אליעזר פָּפֶּר (12 באוקטובר 1861 נהר טוב אוקראינה - 9 ביוני 1926 תל אביב) - מורה לעברית ומנהל בית ספר. מאנשי העלייה השנייה. מורה בבית חינוך בנות בתל אביב. ממייסדי הסתדרות המורים.

אליעזר ושרה פפר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ביוגרפיה

עריכה
 
צוות מורי בית חינוך בנות. אליעזר פפר יושב בצד שמאל

אליעזר פפר (Paper) נולד ב-1861 במושבה החקלאית היהודית נהר טוב שבפלך חרסון להוריו דוד יהודה וחיה פפר. אליעזר גדל במסגרת החינוך התורני אולם בהמשך הרחיב את תחומי לימודיו החילוניים והשתלם בשפה הרוסית, בספרות הרוסית ובהשכלה כללית. ב-1880 נבחן והוסמך על ידי המדינה כמורה לבית ספר עממי והחל ללמד עברית בבית הספר העברי בעיירה גולאיה פריסטאן שבעיר קרים ובהמשך מונה למנהל אותו בית ספר. ב-1896 מונה למנהל כללי של תלמוד התורה בחרסון. גישתו של אליעזר ללימוד העברית הייתה "ללמד עברית בעברית".

ב-1880 נישא אליעזר לשרה בת נחום סברדלוב ולזוג נולדו 6 ילדים.

הצלחתו של אליעזר בהוראת השפה העברית בחרסון התפרסמה ברחבי העולם היהודי והוא הוזמן על ידי הועד האודיסאי של חובבי ציון ללמד בבית הספר לבנות שיסד הוועד ביפו.

ב-1904 עלה אליעזר ארצה יחד עם הוריו, אשתו וילדיו[1]. בהגיעם ארצה הצטרף אליעזר לאגודת אחוזת בית ובנה את בית המשפחה בתל אביב. אליעזר החל ללמד חשבון ומוזיקה בבית הספר[2] וכמורה היה שותף להקמת הסתדרות המורים ועסק רבות בהכנת חומרי לימוד וחוברות הדרכה (בשיתוף אברהם אברונין).

בנוסף לעיסוקו בהוראה נמשכו אליעזר ובני משפחתו לעיסוקים תרבותיים וכבר בשנת עלייתו (1904) שיחק יחד עם ילדיו, שלמה ורבקה, בהצגות הראשונות של חובבי הבמה הדרמטית ביפו. ב-1906 נמנה עם מייסדי אגודת חובבי הבמה העברית[3], .

ב-1917 בתקופת מלחמת העולם הראשונה ערכו הטורקים את גירוש תל אביב ואליעזר ובני משפחתו נדדו צפונה. תחילה ישבו בסג'רה, אחר עברו לטבריה שם שהתה המשפחה במשך שנה כשבמהלכה ניהל אליעזר בית הספר עממי לילדי הגולים (בשיתוף עם ישראל יהודה אדלר). בסופו של דבר השתקעה המשפחה בצפת שם שימש אליעזר, במשך שלוש שנים, כמורה וכמנהל בית ספר כשבנוסף עסק גם בפעילות ציבורית-תרבותית. אליעזר ומשפחתו נשארו בצפת עד שנת 1925 ואז חזרו לתל אביב ואליעזר חזר למשרתו בבית הספר לבנות.

ב-1925 היה אליעזר שותף להקמת בית הכנסת הגדול בתל אביב ועסק רבות בתרומה ועזרה לנזקקי העיר. נכונותו לעזור לכל הפונה אליו סיבכה את אליעזר בחובות כספיים והביאה להתאבדותו ב-1926. נקבר בבית הקברות טרומפלדור. שרה פפר נפטרה ב-1958.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שניים מילדיו של אליעזר פפר נשארו בחרסון והצטרפו למשפחה לאחר סיום לימודיהם - נחום פפר ובלומה
  2. ^ יחד עם אליזר פפר לימדו בבית הספר גם המורים מרדכי אזרחי, יחיאל יחיאלי, ניסן טורוב, ש. בן-ציון, יוסף עזריהו, אשר זליג ארליך ועוד
  3. ^ פעילים נוספים ליד אליעזר פפר היו אשר זליג ארליך ויעקב מושלי