ויקיפדיה

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 – 2019

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 2019 (באיטלקית: Campionato europeo di calcio Under-21 2019; ידועה גם בשם יורו עד גיל 21 2019) הייתה המהדורה ה־22 של אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21, טורניר הכדורגל הדו־שנתי המאורגן על ידי אופ"א לנבחרות כדורגל גברים אירופיות עד גיל 21. הטורניר התקיים באיטליה וסן מרינו, לאחר שהצעתם התקבלה על ידי אופ"א ב־9 בדצמבר 2016.[1][2]

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 – 2019
מארחת איטליהאיטליה איטליה
סן מרינוסן מרינו סן מרינו
תקופת התחרות 16 ביוני 2019 – 30 ביוני 2019 (15 ימים)
מספר משתתפות 12
הזוכה ספרדספרד ספרד
מספר משחקים 21
מספר שערים 78 (3.71 בממוצע למשחק)
מספר צופים 214,637 (10,221 בממוצע למשחק)
מלך השערים גרמניהגרמניה לוקה ואלדשמידט
(7 שערים)
השחקן המצטיין ספרדספרד פביאן רואיס
→ 2017
2021 ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסך הכול השתתפו בטורניר 12 נבחרות לאומיות, כאשר רק שחקנים שנולדו ב־1 בינואר 1996 או לאחר מכן, היו רשאים להשתתף.[3]

בדומה לאליפויות הקודמות שנערכו שנה לפני האולימפיאדה, הטורניר שימש גם כמוקדמות האירופיות עבור טורניר הכדורגל האולימפי, כאשר ארבע הנבחרות שהעפילו לשלב הנוקאאוט, העפילו בנוסף למשחקי הקיץ האולימפיים בטוקיו 2020, שם הם יוצגו על ידי נבחרות הכדורגל הלאומיות עד גיל 23, עם מקסימום של שלושה שחקנים מעל גיל זה.[4] בפעם הראשונה אי פעם בתולדות האליפות, נעשה שימוש במערכת VAR.[5]

גרמניה הייתה האלופה המכהנת, אך הפסידה בגמר לספרד.

אירוח

עריכה

בשנת 2015 אישרה התאחדות הכדורגל האיטלקית כי איטליה תגיש הצעה לאירוח יורו עד גיל 21 2019, הצעה שכללה גם את סן מרינו.[6] ב־9 בדצמבר הוועד הפועל של אופ"א אישר את ההצעה של איטליה וסן מרינו, בישיבה שנערכה במטה אופ"א שבניון, שווייץ.[1][7]

העפלה

עריכה

כל 55 הנבחרות החברות באופ"א היו זכאיות להשתתף בטורניר. הנבחרת המארחת, איטליה, העפילה אוטומטית (המארחת השותפה, סן מרינו, לא זכתה להעפלה אוטומטית), ושאר 54 הנבחרות השתתפו בטורניר מוקדמות על 11 המקומות הנותרים.[8] טורניר המוקדמות, שהתקיים בין מרץ 2017 לנובמבר 2018, כלל שני שלבים:[3]

  • שלב הבתים: 54 הנבחרות הוגרלו לתשעה בתים בני 6 נבחרות כל אחד, כל קבוצה שיחקה נגד כל חברותיה לבית בשני סיבובים, בית וחוץ. תשעת מנצחות הבתים העפילו לטורניר הגמר, בעוד ארבע הסגניות הטובות ביותר (ללא התחשבות בתוצאות מול הנבחרות שסיימו במקום השישי בבית) העפילו לשלב הפלייאוף.
  • שלב הפלייאוף: ארבע הנבחרות הוגרלו לשני מפגשים ששוחקו בשני סיבובים, בית וחוץ. שתי הנבחרות המנצחות העפילו לטורניר הסופי.

נבחרות שהעפילו

עריכה

הקבוצות הבאות העפילו לטורניר הגמר.

הערה: כל הנתונים הסטטיסטיים כוללים רק את עידן U21 ‏(1978 ואילך).

נבחרת סיבת העפלה תאריך העפלה מספר הופעה הופעה אחרונה ההישג הטוב ביותר
איטליה  איטליה מארחת 9 בדצמבר 2016 20 2017 (חצי הגמר) אלופה (1992, 1994, 1996, 2000, 2004)
ספרד  ספרד מנצחת בית 2 6 בספטמבר 2018 14 2017 (סגנית) אלופה (1986, 1998, 2011, 2013)
צרפת  צרפת מנצחת בית 9 7 בספטמבר 2018 9 2006 (חצי הגמר) אלופה (1988)
אנגליה  אנגליה מנצחת בית 4 11 באוקטובר 2018 15 2017 (חצי הגמר) אלופה (1982, 1984)
סרביה  סרביה מנצחת בית 7 12 באוקטובר 2018 11[א] 2017 (שלב הבתים) אלופה (1978) (כיוגוסלביה)[א]
גרמניה  גרמניה מנצחת בית 5 12 באוקטובר 2018 12 2017 (אלופה) אלופה (2009, 2017)
קרואטיה  קרואטיה מנצחת בית 1 15 באוקטובר 2018 3 2004 (שלב הבתים) שלב הבתים (2000, 2004)
דנמרק  דנמרק מנצחת בית 3 16 באוקטובר 2018 8 2017 (שלב הבתים) חצי הגמר (1992, 2015)
בלגיה  בלגיה מנצחת בית 6 16 באוקטובר 2018 3 2007 (חצי הגמר) חצי הגמר (2007)
רומניה  רומניה מנצחת בית 8 16 באוקטובר 2018 2 1998 (רבע הגמר) רבע הגמר (1998)
פולין  פולין מנצחת שלב הפלייאוף 20 בנובמבר 2018 7 2017 (שלב הבתים) רבע הגמר (1982, 1984, 1986, 1992, 1994)
אוסטריה  אוסטריה מנצחת שלב הפלייאוף 20 בנובמבר 2018 1 — הופעה ראשונה
  1. ^ 1 2 כולל 4 הופעות כיוגוסלביה, ו־2 הופעות כסרביה ומונטגרו. הישג השיא כסרביה היה סגנות (2007).

הגרלה סופית

עריכה

ההגרלה הסופית של הטורניר נערכה ב־23 בנובמבר 2018 במטה למבורגיני שבסנט'אגתה בולונייזה, איטליה,[9][10][11] בניצוחו של שגריר הטורניר אנדראה פירלו, שזכה בטורניר בשנת 2000.[12] 12 הנבחרות הוגרלו לשלושה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. המארחת, איטליה, שובצה באופן אוטומטי לבית א', בעוד הנבחרות הנותרות דורגו לפי מקדם אופ"א שחושב על סמך תוצאות הנבחרות בטורנירים הבאים:[13]

כל בית הכיל את המארחת או נבחרת מדרג 1, נבחרת מדרג 2, ו־2 נבחרות מדרג 3. להלן הדרגים:[14]

מארחת
נבחרת
איטליה  איטליה
דרג 1
נבחרת מקדם
גרמניה  גרמניה 39,913
אנגליה  אנגליה 37,946
דרג 2
נבחרת מקדם
ספרד  ספרד 37,774
דנמרק  דנמרק 35,533
צרפת  צרפת 35,182
דרג 3
נבחרת מקדם
סרביה  סרביה 33,083
קרואטיה  קרואטיה 32,952
בלגיה  בלגיה 32,122
אוסטריה  אוסטריה 31,767
פולין  פולין 30,946
רומניה  רומניה 29,259

אצטדיונים

עריכה

ב־9 בדצמבר 2019 התאחדות הכדורגל האיטלקית פרסמה את ששת המגרשים שיארחו את משחקי הטורניר, חמישה מהם באיטליה ואחד בסן מרינו:[15]

איטליה  בולוניה איטליה  רג'ו אמיליה איטליה  צ'זנה
אצטדיון רנאטו דאל'ארה אצטדיון מפיי - צ'יטה דל טריקולורה אצטדיון דינו מאנוצי
קיבולת: 31,000 קיבולת: 21,500 קיבולת: 20,194
   
איטליה  טריאסטה איטליה  אודינה סן מרינו  סראוואלה
אצטדיון נראו רוקו דאצ'יה ארנה האצטדיון האולימפי
קיבולת: 20,500 קיבולת: 25,151 קיבולת: 4,778
     

שלב הבתים

עריכה

שתי הנבחרות שסיימו באחד משני המקומות הראשונים בכל אחד מהבתים, העפילו לרבע הגמר.

שוברי שוויון

בשלב הבתים, דורגו הקבוצות לפי מספר הנקודות שהשיגו במשחקי הבית (3 נקודות לניצחון, נקודה אחת לתיקו). במידה והיו שתי קבוצות או יותר עם מספר זהה של נקודות, יושמו שוברי השוויון הבאים (תקנון התחרות, סעיף 18.01 ו־18.02):[3]

  1. נקודות שהושגו במשחקים בין הקבוצות המעורבות
  2. הפרש שערים במשחקים בין הקבוצות המעורבות
  3. שערים שהובקעו במשחקים בין הקבוצות המעורבות
  4. אם יותר משתי קבוצות היו מעורבות בשוויון הנקודות, ולאחר החלת קריטריונים 1–3 לעיל תת־קבוצה של הקבוצות המעורבות נותרה בשוויון, יוחלו קריטריונים 1–3 באופן בלעדי על תת־הקבוצה שנותרה בשוויון
  5. הפרש שערים בכל משחקי הבית
  6. שערים שהובקעו בכל משחקי הבית
  7. במקרה שנותרו רק שתי קבוצות בשוויון, והם נפגשו במחזור המשחקים האחרון והיו בשוויון לאחר החלת כל הקריטריונים לעיל – דו־קרב בעיטות עונשין
  8. נקודות משמעת (כרטיס אדום = 3– נקודות, כרטיס צהוב = 1– נקודות)
  9. דירוג הקבוצות בהגרלה הסופית

בית א'

עריכה
נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
  ספרד63201844
  איטליה63201633
  פולין6320147-3
  בלגיה0300348-4
  פולין3 – 2בלגיה  
  איטליה3 – 1ספרד  
  ספרד2 – 1בלגיה  
  איטליה0 – 1פולין  
  בלגיה1 – 3איטליה  
  ספרד5 – 0פולין  


  • הפרש שערים ראש בראש: ספרד 3+, איטליה 1+, פולין 4–.

בית ב'

עריכה
נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
  גרמניה732101037
  דנמרק63201642
  אוסטריה43111440
  סרביה03003110-9
  סרביה0 – 2אוסטריה  
  גרמניה3 – 1דנמרק  
  דנמרק3 – 1אוסטריה  
  גרמניה6 – 1סרביה  
  אוסטריה1 – 1גרמניה  
  דנמרק2 – 0סרביה  


בית ג'

עריכה
נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
  רומניה73210835
  צרפת73210312
  אנגליה1301269-3
  קרואטיה1301248-4
  רומניה4 – 1קרואטיה  
  אנגליה1 – 2צרפת  
  אנגליה2 – 4רומניה  
  צרפת1 – 0קרואטיה  
  קרואטיה3 – 3אנגליה  
  צרפת0 – 0רומניה  


דירוג הסגניות

עריכה

הנבחרות שסיימו במקום השני בביתן ידורגו בהתאם לתוצאותיהן, והנבחרת הטובה ביותר תעפיל לחצי הגמר. הנבחרות ידורגו לפי הקריטריונים הבאים: 1) נקודות; 2) הפרש שערים; 3) שערים שהובקעו; 4) נקודות משמעת; 5) דירוג בהגרלה הסופית (תקנון התחרות, סעיף 18.03).[3]

דירוג בית נבחרת משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
1 ג' צרפת  צרפת 3 2 1 0 3 1 2+ 7
2 א' איטליה  איטליה 3 2 0 1 6 3 3+ 6
3 ב' דנמרק  דנמרק 3 2 0 1 6 4 2+ 6

משחקי חצי הגמר היו תלויים בזהות הנבחרת שתעפיל מהמקום השני, על מנת להימנע ממפגש בין נבחרות מאותו הבית (תקנון התחרות, סעיף 17.02).[3]

הסגנית הטובה ביותר תשחק נגד חצי הגמר השני
בית א' מנצחת בית ב' מנצחת בית א' נגד מנצחת בית ג'
בית ב' מנצחת בית א' מנצחת בית ב' נגד מנצחת בית ג'
בית ג' מנצחת בית א' מנצחת בית ב' נגד מנצחת בית ג'

שלב הנוקאאוט

עריכה

בשלב הנוקאאוט נעשה שימוש בהארכה ובדו־קרב בעיטות עונשין במידת הצורך.[3]

סיכום

עריכה
 
חצי הגמרגמר
 
      
 
27 ביוני – רג'ו אמיליה
 
 
ספרד  ספרד4
 
30 ביוני – אודינה
 
צרפת  צרפת1
 
ספרד  ספרד2
 
27 ביוני – בולוניה
 
גרמניה  גרמניה1
 
גרמניה  גרמניה4
 
 
רומניה  רומניה2
 


חצי הגמר

עריכה
27 ביוני 2019
גרמניה גרמניה 
 		4–2 רומניה  רומניה אצטדיון רנאטו דאל'ארה, בולוניה
צופים: 16,211
שיפוט: אוראל גרינפלד (ישראל)
(סיקור) ג'ורג'ה פושקש   26' (פ), 44'
27 ביוני 2019
ספרד ספרד 
 		4–1 צרפת  צרפת אצטדיון מפיי - צ'יטה דל טריקולורה, רג'ו אמיליה
צופים: 6,522
שיפוט: גאורגי קבקוב (בולגריה)
(סיקור) ז'אן-פיליפ מאטטה   16' (פ)

גמר

עריכה
30 ביוני 2019
ספרד ספרד 
 		2–1 גרמניה  גרמניה דאצ'יה ארנה, אודינה
צופים: 23,232
שיפוט: סרג'אן יובאנוביץ' (סרביה)
(סיקור) נדים אמירי   88'

סטטיסטיקה

עריכה

מלכי השערים

עריכה

בטורניר הובקעו 78 שערים ב־21 משחקים, ממוצע של 3.71 שערים למשחק.

דירוג שחקן נבחרת שערים
1 לוקה ואלדשמידט גרמניה  גרמניה 7
2 ג'ורג'ה פושקש רומניה  רומניה 4
3 פדריקו קייזה איטליה  איטליה 3
נדים אמירי גרמניה  גרמניה
מרקו ריכטר גרמניה  גרמניה
דני אולמו ספרד  ספרד

פרסים

עריכה

נבחרת הטורניר

עריכה

לאחר הטורניר בחרה אופ"א 11 שחקנים לנבחרת הטורניר.[18]

עמדה שחקן
שוער גרמניה  אלכסנדר נובל
הגנה גרמניה  לוקאס קלוסטרמן
גרמניה  ג'ונתן טאה
ספרד  חסוס ואייחו
גרמניה  בנימין הנריכס
קישור ספרד  פביאן רואיס
גרמניה  מחמוד דאוד
ספרד  דני אולמו
גרמניה  לוקה ואלדשמידט
ספרד  דני סבאיוס
התקפה רומניה  ג'ורג'ה פושקש

העפלה לאולימפיאדה

עריכה

ארבע הנבחרות הבאות העפילו למשחקי הקיץ האולימפיים באולימפיאדת טוקיו 2020.

נבחרת תאריך העפלה הופעות קודמות באולימפיאדה[א]
  ספרד 22 ביוני 2019[19] 10 (1920, 1924, 1928, 1968, 1976, 1980, 1992, 1996, 2000, 2012)
  גרמניה 23 ביוני 2019[20] 9 (1912, 1928, 1936, 1952, 1956,[ב] 1972,[ב] 1984,[ב] 1988,[ב] 2016)
  רומניה 24 ביוני 2019[21] 3 (1924, 1952, 1964)
  צרפת 24 ביוני 2019[21] 12 (1900, 1908, 1920, 1924, 1928, 1948, 1952, 1960, 1968, 1976, 1984, 1996)
  1. ^ כתב מודגש מתייחס לזכייה באותה שנה. כתב נטוי מתייחס לכך שהיא אירחה את הטורניר.
  2. ^ 1 2 3 4 הנבחרת ייצגה את המשלחת הכלל-גרמנית באולימפיאדת 1956, ואת גרמניה המערבית באולימפיאדות 1972, 1984 ו־1988.

אנגליה אינה יכולה לשחק באולימפיאדה, מכיוון שהיא איננה אומה אולימפית. בעוד שלנבחרת הנשים הושג הסכם בין כל ההתאחדויות הבריטיות שיאפשר לה לייצג את הממלכה המאוחדת באולימפיאדה, לא הושג הסכם דומה לגבי נבחרת הגברים.[22] משום כך, אילו העפילה אנגליה לחצי הגמר, הכרטיס למשחקים האולימפיים היה מוכרע במשחק פלייאוף נוסף, שהיה מתוכנן להתקיים באצטדיון דינו מאנוצ'י, צ'זנה ב־28 ביוני 2019 בין שתי הסגניות שלא העפילו לחצי הגמר.[14][23] בסופו של דבר, אנגליה לא הצליחה להעפיל אל שלב הנוקאאוט ומשחק הפלייאוף האולימפי בוטל.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "Italy to host 2019 Under-21 EURO". uefa.com. 9 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "LA UEFA ASSEGNA ALL'ITALIA E SAN MARINO L'EUROPEO UNDER 21 DEL 2019". San Marino Football Federation. 9 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 "2017-19 אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 - regulations" (PDF). UEFA.
  4. ^ "OC for FIFA Competitions approves procedures for the Final Draw of the 2018 FIFA World Cup". FIFA.com. 14 בספטמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "VAR to be used in UEFA Champions League knockout phase". UEFA.com. Union of European Football Associations. 3 בדצמבר 2018. נבדק ב-3 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "ITALY WILL SUBMIT APPLICATION TO HOST U21 2019 EUROPEAN CHAMPIONSHIP TO UEFA". FIGC.it. 10 יולי 2015. אורכב מ-המקור ב-26 אוגוסט 2017. נבדק ב-11 יולי 2015.
  7. ^ LA UEFA ASSEGNA ALL’ITALIA E SAN MARINO L’EUROPEO UNDER 21 DEL 2019. FEDERAZIONE SAMMARINESE GIUOCO CALCIO. 9 Dicembre 2016
  8. ^ "Seedings set for live 2019 U21 qualifying draw". UEFA.com. 25 בינואר 2017. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2017. נבדק ב-16 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Final tournament draw". UEFA.com.
  10. ^ "Alle 18 a Bologna il sorteggio del Campionato Europeo: l'Italia inserita nel Gruppo A". Federazione Italiana Giuoco Calcio. 23 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "U21 EURO 2019 final tournament draw". UEFA.com. 23 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "A tribute to U21 EURO ambassador Andrea Pirlo". UEFA.com. 23 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Under-21 coefficients: 2019 qualifying draw" (PDF). UEFA.com.
  14. ^ 1 2 "Draw Press Kit" (PDF). UEFA.com.
  15. ^ "La UEFA assegna all'Italia l'Europeo Under 21 del 2019". Italian Football Federation. 9 בדצמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-2017-08-22. נבדק ב-2016-12-10. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Fabián Ruiz named best player". UEFA.com. 1 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Waldschmidt goals record". UEFA.com. 1 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Official Under-21 Team of the Tournament". UEFA.com. 1 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Five-star Spain seal return to Olympic stage". FIFA.com. 22 ביוני 2019. אורכב מ-המקור ב-23 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Germany clinch Olympic berth". FIFA.com. 23 ביוני 2019. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 "Romania and France earn final two Olympic places from Europe". FIFA.com. 24 ביוני 2019. אורכב מ-המקור ב-25 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Tokyo 2020 Olympics: Home nations agree to GB women's football team". BBC Sport. 1 באוקטובר 2018. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Foden, Jovic and Kean highlight European path to Tokyo". FIFA.com. 14 ביוני 2019. אורכב מ-המקור ב-23 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליפות_אירופה_בכדורגל_עד_גיל_21_–_2019&oldid=38478729"