אלויס שונבורג-הרטנשטיין
אדוארד אלויס מריה אלכסנדר קונרד פון שונבורג-הרטנשטיין (בגרמנית: Eduard Alois Maria Alexander Konrad Schönburg-Hartenstein; 21 בנובמבר 1858 – 20 בספטמבר 1944) היה מפקד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. ב-1934 כיהן תקופה קצרה כשר הביטחון של אוסטריה.
 | |
| אלויס שונבורג-הרטנשטיין | |
| לידה |
21 בנובמבר 1858 קרלסרוהה, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 1944 (בגיל 85) הרטנשטיין, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה)  |
| בן או בת זוג |
Johanna Gräfin von Colloredo-Mannsfeld (23 באפריל 1887–?) |
| צאצאים |
Alexander, 5th Prince of Schönburg-Hartenstein, Princess Karoline of Schönburg-Hartenstein, Princess Margarethe of Schönburg-Hartenstein, Princess Maria Theresia of Schönburg-Hartenstein |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי. |
| תקופת הפעילות | 1877–1918 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה השישית מפקד קורפוס שונבורג מפקד הקורפוס ה-20 מפקד הארמייה השישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
אות המסדר מריה תרזיה בדרגת מפקד (1927) | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
נשיא הצלב האדום האוסטרי סגן נשיא הפרלמנט האוסטרי | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת דרכו
עריכהשונבורג-הרטנשטיין נולד ב-21 בנובמבר 1858 בעיר קרלסרוהה שבממלכת פרוסיה (כיום גרמניה). אביו היה אלכסנדר פון שונבורג-הרטנשטיין, שהיה שגריר האימפריה האוסטרית בפרוסיה. אמו הייתה הנסיכה קרולינה, בתו של אלויס השני, נסיך ליכטנשטיין. משפחת שונבורג הייתה משפחת אצולה עשירה, שהחזיקה באדמות רבות בסקסוניה ואוסטריה, ונחשבה לאחת המשפחות היותר מכובדות בחצרות המלוכה של פרוסיה ואוסטריה. כבן בכור, הוא זכה לחינוך מעולה, אך נוקשה וקפדני. הוא התחנך בבית ספר ישועי בקלסבורג, ולאחר מכן בבית ספר לצוערים בדרזדן. לאחר לימודו עבר לווינה יחד עם משפחתו, ובשנת 1877 התגייס לצבא האוסטרי כלוטננט.
בין 1882–1883 הוא השתתף בקורס לרכיבה צבאית בווינה, ובשנת 1884 הועלה לדרגת אובר-לויטננט. בשנת 1889 הועלה לדרגת האופטמן, הועבר למשרד המודיעין, והיה קשור לענייני מודיעין הנוגעים בקיסרות הגרמנית. עוד באותה שנה הועלה לדרגת מיור, נשלח כמיופה כוח צבאי בשגרירות האוסטרית בברלין, ומונה לשלישו האישי של הקיסר פרנץ יוזף. בשנת 1896 מת אביו, ותוארי האצולה שלו כמו גם ניהול האדמות המשפחתיות ומושב בפרלמנט. בשנת 1898 הוא נבחר להיות סגן נשיא הפרלמנט, תפקיד שהחזיק בו עד 1918. לבקשת הקיסר מונה לנשיא הצלב האדום האוסטרי, תפקיד בו החזיק עד 1913. מתוקף תפקידו זה, פעל רבות במהלך מלחמות הבלקן, ועל כך הוענק לו בשנת 1903 אות מסדר גיזת הזהב האוסטרי. ב-5 בינואר 1901 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-8 בפברואר 1909 הועלה לדרגת מיור-גנרל.
מלחמת העולם הראשונה
עריכה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה למפקד בריגדת החי"ר ה-11. הוא השתתף בקרב גליציה, ומאוחר יותר הועבר לפקד על הבריגדה ה-88. ב-26 באוקטובר 1914 הועלה לדרגת לוטננט-פילדמרשל, השתתף במצור על פשמישל, והצטיין בקרב לימנובה. ב-26 בדצמבר של אותה שנה מונה למפקד הדיוויזיה השישית, והעביר את החורף בהרי הקרפטים. עם תחילת שנת 1915 הוא השתף במתקפת הקרפטים, ובסוף אפריל של אותה שנה קיבל את הפיקוד על קורפוס מיוחד שעד מהרה זכה לשם "קורפוס שונבורג". הוא פיקד על הקורפוס שלו במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב, אולם בנובמבר הוחזר לפקד על הדיוויזיה השישית והועבר לחזית האיטלקית. הוא השתתף בקרב דוברדו.
בתחילת יולי 1916 הוא קיבל את הפיקוד על הקורפוס ה-20. חודש לאחר מכן הוא קודם לדרגת גנרל חיל הפרשים, והשתתף בקרבות הנהר איזונצו. הקורפוס שלו הגן על מונטה סן גבריאלה, ועד אוקטובר 1917 התקיפו אותו האיטלקים מספר פעמים, אולם תמיד נסוגו באבדות כבדות. הוא נהג להעמיד את עצמו בחזית הקרב כדי לעודד את אנשיו המותשים, ועל כך הוענק לו לאחר המלחמה הצלב הצבאי של מריה תרזה. באמצע פברואר 1918, קרל הראשון, קיסר אוסטריה, שהבחין במצב הירוד של בית המלוכה ובריקבון הפוליטי ששרר בקיסרות, השתעשע ברעיון להקים משטר חדש באמצעות הצבא שעדיין נותר נאמן לו. באמצע פברואר של אותה שנה, שונבורג נקרא לווינה, ונפגש עם הקיסר. להפתעתו, הקיסר הודיע לו שהוא מועיד לו את תפקיד ראש הממשלה לאחר ההפיכה המתוכננת, והפקיד בידיו את המשימה לארגן פיקוד צבאי חזק בעורף. עם זאת, בסופו של דבר נטש הקיסר את התוכנית, ואפשר לשונבורג המאוכזב לחזור אל חייליו בחזית.
במהלך קרב הנהר פיאווה ביוני 1918, נפצע שונבורג מרסיס פגז שפגע בבטנו. ב-16 ביולי לאחר תקופה קצרה בבית החולים, הוא קיבל פיקוד על הארמייה השישית. הארמייה הייתה חלשה, ולא הצליחה לעמוד בהתקפות הצבא האיטלקי שתוגבר ביחידות של צרפת בריטניה וארצות הברית. ב-1 בנובמבר הוא נסע שוב לווינה, לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות שסיכנו את מעמדו של הקיסר, ויחד עם סבטוזר בורוייביץ' שקל לבצע הפיכה צבאית. תוכנית זו לא נראתה עוד בת מימוש, וב-5 בנובמבר הוא חזר אל מפקדת הארמייה השישית. הוא מצא אותה עם קצינים מעטים, ומעט מאוד חיילים. יום לאחר מכן הודיע הקיסר על פיזור הצבא, ולשונבורג לא נותר כוח לפקד עליו. עם זאת, ב-11 בנובמבר הוא הועלה לדרגת גנרל-אוברסט, הנמוכה מגנרל אך הזוטרה מפילדמרשל. הוא היה האחרון שניתנה לו דרגה זו. עוד באותו היום הודיע הקיסר על התפטרותו. ב-16 בנובמבר פרש שונבורג מהצבא.
אחריתו
עריכהביתו בווינה הוחרם, וממשלת צ'כוסלובקיה הפקיעה את אחוזותיו במוראביה. הוא עדיין נותר דמות משפיעה במדינה וחלם על חזרה לשלטון של בית הבסבורג. בין השנים 1928–1930 הוא ערך מספר ביקורים אצל בני משפחת המלוכה הגולים בפורטוגל. ב-21 בספטמבר 1933 מונה בידי אנגלברט דולפוס למזכיר המדינה לענייני צבא, ובין 12 במרץ ל-10 ביולי 1934 החזיק בתפקיד שר הביטחון הפדרלי. מבחינה פוליטית הוא היה איפה האחראי על פעולות הצבא במהלך מלחמת האזרחים האוסטרית. לאחר שהתייאש מחזונו להפוך את צבא אוסטריה לצבא א-פוליטי, ולהפוך את אוסטריה למונרכיה, הוא פרש לביתו בהרטנשטיין שבגרמניה, ומת שם ב-20 בספטמבר 1944.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלויס שונבורג הרטנשטיין באתר המוקדש לצבא האוסטרו-הונגרי (באנגלית)