בית הכנסת הגדול (תל אביב)

בית הכנסת הגדול
מידע כללי
סוג	בית כנסת, בית כנסת ראשי
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה	? – 1926
תאריך פתיחה רשמי	1926
חומרי בנייה	בטון
אדריכל	יהודה מגידוביץ'
סגנון אדריכלי	אדריכלות ביזנטית
קואורדינטות	32°03′52″N 34°46′20″E / 32.06444444°N 34.77222222°E
	(למפת תל אביב רגילה) בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.

קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת

חשיבותו, מיקומו וגודלו של המבנה שיוו לו את הדרו ומרכזיותו בהווי תל אביב הקטנה. כיום מקיף את הבניין אזור עסקים וכספים. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת. שנים רבות המבנה היה דל בשבתות ממתפללים, אף שבימות החול היו מתפללים רבים עקב קרבתו למקומות עבודה רבים.

תולדות המבנהעריכה

כבר בסוף 1910 הוחל בתוכניות להקמת בית כנסת בתל אביב^[1] והוקצה לצורך כך מגרש במקום גבוה בקצה השכונה^[2] בין רחוב יהודה הלוי ושכונות נוה צדק ונוה שלום. באפריל 1911 הונחה אבן הפינה לבית כנסת גדול שיועד לקום ברחוב יהודה הלוי^[3]^[4]. נעשו מאמצים לגייס תרומות לבניית בית הכנסת^[5]^[6] אולם בסופו של דבר בית הכנסת לא נבנה. בקיץ 1914 הסכימה הקרן הקיימת להלוות כסף לצורך בניית בית הכנסת^[7].

בשנת 1914 ערך ועד בית הכנסת הגדול תחרות פתוחה לאדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בתחרות זו, זכה האדריכל ריכרד מיכל שגם ערך את תוכנית הבניין לבית הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מיכל לצבא הגרמני ונאלץ לעזוב את ארץ ישראל מבלי להשלים את תוכניות בניין בית הכנסת. את מקומו תפס האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה (1912), ובית הספר הריאלי (1912), וכן מספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב. בסוף שנת 1919 יצא ועד בנין בית הכנסת במכרז לקבלנים לבניית החלק הראשון של המבנה^[8]. באוקטובר 1921 נמסר שחברת הבונה תתחיל בעבודת הבנייה^[9].

בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ'. בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925, על ידי הקבלן שמואל נתן וילסון. את כיפת המבנה תכנן המהנדס ארפד גוט. בחדרים הצמודים לבית הכנסת התקיימו הלימודים של ישיבת תל אביב עד לשנת 1941, אז נכנסו תלמידי ישיבת היישוב החדש ללמוד במבנה בית הכנסת.

בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת, בתכנון האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, ובכך הפך את המבנה לבעל אופי מודרניסטי. כמו כן נעשו שינויים בפנים הבניין והוחלפו הריהוט, ארון הקודש ומערכות התאורה.

אירועים בבית כנסתעריכה

בספטמבר 1985 צולמה בתוך בית הכנסת סצנת בר המצווה של אלכס קופרובסקי בסרט ״אלכס חולה אהבה״ ובכניסה לבית הכנסת צולמה סצנת הנשיקות שלאחר הדרשה באותו טקס בר מצווה.

באמצע שנת 2014 ההנהלה הוותיקה בחרה לנשיא בית הכנסת את צעיר חבריה, שלמה פיבקו, אשר שימש כחזן בית הכנסת בית אל בתל אביב וכחזן משטרת ישראל. כמו כן, מינתה לרב בית הכנסת את הרב יצחק בר זאב אשר כיהן כרב בבית הכנסת המרכזי בצפון תל אביב. מאז בית הכנסת חווה התחדשות, נערכים בו קונצרטים, ואירועי תרבות רבים, שבמסגרתם הופיעו בבית הכנסת חזנים מפורסמים לצד זמרים כדוגמת דוד ד'אור, קובי אפללו ועוד. בית הכנסת מארח מדי שבוע, בשיעורים ובאירועים תורניים, רבני שכונות, רבני ערים ומרצים מבוקשים, לצד שרים, אישי ציבור ואורחים מחו"ל. בכל שבת מתפלל לפני התיבה חזן מפורסם, פעמים רבות מלווה במקהלת חזנים.

הרצאה תורנית בבית הכנסת

בסוף אוגוסט 2015 לרגל ציון שנתו ה-90 ולכבוד התחדשותו, התקיים אירוע שבו הכניסו 4 ספרי תורה לבית הכנסת. באירוע השתתפו אלפים מתושבי העיר ובראשם: ראש העיר תל אביב רון חולדאי, רב העיר הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, רבנים, שרים ואישי ציבור רבים, והופיעו הזמרים דוד ד'אור, יונתן רזאל וישי לפידות בליווי הסימפונט רעננה. בהמשך השנה, חודש מנהג בית הכנסת מימי עברו, לקיים טקס הדלקת נרות חנוכה מרכזי. בטקס זה השתתפו, לצד הרב הראשי לתל אביב, שר המדע אופיר אקוניס, ח"כ אבי דיכטר וחברים ממועצת העיר, והופיע הזמר קובי אפללו. החנוכייה, בה הדליקו את הנרות, היא נדירה בגודלה ועשויה כולה מכסף טהור. היא נתרמה לבית הכנסת לפני עשרות שנים ונשכחה בגנזך בית הכנסת, בעקבות ביטול הדלקת נרות החנוכיה המרכזית. לכבוד חידוש הטקס היא שופצה וחזרה לשימושה.

בשנת 2016, במלאת השלושים לפיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בעיר, נערך בבית הכנסת ערב זיכרון לשלושת הנרצחים, בו נשאו דברים רב העיר תל אביב, ח"כ בוז'י הרצוג ונציגי המשפחות, והופיעו בו כמה אמנים. בערב נאמרה תפילת אשכבה לנרצחים ובכללם לנרצח השלישי אף על פי שאיננו יהודי, בנוכחותם של בני משפחתו, שכובדו לעמוד על במת בית הכנסת מול הקהל.

הבינוי ההיקפיעריכה

בסוף שנות ה-30 תכנן האדריכל זאב רכטר את הבינוי ההיקפי לבית הכנסת הגדול. רכטר תכנן מצד צפון ומצד מערב (שני הצדדים הנותרים הם הרחובות עצמם) כיכר בסגנון איטלקי סביב בית הכנסת. סביב הכיכר אמורה הייתה לקום שורת בתים בעלת חזית מוכתבת, כשבמפלס הקרקע תעבור ארקדה בעלת קשתות אוריינטליות והחללים במפלס יהיו מיועדים למסחר.

תוכנית זו בוצעה רק בחלקה, ומבין הבתים כולם רק "בית מני" הוקם על פי תוכנית זו. "בית מני" נמצא מול הכניסה הראשית לבית הכנסת הגדול.

מחסן נשקעריכה

בחיפוש שנעשה בתל אביב לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק של לח"י^[10]. בעקבות זאת נעצר אליעזר נוימן שמש בית הכנסת^[11] ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר^[12]. לוחית זיכרון לציון האירוע ניצבת ברחוב אלנבי ליד הכניסה לבית הכנסת.

חזנותעריכה

ברכות הדלקת נר חנוכה, מנהג אשכנז, טקס הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת הגדול בתל אביב בשנת 1956 בביצוע החזן משה הרשטיק ובליווי מקהלת בית הכנסת הגדול.

בית הכנסת נהג להעסיק חזנים קבועים שהיו עוברים לפני התיבה, בשבתות, במועדים ובימים הנוראים. ביניהם ניתן למנות את משה מנחם הרשטיק,דוד אולמן, חיים אליעזר הרשטיק, שלמה רביץ, יהושע דלין, בנימין אונגר וישראל שטוקהמר, אברהם פרסמן, ובתקופה מאוחרת יותר את חיים אדלר ויצחק נבו. גדולי החזנים ראו לעצמם כבוד גדול להופיע בבית הכנסת וביניהם ניתן למנות את משה קוסוביצקי, יוסלה רוזנבלט, זבולון קוורטין, ריצ'רד טאקר, יהושע לרר, משה שטרן, בן ציון מילר, ויצחק מאיר הלפגוט. בבית הכנסת מופיעה גם מקהלה המלווה את החזן בתפילות, על המקהלה ניצחו בעבר המנצחים אריה גרף ומנשה לב רן. כיום, החזן הראשי הוא חיים אדלר וחזן בית הכנסת הוא צבי גרינהיים.

דגם בית הכנסת החורבהעריכה

באמצע שנות ה-80, ביוזמתו של נשיא בית הכנסת אברהם חצרוני, הוצב על הפינה הדרום מזרחית של חומת בית הכנסת, הפונה לרחוב אלנבי דגם חזית בית הכנסת החורבה ועליו שעון.

ארון הקודש, כפי שמופיע על כריכת ספר היובל לבית הכנסת
תעודה לציון אבן היסוד להקמת בית הכנסת, שהונחה על ידי הרב אברהם יצחק קוק
עבודת קרמיקה בחזית הכניסה לבניין מאת שרגא וייל ומשה סעידי
שעון על גדר בית הכנסת הפונה לרחוב אלנבי בשילוב מודל חזית בית הכנסת החורבה שהוצב במקום באמצע שנות ה-80
חזית בית הכנסת הגדול
חפירת היסודות לבית הכנסת הגדול בתל אביב, תרפ"ב (צילם: צבי אורושקס)
בית הכנסת לצד רחוב אלנבי במבט ממגדל מאייר ברוטשילד
מראה מן האוויר
שלט זיכרון על תפיסת מחסן הנשק של לח"י בבית הכנסת הגדול

**תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

לקריאה נוספתעריכה

מ. מאיר-מריל, בית הכנסת הגדול בתל אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, יד יצחק בן צבי, י"ם, 1990.
א. חצרוני, ספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל אביב, הוצאת ביהכנ"ס הגדול בת"א, ת"א, תשמ"ו (1986).
א. חצרוני, "החורבה הירושלמית בבית הכנסת הגדול בתל אביב", עיתון הצופה, כ"ו אייר תשמ"ה (1986).

קישורים חיצונייםעריכה

ירון הראל, שם אחד צריך שיהי לנו, עברים אנחנו!, באתר הארץ, 19/06/09
האתר הרשמי של בית הכנסת http://tlvgreatsynagogue.org/
מיכל אריאלי, שיעור התורה הגדול בארץ המתקיים בתל אביב
גלריית תמונות, חגיגת 90 שנה לבית הכנסת
פרידה אלק, בית כנסת גדול ועצוב, באתר ynet
עדינה מאיר-מריל, ‏בית-הכנסת הגדול בתל-אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 119-105
זמני התפילה בבית הכנסת הגדול בתל אביב באתר בתי הכנסת
בנימין מנדלסון, בית-הכנסת המרכזי בתל-אביב-יפו, בית יעקב, גיליון 121/122 (1969), עמ' 23–24, באתר HebrewBooks
מיכאל יעקובסון, 100 שנים של בדידות: עלייתו ונפילתו של בית הכנסת הגדול, באתר Xnet‏, 12.9.13
גליונות בית הכנסת הגדול בתל אביב, באתר HebrewBooks
אולפן ynet, לא בגלל הרכבת הקלה: תל אביב עוצרת - בית הכנסת הגדול בת"א חוגג 90, באתר ynet, 24 באוגוסט 2015
מיכאל יעקובסון, 50 שנה אחרי שהוסתר בעמודים, בית הכנסת הגדול של ת"א יחדש את פניו, באתר Xnet‏, 4 באוגוסט 2018
עיריית תל אביב תשפץ את בית הכנסת הגדול בכ-50 מיליון שקלים, הרווחים יועברו לקופת בית הכנסת (חדשות אתר כיפה, 21 בפברואר 2021)
בית הכנסת הגדול (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שולייםעריכה

^ בארץ ישראל, הצפירה, 1 בדצמבר 1910
^ יפו, החרות, 24 בפברואר 1911
^ קבלנו מיפו את ההזמנה, החרות, 21 באפריל 1911
^ בית כנסת בתל אביב, החרות, 26 באפריל 1911
^ יהושע ברזילי, על מוסדי יפו, העולם, 20 במרץ 1912
^ במה חפשית, החרות, 1 באוגוסט 1912
^ יפו, החרות, 7 באוגוסט 1914
^ התחרות לבנין בית כנסת בתל אביב, יפו, דואר היום, 30 בדצמבר 1919
^ הניך כספי, מכתבים אל המערכת ד, הפועל הצעיר, 16 באוקטובר 1921
^ תל אביב דוחה את האשמה, דבר, 1 באוגוסט 1946
^ אליעזר נוימן שוחרר בערבות 300 לירות, דבר, 9 באוגוסט 1946
^ פסק דין קשה, בית הכנסת, תשרי תש"ז, עמ' 23, באתר HebrewBooks

[1] בארץ ישראל, הצפירה, 1 בדצמבר 1910

[2] יפו, החרות, 24 בפברואר 1911

[3] קבלנו מיפו את ההזמנה, החרות, 21 באפריל 1911

[4] בית כנסת בתל אביב, החרות, 26 באפריל 1911

[5] יהושע ברזילי, על מוסדי יפו, העולם, 20 במרץ 1912

[6] במה חפשית, החרות, 1 באוגוסט 1912

[7] יפו, החרות, 7 באוגוסט 1914

[8] התחרות לבנין בית כנסת בתל אביב, יפו, דואר היום, 30 בדצמבר 1919

[9] הניך כספי, מכתבים אל המערכת ד, הפועל הצעיר, 16 באוקטובר 1921

[10] תל אביב דוחה את האשמה, דבר, 1 באוגוסט 1946

[11] אליעזר נוימן שוחרר בערבות 300 לירות, דבר, 9 באוגוסט 1946

[12] פסק דין קשה, בית הכנסת, תשרי תש"ז, עמ' 23, באתר HebrewBooks

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]