כנסיית אליזבת הקדושה (מרבורג)
כנסיית אליזבת הקדושה (גרמנית: Elisabethkirche, אֶלִיזָבֵּתְקִירְכֶה) היא כנסייה גותית במארבורג, גרמניה. הכנסייה נבנתה על ידי המסדר הטבטוני לכבוד הקדושה אליזבת מהונגריה. קברה הפך את הכנסייה לאתר צליינות חשוב בימי הביניים המאוחרים. היום הכנסייה שייכת לפרוטסטנטים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה, churches of Teutonic Order  |
| על שם |
אליזבת מתורינגיה |
| מיקום |
מרבורג |
| מדינה |
גרמניה |
| מייסדים |
המסדר הטווטוני |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1235 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1283 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות גותית |
| מידות | |
| גובה |
80 מ' |
| קואורדינטות | 50°48′54″N 8°46′11″E / 50.815°N 8.769722°E |
|
www | |
 | |
  | |
אדריכלות עריכה
הכנסייה היא אחד מהמבנים הגותיים המוקדמים והטהורים ביותר בארצות הדוברות גרמנית והיא בנויה בסגנון גותי צרפתי. יחד עם קתדרלת אמיין, היא שימשה השראה לקתדרלת קלן. היא בנויה מאבן חול בתוכנית של צלב תלתני כאשר שני קצות הטרנספט (בית הרוחב) מסתיימים גם הם באפסיס עגול. הספינה הראשית מקורה בקמרונות צלעות בגובה כ-20 מטר (כ-66 רגל). בית המקהלה המשולש מורכב מבית המקהלה אליזבת ובית המקהלה הראשי ומבית המקהלה לאנדגרייב ("קבר ארץ"). מקום המצלב מופרד מהספינה הראשית על ידי סורג אבן. המקדש הגותי של אליזבת הקדושה הוא האוצר החשוב ביותר של הכנסייה, אך לצידו מוצגים עוד עבודות אמנות שמשמשות לפולחן.
חזית הכנסייה מעוטרת בשני צריחים מחודדים המתנשאים לגובה של כ-80 מטר (263 רגל), הצפוני מעוטר בכוכב והדרומי מעוטר בפסל של אביר.
בימי קדם, החלק הקדמי של הכנסייה נשמר לאבירי המסדר הטבטוני.
היסטוריה עריכה
הבנייה החלה בשנת 1235, השנה בה אליזבת הוכרזה כקדושה. הכנסייה נחנכה ב-1238 אך המגדלים הושלמו רק ב-1340. הכנסייה הייתה רכוש המסדר הטבטוני ומספר בניינים של המסדר עדיין קיימים לצד הכנסייה, ביניהם Deutschhausgut שמאחסן את אוסף המינרלים ואת המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת פיליפס של מארבורג.
עד המאה ה-16, הגרפים של הסה נקברו בתוך הכנסייה. בתגובה למהפכת הרפורמציה, פיליפ הראשון, רוזן הסה דאג להוציא מהכנסייה את השרידים של אליזבת ובכך לקטוע את הצליינות מהעיר הפרוטסנטית של מארבורג. כיום שרידיה מוצגים במספר מקומות: מנזר אליזבת בווינה, המוזיאון העירוני בסטוקהולם ובקוסיץ'.
רוב הנזירים ששירתו בכנסייה הפכו להיות פרוטסטנטים ובעקבותיהם גם הכנסייה. לתקופה קצרה במהלך המאה ה-19 נערכו בכנסייה גם מיסות קתוליות, אך במקום אחר מהמיסות הפרוטסטנטיות.
אחרי מלחמת העולם השנייה, נשיא גרמניה לשעבר פאול פון הינדנבורג ואשתו נקברו בכנסיית אליזבתקירכה אחרי ששרידיהם הועברו מיד טאננברג במזרח פרוסיה לשעבר.
כיום נערכים מאמצים לשימור הכנסייה וחידושה. לשם כך הוקם ב-2004 קרן בשם Stiftung Heilige Elisabeth שיחד עם העירייה והכנסייה הפרוטסטנטית של הסה-קאסל וואלדק מממנת את התיקונים.
הכנסייה שימשה מודל לכנסייה האפסיקופלית של סנט מרטין ביוסטון, טקסס, שנבנתה ב-2004.
מקורות עריכה
המאמר מתבסס על תרגום המאמר מאנגלית en:Elisabeth Church (Marburg) שתורגם מהמאמר בוויקיפדיה הגרמנית Elisabethkirche (Marburg) שהתבסס על הספרים הבאים:
Hermann Bauer: Sankt Elisabeth und die Elisabethkirche zu Marburg. Marburg, Hitzeroth 1990 ISBN 3-89616-031-1- Andreas Köstler: Die Ausstattung der Marburger Elisabethkirche. Zur Ästhetisierung des Kultraums im Mittelalter. Berlin, Reimer 1995 ISBN 3-496-01134-3
- Eberhard Leppin: Die Elisabethkirche in Marburg an der Lahn. Königstein, Langwiesche 1999 ISBN 3-7845-2913-5
גלריה עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית אליזבת הקדושה (בגרמנית)
