אלישע אבס
אלישע אַבַּס (נולד ב-10 בדצמבר 1971 בירושלים) הוא פסנתרן, מלחין וכדורגלן עבר ישראלי.
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1971 (בן 52) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| עיסוק | פסנתרן, מלחין וכדורגלן עבר |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| http://www.elishaabas.net/ | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאבס הוא בנו של סופר הילדים שלמה אבס ובן-נינתו של המלחין והפסנתרן הרוסי אלכסנדר סקריאבין[1][2]. הוא נולד בירושלים וגילה כישרון נדיר למוזיקה - שר יצירות קלאסיות שלמות בעל פה. בעקבות המלצת מורה למוזיקה שהכיר אותו החל בגיל 4 ללמוד נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון בירושלים. בגיל 6 עבר ללמוד אצל פנינה זלצמן - אשר ליוותה אותו לאורך כל הקריירה.
בגיל 11 הופיע בקרנגי הול יחד עם ליאונרד ברנשטיין בעוד אייזק שטרן "מזיל דמעות התרגשות באולם". הוא הוגדר על ידי רבים כ"יחיד בדורו"[3].
אבס גדל בהוד השרון ושילב נגינה בפסנתר עם משחק כדורגל. בגיל 9 החל גם לשחק בקבוצות הילדים של הפועל פתח תקווה, תחת המאמן אברהם גרנט[4]. כאשר הרגיש שהקריירה הבינלאומית מעיקה עליו החליט להפסיק לנגן בגיל 14. כשהיה אבס בן 18 החל בקריירה מקצועית ככדורגלן. הוא שיחק כמגן ימני ולאחר שעזב את הפועל פתח תקווה שיחק גם בהפועל כפר סבא, מכבי אחי נצרת, עירוני ראשון לציון והפועל חדרה. במשך רוב הקריירה שיחק בליגה לאומית ובחלקה בליגת העל, ולאחר שנולדו ילדיו פרש ממשחק פעיל. אחיו הצעיר, דניאל, גם כן שיחק כדורגל בהפועל פתח תקווה.
אבס עשה תואר ראשון במשפטים ובשלב מסוים החליט לחזור לנגינה בפסנתר. הוא יצר קשר עם פנינה זלצמן וחזר לנגן. לאחר מספר שנים החל בקריירה מחודשת ובמסגרתה אף חזר להופיע בקרנגי הול. כיום הוא מתגורר לסירוגין בישראל ובארצות הברית ומופיע ברחבי העולם.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלישע אבס כילד בקונצרט עם זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית
- אלישע אבס: רק אם מאמינים בגלגול נשמות, מעריב, 6 במרץ 1987
- יעקב בר-און, אלישע אבס: "יש נסיגה תרבותית, מאריק איינשטיין לאייל גולן", באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2019
אלישע אבס, באתר AllMusic (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יאירה יסמין, שיחה עם הפסנתרן אלישע אבס, אפוק טיימס, 5 בינואר 2009
- ^ עודד בר מאיר, בטי קנוט־לזרוס - סיפורה של לוחמת נשכחת, ידיעות הנגב, 5 במאי 2011
- ^ נעם בן זאב, לפסנתר חוקים משלו, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2007
- ^ ריאיון עם משה דץ בערוץ 2, 16 במרץ 2010