פתיחת התפריט הראשי

ד"ר אלווד מיד (אנגלית: Elwood Mead‏; 16 בינואר 1858 - 26 בינואר 1936) פרופסור, פוליטיקאי ומהנדס, ראש לשכת הטיוב של ארצות הברית במחלקת הפנים של ארצות הברית בשנים 1924-1936, בהם הוקמו בין השאר, סכר גרנד קולי וסכר הובר.

אלווד מיד
Elwood Mead cph.3b30798.jpg
לידה 16 בינואר 1858 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 1936 (בגיל 78)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פרדו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מהנדס, פוליטיקאי, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

מיד נולד בכפר פטריוט שבדרום מזרח אינדיאנה. הוא קיבל תואר ראשון במדעים בהתמחות בחקלאות מאוניברסיטת פרדו בשנת 1882. הוא לימד מתמטיקה בקולג' החקלאי של קולורדו בשנים 1883-1884 ו-1886-1888 ובין לבין קיבל תואר מוסמך בהנדסה אזרחית. בשנת 1888 הוא מונה למהנדס של וויומינג ועם הפיכתה למדינה עסק בניסוח חוקי המים שלה. החוקים שניסח היוו מודל לחוקי מים ברוב מדינות מערב ארצות הברית, כמו גם לאוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה וקנדה[1]. בשנת 1899 עבר לוושינגטון ונטל על עצמו תפקיד של יועץ לענייני השקיה במשרד הניסיונות של מחלקת החקלאות של ארצות הברית. בשנת 1901 ידו הימנית נדרסה על ידי קרון טרולי, בעת שהוא ניסה לטפס לתוכה. בשנת 1904 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדו על תרומתו לתחום ההשקיה, ומאז נודע כד"ר מיד[2].

בין השנים 1907-1915 הוא כיהן כיו"ר ועדת הנהרות ואספקת מים בוויקטוריה, אוסטרליה. עם שובו לארצות הברית הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה והיה יו"ר ועדה ציבורית של קליפורניה לניצול יעיל של הקרקע. בתקופה זאת הוא פעל לביצוע תוכניות להתיישבות כפרית מתוכננת. על פעלו בתקופה זאת הוא צוין כאחד מגדולי המארגנים של תנועת התיישבות[3]. בשנת 1924 הוא מונה על ידי נשיא ארצות הברית, קלווין קולידג', לראש לשכת הטיוב של ארצות, חלק ממחלקת הפנים של ארצות הברית.

בשנת 1923 הגיע מיד לארץ ישראל בהזמנת ההסתדרות הציונית כדי לבחון את ההתיישבות החקלאית. בדו"ח שלו הוא הציע לפתח תעשייה בענפים הקשורים לחקלאות[4] וביקר את התלות המופרזת של היישובים החקלאיים במימון של המוסדות הלאומיים, תלות המביאה לדבריו בזבוז בגלל הידיעה שיש מי שיכסה את הגרעונות[5]. הוא שב לארץ ישראל ב-1927 כאחד המומחים שנלוו לוועדת הסוכנות[6][7], שבאו להמליץ המלצות לגבי כלכלה, בנקאות, תעשייה, התיישבות, עבודה ובריאות בארץ ישראל. מיד תקף את שיטות ההתיישבות בארץ ישראל[8] וכתב נגד השיוך המפלגתי של היישובים החקלאיים והאפליה נגד המפלגות שאינן שייכות להסתדרות בהקמת יישובים[9][10]. מיד גם המליץ שלא להשקיע בהתיישבות בנגב מדרום לבאר שבע[11].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה