מיכל טמיר

מיכל טמיר (נולדה ב-31 בינואר 1970) היא פרופסור למשפט ציבורי וסדר דין פלילי וכן ראשת החוג ללימודים מתקדמים בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. היא נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה.

מיכל טמיר

לידה	1970 (בת 54 בערך) טירת כרמל, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
תפקידים בולטים	נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה

ביוגרפיה

מיכל טמיר נולדה בטירת כרמל ב-1970 להורים ממוצא עיראקי. למדה מכיתה א-יב בבית הספר הריאלי בחיפה. אם לבת. פרופסור במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון. כמו כן היא מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב.

חברה בלשכת עורכי הדין הישראלית מאז 1996.

השכלה אקדמית

לטמיר תואר LL.B בהצטיינות (ראשונה במחזור) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (1995), תואר LL.M בהצטיינות יתרה (ראשונה במחזור) מהאוניברסיטה העברית (1999), ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית (2005). עבודת הדוקטורט שלה עסקה באכיפה סלקטיבית, ונכתבה בהנחית שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר. בשנים 1995–1996 התמחתה טמיר בלשכתו של השופט זמיר, וב-1997 כיהנה כעוזרת משפטית לשופטת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש. במהלך שנת הלימודים 2005–2006 היא הייתה פוסט-דוקטורנטית בתוכנית האוזר של בית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק (Global Research Fellow (Hauser Program). בשנת הלימודים 2012–2013 היא הייתה עמיתת מחקר בתוכנית תקווה בבית הספר למשפטים, אוניברסיטת ניו-יורק. בשנות הלימודים 2023-2021 כיהנה כפרופסור אורחת באוניברסיטת ברקלי במסגרת The Helen Diller Institute for Jewish Law and Israel Studies

במהלך לימודיה זכתה טמיר למלגות ופרסים רבים, ביניהם תעודת ופרס "מצטיין החוג" שהוענקה על ידי לשכת הרקטור – דיקנט הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, תעודת הוקרה מהכנסת שהוענקה על ידי יו"ר ועדת החינוך והתרבות (בשנת הלימודים 1993–1994), פרס רקטור האוניברסיטה העברית לתלמידי מוסמך (ב-1999), פרס הצטיינות ע"ש דוקטור יעקב הרצוג, מלגת הצטיינות של איגוד נשים אקדמאיות בישראל (בשנת הלימודים 2000–2001), The Ellis and Alma Birk Scholars Prize Committee, פרס גוזיק ופרס PEF על פרסום מאמר בכתב-עת משפטי (בשנת הלימודים 2002–2003).

תחומי התמחות

משפט חוקתי, משפט מנהלי, סדר דין פלילי (בדגש על אכיפה), דיני מכרזים, ביקורת המדינה.

תחומי הוראה

משפט מינהלי, משפט חוקתי, דיני מכרזים, סדר-דין פלילי, דיני נזיקין, שוויון במשפט, חופש העיסוק, זכויות אדם במשפט הפרטי, זכויות חוקתיות וההליך הפלילי, סוגיות באכיפה. הזכות לשוויון ואי-אפליה, אכיפה סלקטיבית.

כתיבה אקדמית

פרופ' טמיר היא המחברת של הספר אכיפה סלקטיבית (נבו 2008) אשר מציע עילה חדשה במשפט הישראלי לביקורת שיפוטית על פעולות רשויות מנהליות ועל התביעה. הספר מצוטט לעיתים קרובות בפסיקת בית המשפט העליון. טמיר אף פרסמה המלצות למערכת המשפט האמריקאית בנוגע לאכיפה סלקטיבית ופרופיילינג גזעי.

ספרה השני, מבט ביקורתי על ביקורת המדינה (בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2009), עורר מחלוקת לגבי מעורבות מבקר המדינה בסוגיות של מדיניות ציבורית. המלצות הספר נסקרו בתקשורת. מאמרה "הזכות שוויון של הומוסקסואלים ולסביות" היה בין הניסיונות התאורטיים הראשונים לעסוק בסוגיה בישראל וצוטט בהרחבה. המאמר שימש בהחלטה תקדימית של בית המשפט למשפחה (2004) אשר אישר הסכם משפחה בין זוג הומוסקסואלים לבין אמו של אחד מילדיהם. המאמר נזכר גם בהחלטת בית המשפט העליון (2010) אשר הורתה לעיריית ירושלים לתמוך בפעילות של הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות. רבים ממאמריה צוטטו בפסיקת בית המשפט העליון, בין היתר על רקע הצעות חוק רבות שעוררו בעייתיות של חקיקה פרסונלית.

כתיבתה של טמיר השפיעה גם על דוחות של ועדות ציבוריות שונות. עבודתה על אכיפה סלקטיבית השפיעה על דו"ח ועדת גולדברג על הפזורה הבדואית.

עמדות

טמיר טוענת שתפקידו של מבקר המדינה טעון הגדרה מחדש, וצמצום. לדבריה המבקר צריך לעסוק רק בעניינים כלליים ולא במקרים ספציפיים, וצריך להימנע מביקורת בזמן-אמת, כדי לא לכרסם בעבודת הרשות המבצעת. עליו להתמקד בסוגיות של יעילות הגופים המבוקרים וביקורת חשבונאית, ולא, למשל, באחריות פלילית אפשרית של האנשים שאת עבודתם הוא בודק. על השאלה אם היא מבקשת להפוך את המבקר לבירוקרט היא משיבה ש"בירוקרט" אינה מילת גנאי. היועץ המשפטי לממשלה גם הוא בירוקרט – העומד בראש הפירמידה. יש להבין שמבקר המדינה אינו חלק מהרשות השופטת. הוא גורם ביקורת במסגרת הכנסת. לדבריה בישראל יש חפיפה מוזרה בין בג"ץ, משרד מבקר המדינה ולשכת היועץ המשפטי. כל אחד מהם חורג לתחומי האחר. זהו מצב בלתי ראוי ובלתי הגיוני. למרות השגותיה של טמיר על הפעלת סמכות מבקר המדינה לחקירת עניינים ספציפיים או עניינים של אנשים ספציפיים, היא מסכימה שההבחנה בין אלו לבין עניינים אחרים אינה חד משמעית ונתונה לפרשנות.

טמיר הייתה חברה בקבוצת ההסכמות הראשונה של הקונגרס הישראלי למדינה יהודית ודמוקרטית, הפועל לגישור המתח בין זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. טמיר היא חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.

פעילות מקצועית

בשנים 2019-2017 טמיר כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה, חברה באגודה ללימודי ישראל. היא פועלת נגד הדרת נשים וייצגה את התנועה הירושלמית בעתירה נגד משרד התחבורה על סירובה של חברת אגד להציב על אוטובוסים בירושלים פרסומות ובהן תמונות של נשים.

בשנת הלימודים 2002–2004 הייתה טמיר חברה במערכת כתב העת "משפט וממשל". בשנת הלימודים 2008 היא הייתה חברה במערכת כתב העת "משפטים". משנת הלימודים 2017 היא עורכת שותפה של כתב העת "שערי משפט".

יוגה

טמיר היא מדריכה מוסמכת בכירה ליוגה. מאמרה "משפט ויוגה" מדגים כיצד תובנות מפילוסופית היוגה יכולות לתרום לעולם המשפטי.

תקשורת

טמיר פרסמה ב"הארץ", ב-"TheMarker", ב"ישראל היום", ב"גלובס", ב-"ynet", ב"מעריב", ב"מקור ראשון", ב"כלכליסט", ב"וואלה!", ובאמצעי תקשורת נוספים. היא מתראיינת בטלוויזיה וברדיו והופיעה תוכניות אקטואליה רבות.

מאמרים עיקריים בעברית

• "עילת חוסר-הוודאות במשפט הציבורי", משפט וממשל ה (תש"ס) 550-497.
• "הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות", הפרקליט מה (תש"ס) 127-94.
• "קלישאות חוקתיות – בין ביטוי ציבורי לכבוד פרטי", משפטים לב (תשס"ב) 667-623 (עם אריאל בנדור).
• "עלותו השקועה של התקדים", דין ודברים א (תשס"ה) 298-211.
• "על חוקתיות ועל סבירות", הפרקליט נ (2009) 227-185.
• "'השפה העברית לא המציאה לי תואר': על כבודן של משפחות 'אלטרנטיביות' בישראל", קריית המשפט ח (2009) 288-251.
• "על רשלנות וכוונה להפלות: היבטים ייחודיים לתחום האכיפה", מחקרי משפט כו (2010) 258-217.
• "המשפט לאור הפילוסופיה של היוגה: תובנות ראשונות על מפגש בינתחומי", עלי משפט ח (2010) 316-279.
• "על כבוד האדם והפרטה" בעקבות בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר (2009) משפטים מא (2011) 663-703.
• "מינוי בכירים – על הבולענות ההדדית של משפט ואתיקה" משפט ועסקים יז (2014) -446-409 (עם אריאל בנדור).
• "חלופת מעצר – האומנם הן תמיד לטובת הנאשם?" משפט וממשל יז (2016) 367-415 וספר קרמניצר.
• "הסדר טיעון הוא הסדר טיעון: עבר, הווה, עתיד", חוקים (האוניברסיטה העברית) (2014) 109-49 (עם יוני לבני).
• "הטעות שבהתנגדות – על ביקורת חיונית והתנגדות מיותרת לנציבות הביקורת על מערך התביעה", מעשי משפט ז (2015) 223-203.
• "ההליך הפלילי כמשחק שחמט: מעמדו של הנפגע במסגרת דוקטרינת פסילת הראיות" עתיד להתפרסם בספר ביניש (עם דנה פוגץ').
• "אתגר המציאות של הקהילה הבדואית בנגב: הכרה בתורת ההכרה”, משפט חברה ותרבות: משפט מיעוט וסכסוך לאומי (עורכים ראיף זריק ואילן סבן, 2017), 429-478.
• "החובה ליתן לעצורים יחס מיוחד ההולם את חזקת החפות: מבט נוסף על תנאי המעצר בישראל על רקע המשפט הבינלאומי", משפט ועסקים כה (עם גרשון גונטובניק).
• "'חוק טובות לנפגעי עבירה' – על חוקתיות החסינות לפגיעה שלטונית בנפגעי עבירה" מעשי משפט יא (2020) 239-211 (עם דנה פוגץ').
• ״חופש הביטוי בתקשורת המקוונת: בחינה-מחדש של תורת המניעה המוקדמת" משפט ועסקים כו (עתיד להתפרסם, 2022) (עם אריאל בנדור).
• "הליך ראוי בעבודת מבקר המדינה", ספר גולדברג (2022)
• "הביקורת השיפוטית אינה עוצרת על מפתן דלתן של רשויות האכיפה (בעקבות דנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל)" תגוביות משפט (פורום עיוני משפט), 17 בינואר 2022.

מאמרים עיקריים באנגלית

1. “Public Law as a Whole and Normative Duality: Reclaiming Administrative Insights in Enforcement Review", 12 Texas Journal on Civil Liberties and Civil Rights 43-99 (2006).
2. “The Hebrew Language Has Not Created A Title for Me': A Legal and Sociolinguistic Analysis of New-Type Families”, 17 American University Journal of Gender, Social Policy and the Law (2009) 545-600 (With Dalia Cahana-Amitay).
3. "Racial Profiling – Who is the Executioner and Does he have a Face?" 15 Texas Hispanic Journal of Law and Policy (2009) 71-91.
4. "Side Judges: The Case of the Military Courts in Israel", 8 Socio-Legal Review 1-35 (2012) (with Judge Amir Dahan).
5. "Human Rights in Private Law: Hybridization of the Balancing Tests", in Israeli Constitutional Law in the Making (ed. by Gideon Sapir, Daphna Barak-Erez & Aharon Barak, Hart Publishing, 2013) 401-418
6. "The Reciprocal Engulfment of Law and Ethics in Israel: The case of Appointments to Senior Positions", 23 Transnational Law & Contemporary Problems Journal (2014) 229-260 (with Ariel Bendor)
7. “Law and Yoga”, 7 Journal of law and Social Deviance (2014) 1.
8. "The Freedom to Exclude: The Case of the Israeli Society”, 49 Israel Law Review (2016) 237-266.
9. “The Declaration of Independence as a Transitional Constitution: The Case of Israel” 8 Middle East Law and Governance (2016) 75-89
10. “Nudging the Criminal Justice System into Listening to Crime Victims in Plea Agreements”, 28 Hastings Women's Law Journal (2016-7) 45-72 (with Dana Pugach)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכל טמיר בוויקישיתוף

מיכל טמיר (1970-), דף שער בספרייה הלאומית

• דף הבית של פרופסור טמיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
• דף Researchgate של פרופ' טמיר
• דף SSRN של פרופ' טמיר
• ערוץ יוטיוב של פרופסור מיכל טמיר Prof. Michal Tamir – Interviews
• תומר זרחין, אישום בהסתה? תלוי מי החשוד, באתר הארץ, 6 באפריל 2008
• התנועה הירושלמית
• פרופ' מיכל טמיר, נאום בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית, 30 בספטמבר 2023.