פתיחת התפריט הראשי

אלואיס מוסיל

אלואיס מוּסִיל (Alois Musil;‏ 30 ביוני 186812 באפריל 1944) היה חוקר, מזרחן ותאולוג אוסטרי-צ'כי.

אלואיס מוסיל
AloisMusil1914.jpg
לידה 30 ביוני 1868
צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באפריל 1944 (בגיל 75)
צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Saints Cyril and Methodius Faculty of Theology of Palacký University, Olomouc עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקר ארצות, תאולוג, איש חינוך, סופר, מרצה באוניברסיטה, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד Geheimrat עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית צ'ארלס דיילי (1927) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אלואיס מוסיל ב-1901

ביוגרפיהעריכה

נולד בריחטרוב (Rychtářov ) שליד וישקוב (Vyškov) שבמוראביה למשפחת איכרים ענייה ממוצא אוסטרי (גרמני-מורבי) והתחנך במסלול לכמורה. לאחר הפסקה סיים ב-1895 את לימודיו. אורח חייו הלא בריא גרם לו לחלות במחלת ריאה. הוא החל ללמוד בבית הספר הדומיניקני לחקר המקרא בירושלים שאך נפתח, אך התאכזב ועזב את המוסד לאחר 14 חודשים. הוא החל במסעות ברחבי המזרח התיכון, תחילה לביירות ואחר כך באזורים שונים בעולם הערבי. הוא נסע בין אירופה ובין העולם הערבי עד ל-1917 ואסף חומר מדעי רב. גילויו מחדש של מבצר קסר עמרה במזרח ירדן ב-1902 נמנה עם הישגיו הבולטים.

בין מסעיו המשיך להוציא פרסומים מדעיים ולהרצות. ב-1902 הוא נתמנה כפרופסור באוניברסיטה לתאולוגיה באולומוץ וב-1909 נתמנה כפרופסור לתאולוגיה באוניברסיטת וינה. בנוסף לשליטתו בשפות האירופאיות המודרניות והקלאסיות שלט גם ב-35 דיאלקטים של הערבית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נשלח על ידי מעצמות המרכז למזרח התיכון במטרה לסכל את ניסיונות הבריטים לעורר מרידה כנגד השלטון העות'מאני אותה ניסה לעורר לורנס איש ערב. לאחר המלחמה, ב-1920, נתמנה לפרופסור באוניברסיטת קארל בפראג למרות קולות מחאה שגינו את קשריו עם שליטי בית הבסבורג שנפל. הוא סייע בייסוד המכון האוריינטלי באוניברסיטת פראג ב-1927.

בשיתוף עם התעשיין האמריקאי צ'ארלס ריצ'רד קריין הוא פרסם בשנים 1922-1923 את תרגום ספריו לאנגלית. בנוסף לעבודתו המדעית פרסם גם 21 נובלות לקוראים צעירים.

עבד באוניברסיטת קארל עד 1938 אך המשיך להיות פעיל בשדה המחקר עד מותו. מת ב-1944 באוטריבי (Otryby) שליד צ'סקי שטרנברק (Český Šternberk) כתוצאה מכשל בכליות ומחלת ריאות.

חקר ארץ ישראלעריכה

ב-1901 סייר בנגב ופרסם מאוחר יותר מיפוי מפורט, דיווחים כתובים וצילומים אשר היוו את בסיס הידע והמחקר לאזורים מסוימים בנגב במשך עשרות שנים. מפת הנגב ששרטט ונתפרסמה ב-1907, כללה את תרשימי הנחלים, נחלות השבטים הבדווים וציון מיקומן של חורבות עתיקות כולל שמן ותיאורן. המפה הייתה הבסיס לכל מפות הנגב עד פרסום המפה של מחלקת המדידות של המנדט הבריטי ב-1924. מפת חבל הבשור ששרטט היא המפה המדעית הראשונה לאזור זה, שחוקרים קודמים למוסיל נמנעו מלהיכנס אליו. יחוד נוסף של עבודתו היה בכך שתעד את ממצאיו בתצלומים שהיו בעל ערך מחקרי רב. מפתו של מוסיל אף היוותה את הבסיס ל"מפת ניוקומב"[1] ששורטטה על ידי הבריטים לפני מלחמת העולם הראשונה על ידי צוות בראשות סטיוארט פרנסיס ניוקומב וכללה בנוסף לתוואי הנחלים מידע לגבי זמינות המים ותוספות אחרות.[2]

מוסיל הרבה לחקור את ערי הנבטים שבנגב ובירדן. היה הראשון שערך סקר מקיף בממשית (1901), זיהה בה את תבנית העיר ומיפה אותה.[דרוש מקור] בניצנה ביקר ב-1896 וב-1902 והשאיר תיאור מפורט של שרידי העיר כולל האקרופוליס שבה, שתי כנסיות ומצודה.[3] בקיץ 1902 ערך סקר מפורט של השרידים בעבדת, ובייחוד של המערות הרבות במדרון המערבי. הוא גם הראשון שזיהה את המחנה הצבאי בסמוך לעיר ואת בית המרחץ שלמרגלות ההר. את שבטה סקר וצילם ב-1901[4].

מוסיל היה אחד הראשונים לתאר ציד צבאים על ידי עפיפוני מדבר.

משפחהעריכה

אלואיס מוסיל היה דודן מדרגה שנייה של הסופר רוברט מוסיל (סביהם פרנץ ומתיאס היו אחים).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מפות ניוקומב סרוקות, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  2. ^ דן גזית, "כתיבת-הארץ (לתולדות מיפויו של חבל הבשור)", "ככה זה" גיליון 57 עמ' 10, 2 בספטמבר 2008
  3. ^ יעקב עיני, קו ירוק באמצע המדבר, "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985
  4. ^ עמנואל מרקסבמקום שאין חוק המדינה שולט, נשמר הסדר הציבורי, באתר הארץ, 28 בינואר 2011