אלה אמיתן
אלה אמיתן (וילֶנסקי) (Ella Amitan-Wilensky; 14 באפריל 1893[2] - 20 ביוני 1995) הייתה מחברת ספרי ילדים, משוררת ומתרגמת ספרי עיון, שירה וסיפורת ישראלית.
לידה | 14 באפריל 1893 |
---|---|
פטירה | 20 ביוני 1995 (בגיל 102) |
שם לידה | אלה וילנסקי |
מדינה | ישראל |
לאום | יהודי |
מקום קבורה | הר המנוחות |
עיסוק | סופרת-ילדים, שירה |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | ספרות, שירה, תרגום |
סוגה | ספרות ילדים, שירה |
יצירות בולטות | בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים |
בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים |
שני הבתים הראשונים מתוך "בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים" של אמיתן[1] |
קורות חיים
עריכהאמיתן נולדה בדורפאט שבאסטוניה, בתם של יוסף מיכאל ורחל וילנסקי (שנספו לימים בשואה בשנת 1941). הייתה חברת "החלוץ" בעיר הולדתה, יחד עם אחיה, לייב וילנסקי, ששימש היושב ראש.
בשנת 1911 סיימה את לימודיה בגימנסיה רוסית-גרמנית לבנות והחלה את לימודיה הגבוהים, תחילה בבית הספר לרפואת שיניים על שם לבינוביץ', אותו סיימה בשנת 1914, ובשנים 1918–1919 הייתה סטודנטית לרפואה באוניברסיטת דורפאט.
משנת 1920 הייתה מורה לאנגלית בגימנסיה רוסית. בשנת 1925 עלתה לארץ ישראל. בארץ סיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים שזה עתה נוסדה.
עם הזמן אימצה לעצמה את שם נעוריה של אמהּ, אמיתן, כיוון שהזכיר את השם "עמית" ('חבר').
במהלך השנים עבדה כמתרגמת ומזכירה בלשכה המרכזית של קרן היסוד ובנוסף, תרגמה ספרות ילדים מאנגלית, צרפתית וגרמנית, עליה גם הרצתה, וכתבה ספרי שירה וסיפורת.
שירה הראשון - "הצי הלבן" התפרסם במוסף דבר לילדים, כ"ד בשבט תרצ"ד. על שיר זה, כמו על שירים נוספים, חתמה בשמה הפרטי בלבד: אלה.[3] בין שיריה הרבים התפרסם במיוחד השיר "בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים", שהולחן על ידי יצחק לוי וזכה, לאחר עשרות שנים, לעיבוד למחזמר. השיר נכתב באמצע מלחמת העולם השנייה, בזמן שאמיתן שירתה בחיל העזר לנשים בצבא הבריטי, בעקבות פגישה שלה עם ילדם של ידידים, שבגיל שנה ורבע הלך בביטחון, בניגוד להיסוס בהליכה שקיים אצל תינוקות בגילו. ומתוך אווירת המלחמה בה הייתה, היא תארה לעצמה שלו הייתה מוכרזת מלחמה בארץ הגמדים, מפקדם היה צועד כמו התינוק הקטן, ולאחר מספר ימים כתבה את השיר.[4]
שירותה במלחמה השפיע על שיריה, ובספרה "לך ולך" שיצא לאור בשנת 1949 היא אף התייחסה בשיר "במדבר" למותו של חייל בשדה קרב המתרחש במדבר.[5]
אמיתן לא נישאה ולא היו לה ילדים. היא נפטרה ב-20 ביוני 1995, בהיותה בת 102, והובאה לקבורה בהר המנוחות.[6] דודניתה הייתה הסופרת כלת פרס ישראל ימימה אבידר-טשרנוביץ.
ספריה
עריכה- ירח פקח: שירי ילדים (תל אביב: אילה על ידי הוצאת דביר, תרצ"ח), ציירה: גרטה וולף
- ינוקא: שירי ילדים (תל אביב: יבנה, 1942), צייר: נחום גוטמן
- לך ולך: שירים (תל אביב: הוצאת מסדה, 1949)
- מרד הפרחים: שלשה מחזות לילדים (תל אביב: דביר, תשי"ד)
- הששיה (תל אביב: נצנים, תשי"ז),צייר: דוד גלבוע
- במדינת הגמדים: שירים וחרוזים (תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ח), ציירה: לאה פלד
- פרחי נשיה: שירים (תל אביב: אל"ף, תשכ"ג)
- אל האי כפתור: הרפתקה בחרוזים (תל אביב: אל"ף, תשכ"ו), עיטרה: שלומית בר-דיין
- פיל קטן היה לדינה: שירים לילדים (תל אביב: אל"ף, תשל"ד)
- צבר בעציץ: שירים לילדים (תל אביב: אל"ף, תש"מ 1980), איירה: שלומית בר-דיין
- הילד עילם, היונה והמבול: דמויות מן התנ"ך כשהיו ילדים וילדות: שירים (ירושלים – תל אביב: דביר, תשמ"א 1980), ציירה: בינה גבירץ
- תמונות מן האלבום: שירים (תל אביב: אל"ף, תשמ"ה 1985)
תרגומיה
עריכה- עדית המילטון, מיתולוגיה (תל אביב: מסדה, תשי"ז), צייר: סטיל סבג'
- איבר ליסנר, עמי קדם ותרבותם: התרבויות הגדולות של ארם-נהרים, מצרים, פיניקיה, קמבודיה, השומרים, הבבלים, החתים, פולינזיה, מלנזיה, אינקה, אטרוסקים, אשור, פרס, טרויה, סין, יפן, הודו, יוון, רומי וקרתגא (תל אביב: הדר, תשכ"א)
- אנה לנגפוס, גפרית ומלח (תל אביב: מור, תשכ"ג), ערך: יו"ט לוינסקי
- סרז' דאלן, אהבה ליד הדלפק: רומן (תל אביב: מ' מזרחי, 1964)
- אליס תורן, חייה של מאדאם קיורי (תל אביב: יזרעאל, תשכ"ה), צייר: פ' קאסטילון
- מוריס דיקוברה, אהבה בשנחאי: רומן (תל אביב: מ' מזרחי, 1965)
- פרנטישק לנגר, חבורת המפתח הלבן (תל אביב: אחיאסף, 1967)
- אריך קסטנר, האיש הקטן והעלמה הקטנה (תל אביב: אחיאסף, 1968)
- שרלוטה ביהלר, כדי שחייך יצליחו (תל אביב: אחיאסף, 1970)
- אלן פ' גוטמאכר, הריון לידה ותכנון המשפחה: מדריך להורים לעתיד (תל אביב: אחיאסף, תשל"ד)
- אריק נייט, לסי חוזרת הביתה (תל אביב: אחיאסף, 1974), אייר: דון בולוניז
- שירים מגדות הסיינה: מבחר השירה הצרפתית מן המאה התשע-עשרה והעשרים; לקטה, ערכה ותרגמה מצרפתית אלה אמיתן (תל אביב: אל"ף, תשל"ז 1976)
- ג'יימס מאיירס, נפלאות בממלכת החי (תל אביב: אחיאסף, תשל"ז), אייר: לואיס דומינגז
- ד. ק. ג'ארביס, 20X5 שנות בריאות: רפואה עממית (תל אביב: הוצאת ש. פרידמן, 1977)
- הנריך שכנוביץ, שעון קוקיה: הומור וסטירה (רמת גן: מסדה, 1979)
קישורים חיצוניים
עריכה- אלה אמיתן, באתר זמרשת
- אלה אמיתן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אלה אמיתן, דף שער בספרייה הלאומית
- אלה אמיתן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רשימת הפרסומים של אלה אמיתן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלה אמיתן-וילנסקי באתר המוזיאון היהודי האסטוני (באנגלית)
- האזנה לשירי אלה אמיתן, באתר זמרשת
- יהודה ליס, אלה אמיתן-וילנסקי:לך ולך, דבר, 25 בנובמבר 1949
- רמה זוטא, ירח פיקח במדינת הגמדים: על אלה אמיתן-וילנסקי, בבלוג "עונג שבת", 8 בספטמבר 2023
מפרי עטה:
- Esthonian Jewry: A Historical Summary," in: M. Bobe et al. (Eds.), The Jews in Latvia, Tel Aviv: Association of Latvian and Esthonian Jews in Israel, 1971, pp. 336-347 (באנגלית)
- אלילי אשתקד, דבר, 14 בפברואר 1947
הערות שוליים
עריכה- ^ השיר "במדינת הגמדים" כולל ביצוע, באתר זמרשת.
- ^ תאריך הלידה המדויק של אמיתן, באתר המוזיאון היהודי האסטוני (באנגלית).
- ^ אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1948-1900, דביר, 1988, עמ' 531
- ^ אלה אמיתן, כך נוסדה "מדינת הגמדים", מעריב, 2 באוגוסט 1979
- ^ חנן חבר, שירת הגוף הלאומי: נשים משוררות במלחמת השחרור, תיאוריה וביקורת 7, חורף 1995
- ^ אלה אמיתן באתר GRAVEZ