעות.[68]

 
מפגינים נגד הרפורמה המשפטית חוסמים את נתיבי איילון, 18 ביולי 2023

בעוד ההפגנות והמחאות נמשכות בכל הארץ, המשיכה הקואליציה לקדם את חוקי הרפורמה. ב-10 ביולי מפגינים נכנסו למשכן הכנסת וניסו לחסום את הגעת חברי הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה על צמצום עילת הסבירות.[69] באותו לילה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק,[70] בנוסח שכונה בפי הקואליציה "מתווה סולברג" על שמו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג.

 
שיירת העולים לרגל נכנסת לירושלים, 22 ביולי 2023

האישור בקריאה ראשונה גרם להתגברות המחאה והביקורות בקרב אנשי מילואים בחיל האוויר, חיל הרפואה, חילות יבשה, בוגרי תוכנית תלפיות, אנשי שב"כ ומוסד ולוחמת סייבר.[71][72][73] שני קצינים בכירים בחיל האוויר פרשו במחאה על הרפורמה.[74] ההסתדרות הרפואית הודיעה על שביתת אזהרה.[75] משפטנים, שנוסח החוק הסתמך לכאורה על דעותיהם, השמיעו לראשונה התנגדות לחוק;[76] שופט בית המשפט העליון המכהן, נועם סולברג, שהחוק כונה על שמו, הודיע שלא התכוון שתבוצע חקיקה בנושא.[77] בחוצות נחסמו כבישים ונעצרו מעל 70 מפגינים.[78][79]

ב-17 ביולי הוחלף שם צומת הרחובות קפלןדרך בגין בתל אביב, שהיה מוקד ההפנות הגדולות נגד הרפורמה, לכיכר הדמוקרטיה. ראש העיר רון חולדאי חשף את השלט.[80]

ב-18 ביולי התקיים יום מחאה נוסף שבו נחסמו כבישים, בהם נתיבי איילון. לראשונה נחסמו גם רציפי רכבת במספר תחנות רכבת ישראל ותנועת הרכבות הפסיקה לשעה קלה.[81] בערב נערכה הפגנה בקפלן, שבה הודיעו משה רדמן ושקמה ברסלר, רן הר נבו ועמי דרור, מהמובילים המרכזיים של המחאה, שהם עולים לרגל מכיכר הדמוקרטיה (מחלף קפלן) בתל אביב לכנסת בירושלים.[82] כמה אלפי אנשים חברו אליהם, ואלפים אחרים הצטרפו לאורך הדרך. הם הלכו בשעות הבוקר והערב, ובלילות ישנו באוהלים בפארקים וחניונים. הטור שצעד בשבילים מקבילים ולצד כביש 1, עם אבטחה של המשטרה, הלך התארך, וב-21 ביולי, היום הרביעי לצעדה, נכנסה השיירה לירושלים ובה עשרות אלפי צועדים.[83] בסיום הצעדה במוצאי שבת התקיימה בקפלן הפגנה שבה השתתפו לטענת המארגנים מעל ל-200 אלף איש,[84] ומאות אלפים ברחבי הארץ.[84] לאחר מכן הוקם מתחם אוהלים בגן סאקר.[85][86][87]

 
מובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית בכניסה לירושלים בסיום העלייה לרגל שנמשכה ארבעה ימים. באמצע משה רדמן ושקמה ברסלר. 22 ביולי 2023

ב-19 ביולי הודיעו מעל אלף אנשי חיל אוויר על אי התייצבות, בהם מעל 500 טייסים פעילים.[88] הודעות דומות שלחו אנשי חטיבת המחקר של חיל המודיעין.[89] בחוצות התקיימו מחאות ופעולות שיבוש, ופעילי המחאה הכריזו על "ליל ההתנגדות" ובו אלפי מפגינים חסמו את איילון.[90][91][92][93] בנוסף נערך "כנס חירום" של לשכת עורכי הדין והוחלט על עתירה לבג"ץ נגד החקיקה.[94]

ב-22 ביולי שלחו כמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס מכתב לראש הממשלה, שבו הודיעו על השעיית ההתנדבות משירות מילואים בכל המערכות שהם משתייכים אליהן, אם החקיקה לא תופסק. מאוחר יותר ערכה תנועת אחים לנשק מסיבת עיתונאים, ובה טענה כי כ-10,000 אנשי מילואים יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים אם החקיקה תקודם.[95][96]

ב-23 ביולי התקיימה תפילת אחדות בכותל המערבי[97][98] ולאחריה הוקמה שרשרת אנושית מהכותל אל משכן הכנסת (כ-4 ק"מ). לאחר תפילת האחדות, צעדו המוחים לכנסת.[99] יושב ראש הסתדרות העובדים ארנון בר-דוד הציג הצעת פשרה, שנדחתה על ידי הקואליציה. החקיקה נמשכה, ובאותו זמן התקיים הדיון בכנסת על העברת החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית.

ב-24 ביולי, לאחר הודעת פורום העסקים הכולל את כ-150 החברות הגדולות, השביתה רשת ביג את כל מרכזי הקניות שלה, כמוה היו סגורים כל קניוני קבוצת עזריאלי, עשרות תחנות דלק, חברות הייטק, וחברות הון סיכון.[100][101]

חקיקת ביטול עילת הסבירות ואחריה עריכה

ב-24 ביולי התאספו המוחים בגן הוורדים בקרבת הכנסת, שהוקפה בלוחות בטון וסלילי תיל.[102] אחר הצהריים התקיימה ההצבעה בקריאה שלישית על החוק לצמצום עילת הסבירות. חברי האופוזיציה החרימו את האירוע ויצאו מהאולם, כל חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, והחוק התקבל ברוב של 64 מול אפס.[103]

לאחר העברת החוק התקיימו הפגנות בירושלים ותל אביב. מספר כבישים ובהם איילון ובגין נחסמו לתנועה למספר שעות. המשטרה השתמשה בבואש על מנת לפזר את המפגינים. הפגנות נוספות התקיימו גם ליד בית המשפט העליון וסמוך למשכן הכנסת.[104][105][106][107]

במאמר של גייל טלשיר מ-1 באוגוסט 2023 נמנו 225 הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הקואליציה, ובהן נכללו צמצום דרסטי של עצמאות מערכת המשפט, פגיעה בזכויות אדם ואזרח, פגיעה בזכויות מיעוטים וכפייה דתית, פגיעה בשומרי הסף (בעיקר תקשורת ציבורית, שירות המדינה, גופי אקדמיה וארגוני חברה אזרחית) ושינוי כללי הבחירות לכנסת.[108]

תנועת אנאקספטבל מחתה במשך החודשים ליד ביתו של ארתור דנצ'יק, מי שהיה התורם העיקרי לעמותת פורום קהלת שתכננה וקידמה את הרפורמה המשפטית.[109] התנועה פרסמה כרוזים וארגנה עצומות שמופנות אליו.[110][111] בתחילת אוגוסט הודיע דנצ'יק שהוא מפסיק את התרומות לפורום קהלת, וכן לארגונים שמרניים אחרים שתרם להם. הוא אמר כי הוא תורם לארגונים המקדמים חירויות הפרט וחופש כלכלי לכל אדם, והוסיף שכאשר החברה מפולגת באופן שמסכן את הדמוקרטיה, צו השעה הוא להתמקד בקירוב לבבות ובתיקון הקרעים.[112][113]

ב-7 באוגוסט יצאו נתניהו ורעייתו לנפוש בנווה אטי"ב. המשטרה הציבה מאות שוטרים כדי לאבטח אותם, הובאה מכת"זית וכל הכניסות למושב נחסמו.[114] קבוצת אחים לנשק הקימה מאהל והאנשים בילו בו שני לילות. בג"ץ פסק שההרחקה אינה חוקית, וביום השלישי הותרה הכניסה למושב.[115]

למחרת נודע שנתניהו ורעייתו מתכננים לנפוש שוב תוך מספר ימים, הפעם במושב רמות. המושב הוקף מבעוד מועד בגדרות.[116] תושבי המושב שלחו למשרד ראש הממשלה ולשב"כ מכתב שבו כתבו "עם כל הכבוד לתוכניות הנופש של ראש ממשלה, אנו לא נסכים ולא נקבל כל פגיעה קלה כקשה בתפקוד השוטף והתקין של המושב".[117][118]

במוצאי שבת, 12 באוגוסט, התקיימו ההפגנות בקפלן ובמוקדים האחרים, שבוע 32 ברציפות.

ב-17 באוגוסט ו-18 באוגוסט התקיימו מחאות בפתיחת הרכבת הקלה.[119][120][121]

במוצאי שבת, 19 באוגוסט, התקיימו הפגנות בקפלן ובמוקדים אחרים, שבוע 33 ברציפות, וגם איילון נחסם.[122][123][124][125] ההפגנות התחילו בדקת דומייה לזכר שני הנרצחים בפיגוע ירי בחווארה. נטע ברזילי נאמה ושרה את "התקווה" יחד עם הקהל.[126]

עם התקדמות החקיקה והדיונים בבג"ץ בנוגע לחקיקה, ממשיכות להתקיים הפגנות ברחבי הארץ. ב-9 בספטמבר התקיימה הפגנה בקפלן לאחריה חסמו מספר מפגינים את איילון דרום. רכב דרס אותם ופצע לפחות 5 מפגינים.[127]

ספטמבר – הדיון בבג"ץ חוק הסבירות ואחריו עריכה

ב-11 בספטמבר, לקראת הדיון בבג"ץ התקיימה הפגת תמיכה בבג"ץ בקריית הממשלה בסיום ההפגנה צעדו לביתו של ראש הממשלה נתניהו ברחוב עזה בירושלים.[128][129][130] באותו יום פעילי "אחים לנשק" הפגינו ליד ביתו של יריב לוין, חסמו את יציאתו מהבית, ותקפו את רכבו בעודו בפנים. הם פוזרו באלימות ו-6 מפגינים נעצרו.[131] השב"כ ראה באירוע זה אירוע חמור החורג מהרגיל בשל תקיפת מפגינים את רכב השר בעודו בפנים, הצטרף למשטרת ישראל בחקירה האירוע, ותגבר את האבטחה סביב השר לוין.[132]

ב-12 בספטמבר התקיים בבג"ץ הדיון בעתירות נגד חוק צמצום עילת הסבירות. השרים יואב גלנט, גילה גמליאל ומשה ארבל הודיעו בפתח ישיבת הממשלה שיכבדו כל פסיקה של בג"ץ, בעוד שרים אחרים נמנעו מלהגיב בסוגיה זו.[133][134]

ב-17 בספטמבר, מוצאי ראש השנה, המריאו הזוג נתניהו והפמלייה לארצות הברית. קודם הטיסה טען נתניהו שהמוחים נגד הרפורמה "ממומנים" וחוברים לאש"ף ולאיראן.[135][136] בעקבות כך הוציאה לשכת ראש הממשלה הבהרה בשמו.[137]

ב-17 בספטמבר, מוצאי ראש השנה, המריאו הזוג נתניהו והפמלייה לארצות הברית. תחילה ביקר נתניהו בסן פרנסיסקו, שם הוקרנו על בניינים תמונות לייזר באנגלית עם כיתובי מחאה,[138] וכן על בית הכלא אלקטרז.[139] בסמוך לפגישת נתניהו עם אילון מאסק במשרדי חברת SpaceX הפגינו במקום מאות מפגינים.[140] בהמשך הביקור בניו יורק, אלפי ישראלים ויהודים מרחבי ארצות הברית הפגינו ליד בניין האו"ם ובכיכר טיימס.[141] על בניין האו"ם הוקרנה תמונת לייזר נגד נתניהו.[142]

אוקטובר - פריצת מלחמת חרבות ברזל עריכה

ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:30 פרצה מתקפת הפתע על ישראל שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. ההפגנות הגדולות נגד הרפורמה נעצרו, וארגוני המחאה הסבו את המנגנונים שלהם לחמ"לים אזרחיים. התחבורה הציבורית לא הופעלה עד צאת השבת, והחמ"ל הראשון שהקימו אחים לנשק היה חמ"ל הסעות לחיילים שנקראו בצו 8. הוקמו מיד חמ"לים לאיתור נעדרים, לרכישת ציוד צבאי לחיילים בישראל ובחו"ל, ביגוד וציוד תומך אחר לחיילים, ציוד לאזרחים שפונו מיישובי עוטף עזה, וחמ"ל הסברה בינלאומית. בהמשך פתיחת גני ילדים וסיוע פסיכולוגי למפונים, חמ"ל עזרה לחקלאים בעוטף עזה שנשארו לללא פועלים, וחמ"לים נוספים.

מוקדי המחאה עריכה

בארץ עריכה

מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את כיכר הדמוקרטיה (צומת קפלן) (צומת עזריאלי) וסביבתה בתל אביב, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, קריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה ביותר מ-150 מוקדים נוספים בישראל, שבהן השתתפו מאות אלפי משתתפים, בעיקר במוצאי שבת. בנוסף התקיימו בימי השבוע הפגנות קטנות במאות מוקדים נוספים בהתאם למתרחש כשבין השאר נערכו צעדות מחאה בציר ז'בוטינסקי ובבני ברק.

מחוץ לישראל עריכה

מחאות נגד מדיניות הממשלה, המונות בין עשרות למאות ישראלים ויהודים, התקיימו בלמעלה משישים ערים ברחבי העולם. ביניהן לונדון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, וושינגטון, סידני, טוקיו, ברלין, וינה וציריך.[143] במחאות משתתפים ישראלים השוהים במקום, לעיתים בצירוף הקהילה היהודית המקומית. וההפגנות מאורגנות בחלקן על ידי תנועות מחאה כ"אנאקספטבל – שומרים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בארצות הברית ו-"DID – מגינים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בברלין.

במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ברומא, ברלין ולונדון, ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות של יהודים המתגוררים בעיר. בתחילת יוני 2023 הפגינו כ-400 איש בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן שנאם בפני הקהילה החרדית.[144]

ב-4 ביוני התקיים במנהטן מצעד ההצדעה לישראל. כאלף איש, רובם חברי ארגון "עמנו" (המשך של תנועת העבודה הציונית ההיסטורית באמריקה), שצעדו בגוש הפרו-דמוקרטי לבושים חולצות תואמות ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניו יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראלית".[145][146][147] 16 שרים מישראל נסעו למצעד. מחשש לעימותים נתניהו ביקש שרק נציג אחד ישתתף בתהלוכה ולא "חצי ממשלה",[148] אך עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן וגלית דיסטל-אטבריאן השתתפו. מוחים ליוו את התהלוכה וקראו לפוליטיקאים הישראלים "דמוקרטיה" ו"בושה" בעברית ובאנגלית.

ביקורו של בנימין נתניהו בספטמבר 2023 בארצות הברית עורר מחאה ציבורית נרחבת, שבראשה עמדו ארגונים ישראלים ויהודיים פרו-דמוקרטיים. המחאות העיקריות התקיימו בסן פרנסיסקו, ובניו יורק. מחאות נוספות התקיימו בשיקגו, בוסטון, לוס אנג'לס, ואטלנטה.[149]

תקריות אלימות באירועי המחאה עריכה

המחאה שמה דגש על אי-אלימות. אחרי 27 שבועות של הפגנה אמר מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי: במחאה הזאת הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.[150]

 
המשטרה מפנה באמצעות מכתזית מפגינים החוסמים את נתיבי איילון, 18 ביולי 2023

ב־1 במרץ 2023, במהלך "יום שיבוש" במהלכו נחסמו נתיבי איילון, כוח שיטור בראשות רפ"ק מאיר סוויסה, מפקד תחנת לב ת"א, השליך רימוני הלם אל תוך המון מפגינים צפוף, שגרמו לפציעת מפגינים ולקטיעת אפרכסת האוזן של אחד מהם. שישה שוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על השלכת רימוני ההלם.[151]

ב־23 במרץ הצמיד מפגין מגאפון לאוזנה של כתבת ערוץ 14 שיראל ללום והשמיע קול סירנה בעוצמה גבוהה, ולאחר מכן דחף אותה. הכתבת, שהייתה בהיריון, נזקקה בעקבות זאת לטיפול רפואי. ב-22 באוגוסט, הוגש כתב אישום נגד המפגין בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית ואיומים.[152]

ב-1 באפריל, פרש משטרה הצליף עם מושכות הסוס במפגינה שהשתתפה בחסימה של אחד מנתיבי איילון.[153]

ב-26 ביוני, בעת הפגנה מחוץ לתחנת משטרת פתח תקווה נגד מעצר פעיל במחאה, אזרח נופף באקדח באיום כלפי מפגינים. חקירת משטרה נפתחה בנושא.[154][155]

ב-5 ביולי, לאחר שעמי אשד נשא נאום שבו אמר כי הוא מתפטר מהמשטרה,[156] החלו חסימות בדרכים. בעת הפגנה גדולה שחסמה את נתיבי איילון, נהג רכב פרטי דרס מפגין. הנהג נעצר והועבר לחקירת המשטרה.[157][158] בהפגנה בנתיבי איילון, שבה נעשה שימוש במכת"זית, נפצעו 14 מפגינים, כש-6 סובלים מחבלות בעיניים[159] ואחד מהם עבר ניתוח עיניים.[160][161]

ב-24 ביולי, לאחר שנחקק תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה (צמצום עילת הסבירות), האלימות המשטרתית הסלימה. לראשונה מפרוץ המחאות, הופעל בואש נגד מפגינים שחסמו את כביש בגין בירושלים,[162] במהלך חסימה של כביש 531, רכב דרס 3 מפגינים נגד הרפורמה ופצע אותם קל. לאחר שנמלט נעצר נהג הרכב ונלקח לחקירה.[163][164]

באותו לילה חסמו תומכי הרפורמה את הכניסה לחצרים, ולטענת אנשי הקיבוץ – התעמתו עם חברת קיבוץ עם תינוקת ברכב. קב"ט הקיבוץ ירה באוויר. שלושה תומכי רפורמה חשודים בתגרה, תקיפה סתם, חבלה במזיד לרכב, היזק לרכוש במזיד ואיומים. הקב"ט חשוד בעבירות של ירי במקום מגורים, תגרה ואיומים, ואביו חשוד בתקיפה סתם ותגרה.[165]

בשלהי יולי דווחו מפגינים על עלייה ברף האלימות המשטרתית ועל כך ששוטרים החלו להשתמש בקסדות על-מנת למנוע את זיהויים והגשת תלונה נגדם.[166][167][168] המוחים תלו בת"א שלטים עם תמונות השוטרים שנחשדו באלימות ופירוט ההתנהגויות המיוחסות להם וכן הניפו שלטים דומים בהפגנות.

בתגובה, פתחה המשטרה בחקירה כלפי המוחים בחשד לעבירות של העלבת עובד ציבור, לשון הרע והסתה לאלימות[169][170] אך הפרקליטות דרשה להפסיק את החקירה בגין לשון הרע והסתה לאלימות עד קבלת אישור הפרקליטות.[171]

בעקבות תלונות המפגינים חקרה מח"ש באזהרה מספר שוטרים מיחידת יס"מ ת"א (כולל מפקד היחידה יאיר חנונה).[172][173][174][175][176][177] לטענת השוטרים הנחקרים, נעשה להם "משפט שדה", וחלקם הכחישו כי הכו את המתלוננים.[178][179][180]

השוטרים זכו לתמיכה מחבריהם וחלק מהציבור[181] וגם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גיבה את השוטרים, וטען כי עיניו ראו הפעלת כוח סביר וביקר את מח"ש על החקירה. מצד שני ביקר המפכ"ל קובי שבתאי את התכנסות התמיכה של השוטרים מחוץ למשרדי מח"ש.

מטעם הפרקליטות נטען כי יש בביקורת משום הטלת דופי בעבודתם, אך הדבר לא ישפיע על החקירה.[182][183]

בעקבות התיעוד ברשת זימנה המחלקה לחקירות שוטרים שני צעירים כדי להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ תל אביב יאיר חנונה שנראה בצילומים מכה באגרוף מוחה כבן 18.[184]

ב-9 בספטמבר התרחש אירוע דריסה נוסף באיילון דרום[185] – נהג האיץ את רכבו לעבר מפגינים כאשר הכביש היה חסום ופגע ב־5 מהם. מספר מפגינים הובאו לבית החולים והיתר טופלו במקום. הנהג נעצר לחקירה, ובה אמר כי לחץ בטעות על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם.[127]

מימון עריכה

לארגוני המחאה מספר מקורות כספיים. בקמפיינים שונים של גיוס המונים של המחאה נאספו למעלה מ-40 מיליון שקלים מעשרות אלפי תומכים.[186] במקביל ישנן תרומות רבות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור. לדברי תמר הרמן, חלק מהתורמים הם אנשי הייטק ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל.[187]

עמדות עריכה

בצה"ל עריכה

מצג של מחאת הטייסים בכיכר מוזיאון תל אביב לאומנות, מול הכניסה לקריה, 29 במרץ 2023. יום למחרת צילום תמונה זו, הושחת המצג בידי תומכי הרפורמה.
כעבור מספר ימים, שולבו שרידי המצג שהושחת בפסל חדש באותו המיקום

ב-19 במרץ, הפרקליטות הצבאית הודיעה על פרשנותה לפקודות מטכ"ל, כי אין מניעה לחיילים עד דרגת סא"ל להשתתף בהפגנות בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד.

ב-7 בפברואר 2023, חברים בקבוצת "שריונרים להגנת הדמוקרטיה", וביניהם אלופים ותתי אלופים במילואים, חתמו על מכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרי הביטחון והמשפטים וליו"ר הכנסת ובו דרישה לעצור את החקיקה ולאפשר דיון ציבורי.[188]

ב-16 בפברואר, קבוצת "לוחמי כיפור 1973" המונה למעלה ממאה לוחמים לשעבר בגילאי 70 ו-80, בהם עטורי עיטורי העוז והמופת, העמיסה טנק שוט מאנדרטת תל סאקי על מוביל טנקים, ויצאה עמו למסע מחאה, עד שנעצרו ע"י המשטרה בגשר הפקק.[189] ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל, הכולל מאות בכירים לשעבר ממערכת הביטחון, פרסם מכתב לנשיא המדינה, שבו הוא מכנה את הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" וטוען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".[190]

במסגרת המחאה נשמעו קריאות לא להתנדב למילואים כתגובה למהלכי הממשלה האנטי-דמוקרטיים, לדעת המוחים. על מכתבים כאלה חתמו מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים,[191] יוצאי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), 130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם[192] ויותר מ-200 רופאות ורופאים.[193] בנוסף, 400 מבוגרי יחידת מגלן, בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון יואב גלנט כי במידה והרפורמה המשפטית תעבור לא נוכל לעמוד מנגד בחיבוק ידיים.[194]

ב-1 במרץ אמר בראיון בערוץ 12 הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ, כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא, לא יתייצב בשעת מלחמה. הוא הוסיף: חיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור.[195]

ב-5 במרץ, 37 מתוך 40 טייסי קרב של טייסת 69, הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים, במחאה על הרפורמה שלטענתם עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בין-לאומיות בבית הדין הבין-לאומי בהאג.[196] מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון מפגיעה בכשירות צה"ל למלחמה.[197] ב-8 במרץ, בשיחה עם הרמטכ"ל טענו כ-20 נציגי אנשי מילואים של חיל האוויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי האומרים בצורה מפורשת כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית.[198] על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר תומר בר את הטייס גלעד פלד, אל"ם במילואים, אך החזירו לשירות בהמשך.[199] ב-19 במרץ 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי כלי טיס מופעלים מרחוק הודיעו ליחידותיהם כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע ויקדישו את זמנם למאבק נגד החקיקה.[200] מפקד בסיס פלמחים, ת"אל עומרי דוד אף צוטט בראיון מאוחר יותר בנושא, ומדבריו עלה כי "בחלק מהטייסות בפלמחים כוח האדם המבצעי מתבסס בשגרה ברובו על אנשי מילואים, ורבים מהם הפסיקו להתייצב ... בגלל המהפכה המשפטית"[201]

בתגובה פורסם ב-9 במרץ מכתב נגד סרבנות, שעליו חתמו הרמטכ"לים לשעבר שאול מופז וגבי אשכנזי ו-34 אלופים לשעבר, אך הסתייגו מההשתלחות בחיילי המילואים.[202]

ב-25 במרץ כינס שר הביטחון יואב גלנט מסיבת עיתונאים ובה קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי יום העצמאות, והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה לאור תופעת הסרבנות. ב-26 במרץ הודיע ראש הממשלה על פיטורי גלנט מתפקיד שר הביטחון.[203] ב-27 במרץ קבע גלנט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי השפעות הוויכוח החודרות לצה"ל מסכנות את ביטחון המדינה.[204]

ב-11 ביולי שר הביטחון יואב גלנט הודיע שהסרבנות בצה"ל משרתת את אויביה של מדינת ישראל[205] עקב מאות אנשים שהודיעו שיפסיקו להתנדב במילואים.

נכון ל-16 ביולי, כ-4,000 אנשי מילואים הודיעו עד כה כי יפסיקו את שירותם במידה וחוק צמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה שנייה ושלישית.[206]

ב-19 ביולי פורסם סרטון מבוים המראה מצב של חייל פצוע שמבקש סיוע מחיל האוויר ושואלים אותו האם הוא תומך ברפורמה ובסוף הוא מת. שר הביטחון יואב גלנט פרסם גינוי לסרטון. השר לביטחון פנים איתמר בן גביר פרסם את הסרטון וסירב למחוק דבר שגרם ביקורות רבה ממשפחות שכולות. מפקד חיל האוויר אמר שהדבר גורם לנזק רב.[207][208][209][210]

ביולי 2023 חתמו כעשרת אלפים איש על מכתב המצהיר כי יפסיקו להגיע לשירות המילואים בישראל,[95] וכמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו, שבו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות, אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.[211]

בפועל, לאחר שאויביה של מדינת ישראל תקפו ב-7 באוקטובר, אנשי מחאות המילואים קראו מיידית להתגייס.[212]

חומת מגן לדמוקרטיה עריכה

 
סמל הקבוצה "חומת מגן לדמוקרטיה"

חומת מגן לדמוקרטיה (השם הקודם: "מחאת האלופים") הוא שם שניתן לקבוצת בכירים ביותר, לשעבר, במערכת הביטחון הישראלית שהצטרפו למחאה נגד ההפיכה המשפטית, מתוקף ניסיונם ובראייתם את ההשפעה השלילית של הפיכה זו על ביטחון המדינה והמשך קיומה. הקבוצה כוללת 167 רמטכ"לים ואלופי צה"ל במיל', מפכ"לים וניצבי משטרה בדימוס, ראשי מוסד ושב"כ וראשי אגפים בארגונים אלו (ראש אגף במוסד או בשב"כ – שווה במעמדו לאלוף בצה"ל).

הקבוצה קוראת לעצירת ההפיכה המשפטית, כיבוד החוק ופסיקות בג"ץ, תמיכה בכוחות הביטחון – צה"ל, המשטרה, שב"כ והמוסד, המשך ההכרה בצה"ל כצבא העם והגעה לפתרון מוסכם בנושא השוויון בנטל.

בראש הקבוצה עומדים: האלופים במיל' דן הראל ונועם תיבון, המפכ"ל בדימוס – משה קראדי, ראש המוסד לשעבר – תמיר פרדו, וראש השב"כ לשעבר – כרמי גילון.[213][214][215][211]

אקדמאים עריכה

ב-13 נובמבר 2022 פרסמו כ-130 חברי וחברות סגל בבתי הספר והפקולטות למשפטים ברחבי הארץ גילוי דעת נגד פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת.[216] הם הזהירו כי "לא תהיה ביקורת שיפוטית אפקטיבית וגם בלמים ואיזונים חיוניים", וכי "האזרחים יהיו כפופים לחסדי הרוב הפוליטי בכל רגע נתון".[217]

ב-24 בינואר פרסמו 198 חברי וחברות סגל בכיר בפקולטות למשפטים בישראל גילוי דעת, בו הכריזו שהם "מתנגדים נחרצות למהפך שמבקשת הממשלה לעשות בשיטת המשטר בישראל, במסווה של "רפורמות".[218] פעילותם נמשכת במסגרת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.

ב-26 בינואר 2023 פרסמו ראשי אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה הצהרה משותפת שבה הביעו דאגה מהרפורמה המקודמת ומהקיטוב והפילוג שנוצר בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה, והתנגדו למהירות קידום הרפורמה המשפטית ללא הסכמה מלאה בקרב הציבור בטענה שהיא עלולה לגרום לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, על ידי בריחת מוחות והדרה על ידי אוניברסיטאות ממדינות אחרות. הם קראו לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כּן ומשמעותי.[219]

ב-2 במרץ 2023 פרסמו כ-500 דיקנים, ראשי בתי-ספר, מחלקות וחוגים באקדמיה בעבר ובהווה גילוי דעת נגד הרפורמה,[220] שבו טענו כי יש במהלכים הללו להוביל להפיכה משטרית, שתשנה את אופי המדינה ותרחיק אותה מחזון מייסדיה ומרוח מגילת העצמאות.

ב-3 במרץ 2023 פרסם הסנאט של אוניברסיטת תל אביב הצהרה רשמית הקוראת לחדול מן החקיקה המשנה מן היסוד את סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל.[221]

ב-4 במרץ, 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה, וטענו כי תאפשר לממשלה לפגוע שלא כדין בזכויות אדם, ובכלל זה לנקוט מדיניות פסולה של פגיעה חמורה בחופש הביטוי והמחקר, הפלית אזרחים ערבים, נשים ולהט"ב והגבלת חופש הביטוי. הם כתבו כי אם תמומש התוכנית להשתלטות הממשלה על בית המשפט ועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול עצמאותם, לא יהיו מעצורים לכוחה של הממשלה לפעול בדרך שתחסל את הדמוקרטיה הישראלית.[222]

ב-19 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון חיזק את נשיא המדינה על הצגת המתווה שהציע, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע כי במידה וחקיקת הרפורמה תימשך, תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן.[223] נשיא אוניברסיטת תל אביב אריאל פורת כתב במכתב לסגל האוניברסיטה כי אי-ציות הממשלה או רשויות ציבור אחרות לפסיקת בג"ץ תהיה שקולה בחומרתה להפיכה צבאית.[224]

לאחר הודעת ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון בליל 26 במרץ, השביתו אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה את הלימודים בהן, וקראו לעצור את החקיקה ולכנס הידברות לחקיקת מתווה שיוסכם באופן רחב. להשבתת הלימודים הצטרפו גם המכללה האקדמית תל אביב יפו, המכללה למינהל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל-חי, בצלאל, ואוניברסיטת רייכמן.[27]

ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה מועצת התלמידים והנוער הארצית על שביתה ארצית בכיתות ז׳ עד י"ב במוסדות החינוך, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי.[225]

בנוסף לפעילות המאורגנת מתקיימת פעילות של יחידים באקדמיה הנואמים בהפגנות ובאמצעי התקשורת. דוגמאות:

הייטק עריכה

  ערך מורחב – מחאת ההייטק

ב-15 בדצמבר 2022, לאחר שהתבהרו הדרישות של חברות הקואליציה, הופץ "מכתב ההייטקיסטים",[234] שנכתב על ידי ארז שחר ומיטל לוי טל. במכתב טענו בכירי ההייטק כי "התערערות האמון במערכת המשפט הישראלית וכתוצאה מכך בדמוקרטיה הישראלית, וחקיקה, ששמה בסימן שאלה זכויות בסיסיות ויסודיות של כל אדם באשר הוא, עשויים להרתיע את אותם משקיעים שהניעו את צמיחתה של התעשייה המופלאה הזו."

תוך 3 ימים צבר המכתב כ-120 חתימות בקרב הבכירים ביותר בתעשיית הייטק הישראלית: מנהלי קרנות הון סיכון, יזמים ומנכ"לים של חברות. במקביל החלו להתגבש קבוצות של עובדי הייטק שהבינו את גודל האיום על הכלכלה הישראלית בכלל ותעשיית הייטק בפרט. כך נולד מטה ההייטק הישראלי למען הדמוקרטיה. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה ההייטק התארגן בצורה גורפת לפעולה אזרחית של מחאה.[235]

ב-26 בינואר הודיעה היזמית עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל, כי לאור הכוונה לשנות את המשטר בישראל היא תוציא את כספי החברה מישראל. צעד זה קיבל תגובות תומכות בתעשייה, ומאז כבר הלכו בעקבותיה חברות נוספות, ביניהן ויז של אסף רפפורט וסקאי של יואב יזהר-פרטו.[236]

מטה ההייטק התחבר עד מהרה למטה המרכזי של המחאה נגד ההפיכה המשטרית וליתר הארגונים הפעילים במחאה. מחאת ההייטק הפכה לאחת התנועות המובילות בקרב ארגוני המחאה. על כך זכתה מחאת ההייטק לפרס אבירי איכות השלטון מהתנועה לאיכות השלטון.[237]

במטה ההייטק חברים ופועלים היום מנכ"לים ויזמים מהמובילים בישראל וכמו כן מנהלי קרנות ההון סיכון. מטה העובדים כולל אלפי עובדים השותפים במחאה – ושני אלו עובדים בשיתוף פעולה מלא ביניהם הן בפעילות שטח והן בפעילות מטה. למחאת ההייטק מגוון פעילויות: נוכחות בוועדות הכנסת, מפגשים עם קובעי מדיניות, שרים וחברי כנסת, ארגון הפגנות, תמיכה בארגונים נוספים, פעילות שטח, כתיבת ניירות עמדה, מפגשים עם קהילות שונות בחברה הישראלית וקמפיינים תקשורתיים.[238]

סטודנטים עריכה

בתחילת ינואר 2023 התגבש גוף בשם "מחאת הסטודנטים", שנזכר לראשונה בהפגנה ליד משכן הבימה ב-14 בינואר 2023. ב-15 בינואר התראיינו כמה ממקימות מחאת הסטודנטים בדמוקרTV והכריזו על על שביתה בת שעה בכל האוניברסיטאות ביום שלמחרת. מחאת הסטודנטים קיימה את ההפגנה הראשונה ב-16 בינואר 2023.[239] ב-22 בינואר החלו הסטודנטים להשתתף בדיוני ועדת חוקה, חוקה ומשפט, הן באופן רשמי הן בהתפרצויות.[240] בדיונים שהתקיימו במליאת הכנסת ב-20 בפברואר 2023, סטודנטים שהפריעו להמשך החקיקה הורחקו בכוח.[241] מחאת הסטודנטים הובילה לכך שבמסגרת יום השיבוש במרץ 2023, התקיימה שביתת סטודנטים שקיבלה גיבוי מנשיאי אוניברסיטאות רבים.[242] ביולי 2023 יצרו חברי מחאת הסטודנטים שלטים עם שמות ותמונות שוטרים, אשר לגביהם נטען שתועדו מפעילים אלימות לא מידתית כלפי מפגינים, ובעקבות כך פתחה המשטרה בחקירה נגד יוצרי השלטים.[243] יצירת השלטים התרחשה על רקע פתיחות חקירות מח"ש נגד שוטרים שנחשדו באלימות.[244]

אנשי רפואה עריכה

ב-15 במרץ שיגרו 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב להסתדרות הרפואית, למשרד הבריאות ולממשלה, בו טענו כי ישנה סכנה מיידית לשירותי הרפואה והבריאות בישראל נוכח המהפכה המשפטית, כי רופאות ורופאים בהשתלמויות מחוץ לישראל כבר הודיעו שלא יחזרו, כי מתמחים לא מתכננים את המשך הקריירה שלהם בישראל, כי פרחי רפואה מתארגנים להעתיק את משפחותיהם להתמחות מעבר לים. כי שיתופי פעולה מדעיים מופסקים, תקציבים מוקפאים, וכלל הפעילות האקדמית ברפואה בסכנה גדולה.[245]

לאחר פיטורי שר הביטחון ב-26 במרץ קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי לראש הממשלה לעצור את החקיקה. לפני כן נמנעה ההסתדרות הרפואית מלהביע עמדה נחרצת עקב התפיסה שזהו נושא פוליטי וכי בקרב ציבור הרופאות והרופאים המיוצגים על ידי הארגון ישנן מגוון דעות בסוגיה. אולם במשאל שערך הארגון בקרב החברים בו נמצא שכ-90% מהם תומכים בהבעת עמדה.[246] עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר מבית החולים איכילוב, הודיעו שלא יגיעו לעבודה בשל מחלה, וכי הם מתכננים להצטרף לשביתת ההסתדרות.[247]

ב-27 במרץ, לאחר הודעת יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על שביתה כללית במשק, הודיעה גם ההסתדרות הרפואית על הצטרפותה לשביתה.[31] בנוסף הצטרפה לשביתה הסתדרות האחיות בכלל מערכת הבריאות: בבתי החולים, בקהילה ובבריאות הציבור.[30]

ב-19 ביולי, לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על צמצום עילת הסבירות, הכריזה ההסתדרות הרפואית על שביתת אזהרה בת שעתיים.[248]

ב-25 ביולי, לאחר ההצבעה על עילת הסבירות, ההסתדרות הרפואית פתחה בשביתה שהייתה אמורה לארוך 24 שעות,[249] אך זו הופסקה לאחר שעות ספורות בהוראת בית הדין לעבודה.

כלכלנים עריכה

בינואר 2023 פרסמו נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מאמר שבו הזהירו כי הרפורמה המשפטית עלולה לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל, כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[250]

ב-8 במרץ פרסם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת, נייר עמדה שבו ביקר את הרפורמה המשפטית על סכנותיה לדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדה הרשמית של הפורום.[251] ב-16 במרץ התפטר מן הפורום כלכלן נוסף, תום שדה, עקב חילוקי הדעות בנושא.[252]

למעלה מ-300 כלכלנים בכירים, ביניהם חתן פרס נובל לכלכלה אריק מסקין, חתן פרס ישראל מנחם יערי, מנואל טרכטנברג, יוג'ין קנדל, אבי בן בסט, אסף רזין ועומר מואב, חתמו על גילוי דעת המזהיר את ממשלת ישראל כי הרפורמה עלולה להביא לפגיעה חריפה בכלכלה.[253][254]

ב-23 במרץ קרא נגיד בנק ישראל אמיר ירון להיזהר בחקיקת הרפורמה, ולעשותה בהסכמה רחבה תוך שקיפות, שכן לטענתו יש לה השלכות עצומות. ראשי פורום מנהלי ובעלי חברות גדולות ישראל, פרסמו הודעה שבה גיבו את אמירת הנגיד.[255]

אישי ציבור נוספים עריכה

קולות המביעים חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל נשמעים בעיקר מצד אישי ציבור בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם מצד אנשי ימין ליברלים, ובהם שרים וחברי כנסת לשעבר מהליכוד: שאול מופז,[256] משה (בוגי) יעלון,[257] זאב בנימין בגין,[258] דן מרידור,[259] אהוד אולמרט,[260] ראובן ריבלין,[261] לימור לבנת,[262] ציפי לבני,[263] גדעון סער,[264] מאיר שטרית,[265] עמרי שרון,[266] זאב אלקין,[267] דן תיכון ועוד.[268][269][270]

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון טען כי מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה: אם ראש הממשלה, ששולט היום בכנסת, רוצה להשתלט על הרשות השופטת, הגוף היחיד שעוד עצמאי על ידי מינוי שופטים – ברור שזו דיקטטורה. זה קרה בהונגריה, בפולין, זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. אני יודע שזה רגיש, אבל אני חייב להגיד את זה.[271]

יאיר גולן צייץ בטוויטר: כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי רחב היקף. בריאיון לרשת 13 הוסיף כי יש שתי דרכים למרי בלתי אלים: הפגנה ושביתה.[272] עורך הדין דוד חודק התפטר ממשרדו לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה על דבריו: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".[273]

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כתב: זמן לעבור למלחמה – קרב פנים אל פנים. בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה.[273][274]

רון חולדאי אמר במהלך הפגנה: דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים. בציוץ שכתב לאחר מכן ניסה להסביר את עצמו: בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת. עוד הוסיף בראיון לערוץ 12 כי לא הייתה כוונה של הסתה בדבריו, וכי אמר דברים אלה בתור אזרח חרד לעתידה של מדינת ישראל כפי שנוסדה על פי מגילת העצמאות.[273][275][276]

אל"ם במילואים זאב רז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק ובו כתב: אם יקום ראש ממשלה ויטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר – אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי, חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים. עורך דינו מסר כי "זאב רז לא קרא לפגוע באיש לרבות נתניהו. הוא שיתף פוסט שהתמקד בתסריט שבו הופכת מדינת ישראל לדיקטטורה. כך או אחרת, הוא חזר בו, מחק את הדברים והסתייג מהם מפורשות".[277]

ההיסטוריון יובל נח הררי, בראיון לאולפן שישי, טען כי אם החוקים יעברו, לא יהיו עוד בחירות דמוקרטיות בישראל, שכן לא יהיה מי שיגביל את כוחה של הממשלה לשנות את חוקי הבחירות כרצונה.

ביולי 2023 הכריז ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על שינוי שמו של מחלף קפלן, הצומת המהווה את מוקד המחאה, לכיכר הדמוקרטיה.[278]

נושאים נוספים עריכה

עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושבע.

במרץ 2023 פרסם מטה המאבק שלטי חוצות בערים רבות ובהם חוזר הסלוגן "חובה להתנגד" עם תמונת אגרוף מונף, כשהמשך הסלוגן מקיף את הנושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד לדיקטטורה, חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד לרדיפת להט"ב, חובה להתנגד להרס בג"ץ, וחובה להתנגד לדיכוי נשים.[279] כמו כן, לקחה חלק במחאה גם קהילת הקמפיינים "על זזים" אשר קראה להפסקת הכיבוש, בין היתר באמצעות הנפת דגלי פלסטין ושימוש בסלוגן "אין דמוקרטיה עם כיבוש".[280] כתגובה להנפת דגלי פלסטין בתחילת המחאה על ידי מיעוט המשתתפים, חולקו בהפגנות הבאות דגלי ישראל רבים, ואלו הפכו לסמל מרכזי של המחאה.[1]

התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבורי עריכה

עם השבעת הממשלה, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן",[281] ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11.[282] אוֹמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-25 בינואר נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד התוכנית של קרעי, המוחים חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל אביב.[283]

ב-2 בפברואר 2023, דווח כי ראשי הקואליציה מעוניינים להתמקד ברפורמה, ולכן יקפיאו את התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי.[284] אך בהמשך דווח כי קרעי מנסה להכניס את המהלך נגד תאגיד השידור כסעיף בחוק ההסדרים ולהפריט חלק מתחנות הרדיו.[285][286]

ב-22 במרץ 2023, ברקע המחאה המתמשכת נגד הממשלה, הציג קרעי את תוכניתו לשוק התקשורת שכוללת את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וכן בביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות. סגירת תאגיד השידור הציבורי לא נכללת בתוכנית שהוצגה. כשנשאל על כך השיב קרעי כי לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר.

מחאת הקהילה הגאה עריכה

ב-29 בדצמבר 2022 התקיימה מחאה בקריית הממשלה בתל אביב כנגד חברותה של מפלגת נעם בממשלה, העברת סמכויות ממשרד החינוך לידי אבי מעוז, וכן כנגד ההסכמה בהסכמים הקואליציוניים לתיקון בחוק איסור אפליה שיאפשר לבעל עסק שלא להעניק שירות שנוגד את מצפונו הדתי.[287][288][289] בבית החולים רמב"ם התקיימה מחאה בעקבות האמירות של חברי הכנסת אורית סטרוק ושמחה רוטמן על תיקון זה.[290]

נוהלי משרדי ממשלה המיטיבים עם קהילת הלהט"ב לא בוטלו לדרישתו של מעוז.[291] מסיבה זו ומסיבות אחרות ב-27 בפברואר 2023 התפטר מעוז מתפקידו כסגן שר בממשלה.[292] ב-21 במרץ התקיימה עצרת מחאה לציון 35 שנים לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים, שבה הובעו התנגדויות לרפורמה וליוזמות נוספות של הממשלה.[293][294] ב-23 במרץ אמרה האגודה למען הלהט"ב כי הסכנה לקהילה הגאה ולזכויות הפרט לא הוסרה מן השולחן וכי המחאה תימשך.[295] ב-27 במרץ התפרסם נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המנמק את החששות לפגיעה בזכויות להט"בים בעקבות חקיקה צפויה של הממשלה.[296]

בתחילת חודש מאי פורסמה הוראה חדשה ממשרד ראש הממשלה שבנוסף לטפסים שנכתב בהם "הורה 1" ו"הורה 2", בכל מוסדות המדינה יימצאו גם טפסים רשמיים שרישום ההורות בהם יהיה תחת הכותרת "אבא" ו"אמא", כחלק מקיום ההסכמים הקואליציוניים בין הממשלה למפלגת נעם. פרסום זה גרר ביקורות מארגונים להט"בים.[297][298]

אי-גיוס בני ישיבות עריכה

  ערך מורחב – גיוס בני ישיבות

רבים מהמוחים התייחסו לאי-גיוס בני הישיבות, ורבים מהם גם טוענים כי חלק מהרצון להעביר את הרפורמה היא בשביל להסדיר את אי-גיוסם של בני הישיבות באופן חוקי. אנשי ארגון אחים לנשק, שמשתתפים באופן פעיל במחאה, התייחסו לסוגיה בסיסמה "בלי גיוס אין פיוס". רבים מהם גם החליטו למחות בבני ברק בשביל לקדם את הסוגיה הזאת, אף על פי שפעולה זאת עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני מחאה אחרים כגון עומדים ביחד.

חלק מהמפגינים מוחים גם כנגד הצעת חוק יסוד: לימוד תורה,[299] שיקבע ויסדיר באופן חוקתי את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות.[300][301]

חוק קרן הארנונה עריכה

  ערך מורחב – קרן הארנונה

ראשי השלטון המקומי ביקרו את הצעת החוק וטענו כי הגם שמשרד האוצר מבקש לאזן את חלוקת תשלומי הארנונה בין הרשויות, מאחר שהמימון יגיע מהפרשת כספי ארנונה שאינה למגורים, המשמעות היא שערים בעלוֹת פעילות מסחרית ענפה יפרישו את עיקר התקציב, מה שיפגע בהכנסותיהן, ויבוא על חשבון טיפוח ופיתוח העיר, תוכניות חינוך, בריאות ורווחה בעיר, ועוד.[302] מתנגדי הקרן אומרים שזהו תפקידה של המדינה לדאוג לפתרון משבר הדיור, ולמעשה מענישים את הרשויות בגלל ההצלחה שלהן. בשלטון המקומי חוששים כי החוק יפגע ביכולת של העיריות לספק שירותים מוניציפליים. לטענתם, לא מתפקידם לדאוג למקורות תקציביים לפתרון המשברים לאומיים והכסף צריך להגיע מהאוצר ומתקציב המדינה.[303]

ביקורת נוספת על הצעת החוק מתמקדת בסעיף לפיו רשות מקומית ביהודה ושומרון לא תעביר בפועל כסף לקרן – גם אם הסכום שהרשות הייתה צריכה להפריש, יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה – היא לא תפריש כספים לקרן. כלומר, רשויות ביהודה ושומרון לא יעבירו כספים לקרן הארנונה, אך יהיו זכאיות לקבל ממנה את המענקים עבור היתרי הבנייה שיינתנו שם.[304] המבקרים סעיף זה מציינים שאין סיבה מהותית שכל הרשויות בישראל – גם החלשות והעניות ביותר – יחויבו להפריש לקרן כחלק מהעלייה שלהן בארנונה העסקית, ואילו הרשויות ביו"ש, שמצבן הכלכלי טוב יותר ממספר ערים בישראל, יהיו פטורות מחובה זו. מתנגדים נוספים טוענים שסעיף זה יעודד בנייה עסקית ביהודה ושומרון יותר מאשר בשאר חלקי הארץ, גם באזורים חלשים, ובכך יפגע גם ברשויות החלשות כלכלית עוד יותר.[305] כמו כן נטען כי מהקרן צפויים להרוויח יישובים כמו רמת גן ופרדס חנה-כרכור ולהפסיד יישובים כגון בית שאן ומצפה רמון, באופן המנוגד לצדק חלוקתי.[306]

במחאה על קידום החוק, פתחו הרשויות המקומיות בשביתה ביום שני, 15 במאי 2023.[307] השביתה נמשכה גם למחרת, אך מערכת החינוך הוחרגה ממנה.[308]

גלריית תמונות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   בר פלג, ראשי המחאה יצטרכו להתמודד עם התפשטות האלימות, וכבר חושבים על השלב הבא, באתר הארץ, 19 במרץ 2023
  2. ^ 1 2 דור כהן, נתוני המחאה של המשטרה: כ-700 אזרחים נעצרו, מעל מאה נפצעו, באתר חדשות 13, 30 ביולי 2023
  3. ^ ניצן שפיר, ‏המחאה נגד המהפכה המשפטית: 37 עצורים בנתב"ג, באתר גלובס, 3 ביולי 2023
  4. ^ האתר "ריסטארט ישראל"
  5. ^   סמי פרץ, לוין הודה: ניסינו דיקטטורה, לא הצליח, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2023
  6. ^ אדם קוטב, קורין אלבז-אלוש, ליאור אל-חי, אילנה קוריאל, רענן בן צור ואיתמר אייכנר, יותר מ-300 אלף מפגינים הפגינו ברחבי הארץ, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2023
  7. ^ רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי הזהיר: "נעבור ממילים למעשים", באתר ynet, 5 בפברואר 2023
  8. ^
    סקר: רוב הציבור בעד עצירת הרפורמה המשפטית וקיום הידברות, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2023
    סקר "הזירה" - רק 29% מהציבור תומך ברפורמה, מרץ 2023
    דני קושמרו, ‏סקר "אולפן שישי": יותר מחצי ממצביעי גוש נתניהו לא ידעו על הכוונה לקדם את הרפורמה המשפטית, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2023
    סקר: רוב הציבור בעד עצירת החקיקה המשפטית, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2023
    מערכת גלובס, ‏סקר ענק ויוצא דופן של גלובס על המצב הלאומי. והפעם - האם שיניתם את עמדתכם ביחס לרפורמה המשפטית?, באתר גלובס, 24 במרץ 2023
    חנן גרינווד, סקר: הציבור הדתי-לאומי מעוניין בפשרה ברפורמה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2023
    סקר: רק 40% מהציבור בעד המשך חקיקת הרפורמה, באתר "סרוגים", 1 במרץ 2023
    ככל שהציבור מעמיק ברפורמה, ככה גדלה ההתנגדות שלו אליה, אפריל 2023
    משה כהן, ‏סקר חדש חושף: רוב מצביעי הליכוד מתנגדים לחלק ניכר מהרפורמה המשפטית, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2023
    הילה קורח, סקר חדשות 13: גנץ ממשיך להוביל - ומנצח את נתניהו בשאלת ההתאמה, באתר חדשות 13, 30 באפריל 2023
    דני קושמרו, ‏הרוב לא מאמינים לנתניהו שטוען שהצביע נגד האופוזיציה: סקר אולפן שישי, באתר ‏מאקו‏, 16 ביוני 2023
    פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי, סקר יוני 2023: הממשלה מציינת חצי שנה להקמתה ומקבלת ציונים נמוכים על תפקודה, יותר מכל ביחס ליוקר המחיה ולמשבר הדיור, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 02 ביולי 2023
    אנה ברסקי, ‏סקר חדש חשף: 43% ממצביעי הליכוד מעדיפים אחדות על רפורמה, באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2023
  9. ^ THE LARGEST PROTEST MOVEMENT IN ISRAEL'S History, באתר מכון המחקר CNA (אנ')
  10. ^ סדר המכון הישראלי לדמוקרטיה: כמה ומי מדווחים על השתתפות במחאה?
  11. ^ אחד מ-5 ישראלים השתתף לפחות בהפגנה אחת
  12. ^ קורין אלבז-אלוש, מאות הפגינו בתל אביב: "בני חושך השתלטו על הממשלה", באתר ynet, 17 בדצמבר 2022
  13. ^ חזקי ברוך, גנץ נגד לפיד: "לעמוד על גשר - לא מודל למחאה נגד הממשלה", באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2022
  14. ^ לפיד יצא להפגין נגד הממשלה הבאה, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2022
  15. ^ יאיר לפיד הסית נגד הממשלה הנבחרת בבור בקריה, ואמר לאלוף בצה"ל: אינכם מבינים איפה אתם חיים, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2022
  16. ^ נינה פוקס, הקרב על המספרים: כמה באמת היו בהפגנה מול הכנסת?, באתר ynet, 14 בפברואר 2023
  17. ^ אלינור פבריקר, דתיים, לאומיים, חובשי כיפה: מנהיגי המחאה הירושלמית נגד ההפיכה המשפטית נחשפים, באתר mynet‏ ירושלים, 17 בפברואר 2023
  18. ^ אלון חכמון, אנה ברסקי, ‏"המאבק בשיאו": לאחר חסימות הכבישים, עשרות אלפים מול הכנסת, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2023
  19. ^ אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב, ‏המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2023
  20. ^ אלכסנדרה לוקש, גרות בחו"ל, מפגינות נגד הממשלה: "חובה מוסרית", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
  21. ^ איתמר אייכנר, ר"מ בריטניה: "לשמור על הדמוקרטיה". תיעוד: קריאות "בושה" לשיירת נתניהו, באתר ynet, 24 במרץ 2023
  22. ^ מורן אזולאי, נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, באתר ynet, 26 במרץ 2023
  23. ^ ליל מחאה היסטורי בישראל: כך קרא הציבור לעצור את המהפכה המשפטית, באתר ‏מאקו‏, 27 במרץ 2023
  24. ^ קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, השר מיקי זוהר: אם ההפגנות יגדלו כמו בליל גלנט - נבין שהגענו רחוק מדי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביולי 2023
  25. ^ פיטורי גלנט, באתר ynet, 29 ביולי 2023
  26. ^ לאחר פריצת הגדרות בבית ראש הממשלה: ראש השב"כ הגיע בדחיפות למקום, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2023
  27. ^ 1 2 יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, מועצת התלמידים מצטרפת למחאה, באתר ynet, 27 במרץ 2023
  28. ^ אנה ברסקי, ‏בכירים בליכוד: "לוין צריך להתפטר, הביא אותנו על סף מלחמה אחים", באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2023
  29. ^ אנה ברסקי, ‏בכירים בסביבת רה"מ לארה"ב: "נתניהו יכריז על עצירת החקיקה" | עדכונים שוטפים, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2023
  30. ^ 1 2 הסתדרות האחיות מצטרפת לשביתה הכללית: "הגיעה העת שנפעל להביא לאחדות", באתר ynet, 27 במרץ 2023
  31. ^ 1 2 אדם קוטב, אדיר ינקו, גד ליאור, יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", באתר ynet, 27 במרץ 2023
  32. ^ אורי סלע, מירב כהן, אודי עציון‏, ההסתדרות והשלטון המקומי הודיע על שביתה נרחבת: "לעצור את הטירוף", באתר וואלה!‏, 27 במרץ 2023
  33. ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, אסף זמיר התפטר מתפקיד קונסול ישראל בניו יורק: "הזמן שלי להצטרף למאבק", באתר ynet, 26 במרץ 2023
  34. ^ מקור עיתונאי למספר המפגינים בהפגנת הימין
  35. ^ בוטלה השביתה במשק לאור עצירת החקיקה. מובילי המחאה: "אין גניזה - ממשיכים במאבק", באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2023
  36. ^   ציוץ של נריה קראוס Neria Kraus ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 באפריל 2023
  37. ^ מול אלפי מפגינים שהביעו תמיכה: אהרן ברק בכה לשירת התקווה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2023
  38. ^ נגד נאומי פוליטיקאים בטקסי זיכרון: משפחות שכולות מחו במהלך ההפגנות אמש
    משפחות שכולות הצטרפו למחאה נגד הממשלה: "זועקים בשם יקירינו"
  39. ^ מחווה ליהונתן גפן וליום הזיכרון, כרזת ענק עם הכיתוב הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שיר של יהונתן גפן, ומתחתיו נר נשמה]
  40. ^ מאיר מרציאנו, עם "משואת הדמוקרטיה": רבבות ב"מסיבת עצמאות" בקפלן, באתר חדשות 13, 25 באפריל 2023
  41. ^ שרשור: שלט המחאה האווירי הגדול בעולם (...), באתר Twitter
  42. ^ esty, באויר ביבשה ובים - מתנות ״אחים לנשק״ למדינה ליום הולדתה ה-75, באתר ריסטארט - ישראל, ‏2023-04-26
  43. ^ Masses rally against prospect of fresh overhaul push, as Knesset about to reconvene
  44. ^ אילנה קוריאל, איתן גליקמן, ליאור אל-חי, סיון חילאי, לירן תמרי, אחרי הפגנת הענק בי-ם, הגיעה התשובה מקפלן: "אנחנו הרוב, ונהיה פה כל שבוע", באתר ynet, 29 באפריל 2023
  45. ^ סיון חילאי, ראש ממשלת ספרד שלח סרטון תמיכה להפגנה בקפלן: "אנחנו איתכם", באתר ynet, 29 באפריל 2023
  46. ^ ירון דורון, יותר ממאה אלף הפגינו בת"א, עשרות אלפים ברחבי הארץ: לפיד בהפגנה: "יריב לוין איש מסוכן", באתר ישראל היום, 6 במאי 2023
  47. ^ אביבית מיסניקוב, ‏השבת ה-18 למחאה | כ-110 אלף הפגינו בתל אביב: "זמן להכרעות על הרפורמה", באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2023
  48. ^ אור הלר, ליאור קינן, לירון שמם, רביב דרוקר, שבוע 18 למחאה: 179 אלף הפגינו בת"א נגד המהפכה המשפטית, באתר חדשות 13, 6 במאי 2023
  49. ^   ציוץ של Tikva - תקווה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 במאי 2023
  50. ^ אדם קוטב, יום השיבוש חזר, המפגינים לא: "יש עייפות, זה לגיטימי", באתר ynet, 4 במאי 2023
  51. ^ מפגינים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את איילון דרום ליד מחלף לה גווארדיה, באתר ynet, 10 ביוני 2023
  52. ^ המשטרה פינתה בכוח את המפגינים שחסמו את איילון אחרי ההפגנה, באתר וואלה!‏, 24 ביוני 2023
  53. ^ אמנון לוי, דור כהן, טל שנהב, לירון שמם, הערכה: כ-126 אלף הפגינו בת"א, מוחים חסמו את איילון, באתר חדשות 13, 1 ביולי 2023
  54. ^ הפגישה הראשונה של צוותי המו"מ לפשרה
  55. ^ דרמת ענק בכנסת: נציגת האופוזיציה אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ynet
  56. ^ לפיד על השהיית השיחות בבית הנשיא: "קונה מנתניהו רק במזומן, הוועדה צריכה להתכנס", באתר ynet, 18 ביוני 2023
  57. ^ שבוע 24 למחאה
  58. ^ נטעאל בנדל, אפי נוה מול עמית בכר: בשלישי - הבחירות ללשכת עורכי הדין | כל מה שצריך לדעת, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2023
  59. ^   ציוץ של Or-ly Barlev ~ אור-לי ברלב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 ביוני 2023
  60. ^   עידו באום, תוצאות הבחירות בלשכת עורכי הדין: העם לא רוצה רפורמה משפטית, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2023
  61. ^ טל שלו, יקי אדמקר‏, אחרי הניצחון של עמית בכר בבחירות: בקואליציה יקדמו את פירוק לשכת עורכי הדין, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2023
  62. ^ הצעת חוק לפירוק לשכת עורכי הדין והקמת מועצה תחתיה
  63. ^ ניצן שפיר, ‏ועדת החוקה תתחיל לקדם את צמצום עילת הסבירות ביום ראשון, באתר גלובס, 21 ביוני 2023
  64. ^ השבת ה-25 למחאה: מארגני המחאה הודיעו על הקמת "כוח קפלן", באתר כלכליסט, 24 ביוני 2023
  65. ^ אלי אשכנזי, ארז הראל, שלומי גבאי‏, "למה נתניהו ממשיך בחקיקה בזמן מבצע?": מאות מפגינים חסמו את הכניסה לנמל חיפה, באתר וואלה!‏, 3 ביולי 2023
  66. ^ כתבי "הארץ", אלפים הפגינו בנתב"ג נגד ההפיכה, 52 נעצרו, באתר הארץ, 3 ביולי 2023
  67. ^ קובי רוזן, ‏אשד פורש: "יכולתי למלא את המיון באיכילוב מפצועים מאיילון", באתר כיכר השבת, 5 ביולי 2023
  68. ^ עמי אשד: בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך.
    N12 - ישיר מהצהרת ניצב עמי אשד | הערכה: יודיע על פרישה מהמשטרה, באתר N12, ‏2023-07-05
    N12 - מבן גביר עד לפיד: התגובות על פרישת ניצב עמי אשד, באתר N12, ‏2023-07-05
    המחאה מתגברת: הפגנות ברחבי הארץ, אלפים חסמו את איילון | חדשות 13, באתר רשת 13
  69. ^ כאוס בכנסת: מפגינים הוצאו בכוח לאחר שניסו לפרוץ למליאה, באתר אייס, 10 ביולי 2023
  70. ^ אנה ברסקי, מתן וסרמן, ‏ברוב של 64 ח"כים: חוק צמצום עילת הסבירות עבר בקריאה ראשונה, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2023
  71. ^   עמוס הראל, מאות טייסים ונווטים צפויים להודיע בקרוב על הפסקת התנדבותם למילואים, באתר הארץ, 19 ביולי 2023
  72. ^ יעל צ'כנובר, שרון כידון, "הגענו לקו האדום": מאות אנשי מילואים מיחידות השדה יחתמו הערב על מסמך אי-התנדבות, באתר ynet, 19 ביולי 2023
  73. ^ "הנידון: סכנת קריסת הסייבר"
  74. ^ סערה בחיל האוויר: שני קצינים בכירים ביותר פרשו משירות
  75. ^ אדיר ינקו, הבוקר שביתת הרופאים: מכבי ומאוחדת לא ישלמו לשובתים | פרסום ראשון, באתר ynet, 18 ביולי 2023
  76. ^ אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, הפרופ' הבולט שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי - נגד החקיקה הנוכחית: "מחסלים את הביקורת על החלטות שרים", באתר ynet, 5 ביולי 2023
  77. ^   חן מענית, סולברג על ביטול עילת הסבירות: לא חשבתי על תיקון בדרך של חקיקה, באתר הארץ, 17 ביולי 2023
  78. ^ ניצן שפיר, ‏יום מחאה סוער: הפגנות ענק, חסימות ועימותים עם המשטרה, באתר גלובס, 11 ביולי 2023
  79. ^ שיבושים בכל הארץ, הפגנת ענק בנתב"ג: כך ייראה יום המחאה, באתר ynet, 10 ביולי 2023
  80. ^ בעקבות ההפגנות: צומת עזריאלי - קפלן יקרא רשמית "כיכר הדמוקרטיה", באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2023
  81. ^ כתבי ישראל היום, לאחר חסימות באיילון ובמוקדים נוספים: צעדת מחאה דרך כביש 1 מת"א לירושלים, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2023
  82. ^ משה רדמן מודיע על העלייה לרגל לירושלים
  83. ^ Tens of thousands march to Knesset in last-ditch effort to stop 1st overhaul bill
  84. ^ 1 2 אלון חכמון, ‏ערב מחאה ענק: 220 אלף הפגינו בת"א לפי המארגנים, ארבעה מפגינים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
  85. ^ דן בר דוב, ציפי מנשה ובן כהן, כל הארץ במחאה כנגד ההפיכה המשטרית "גורמים" בקואליציה – נמשיך ונחוקק, באתר מגפון ניוז, ‏22 ביולי 2023
  86. ^ מאיר תורג'מן, אדם קוטב, מאות מפגינים צועדים מת"א לירושלים: "נבנה את האומה מחדש מתוך השבר", באתר ynet, 18 ביולי 2023
  87. ^ מת"א לי-ם: לילה עם המוחים שצועדים לבירה - mako, 2023-07-19, נבדק ב-2023-07-20
  88. ^ אור הלר, אלון בן דוד, רעידת אדמה בחיל האוויר: מאות טייסים הודיעו על הפסקת התנדבות, באתר חדשות 13, 21 ביולי 2023
  89. ^ אנשי חטיבת המחקר מצרפים למחאת המילואימניקים
  90. ^ אלון חכמון, סתיו נמר, מתן וסרמן, ‏"ליל ההתנגדות": המפגינים נגד הרפורמה פוזרו, איילון שוב נפתח לתנועה, באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2023
  91. ^ ארז הראל, אלי אשכנזי, ינון שלום יתח, שלומי הלר, יואב איתיאל‏, "ליל ההתנגדות": המונים הפגינו ברחבי הארץ, צירים מרכזיים נחסמו, באתר וואלה!‏, 20 ביולי 2023
  92. ^ "ביבי - לא ניכנע": אלפי מפגינים ברחבי הארץ וחסימות כבישים ב"ליל ההתנגדות", באתר ynet, 20 ביולי 2023
  93. ^   שוטרים פינו בכוח מפגינים מאיילון צפון, 14 נעצרו, באתר הארץ, 20 ביולי 2023
  94. ^ יעל צ'כנובר, מנדלבליט ב"כנס חירום" של לשכת עורכי הדין: "זה זמן פציעות, גודל השעה מחייב לעצור", באתר ynet, 20 ביולי 2023
  95. ^ 1 2 מתן וסרמן, ‏10,000 חיילי מילואים הודיעו על הפסקת ההתנדבות: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
  96. ^ נועם (דבול) דביר ואבי כהן ולילך שובל, "תהליך החקיקה ימיט חורבן על כולנו": 10,000 אנשי מילואים מצטרפים למחאת הטייסים והודיעו על הפסקת התייצבות, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2023
  97. ^ קובי נחשוני, רבנים לצד מנהיגי המחאה: תפילה המונית "לשלמות העם" בכותל, באתר ynet, 23 ביולי 2023
  98. ^ אפרת פורשר, תפילה לאחדות בהשתתפות מתנגדי ותומכי הרפורמה בכותל, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2023
  99. ^   יעל פרידסון, שירה קדרי־עובדיה ובר פלג, אלפים השתתפו ב"תפילה לשלמות העם" בכותל ויצרו שרשרת אנושית לכנסת, באתר הארץ, 23 ביולי 2023
  100. ^ נגה ניר נאמן, פורום העסקים הכריז על שביתה: "לעצור את החקיקה החד-צדדית", באתר חדשות 13, 23 ביולי 2023
  101. ^ שביתת העסקים: בלגן במרכזי ביג שננעלו, טרמינל איקס ופוקס עצרו הזמנות באתר, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  102. ^ כנסת ישראל. מוקפת בגדרות תיל
  103. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  104. ^ מצור על הכנסת: עימותים בין המפגינים למשטרה - חברות כנסת נפגעו ממכת"זית, באתר כיפה, 24 ביולי 2023
  105. ^ כנסת ישראל תחת מצור: כל הכניסות למשכן חסומות, באתר אייס, 24 ביולי 2023
  106. ^ טל שלו, ינון שלום יתח, שלומי הלר, אורי סלע, יואב איתיאל, אלי אשכנזי‏, הערב שאחרי ביטול עילת הסבירות: חסימות, הפגנות ועימותים ברחבי הארץ, באתר וואלה!‏, 24 ביולי 2023
  107. ^ N12 - אחרי ביטול עילת הסבירות בכנסת: הפגנות וחסימות כבישים..., באתר N12, ‏2023-07-24
  108. ^ גייל טלשיר, ממשלת הפיכה משטרית על מלא בחקיקה דורסנית: לקראת משטר סמכותני-רודני ומדינת הלכה למעשה, באתר מדעני ומדעניות מדינה למען הדמוקרטיה הישראלית, ‏1 באוגוסט 2023.
  109. ^ מחאה ליד ביתו של ארתור דנצ'יק
  110. ^ כרזה של תנועת אנאקספטבל כנגד דנצ'יק, בעיתון יהודי בפילדלפיה
  111. ^ קמפיין "DearDantchik" של תנועת אנאקספטבל
  112. ^ אדריאן פילוט, כך הכניעה המחאה את התורם המרכזי לפורום קהלת, באתר כלכליסט, 5 באוגוסט 2023
  113. ^ אדריאן פילוט, חשיפת כלכליסט: ארתור דנצ'יק, התורם הראשי של פורום קהלת, הודיע על הפסקת התמיכה בארגון, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2023
  114. ^ Police station water cannon outside Golan moshav where Netanyahu is vacationing, Times of Israel, 7 August 2023
  115. ^ הסתיים הדיון בבג"ץ: בית המשפט הכריע - מותר להפגין בנווה אטי"ב
  116. ^ גדרות הוצבו סביב המושב רמות
  117. ^ תושבי מושב רמות בפנייה למשרד ראש הממשלה נגד חסימת היישוב
  118. ^ "נפעל בכל דרך חוקית": תושבי מושב ברמה"ג נגד נופש רה"מ במקום
  119. ^ יעל צ'כנובר, אדם קוטב, רועי רובינשטיין, "הברבי הזאת נוסעת בשבת": מפגינים אזקו עצמם במשך שעתיים לרכבת הקלה בתל אביב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2023
  120. ^ קו אדום על הכפייה הדתית: פעולות מחאה לאורך קו הרכבת הקלה שייפתח בשישי | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-08-16
  121. ^ אסף זגריזק, ‏טקס פתיחת הרכבת הקלה התנהל על רקע מאות מפגינים מבחוץ, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2023
  122. ^ ניצן שפיר, ‏"לא נאפשר הדרת נשים": שבוע 33 למחאה נגד המהפכה המשפטית, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2023
  123. ^ אבי כהן ומישל מכול, השבוע ה-33 למחאה: עשרות אלפים הפגינו בקפלן; "בונות אלטרנטיבה" - "לא נסכים לחיות בחושך!", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2023
  124. ^ אורלי הררי, מפגינים עם לפידים חסמו את איילון צפון, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2023
  125. ^ השבת ה-33 למחאה: רבבות הפגינו בקפלן, מפגינים עם לפידים חסמו את איילון, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2023
  126. ^ נטע ברזילי במחאת קפלן, 19 באוגוסט 2023
  127. ^ 1 2 שוחרר הנהג שדרס מפגינים באיילון, במשטרה מעריכים: "נלחץ והתבלבל בין הברקס לגז", באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2023
  128. ^ רבבות הפגינו בירושלים לפני הדיון הדרמטי: "בג"ץ מגן על האזרחים - אנחנו נגן עליו", באתר ynet, 11 בספטמבר 2023
  129. ^ מתן וסרמן, ארנולד נטייב, ‏הכרעה, דחייה או משבר חוקתי: העיניים נשואות לדיון ההיסטורי בבג"ץ, באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2023
  130. ^ N12 - לפני הדיון המכריע: הפגנה נגד המהפכה המשפטית מול בית..., באתר N12, ‏2023-09-11
  131. ^ טל לב רם, מתן וסרמן, אלון חכמון, אברהם בלוך, ‏עצורים בהפגנה מול ביתו של לוין: צפו בשר המשפטים מוברח ע"י המאבטחים, באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2023
  132. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון: השב"כ חוקר את אירוע חסימת רכבו של שר המשפטים לוין, באתר ‏מאקו‏, 14 בספטמבר 2023
  133. ^ גלעד כהן, מורן אזולאי, מחלוקת בקרב השרים; גלנט: "אכבד כל פסיקה של בג"ץ", גולדקנופף: "נחליט יחד", באתר ynet, 10 בספטמבר 2023
  134. ^ אביעד גליקמן, התנגשות בין הממשלה לבג"ץ: שרים מאיימים לא לכבד את הפסיקה, באתר חדשות 13, 4 באוגוסט 2023
  135. ^ המתקפה הכי חריפה של נתניהו על המפגינים נגד הרפורמה התרחשה כעת לפני טיסתו לארה"ב
  136. ^   עמוס הראל, נתניהו שבר את השיא של עצמו בהסתה נגד מתנגדיו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2023
  137. ^ אנה ברסקי, ‏"חברו לאיראן": בזמן שהוא על המטוס נתניהו הוציא הבהרה בעקבות הסערה, באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2023
  138. ^ כתובות לייזר נגד הרפורמה המשפטית באתרים שונים בסן פרנסיסקו
  139. ^ תמונות לייזר מוקרנות על כלא אלקטרז
  140. ^ נתניהו למאסק על הצעת הרפורמה המקורית של לוין: "חשבתי שהיא רעה", באתר ynet, 18 בספטמבר 2023
  141. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 2,000 הפגינו ליד מטה האו"ם: "שמעתי שנתניהו השווה לאיראן, ועליתי על טיסה", באתר ynet, 22 בספטמבר 2023
  142. ^ דניאל אדלסון, איתמר אייכנר, מסתמן: נתניהו ייפגש עם ביידן ב-20.9 | מיצג מחאה בבניין האו"ם: "אל תאמינו לו", באתר ynet, 11 בספטמבר 2023
  143. ^ חיים הנדוורקר, להפגין או לא? ההפיכה החוקתית תפסה את הישראלים בארה"ב במקום לא נוח, באתר הארץ, 22 בפברואר 2023
  144. ^ איתמר אייכנר, מאות הפגינו בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן, שהוברח מהמקום דרך חצר סמוכה, באתר ynet, ‏2 ביוני 2023
  145. ^ Nearly 1,000 Protest Netanyahu Government at NYC's Israel Parade
  146. ^   בן סמואלס, במקביל למצעד התמיכה בישראל, כ-1,000 צעדו בניו יורק במחאה נגד ההפיכה, באתר הארץ, 4 ביוני 2023
  147. ^ ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניור יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראל
  148. ^ נתניהו: "מצעד ישראל הוא מבורך, אבל מספיק נציג אחד לא צריך חצי ממשלה", באתר ynet, 4 ביוני 2023
  149. ^ Yachot, Noa (2023-09-22). "Thousands in New York City protest Israel's judicial overhaul as Netanyahu addresses UN". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-10-03.
  150. ^ המפכ"ל: במחאה זו הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי
  151. ^ לירן לוי, מאיר תורג'מן, הקצין שהשליך רימוני הלם נחקר במח"ש: "זרקתי לשטח פתוח, לא פגעתי במפגינים", באתר ynet, 12 במרץ 2023
  152. ^ ירון דורון, פרסום ראשון: כתב אישום נגד פעיל המחאה בגין איומים ותקיפת כתבת ערוץ 14, באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2023; אלון חכמון, ‏הצמיד לאוזנה מגפון: תושב פ"ת הואשם בתקיפתה של עיתונאית ערוץ 14, באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2023
  153. ^ קובי רוזן, ‏השוטר שהצליף במפגינה כשהיה על סוס ייחקר באזהרה, באתר כיכר השבת, 2 באפריל 2023.
  154. ^ אלון חכמון, ‏לאחר התיעוד: המשטרה פתחה בחקירת שליפת האקדח בהפגנה בפ"ת, באתר מעריב אונליין, 27 ביוני 2023
  155. ^ מפגינה נדרסה, גבר שלף אקדח | תיעוד מהאלימות נגד המוחים בפתח תקווה, באתר ynet, 26 ביוני 2023
  156. ^ לירן לוי, עמי אשד פורש ותוקף: הציפיות – לפנות בדקות, לשבור ראשים, לנפץ עצמות, באתר ynet, 5 ביולי 2023
  157. ^   ציוץ של כאן חדשות עם תיעוד האירוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 05 ביולי 2023
  158. ^ ארז הראל, אורי סלע, אלי אשכנזי ושלומי הלר‏, אחרי פרישתו של עמי אשד: הפגנות ברחבי הארץ, רכבים דרסו מפגינים באיילון, באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2023
  159. ^ ארז הראל ואורי סלע‏, ההפגנה באיילון: מפגין נפצע מהתזת מכתזית, באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2023
  160. ^ יהושע (ג'וש) בריינר, בר פלג ועידו אפרתי, שני מפגינים אושפזו עם פגיעות בעיניים לאחר שמכת"זית כיוונה ישירות לראשם, באתר הארץ, 6 ביולי 2023
  161. ^ יהודית לזרוביץ', ‏14 פצועים מהמחאה באיילון הגיעו לאיכילוב, באתר "סרוגים", 6 ביולי 2023
  162. ^ לירן תמרי, גלעד כהן, רוני גרין שאולוב, מאיר תורג'מן, מכתז"יות ועימותים בבירה: אלפים צועדים בכביש בגין, שוטרים הכו באגרופים, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  163. ^   ציוץ של כאן חדשות "תיעוד: נהג דורס מפגינים בכביש 531 ליד כפר סבא" ברשת החברתית אקס (טוויטר), 24 ביולי 2023
  164. ^ רענן בן צור, תיעוד קשה: 3 מפגינים נדרסו בשרון, הנהג הפוגע ברח ונעצר. "זה כמו פיגוע", באתר ynet, 24 ביולי 2023
  165. ^ אילנה קוריאל, "התלהמות של שני הצדדים": הקב"ט שירה באוויר בחצרים שוחרר למעצר בית, באתר ynet, 25 ביולי 2023
  166. ^   יהושע (ג'וש) בריינר ובר פלג, עדויות מפגינים משרטטות דפוס פעולה של שוטרים: לחבוש קסדה כדי לא להזדהות - ולפרוק כל עול, באתר הארץ, ‏26 ביולי 2023
  167. ^ עמיר קורץ, "הורגשה הסלמה, השוטרים באו במטרה לשבור עצמות", באתר כלכליסט, 26 ביולי 2023
  168. ^ משה נוסבאום, ‏החוק הראשון עבר, המשטרה השתנתה? מאחורי ההתנהלות בהפגנות, באתר ‏מאקו‏, 25 ביולי 2023
  169. ^ איציק סבן, תמונות שוטרים שתועדו תוקפים מפגינים פוזרו בת"א, המשטרה פתחה בחקירה, באתר ישראל היום, ‏29 ביולי 2023
  170. ^   יואב ספיר, "העלבת עובד ציבור": המשטרה מנצלת את כוחה לרעה, באתר הארץ, ‏30 ביולי 2023
  171. ^ גלעד מורג, שלטי השוטרים בת"א: המשטרה פתחה בחקירה מבלי לבקש אישור מהפרקליטות כנדרש, באתר ynet, ‏29 ביולי 2023
  172. ^ עמיר קורץ, חניקות, אגרופים, בעיטות: הוגשו עשרות תלונות נגד שוטרים, באתר כלכליסט, ‏1 באוגוסט 2023
  173. ^ אורי משגב, הודעה, באתר פייסבוק, 1 באוגוסט 2023
  174. ^ אורי משגב, הודעה, באתר פייסבוק, 29 ביולי 2023
  175. ^   ציוץ של בני רבינוביץ' ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 ביולי 2023
  176. ^ אביעד גליקמן, דור כהן, כפי שפורסם בחדשות 13: מפקד יס"מ ת"א זומן לחקירה במח"ש, באתר חדשות 13, 31 ביולי 2023
  177. ^ אורי משגב, הודעה, באתר פייסבוק, 26 ביולי 2023
  178. ^ משה נוסבאום ברהנו טגניה, ‏התיעוד המלא ממעצר בן ה-18 באיילון; זו גרסת שוטרי היס"מ בחקירת מח"ש, באתר ‏מאקו‏, 2 באוגוסט 2023
  179. ^ דודי סגל, הגרסה נחשפת: מפקד יס"מ תל אביב נגד מח"ש, באתר "המחדש", 2 באוגוסט 2023
  180. ^ הגרסה נחשפת: מפקד יס"מ תל אביב נגד מח"ש, באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2023
  181. ^ המפקד התייצב לחקירה במח"ש מלווה בחבריו שקראו: "חנונה המלך", באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2023
  182. ^ סיון חילאי ולירן לוי, בן גביר תקף את מח"ש לצד אנשי היס"מ, הפרקליטות: "מטיל דופי" - זו גרסת חנונה, באתר ynet, ‏2 באוגוסט 2023
  183. ^ לירן לוי ואיתי אילנאי, בכיר מח"ש מבהיר, בצל מתקפות בן גביר: "אנחנו אטומים לרעשים מבחוץ" - בלעדי, באתר ynet, ‏3 באוגוסט 2023
  184. ^ לאחר התיעוד האלים: מח"ש זימנה שני צעירים להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ תל אביב
  185. ^ אדם קוטב, נהג דרס מפגינים שחסמו את נתיבי איילון, 5 נפצעו | תיעוד דרמטי, באתר ynet, 9 בספטמבר 2023
  186. ^ מאחורי הקלעים של מחאת קפלן | מחאת קפלן כמו שלא ראיתם. נכנסנו אל מאחורי הקלעים וניסינו להשיג תשובות לשאלות שכולם רוצים לדעת – כמה עולה המחאה, מי מממן אותה ומי באמת מוביל וקובע איך היא... | By הצינור | Facebook, באתר www.facebook.com
  187. ^ יפעת ארליך, מאיפה מגיעים המיליונים להפגנות נגד הרפורמה המשפטית?, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2023
  188. ^ טל לב רם, ‏האיום של השריונרים: "הרפורמה במערכת המשפט תפגע במערך המילואים", באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2023
  189. ^ אנה ברסקי, אלון חכמון, טל לב רם, מתן וסרמן, ‏מחאה חריגה נגד הרפורמה: לוחמי שיריון ממלחמת יום כיפור גנבו טנק מאתר הנצחה בגולן, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2023
  190. ^ מכתב "מפקדים למען בטחון ישראל" לנשיא המדינה
  191. ^ אתי אברמוב, "לא נתנדב לדיקטטורה": יוזמי מכתב אנשי מערך המבצעים המיוחדים מדברים, באתר ynet, 26 בפברואר 2023
  192. ^ קורין אלבז-אלוש, יהל"ם, 669, שלדג, 8200, בקרה אווירית - עוד ועוד מילואימניקים מתריעים: "נתקשה לשרת", באתר ynet, 3 במרץ 2023
  193. ^ אדיר ינקו, יותר מ-200 רופאים: "לא נשרת עוד במילואים אם תימשך החקיקה הדורסנית", באתר ynet, 6 במרץ 2023
  194. ^ אורי סלע‏, מאות בוגרי מגלן לגלנט: במידה והרפורמה המשפטית תעבור - לא נעמוד מנגד, באתר וואלה!‏, 8 במרץ 2023
  195. ^ הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ: "אם החקיקה תעבור כפי שהיא - לא אתייצב בשעת מלחמה", באתר וואלה!‏, 1 במרץ 2023
  196. ^ יוסי יהושוע, 37 טייסים בטייסת קרב הודיעו: לא נתייצב לאימוני מילואים במחאה על המהפכה המשפטית, באתר ynet, 5 במרץ 2023
  197. ^ רועי שרון, גילי כהן, איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, מכתב הטייסים: אזהרת הרמטכ"ל והטיפול של צה"ל בקצינים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 במרץ 2023
  198. ^ טל לב רם, ‏נציגי הטייסים לרמטכ"ל: רבים יפסיקו לטוס אם הרפורמה תעבור, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2023
  199. ^ טל לב רם, ‏יחזור לטוס: מפקד חיל האוויר ביטל את השעיית הטייס הבכיר, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2023
  200. ^   עמוס הראל, מאיומים לסרבנות פעילה: טייסים במיל' הודיעו - לא נתייצב השבוע לאימונים, באתר הארץ, 19 במרץ 2023
  201. ^ יואב זיתון, "שלח מיקום בוואטסאפ": טייסים הוכוונו בטלפון ברגעי הכאוס, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  202. ^   36 רמטכ"לים ואלופים לשעבר חתמו על עצומה נגד סרבנות: "לשמור את צה"ל מעל למחלוקת הפוליטית", באתר הארץ, 9 במרץ 2023
  203. ^ מורן אזולאי, נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, באתר ynet, 26 במרץ 2023
  204. ^ יואב זיתון, מורן אזולאי, סיון חילאי, גלנט בדיון סגור בכנסת, אחרי שפוטר: "אנחנו במשבר חריף וחסר תקדים", באתר ynet, 27 במרץ 2023
  205. ^ אלישע בן קימון, גלנט: "הקריאות לעידוד סרבנות והפסקת התנדבות - פרס לאויבינו", באתר ynet, 11 ביולי 2023
  206. ^ אדר גיציס ניר דבורי, ‏כ-4,000 אנשי מילואים כבר הצהירו: נפסיק להתנדב אם החקיקה החד-צדדית תימשך, באתר ‏מאקו‏, 16 ביולי 2023
  207. ^   יניב קובוביץ, צה"ל גינה בתוקף סרטון שהפיצו זוהר ובן גביר נגד טייסים בחיל האוויר, באתר הארץ, 20 ביולי 2023
  208. ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל, מורן אזולאי, שרים הפיצו סרטון מבוים ובו טייסים לא מסייעים ללוחמים "תומכי רפורמה", דובר צה"ל: "מעודדים שיסוי פנימי", באתר ynet, 20 ביולי 2023
  209. ^ יואב זיתון, מפקד חיל האוויר: "האמירות נגד הטייסים מחוללות נזק גדול; ייקח שנים לשקם את הפגיעה", באתר ynet, 20 ביולי 2023
  210. ^   ציוץ של איתמר בן גביר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 ביולי 2023
  211. ^ 1 2 מתן וסרמן, ‏כמאה רמטכ"לים, ראשי מוסד ושב"כ ואלופים בדימוס תומכים במחאת המילואים: "נתניהו - עצור את החקיקה", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
  212. ^ עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
  213. ^ מחאת האלופים: חברי הצמרת הביטחונית ובכירי המשטרה מצטרפים למאבק על עצמאות בית המשפט העליון, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏2023-08-08
  214. ^ מחאת האלופים: חברי הצמרת הביטחונית ובכירי המשטרה מצטרפים למאבק ברפורמה, באתר אייס, 8 באוגוסט 2023
  215. ^ אביעד גליקמן, הבכירים שמצטרפים לעתירה נגד ביטול עילת הסבירות: "סיכון ביטחוני חמור", באתר חדשות 13, 8 באוגוסט 2023
  216. ^ פסקת ההתגברות - גילוי דעת, 13 בנובמבר 2022.
  217. ^ גלעד מורג, כ-130 מרצים למשפט נגד פסקת ההתגברות של 61 ח"כים: "השפעות הרסניות, בכייה לדורות", באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
  218. ^ גילוי דעת של 198 מרצות ומרצים למשפטים, 24 בינואר 2023.
  219. ^ תמר טרבלסי חדד, ראשי האוניברסיטאות בביקורת חריפה נגד המהפכה המשפטית: "פגיעה אנושה באקדמיה הישראלית", באתר ynet, 26 בינואר 2023
  220. ^ כ-500 דיקנים ובכירים באקדמיה נגד ההפיכה המשטרית: ״לעצור מיד את החקיקה״, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2023
  221. ^ סנאט אוניברסיטת ת"א: "קוראים לממשלה ולכנסת לחדול מהחקיקה", באתר כלכליסט, 03 במרץ 2023
  222. ^ רראשי האוניברסיטאות לשעבר מאוחדים: עצרו את הרפורמה המשפטית, באתר אייס, 4 במרץ 2023
  223. ^ "ארנולד נטייב, ‏המוסדות להשכלה גבוהה יושבתו? האולטימטום של אוניברסיטת בן-גוריון, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2023
  224. ^ נועם (דבול) דביר, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אי ציות לביהמ"ש – כמו הפיכה צבאית", באתר ישראל היום, 18 במרץ 2023
  225. ^ יאיר קראוס, מועצת התלמידים מכריזה על שביתה מהבוקר, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, באתר ynet, 27 במרץ 2023
  226. ^ נאום של יניב רוזנאי, טוויטר, 26 ביולי 2023
  227. ^ פרופ' יניב רוזנאי, ‏לפסקת ההתגברות המוצעת ע"י הקואליציה העתידית אין אח ורע בעולם, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2022;
    פרופ' יניב רוזנאי, ‏עקום, חפוז ופופוליסטי, באתר ‏מאקו‏, 30 ביולי 2023;
    פרופ' יניב רוזנאי, ‏לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2023
  228. ^   פרופסור יניב רוזנאי על הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן: "זה קיים במדינה אחת בעולם, אל סלבדור", סרטון בערוץ "דמוקרטTV", באתר יוטיוב (אורך: 01:03);
      מלחמת הרשויות - פרופ׳ יניב רוזנאי ולוסי אהריש בדיון על המהפכה המשפטית, סרטון בערוץ "דמוקרטTV", באתר יוטיוב (אורך: 13:37);
      פרופ' יניב רוזנאי - יש להאט את חקיקת הרפורמה המשפטית, סרטון בערוץ "על המשמעות podcast", באתר יוטיוב (אורך: 01:04:47)
  229. ^ המחאה ואני: מסע בין שלל יוזמות המחאה של הישראלים שהחליטו להתעורר, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2023
  230. ^ יוסי הטוני, ‏"ההיי-טק הוא אחד המובילים של המחאה נגד המהפכה המשפטית", באתר "אנשים ומחשבים", 23 ביולי 2023
  231. ^ פרופ' קרין נהון: אי אפשר לשנות את כללי המשחק בצורה חד צדדית, באתר 103FM
  232. ^ מאיר תורג'מן, אדם קוטב, מאות מפגינים צועדים מת"א לירושלים: "נבנה את האומה מחדש מתוך השבר", באתר ynet, 19 ביולי 2023
  233. ^   פרופ' קרין נהון בהפגנה בקפלן נגד ההפיכה המשטרית 8.4.23, סרטון בערוץ "אור-לי ברלב Or-ly Barlev", באתר יוטיוב (אורך: 06:09)
  234. ^   קורין דגני, בכירים בהיי-טק הישראלי לנתניהו: פגיעה בביהמ"ש - איום קיומי על הענף, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2022
  235. ^ אורן דורי, ‏100 מבכירי המשק מצטרפים למכתב ההייטקיסטים לנתניהו, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2022
  236. ^   קורין דגני, חברות הייטק נוספות מוציאות את הכסף מישראל ─ מה הן מנסות להשיג?, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023
  237. ^ רשימת אבירות ואבירי איכות השלטון לשנת 2022, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏2023-06-04
  238. ^ 103FM, ‏מה עומד מאחורי מחאת ההייטקיסטים נגד הרפורמה המשפטית? מובילת המאבק מסבירה, באתר מעריב אונליין, 25 בינואר 2023
  239. ^ נועם (דבול) דביר, מחאת הסטודנטים ברחבי הארץ: "זו לא רפורמה - זו הפיכה", באתר ישראל היום, 16 בינואר 2023
  240. ^ ליאור קינן, נציגות הסטודנטים הוצאו מוועדת החוקה: "הפיכה משטרית", באתר חדשות 13, 22 בינואר 2023
  241. ^ נינה פוקס, "גררו אותי, חנקו, משכו בשיער. אלימות שלא חוויתי בחיים": מחו במליאה והורחקו, באתר ynet, 21 בפברואר 2023
  242. ^ שחר אילן, כחלק מיום השיתוק: המחאה קוראת לשביתת סטודנטים ארצית ביום חמישי, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2023
  243. ^ אלון חכמון, ‏במשטרה ימשיכו בחקירת השלטים נגד השוטרים: "לא זקוקים לאישור הפרקליטות", באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2023
  244. ^ לי נעים, משה נוסבאום, ‏התיעודים - והתלונות: 5 שוטרי יס"מ זומנו לחקירה במח"ש בחשד להפעלת אלימות נגד מפגינים, באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2023
  245. ^ ליאור אל-חי, רופאים בכירים נגד המהפכה המשפטית: "לא ניתן יהיה להמשיך לתפקד ולהוביל מערכת בריאות במשטר בלתי דמוקרטי", באתר ynet, 15 במרץ 2023
  246. ^   עידו אפרתי, יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הגענו לקו האדום, קורא לנתניהו לעצור את החקיקה", באתר הארץ, 26 במרץ 2023
  247. ^ אורי סלע, מירב כהן ויואב איתיאל‏, מוסדות אקדמאיים, רופאים ורשויות מקומיות; המשק יושבת במחאה על המהפכה המשפטית, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2023
  248. ^ אדיר ינקו, הבוקר שביתת הרופאים: מכבי ומאוחדת לא ישלמו לשובתים, באתר ynet, 19 ביולי 2023
  249. ^ אדיר ינקו, הרופאים משביתים היום את מערכת הבריאות, בירושלים עובדים כרגיל, באתר ynet, 25 ביולי 2023
  250. ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
  251. ^ כלכלן פורום קהלת על הרפורמה: "חושש שתכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה", ישראל היום, 8/3/2023
  252. ^ עידן ארץ, ‏הכלכלן שהתפטר ומחיקת המסמכים: הרפורמה מפלגת את פורום קהלת, באתר גלובס, 16 במרץ 2023
  253. ^ אביעד גליקמן, מאות כלכלנים נגד הרפורמה המשפטית: "נזק חסר תקדים", באתר חדשות 13, 25 בינואר 2023
  254. ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
  255. ^ מתן סלומון, ‏נגיד בנק ישראל בריאיון ב-CNN נגד המהפכה המשפטית: "הליך חפוז וללא הסכמה, עלולה להחליש את המוסדות", באתר ‏מאקו‏, 15 במרץ 2023
  256. ^ עמית סגל בן כספית, ‏הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז: "הדיקטטורה כבר התחילה, מאוד מודאג ממה שקורה", באתר ‏מאקו‏, 11 במרץ 2023
  257. ^ בוגי יעלון: "בממשלה ובקואליציה יש ריכוז של עבריינים", באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2023
  258. ^ גלעד כהן, בני בגין בהפגנה מול הכנסת: "הליכוד מפלגה לאומנית ודורסנית", באתר ynet, 24 ביולי 2023
  259. ^ יותר מ-100 אלף מפגינים בקפלן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור: "יש סכנה של הרס וחורבן", באתר כלכליסט, 15 ביולי 2023
  260. ^ קרין אלבז-אלוש, אולמרט נגד המהפכה המשפטית: "צריך לעבור למלחמה שלא מנהלים בנאומים", באתר ynet, 13 בפברואר 2023
  261. ^ אביעד גליקמן, וינשטיין: "זו לא רפורמה – זה פוגרום"; ריבלין: "ריח רע של נקמנות", באתר חדשות 13, 17 בינואר 2023
  262. ^ לימור לבנת בהפגנה בבאר שבע: "הממשלה היהירה מקדמת הפיכה משטרית, אסור להירדם", באתר ynet, 27 במאי 2023
  263. ^ רבבות הפגינו בת"א, על איילון. לבני לממשלה: "אתם שיכורים מכוח, זה פאשיזם", באתר ynet, 11 בפברואר 2023
  264. ^ סער: "את הממשלה לא מעניין כלום חוץ מלרסק את מוסדות השלטון", באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2023
  265. ^ מאיר שטרית במחאה בחיפה: "מתבייש בשתיקת הכבשים של חבריי בליכוד" (וידיאו), באתר mynethaifa, ‏2023-04-08
  266. ^ אריה יואלי, ‏עמרי שרון נגד הרפורמה המשפטית: כוחנית ודורסנית, באתר "סרוגים", 25 בפברואר 2023
  267. ^ זאב אלקין על הרפורמה המשפטית: "האם משם אפשר להגיע לדיקטטורה? כן", באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2023
  268. ^ דף פייסבוק - אנשי ימין יוצאים נגד הממשלה, באתר Facebook
  269. ^ ניצן צבי כהן, ‏באפרת מפגינים בכל שבת נגד הרפורמה: "גם ביהדות המלוכה היא עם מגבלות, וכפופה לסנהדרין", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 במרץ 2023
  270. ^ מנדלבליט: "זו לא רפורמה, זו הפיכה משטרית" - המהדורה המרכזית 28.02.23 | קטעים קצרים | +12, באתר 12+
  271. ^ יעלון: השתלטות על הרשות השופטת זו דיקטטורה, זה קרה בגרמניה בשנות ה-30, באתר כאן, ‏22.1.2023
  272. ^ יאיר גולן: "נגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי", באתר חדשות 13, 10 בינואר 2023
  273. ^ 1 2 3 לי נעים, ‏אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר, באתר ‏מאקו‏, 14 בפברואר 2023
  274. ^ אולמרט: "זמן לעבור לשלב המלחמה - לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים", באתר ישראל היום, ‏2023
  275. ^ עודד בן עמי, ‏חולדאי מגיב לראשונה על תלונת הליכוד: "לדיקטטורה אפשר להתנגד רק בכוח", באתר ‏מאקו‏, 13 בפברואר 2023
  276. ^ אביעד גליקמן, חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים", באתר חדשות 13, 13 בפברואר 2023
  277. ^ שלומי הלר, אלי אשכנזי‏, הטייס שקרא להרוג "ראש ממשלה שינהיג דיקטטורה" זומן לחקירה במשטרה, באתר וואלה!‏, 5 בפברואר 2023
  278. ^ אבי כהן, הטעות המביכה של חולדאי: הציג את שם הרחוב שהוחלף בתל אביב - ושגה בפרטים, באתר ישראל היום, 17 ביולי 2023
  279. ^ ברוך קרא, מארגני המחאה הודיעו: יום חמישי - "יום ההתנגדות לדיקטטורה", באתר חדשות 13, 5 במרץ 2023
  280. ^ ניר אבישי כהן, רוצים דמוקרטיה! (אבל רק בקו הירוק), באתר ynet, 8 במרץ 2023
  281. ^ הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022
  282. ^ עמית סגל, ‏התוכנית של הליכוד: סגירת תאגיד השידור הישראלי, באתר ‏מאקו‏, 27 בנובמבר 2022
  283. ^ שגיא בן נון‏, תעשיית הטלוויזיה בכנס חירום: "האיום על התאגיד הוא מלחמה נגד הציבור", באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2023
  284. ^ נבו טרבלסי, ‏הוקפאה התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי, באתר גלובס, 2 בפברואר 2023
  285. ^ ארז רביב, ‏מחלוקת בליכוד במאבק על עתיד תחנות הרדיו של התאגיד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בפברואר 2023
  286. ^ "כמו גנב בלילה": קרעי ניסה לפגוע ב'כאן' דרך חוק ההסדרים, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2023
  287. ^ נועם דביר, מחאה ראשונה נגד הממשלה? מחר - מפגן תמיכה בקהילה הגאה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022
  288. ^ מפגן תמיכה בקהילה הגאה בת"א: "קו אדום לשנאה ולאפליה", באתר אייס, 28 בדצמבר 2022
  289. ^   ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בדצמבר 2022
  290. ^ רדיו צפון 104.5FM, ‏"מי שיחליט לא לטפל לא יעבוד אצלנו": גוברת המחאה נגד חוק האפליה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2022
  291. ^ מורן אזולאי, אבי מעוז מתפטר מהממשלה: "אשרת את הציבור מהכנסת", באתר ynet, 27 בפברואר 2023
  292. ^ אבי מעוז התפטר מתפקידו כסגן שר, באתר ערוץ 7, ‏2023
  293. ^ יובל בגנו, ‏35 שנה לביטול האיסור על משכב זכר: הקהילה הגאה קיימה עצרת מחאה נגד הרפורמה, באתר מעריב אונליין, 21 במרץ 2023
  294. ^ רן דנקר בעצרת המחאה של קהילת הלהט"ב: "קורא למנהיגי ישראל להתאפס", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2023
  295. ^   ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 במרץ 2023
  296. ^ הפגיעה בזכויות להט״בים.ות בעקבות השינויים המשטריים - נייר עמדה #37, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏27 במרץ 2023
  297. ^ אנה ברסקי, ‏אבא ואמא יוחזרו לטפסים הרשמיים - כך הגיב ח"כ אבי מעוז, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2023
  298. ^ מכתב רשמי לשרים, לדרישת אבי מעוז: ודאו שיש לא רק טפסי "הורה 1" ו"הורה 2", באתר ynet, 1 במאי 2023
  299. ^ הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה
  300. ^ ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  301. ^   "חוק יסוד: לימוד תורה": החוק שיפטור את החרדים סופית משירות בצבא, סרטון בערוץ "כאן חדשותתאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 07:37)
  302. ^ סיון חילאי, הסערה סביב קרן הארנונה: מה כוללת ההצעה ולמה ראשי הרשויות מתנגדים?, באתר ynet, 14 במאי 2023
  303. ^ סוניה גורודיסקי, מחאת הארנונה: עושים סדר במשבר, באתר ישראל היום, 14 במאי 2023
  304. ^ שלמה טייטלבאום, אפליה נוסח סמוטריץ': רשויות ביו"ש יקבלו פטור מהעברת כספים לקרן הארנונה, באתר כלכליסט, 7 במאי 2023
  305. ^ שלמה טייטלבאום, הקרן שעלולה לרסק את השלטון המקומי בישראל, באתר כלכליסט, 7 במאי 2023
  306. ^ יפעת סולל, ויקרא שמו: משרד ההתנחלויות, ההדתה והפרובוקציה, באתר "שיחה מקומית", 16 במאי 2023
  307. ^ יעל שרה רפ, ‏ממחר: שביתה מלאה בשלטון המקומי כולל מערכת החינוך, באתר "סרוגים", 14 במאי 2023
  308. ^ שלמה טייטלבאום, בלי חינוך ופינוי אשפה: הבוקר - שביתה ברוב הערים הגדולות במחאה על קרן הארנונה, באתר כלכליסט, 15 במאי 2023