אלהים אלי אתה

אלהים אלי אתה אשחרך בסוד סגלתך הוא פיוט רשות לנשמת ליום הכפורים שחיבר ר' שלמה אבן גבירול, הנאמר בקהילות הספרדים.

אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה
אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָ בְּסוֹד סְגֻלָּתֶךָ      אֱמוּנָתְךָ אוֹדִיעַ וְאַגִּיד גְּדֻלָּתֶךָ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם אָקוּם בְּקֶרֶב קְהִלָּתֶךָ      אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה נֶגְדְּךָ עֲלוּמַי נֶחְשָׂפוּ      נַפְשִׁי וְעַצְמוֹתַי מִפַּחְדְּךָ שֻׁסָּפוּ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם נְבוּכִים לְיִשְׁעֲךָ נִכְסָפוּ      נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יוֹעֵט צְדָקָה לִלְבֹּשׁ      יְרֵאֶיךָ הִרְשׁוּנִי וְאָרוּץ וְאֵין בּוֹשׁ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָקְשִׁי תִּכְבֹּשׁ וְעָצְבִּי תַחֲבֹשׁ     יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה שְׁמֹר שַׂרְעַפַּי לְבַל יַזְנִיחוּנִי      שְׁגִיאוֹת שְׂפָתַי בַּל יַדִּיחוּנִי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם שְׁבָחֶיךָ עֲצָבַי יְשַׁכְּחוּנִי      שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה לְךָ אֲצַפֶּה צוּר מִשְׂגַּבִּי      לְאַמְּצֵנִי וּלְחַזְּקֵנִי כִּי כֹּחַ אֵין בִּי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם לְבָרֵר וְלִצְרֹף חֻבִּי      לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה מָרוֹם הַשּׁוֹכְנִי גְבוֹהִים      מִמַּעֲמַקִּים אֶקְרָא נֶגְדְּךָ וְאָהִים     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם מִלַּלְתִּי בְסוֹד כְּמֵהִים      מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הִנְנִי לְפָנֶיךָ בַּאֲשָׁמִי      הָעֲווֹנוֹת אִם תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הַזֶּה אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמִּי      הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הִקְדַמְתָּ מָזוֹר לְיַשְּׁרֵנִי      הֲכִינוֹתָ יוֹם כֹּפֶר רָצוֹן בּוֹ לְעַטְּרֵנִי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הִנָּתֵק עֲבוֹת עָווֹן יַאַסְרֵנִי      הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲווֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה קִרְבָתְךָ יַחְפְּצוּן רַעְיוֹנַי      קְדוֹרַנִּית שַׁחוֹתִי מִפְּנֵי זְדוֹנַי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם קָרָאתָ לְגְֶזַע אֱמוּנַי      קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל אֲדֹנָי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה טִהֲרוּ לְבָבָם לְחוּקֶיךָ      טַעַם אֹכֶל וּמַשְׁקֶה חָשְׂכוּ חֲשׁוּקֶיךָ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם טָכוּס לְעַנּוֹת נֶפֶשׁ דְבֵקֶיךָ      טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה נָשָׂאנוּ נֶגְדְּךָ עַפְעַפָּיִם      נִכְחֲךָ נִצָּבְנוּ בְשַׁחוּת אַפָּיִם     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם נְבָרֵר שַׁקְרוּת שַׂרְעַפָּיִם      נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בָּאתִי הַיּוֹם לַהְגּוֹת צִדְקֶךָ      בֵּאַרְתִּי חֻקֶּיךָ בְּקֶרֶב חֶלְקֶךָ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בִּקְהַל דְּבֵקֶיךָ      בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה רָם לְכָל שׁוֹאֵל נִדְרָשׁ      רְצֵנִי בְּהִתְעַטְּפִי כְעָנִי וָרָשׁ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם רֶגֶשׁ דְּמָעַי נִגְרָשׁ      רָאִיתִי יְיָ אַל תֶּחֱרָשׁ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בְּצִדְקָתְךָ עֲווֹנַי יִדָּחוּ      בְּמֵימֵי דְמָעַי פְּשָׁעַי יִמָּחוּ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בְּשׂוֹרוֹת יִשְׁעִי יִצְמָחוּ      בַּיְיָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יָגֹרְתִּי מְאֹד מֵחֲמַת מִגְעַרְתֶּךָ      יָדַעְתִּי כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת אִמְרָתֶךָ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָזַמְתִּי לִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתֶּךָ      יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יְחִידִי יְצוּרָיו יְעִידוּהוּ      יְבָרְכוּהוּ קְרָבַי וַעֲצָמַי יְהוֹדוּהוּ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָדַעְתִּי יְחִידִים יְיַחֲדוּהוּ      יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הֲגוֹת צִדְקְךָ שְׂפָתַי פָּתַחְתִּי      הִנֵּה עִמִּי דְּבָרִים לָקַחְתִּי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הִלַּלְתִּיךָ וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי      הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָּטַחְתִּי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה וְעָדֶיךָ יִצְדְּקוּ עֵדֶיךָ      וְיַגִּידוּ כִּי אֶפֶס צוּר בִּלְעָדֶיךָ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם וִעַדְתּוֹ לְטַהֵר יְדִידֶיךָ      וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִּי טוֹב נֶגֶד חֲֳסִידֶיךָ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ הַקְרִיבֵנִי      דְּלָתֶיךָ בְדָפְקִי חַסְדְּךָ יְסוֹבְבֵנִי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם דַּלּוֹתִי יֶשְׁעֲךָ יְשַׂגְּבֵנִי      דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְיָ עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה הַנּוֹצֵר נֶפֶשׁ וּפוֹעֲלָהּ      הַיּוֹדֵעַ וָעֵד מַעֲלָלָהּ וּמַעְגָּלָהּ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם הִתְוַדּוֹת נַפְשִׁי מַעֲלָהּ      הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי      אֵלֶיךָ קָרָאתִי מִבּוֹר כִּנְעָתִי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם אֶשְׁפֹּךְ לְפָנֶיךָ לְבָבִי וְדִמְעָתִי      אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בּוֹחֵן לְבָבִי וְרַעְיוֹנָי      בַּנְתָּה לְרֵעִי מִמְּרוֹם עֶלְיוֹנָי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בָּרוֹתִי חֲבוּיַת מַצְפּוּנָי      בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי אֲדֹנָי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה נִסְמַכְתִּי עָלֶיךָ עוֹדְדֵנִי      נִסְתַּרְתִּי בְצִלְּךָ הָגֵן בַּעֲדֵנִי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם נִבְהָל זְכַרְתִּיךָ זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי      נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא אֲדֹנָי וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה גְּדוּדֶיךָ בַעֲצֶרֶת יֵשֵׁבוּ      גּוֹעִים כַּצֹּאן הַיּוֹם יִקָּשֵׁבוּ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם גְּאוּלֶיךָ נְקִיִּים יֵחָשֵׁבוּ      גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה בְּשָׁפְכִי שִׂיחִי עָלֶיךָ יֶעֱרָב      בְּעָרְכִי רִנָּתִי לְפָנֶיךָ תִקְרָב     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם בִּעַרְתִּי שְׁרִירוּת לֵב סֵרַב      בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִסְתְּרֵי מְלִיצוּת      יְגוֹנִי הָסֵר וְהָמֵר בַּעֲלִיצוּת     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם יָגֹרְתִּי פְקֻדַּת הַלֵּצוּת      יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה רְפָא מְשׁוּבַת לֵב עָקֹב      רְאֵה עֶצֶם עָשֵׁשׁ וְגַם נִרְקַב רָקוֹב     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם רַחַשׁ מְלִיצַי תִּקֹּב      רָצִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה וְעָלֶיךָ גַּלּוֹתִי אֳרָחָי      וְאֶעֱרֹךְ מַלְקוֹחַי תְּמוּרַת מֶרְקָחָי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם וְאָבִיא שְׁבָחַי תַּחַת זְבָחָי      וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה לְבַשׁ הַיּוֹם צֶדֶק מַעֲטֶךָ      לִרְעוֹת שְׁאֵרִית שְׁבָטֶיךָ בְּשִׁבְטֶךָ     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם לְהַפְגִּיעָם צִדְקְךָ וְקָשְׁטֶךָ      לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ     אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה חַנּוּן הַנַּעֲרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי מְעוֹנָי      זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי לְטוֹבָה בְּהִתְחַנְּנִי בְהֶגְיוֹנָי     בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם קָרֹא אֶקְרָא בְמַקְהֲלוֹת אֱמוּנָי      נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ אֲדֹנָי
פרויקט בן יהודה

צורה

הפיוט הוא רשות לתפילת נשמת כל חי של תפלת שחרית ביום הכפורים, והוא נחתם באקרוסטיכון של שם המחבר: "אני שלמה הקטן ברבי יהודה אבן גבירול חזק" - כל אות חוזרת על עצמה ארבע פעמים במחרוזת, בראש הצלעיות המתחלפות שאינן רכיבי המסגרת, מלבד הסטרופה האחרונה אשר החתימה "חזק" מופיעה בראש טוריה. בפיוט 30 מחרוזות, ובכל אחת מהן שני רכיבי מסגרת:

1. בטור א' בכל מחרוזת: ”אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה”.
2. בטור ג' בכל מחרוזת: ”בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם”.

בטורים אלו אין לרוב אלא 3 הטעמות (מלבד רכיבי המסגרת). בטור השני, החפשי ממסגרת, ישנן ארבע הטעמות. כל סטרופה מסתיימת בפסוק מן התנ"ך.

הרשות בנויה על פי המבנה של פיוט הרשות "אשכימה שחר יום יחדתו לצום העשור" שחיבר יוסף אבן אביתור, מייסד ז'אנר פיוטי הנשמת, אשר גם בה רכיבי מסגרת במתכונת דומה, ומחרוזת חתימתה זהה לרשות של אבן גבירול, מלבד רכיבי המסגרת. תבנית זו חריגה ביחס לפייטנות הספרדית, ולא קנתה לה מקום אצל פייטנים מאוחרים יותר. ז. ברויאר כתב כי צורתו של הפיוט איננה פיוט מסגרת אופייני לרשב"ג, וכן מבחינת תוכנן, רכיבי המסגרת מיותרים לרוב ולמעשה אפשר לקרוא גם בלעדיהם את כל הפיוט, הרי היה ניתן לצפות שאחרי הרכיב הראשון יבואו דברי תחנונים, ולאחר השני דברי זכות על ישראל, אך ברוב הפיוט אין הדבר כן, מה שאינו אופייני לאבן גבירול. הוא סבור שהמסגרת איננה מעצבת את הפיוט וכי "כאן הוענקה תבנית חצי מסגרתית אך ורק מפני ייראת הכבוד שרחש המשורר כלפי קודמו."

תוכן

הפייטן פותח בתיאור עמידתו לפני הקב"ה בתפלת שחרית, יחד עם כל עם ישראל, כשליח הציבור, עמדה מתוכה הוא יוצא במהלך כל הפיוט, שהוא למעשה רשות לש"ץ. הוא מכיר בעוונותיו החשופים כלפי האל, ומבקש ממנו להתעלם מחטאיו וישועה. הוא ממשיך להתחנן, כשליח הציבור, שתהיה תפילתו זכה וברורה, ללא טעויות ומחשבות זרות, ומצפה להנחייתו בדרך הנכונה. הוא טוען מספר טענות לזיכויו: האחת היא שבלידתו ברא אותו האל כשהעוון נטוע בו, אחרת היא עיצומו של יום הכיפורים המכפר על חטאיו והצום בו שרויים ישראל ביום זה, טענה אחרת היא הבושה שאוחזת בהם מרוב חטאיו, ואחת נוספת היא כינוסם של ישראל לבתי הכנסיות וזיכוך נפשם לקראת היום הקדוש. הוא שב ומזכיר את פחדו מגזר הדין המרחף מעליו ואת הידיעה כי האל מכיר את חטאיו, ומתחנן כי ישמע תפילתו.

אמירתו

הפיוט נאמר ברוב קהילות נוסח הספרדים, יחד עם פיוטים נוספים, בתפילת שחרית של יום הכפורים – לפני ברכת ברוך שאמר או לאחר קדיש תתקבל. בשל אורכו של הפיוט, בחלק מהמחזורים וכתבי היד הוא מופיע בחלקו, לעיתים קוצצו 19 מחרוזותיו האחרונות.

לקריאה נוספת

• יעקב יצחקי מחזור אהלי יעקב ליום הכפורים, ירושלים ה'תר"ע, דף פו ע"ב־פז ע"ב
• חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי, שירי שלמה אבן גבירול, כרך שני, תל אביב תרפ"ה, עמ' 178–182, ושם, חלק הערות ובאורים, עמ' 107–110.
• דב ירדן, שירי הקדש לרבי שלמה אבן גבירול, כרך ראשון, ירושלים ה'תשמ"ו, עמ' 71–79.
• זאב ז. ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול: תוכן וצורה, ירושלים: מאגנס תשנ"ג, עמ' 273–275.

קישורים חיצוניים

• אלהים אלי אתה – מילים, פירושים וביצועים | ר' שלמה אבן גבירול | פיוט | הספרייה הלאומית – אתר הפיוט והתפילה
• שלמה אבן גבירול, "אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה" בפרויקט בן-יהודה
• מידע על אלהים אלי אתה בקטלוג הספרייה הלאומית