משה איסרליש

רב מיהדות פולין, בעל ההגהות על השולחן ערוך
(הופנה מהדף רמ"א)
המונח "רמ"א" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רמ"א (פירושונים).

רבי משה איסרלישׂ,[1] הידוע בכינויו הרמ"א[2] (אדר א' ה'ר"ץ, 22 בפברואר 1530[3]י"ח באייר ה'של"ב, 10 במאי 1572), היה מגדולי הפוסקים, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. פסקיו התקבלו להלכה ולמעשה לדורות בכל מדינות אשכנז ופולין[4].

משה איסרלישׂ
Moses Isserles
דיוקן המיוחס לרמ"א
דיוקן המיוחס לרמ"א
לידה 22 בפברואר 1530
אדר א' ה'ר"צ
פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) קז'ימייז', ממלכת פולין
פטירה 10 במאי 1572 (בגיל 42)
י"ח באייר ה'של"ב
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי הרמ"א
מקום קבורה פוליןפולין בית העלמין הרמ"א, קרקוב
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 11 במאי 1572 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו שלום שכנא מלובלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו מרדכי יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו המפה, דרכי משה, תורת חטאת, שו"ת הרמ"א, מחיר יין
אב ישראל בן יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016
בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז'

חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול, שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, הוא כתיבת ההגהות על "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, הגהות שזכו לכינוי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהתאמות שהוא עורך לפסיקות השולחן ערוך, על-פי המסורות של קהילות אשכנז.

תולדות חייו

עריכה

נולד לרבי ישראל איסרל, עשיר גדול ומראשי הקהילה[5], ולמלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקרקוב (קז'ימייז') שבדרום ממלכת פולין. הוסמך לרבנות בגיל 13[דרוש מקור], ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שם נחשב לעילוי שבין תלמידי הישיבה. לאחר שרבו לקחו כחתן לבתו, הרמ"א שב לעיר הולדתו קרקוב.

בשנת שי"ב (1552) הרמ"א הקים בקרקוב ישיבה גדולה, שמשכה אליה מאות תלמידים מכל רחבי אירופה. הרמ"א עמד בראש בישיבה במשך כעשרים שנה, ובהיותו עשיר תמך ביד רחבה בתלמידיו. משנת שי"ג (1553) כיהן כראש בית דין קרקוב, אלא שבענוותנותו חתם את שמו אחרון לאחר הדיינים רבי יוסף כץ ורבי משה לנדאו.

בשנת ה'שי"ב נפטרה אשתו הראשונה ממגפה. הוא נשא לאשה את בתו של ר' מרדכי כ"ץ (אחותו של רבי יוסף כץ בעל ה'שארית יוסף').[6] לפי גרסה אחרת הרמ"א נשא לאשה את מרת קרענדל, בתו של רבי משה עברליש, מחשובי קרקוב וחמיו של בעל השארית יוסף.[7]

הרמ"א נודע כלמדן מופלג, ובהיותו בגילאי העשרים, הקהילה היהודית בקרקוב מינתה אותו לרבה[5]. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.

סמכותו בהלכה לא נצטמצמה לקרקוב או לפולין, אלא לכל עדות אשכנז. הוא נשא ונתן בענייני הוראה עם קרוביו מהר"ם מפדובה ובנו רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן, עם קרובו המהרש"ל (שהיו כותבים איש לרעהו באהבה ובכבוד, ורק בסוף ימיו נחלקו), ועם רבי יוסף קארו. והשיב לשאלות חכמים מקהילות קרובות ורחוקות.

שנת לידתו ופטירתו

עריכה

בחיבור "טורי זהב" על שולחן ערוך נכתב כי הרמ"א נפטר בשנת של"ג[8] בל"ג בעומר,[9] אולם תלמידו של הרמ"א רבי דוד גנז כותב בספרו "צמח דוד",[10] וכן כתב יחיאל מתתיהו צונץ בספרו "עיר הצדק"[11] על פי הרשום במצבה, כי נפטר בשנת של"ב (1572).

ידועה האגדה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים, וכן מובא בקונטרס בית ישראל על ספר חכמת אדם.[12]

לעומת זאת כותב תלמידו בספר צמח דוד[10] שהרביץ תורה בעיר קרקוב "כמו עשרים שנה"[דרושה הבהרה], וכן הוכיח צונץ מדברי הרמ"א שמעיד על עצמו[13] כי כיהן כרב העיר בשנה שלאחר פטירת אמו, וכפי שמופיע בלוח הזיכרון בבית הכנסת החדש בקרקוב, נבנה בית הכנסת מכספי עזבונה של אם הרמ"א בשנת שי"ג (1553).[14] לכן לא ניתן לאחר את לידתו אחרי שנת ה'ר"צ (1530)[דרושה הבהרה]. כך גם מסקנתו של רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסין, שדן שם באריכות בגיל הסתלקותו ובמשפחתו של הרמ"א. הוא מציין שאמנם נפטר בצעירותו, אך לכל הפחות יש לומר שהתקרב לגיל 40 ומסתבר שנולד בסביבות ה'ר"צ. יתרה מכך הרמ"א כבר חותם על חרם בשנת ה'ש"י,[15] הרי שכבר היה רב עיר בשנה זו[דרושה הבהרה].

הרמ"א נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים. על מצבתו נכתב: "ממשה ועד משה לא קם כמשה בישראל".

במשך מאות שנים, מדי שנה בשנה, בל"ג בעומר, יום פטירתו, היו נאספים אלפי יהודים מפולין ומגליציה על קברו של הרמ"א כדי להתייחד עם זכרו ולהתחמם לאור תורתו[16], ורבה של קרקוב היה נושא דרשת מוסר.

משפחתו

עריכה

לרמ"א היו שלוש בנות ובן אחד.

בתו, דרעזיל נישאה לרבי שמחה בונם מייזלס. בנו של רבי שמחה בונם היה רבי יצחק בונמ'ס מפינסק, אביו של רבי משה אב"ד לובלין בעל "מהדורא בתרא" חתן המהרש"א.[17]

תלמידיו

עריכה

לרמ"א היו תלמידים רבים, בהם:

חיבוריו

עריכה
 
הכיתוב שעל גבי מצבתו (2016)

בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו, מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו הספרדי הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא לכתוב בקצרה את חידושי הפוסקים והתשובות ביחד[18]. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כתב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך" .[19]

המפה

עריכה
  ערך מורחב – המפה

משרבה פרסומו של השו"ע, אף כי זכה להתנגדות רבה באירופה, פרסם הרמ"א בש"ל[20] את הגהותיו על חיבורו הגדול של הרב קארו, הידועות כ"המפה" ומוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז, בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה באשכנז ופולין שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת אמרת החת"ם סופר: ”ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א”.

לאחר מותו נוספו להגהות מראי מקומות וביאורי מילים הנראים כחלק מדברי הרמ"א, אך למעשה לא נכתבו על ידו.[21]

בימי חייו ספג ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי חיים בן בצלאל מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג ארץ ישראל, כל שכן שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב בתשובת מהרי"ל בסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החורבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל."[22]

הרמ"א כפילוסוף

עריכה

בספר "תורת העולה" הציג הרמ"א פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. לצד נטייתו לפילוסופיה, האמין הרמ"א גם בקבלה וראה אפשרות ליצור הרכבה בין שני התחומים הנלחמים לכאורה זה בזה, כלומר בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית. זאת, תוך עירוב שני תחומי הידע באסטרונומיה, תוך ניתוח מידות המקדש והקורבנות כמקיימים זיקה הן עם מבנה העולמות העליונים, והן עם מבנה ה'אקלימים' והיא 'גלגלים'[23].

בעניין אחר כתב על מחלוקת מסוימת שבין המקובלים והפילוסופים כי "אלו ואלו דברים חיים", תוך טענה כי "חוכמת הקבלה היא חוכמת הפילוסופיה רק שבשני לשונות ידברו".[24] האמין בספר הזוהר, ולימד אותו, לצד מורה הנבוכים, בישיבתו, אך לא פסק לפיו.

הרמ"א כמקובל

עריכה

ספריו

עריכה
  • תורת חטאת - על דיני איסור והיתר, ספר זה נדפס עם פירושים רבים. רבי חיים בן בצלאל אחי המהר"ל חיבר את ספר ויכוח מים חיים להתווכח איתו ורבי יוסף שאול נתנזון יצא להגנתו בספר "תורת משה". התורת חטאת אף הותקף בחריפות על ידי המהרש"ל.
  • דרכי משה - חיבור על ספר ארבעה טורים הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו. את הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה.[26]
  • שו"ת הרמ"א - תשובותיו בענייני הלכה, וכן דרשה לסיום מסכת במהדורות הראשונות בספר מובאות גם תשובות מהרש"ל ומהר"ם פאדובה.
  • תורת העולה - ספר מחקר פילוסופי בטעמי בית המקדש והלכות קורבנות.[27]
  • מחיר יין - נכתב בימי גלותו בשידלוב כמשלוח מנות לאביו, פירוש סימבולי על מגילת אסתר, המדמה את היצר הרע להמן ומבאר את דרך ההתמודדות של האדם עמו.
  • פירוש על אגדות הש"ס - הספר אבד.
  • חידושים על הש"ס - נשארו רק קטעים.

הערות לספרים

עריכה

בנוסף לספריו, כתב הערות לספרים רבים, בהם:

הערות לספר הזוהר,[28] לספר המרדכי,[29] לספר יסוד עולם המובא בספר יוחסין,[30] לסדר הגט, לספר איסור והיתר,[31] לפירוש המזרחי,[32] וכן כתב הערות למורה נבוכים,[33] ומפרשו האפודי, לספר 'מהלך הכוכבים' שהיה ספר הלימוד הקלאסי באותה תקופה ללימודי אסטרונומיה, ולספר 'עיון הכוכבים המשרתים' שניהם מאת ג'ורג' פורבאך.

לקריאה נוספת

עריכה

הרמ"א

עריכה

רקע כללי

עריכה
  • יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית-הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1990.
  • אברהם מאיר רפלד, "הלכתא כברתאי" אצל חכמי אשכנז ופולין במאות הט"ו-ט"ז: מקורות וספיחין, סידרא, כרך ח (תשנ"ב), ע' 140-119.

קישורים חיצוניים

עריכה

ספריו

עריכה

על הרמ"א ותורתו

עריכה
תקופת חייו של הרב משה איסרליש על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נהגה איסרל'ס, כלומר - הבן של איסרל. השם איסרל מתייחס לשם אביו, ישראל-איסר.
  2. ^ בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם, כלומר 'המורה שלהם', של בני אשכנז, לעומת רבי יוסף קארו המכונה 'מרן', המורה שלנו, בני ספרד. עיינו למשל בספר זוכר ברית אבות בהקדמה, וכן בשו"ת תורות אמת לרבי רפאל בירדוגו.
  3. ^ מנחם אלון, "פרק 36 - פעלם הקודיפיקטיבי של מרן רבי יוסף קארו ורבינו משה איסרליש", המשפט העברי, עמ' 1122.
  4. ^ שו"ת "חכם צבי" סימן סא, שו"ת "תשובה מאהבה" יורה דעת סימן ש"כ.
  5. ^ 1 2 עמנואל בר, שרי האלף, תל אביב, תשס"ד, עמ' 22-21
  6. ^ כך מקובל, וראו למשל: אשר זיו, הרמ"א, (מוה"ק, תשי"ז) עמ' 22.
  7. ^ הרב שלמה אנגלארד, ישורון יג (תשס"ג), עמ' תשיט.
  8. ^ ט"ז אורח חיים, סימן תכ, באתר HebrewBooks
  9. ^ ט"ז אורח חיים תרע, ה.
  10. ^ 1 2 חלק ראשון עמ' 57, באתר HebrewBooks.
  11. ^ עמ' 3.
  12. ^ כך הביא אגדה זו בספר עיר הצדק עמ' 3 "ימיו היו ל"ג שנה, ויעש ל"ג ספרים, ומת בל"ג בעומר שנת של"ג ול"ג מדות ומעלות טובות סיפרו לפני מיטתו", אבל שם הוכיח כי חי יותר מל"ג שנה, חיבר ט"ז (16) חיבורים, ונפטר בשנת של"ב.
  13. ^ דרכי משה על טור יורה דעה, סימן שצ"א, אות ב, באתר HebrewBooks.
  14. ^ עיר הצדק, עמ' 3
  15. ^ שו"ת הרמ"א סימן י
  16. ^ הרב ד"ר אשר זיו, רבינו משה איסרלש (הרמ"א) זצ"ל.
  17. ^ ראו מגילת יוחסין של משפחת מייזלס, ערך רבי דב בער מייזלס, המהרד"ם.
  18. ^ כך כתב בהקדמה לספרו.
  19. ^ הקדמה לדרכי משה
  20. ^ (הספר בקטלוג ULI)
  21. ^ יהושע הורביץ, ‏ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש (הרמ"א), מחניים, צ"ז תשכ"ה (עמ' 35-39), באתר "דעת"
  22. ^ ויכוח מים חיים, עמ' ו' א'.
  23. ^ מעוז כהנא, תרנגולת בלי לב - דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה עשרה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"א, עמ' 20-23
  24. ^ שו"ת הרמ"א סימן ז
  25. ^ מידע בנושא ניתן למצוא כאן -   מיהו מקובל? רבי משה איסרליש (רמ"א) כמקרה מבחן, עודד ישראלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:41)
  26. ^ שו"ת הרמ"א ל"ה, קל"א
  27. ^ תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
  28. ^ מצוטטות בתוך פירושו של ר' אליהו לואנץ באור זהר, מכון שערי זיו שע"י ישיבת שער השמים, תשנ"ח
  29. ^ מובאות בסוף כל ש"ס שבמהדורת וילנא, וכן בספרי מרדכי נפרדים, יש לציין שד"ר אשר זיו פקפק במהימנותם וציין להגהות אחרות הקיימות בכתב יד.
  30. ^ נדפסו במהדו' ספר יוחסין החל ממהדורה שנייה ואילך
  31. ^ הגהות אלו במהדורות הרגילות
  32. ^ נדפס גם בחומש עם פרוש העמק דבר תש"ל סוף חלק א
  33. ^ ההגהות נדפסו במספר מקומות, אוצר החכמה לר"י כהן צדק חוברת ב וג, סיני כרך לט תשט"ז, עמ' עה-עח, וראו עוד בקובץ ישורון כרך ט' תשס"א עמ' תשנ"ו-תשס"ז. ההגהות התחילו להתפרסם מחדש ממספר מקורות במהדרות מורה נבוכים של יהודה זייבלד.