אליקום גץ
הרב אליקום גץ (געץ; סביבות ה'ת"ג, 1643 – ה'תס"ה, 1705) היה רב גרמני שכיהן כאב"ד וכראש ישיבה בהילדסהיים ובקהילות נוספות.
| לידה | פילה (פולין) |
|---|---|
| פטירה |
1710 פוזנן, רפובליקת פולין  |
| תקופת הפעילות |
?–1710 |
  | |
תולדות חייו עריכה
נולד בסביבות שנת ה'ת"ג (1643) לר' מאיר אב"ד פילא, בן למשפחת רבנים מיוחסת שהיגרה מגרמניה לפולין.[1] אחיו הגדול רבי שמואל כיהן כרב בלובזנץ. למד מפי חכמי וינה, ובעיקר מפי רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני". נשא את בת דודו רבי לייב קרקובר, ועבר לפוזנא להיסמך על שולחנו, שם למד מפי הרב המקומי, רבי יצחק "הגדול" מפוזנא, שלימדו אף קבלה. לאחר כמה שנים התמנה לכהן כרב וראש ישיבה בסמטור הסמוכה. בסביבות שנת ה'תל"ה התמנה לרבה של שוורזנץ (אנ'). לאחר כמה שנים היגר להנובר, שם התיידד עם הרב דוד אופנהיים שישב בה באותה העת. בשנת ה'תמ"ג החל לכהן כרב וראש ישיבה בהילדסהיים (הילדסום), שבה קנה את עיקר פרסומו. בשנת ה'ת"ס יצא במסע לכיוון ארץ ישראל, אולם בעברו בדרך בפוזנא לקבל את ברכת משפחתו, נאות ללחצם של אנשי פוזנא להישאר בעירם ולכהן בה כדיין ודרשן. סביבו התקבצו תלמידים רבים, בנגלה ובנסתר, אך הוא לא התמנה לרב מפני שבאותה העת כיהן בה הרב נפתלי כ"ץ. הוא יצא בשליחות הקהילה לגייס כספים לעניים בעקבות המלחמה הצפונית הגדולה, אך בשל זקנתו שב לעירו לאחר שהגיע לפראג. החל משנת ה'תס"ד התמנה לאחד מחמשת החכמים העומדים בראש משמרות הלימוד בבית המדרש המקומי.
נפטר בשנת ה'תס"ה.
משפחתו עריכה
- בנו הבכור, ר' ישראל איסר (איסרל'ש)[2] רב ומקובל, כיהן כרב בשטרסבורג[3]. עלה לירושלים, ומשם עבר לוונציה והדפיס ספרי יסוד, בהם סידור תפילה בנוסח הספרדים, מחזור תפילה לפי נוסח האר"י, ששה סדרי משנה עם ניקוד, ביאור מילים זרות והוספות קבליות. בסוף ימיו שב לארץ ישראל והתיישב בצפת. נהרג על קידוש השם[4].
- ר' שמואל זנוויל, דיין בשוורזנץ (אנ'). הדפיס את ספרו של אביו "רפדוני בתפוחים" ואת "צורת הבית" לבעל תוספות יום טוב.
- ר' מאיר - רבה של לאסק ופיוטרקוב. הוציא לאור את ספרו של אביו "אבן השוהם".[5] בנו ר' אליקום מילא את מקומו כרב העיר למשך כשנתיים.[6]
- בתו בלומה
- בתו אידל
ספריו עריכה
- אבן השוהם - מאירת עיניים - שו"ת. בספר מובאות התכתבויות עם הרבנים אברהם ברודא, דוד אופנהיים, משולם זלמן מירלש, יצחק מפוזנא ועוד. ספר זה מצוטט מספר פעמים בפתחי תשובה.
- רפדוני בתפוחים - על אגדות רבה בר בר חנה.
- עמודי שן - סברות ופלפולים. לא נדפס.
לקריאה נוספת עריכה
- פנחס זליג גליקסמן, רבינו אליקום געץ, לודז', ה'תרצ"ו, באתר היברובוקס
- תולדות רבינו המחבר, שו"ת אבן השוהם, מכון זכרון אהרן תשע"ד, עמ' 1–19, באתר אוצר החכמה
- מאיר געץ, הקדמת בן המחבר, לשו"ת "אבן השהם".
קישורים חיצוניים עריכה
- רבי אליקום גץ, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
אליקים גץ בן מאיר (נפטר 1705), דף שער בספרייה הלאומית- יעקב הברמן, הערך Eliakim Goetz Ben Meir באנציקלופדיה יודאיקה (מהדורה שנייה), כרך 6 עמ' 318
הערות שוליים עריכה
- ^ עליו ראה "ד-פילה/ רבי מאיר גץ (הראשון) אב"ד פילה, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
- ^ נקרא על שם הרמ"א, משום שהיה מצאצאיו.
- ^ ייתכן שזו שטרסבורג שבאלזס. ראו: ישעיה זנה, "מקום גדולתו של ר' ישראל איסרל משטראסבורג", ציון עב.
- ^ הקדמה לשו"ת אבן השוהם
- ^ עליו ראה: רבי מאיר גץ, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
- ^ עליו ראה: רבי אליקום גץ השני, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".