אברהם גרנט
אברהם "אברם" גרנט (נולד ב-6 בפברואר 1955 בפתח תקווה) הוא מאמן כדורגל ישראלי, המאמן את נבחרת זמביה.
 | |||
| גרנט בשנת 2012 | |||
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| לידה |
6 בפברואר 1955 (בן 69) פתח תקווה, ישראל  | ||
| קבוצות כמאמן | |||
| |||
  | |||
גרנט החל את קריירת האימון שלו בקבוצת הפועל פתח תקווה, ולאחר שזכה במספר תארים עם מכבי תל אביב ומכבי חיפה אימן בין השנים 2002–2006 את נבחרת ישראל, כולל במוקדמות יורו 2004 ובמוקדמות מונדיאל 2006. ב-2006 הוא פנה לקריירה בינלאומית ובמהלך רוב עונת 2007/2008 שימש כמאמנה של קבוצת הפרמייר ליג האנגלית צ'לסי. גרנט הוא המאמן הישראלי היחיד שאימן בליגה הבכירה באנגליה, ועם צ'לסי הפך למאמן הישראלי היחיד שמעפיל לגמר ליגת האלופות. בהמשך אימן באנגליה גם את פורטסמות' ווסטהאם יונייטד, עם שתיהן ירד לליגת המשנה. עם פורטסמות', אשר סבלה מבעיות תקציביות קשות באותה תקופה, הגיע גרנט לגמר הגביע האנגלי. בהמשך הוביל את פרטיזן בלגרד לזכייה באליפות ליגת העל הסרבית, ואת נבחרת גאנה לגמר גביע אפריקה לאומות.
נעוריו ותחילת דרכו עריכה
גרנט נולד בפתח תקווה כבן בכור למאיר גרנט ולעליזה ניסן, וגדל בפתח תקווה. אביו ניצול השואה מפולין העניק לו את שמו של סבו שנספה בשואה, ומשפחתם הייתה יהודית-אורתודוקסית. אמו עלתה מעיראק. אברהם למד בבית הספר היסודי פיק"א ושם גם החל את קריירת המשחק שלו. אברהם הקדיש בצעירותו את רוב זמנו לכדורגל, ובמשך כ-30 שנה היה אוהד אדוק של הכדורגל האנגלי ונסע לצפות במשחקים רבים באנגליה[1]. הוא הושפע רבות מקורותיו של אביו במהלך השואה. שנים לאחר מכן, בנאום שנשא במצעד החיים של 2008 כמאמן צ'לסי, אף התייחס להיבט זה של חייו במילים "השואה הפרטית שלי" ודיבר על מחויבותו של הדור הצעיר להנציח את זכר השואה[2].
קריירה בליגה הישראלית עריכה
הפועל פתח תקווה עריכה
בניגוד לרובם המכריע של המאמנים בישראל, גרנט מעולם לא היה כדורגלן מקצועי. הוא החל בקריירת אימון לאחר שנפצע בתאונה בהיותו שחקן בנערים. ב-1973, בגיל 18, הוא מונה על ידי מנהל הפועל פתח תקווה עמנואל אופיר לתפקיד מאמן קבוצת הנוער של הקבוצה, כאשר חלק מסגל האימון גויס למילואים עקב מלחמת יום הכיפורים. בהדרכתו זכתה קבוצת הנוער לראשונה בתולדותיה באליפות הליגה בשנת 1978, זכייה שנחשבה להישג גדול. ב-1986 התמנה במפתיע על ידי חיים צימר למאמן קבוצת הבוגרים של הפועל פתח תקווה, כשהחליף את גיורא שפיגל שהעלה את הקבוצה ליגה שנתיים קודם לכן. גרנט העלה לקבוצה הבוגרת שחקנים צעירים רבים מקבוצת הנוער, ביניהם בני קוזושווילי, אלון חזן, מני בסון, דני ניראון וגבע מרכוס, וכן השוער בן ה-18 מהפועל אילת רפי כהן. מדיניות זו הולידה את הביטוי "תינוקות גרנט"[3], והחלה את מסורת טיפוח הצעירים שהמועדון ידוע בה מאז. רובם הפכו לימים לסמלים של הקבוצה. הקבוצה הציגה כדורגל התקפי ותוסס והייתה היריבה העיקרית של מכבי חיפה ושלמה שרף בצמרת הגבוהה של הליגה. עם הקבוצה הבוגרת סיים גרנט בשלוש עונות במקום השני בליגה וזכה בשני גביעי טוטו.
גרנט זכור בקבוצה כמי שבנה אותה מחדש מן היסודות, שיקם את תדמיתה והחזיר אותה לצמרת הכדורגל הישראלי לאחר תקופה של כ-25 שנה. בעונתו האחרונה בפתח תקווה, 1990/1991, היה גרנט קרוב מאוד לזכות באליפות ובגביע, אותם הפסיד למכבי חיפה בתוך פרק זמן של שלושה ימים. רק בעונה הבאה נקצרו פירות עבודתו של גרנט באופן רשמי, אז זכתה הקבוצה בגביע המדינה השני שלה והפכה לנציגתה הראשונה של ישראל בגביע אירופה למחזיקות גביע, כאשר היא מנצחת בגמר את מכבי תל אביב של גרנט.
מכבי תל אביב והפועל חיפה עריכה
בעונה הבאה עבר גרנט לאמן את מכבי תל אביב במשך ארבע עונות, וזכה עימה בשתי אליפויות, ב-1992 וב-1995. האליפות הראשונה של גרנט הושגה אחרי 13 שנים שחונות של מכבי תל אביב, במסגרתן לא זכתה בתואר אליפות ואף לא היוותה יריב בצמרת. במכבי תל אביב המשיך גרנט במסורת טיפוח הצעירים שלו, וקידם שחקנים אלמונים כמו אבי נמני, איציק זוהר, גדי ברומר, אלון ברומר, חיים חג'ג', בן לוז וניר סביליה להרכב הפותח של הקבוצה הבוגרת. בסיום עונת 1995 עבר גרנט לאמן את הפועל חיפה, שנתיים לאחר הצטרפותו של רובי שפירא לקבוצה. גרנט הוביל את הפועל חיפה למקום הרביעי, להשתתפות בגביע האינטרטוטו ולניצחון ראשון לאחר כ-20 שנה על מכבי חיפה בדרבי.
שנה לאחר מכן חזר גרנט למכבי תל אביב במקומו של דרור קשטן שהוביל את מכבי לדאבל, אך מדיניות קידום הצעירים לא הצליחה כמו בקדנציה הקודמת (למעט בודדים כמו אבי סטרול, אלי ביטון, דדי בן דיין וגיא צרפתי), הקבוצה איכזבה בליגה ולא הצליחה לזכות בתארים למעט גביע טוטו אחד.
השערורייה של נטילת חומרים אסורים של כפיר אדרי, בידיעתו או שלא בידיעתו של המאמן גרנט, ושורת כישלונות בליגה, הובילה את האוהדים למסע ארוך בו הם דרשו את התפטרותו של המאמן. בנוסף, החלפתו של קשטן עטור התהילה בגרנט, מקורבו של לוני הרציקוביץ', התקבלה בזעם רב על ידי האוהדים, שהתייחסו למהלך כאל "פוטש". בשנת 2000 התפטר גרנט ממכבי תל אביב לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום השישי בטבלה.
מכבי חיפה עריכה
בשנת 2000 היה גרנט על סף מינוי לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה של ישראל, אך לבסוף מונה למאמן מכבי חיפה. גרנט אימן בחיפה כוכבים רבים כמו יוסי בניון, יעקובו איגביני, ג'ובאני רוסו, רימונדאס ז'וטאוטאס, יניב קטן, ננאד פראליה, אריק בנדו, אלון חרזי, אדורם קייסי וניר דוידוביץ', מה שמנע ממנו לנסות ולקדם שחקנים צעירים יותר כהרגלו.
יחד עם עוזר המאמן שלו, בלם הקבוצה מרקו בלבול, הנהיג גרנט לראשונה שימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר את ביצועי השחקנים ואת הבנתם הטקטית. לשם כך השתמש גרנט בתוכנת מחשב לניתוח משחקים שפותחה על ידי בלבול ואיש היי-טק חיפאי. התוכנה ניתחה סרטי וידאו וביצעה הדמיות טקטיות באמצעות תרשימים דינמיים. גרנט החל להשתמש החל מסיום העונה הראשונה בחיפה בתוכנה זו על מנת להכין את הקבוצה למשחקים חשובים וכדי לשפר את ההבנה הטקטית והאימונים של שחקניו[4].
תחת גרנט זכתה מכבי חיפה באליפות לאחר בצורת של שבע שנים, ובעונתו השנייה בקבוצה זכתה באליפות נוספת והגיעה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה למכבי תל אביב בבעיטות הכרעה. בסיום עונה זו קיבל גרנט הצעה לאמן את נבחרת ישראל, ונשיא מכבי חיפה יעקב שחר הסכים לשחררו מהחוזה.
קריירה בנבחרת ישראל עריכה
מוקדמות יורו 2004 עריכה
ערך מורחב – מוקדמות יורו 2004
בשנת 2002 מונה גרנט למאמן נבחרת ישראל במקומו של ריצ'רד נילסן. גרנט הוביל את הנבחרת לראשונה במשחקי מוקדמות יורו 2004, והנבחרת סיימה במקום השלישי בבית. למרות הכישלון בהעפלה לטורניר, קיבל גרנט קדנציה נוספת. במהלך הקמפיין הנהיג אברהם גרנט שיטת אימון חדשה (כולל שימוש בתוכנת מחשב לניתוח טקטי) והצהיר על מטרתו להצעיר את הסגל ולבצע "חילופי דורות" בנבחרת. גרנט שילב בנבחרת שחקנים צעירים, ביניהם גל אלברמן, קלמי סבן, עומר גולן, יניב קטן, עבאס סואן ויוסי בניון אך עקב התוצאות הלא טובות נאלץ לחזור להתבסס בעיקר על שחקנים ותיקים כאריק בנדו, אבי נמני, אלון חרזי, ואליד באדיר ואדורם קייסי.
מוקדמות מונדיאל 2006 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 2006 - ישראל
גרנט הדריך את נבחרת ישראל גם במוקדמות מונדיאל 2006, במהלכן גילתה הנבחרת שיפור ניכר ורכשה בהדרגה את אמון הקהל אחרי ניצחונות על נבחרת קפריסין ("הכבשה השחורה" המסורתית של ישראל) והשגת תוצאות תיקו מול צרפת, שווייץ ואירלנד, במשחקי הבית והחוץ. בהחלטה מעוררת מחלוקת החליט גרנט להשאיר את אייל ברקוביץ', מכוכבי הנבחרת, מחוץ לסגל הלאומי. ברקוביץ' לא התאים לשיטת המשחק ולמדיניות הצערת הנבחרת של גרנט, שמאידך בחר להשאיר בסגל כוכב ותיק אחר של הנבחרת, בן טיפוחיו אבי נמני בן ה-34. פרשנים רבים ביניהם שלמה שרף תקפו את גרנט על החלטתו שלא לזמן את ברקוביץ' למשחקים, אך מנגד רבים הסכימו עם המהלך שביצע.
על אף ההצלחה היחסית זכה גרנט לביקורות שליליות, בין השאר על כך שרק במשחק אחד מתוך עשרה הבקיע חלוץ הנבחרת שער (יניב קטן מול איי פארו), כאשר כל שאר השערים באו מההגנה והקישור, וכללית, על משחקה ההגנתי והאפור של הנבחרת, למרות הישגיה.
את משחקי מוקדמות המונדיאל 2006 סיים גרנט ללא אף הפסד, הישג חסר תקדים למאמן נבחרת, על אף שבהגרלת הבתים הנבחרת דורגה רק בדרג הרביעי, מתחת לצרפת, שווייץ ואירלנד. הנבחרת סיימה שלישית בבית שלה כאשר היא מדורגת מתחת לשווייץ בשל הפרש שערים, מה שמנע ממנה להגיע למשחקי ההצלבה ולמונדיאל.
שלמה שרף ואבי רצון ביקרו את גרנט לאורך הקמפיין. בסוף הקמפיין הותקף גרנט בחריפות על רקע התנהלותו התקשורתית ויחסו לשחקנים על ידי חלוץ הנבחרת פיני בלילי, שהודיע על פרישה מהנבחרת כל עוד גרנט מאמן אותה[5], ומיד לאחר מכן על ידי אייל ברקוביץ' שאף הציע את עצמו כחלופה לגרנט[6]. בעקבות הביקורת השלילית עליו ומחול השדים סביב מינויו או אי מינויו לקדנציה נוספת, הודיע גרנט ב-26 באוקטובר 2005 על התפטרותו מאימון הנבחרת, בה היה למעשה חתום עד יוני 2006. דרור קשטן הוחתם במקומו.
על רקע תדמיתו המצליחנית והמזל הגדול שהיה לכאורה מנת חלקו במהלך הקריירה שלו כמאמן הנבחרת, נוצר בתקשורת הספורט הישראלית הביטוי החצי-הומוריסטי "התחת של אברם"[7]. בין המשחקים להם נקשר הביטוי הוא למשל משחק החוץ מול שווייץ שהסתיים בשוויון 1–1 כתוצאה משער מפתיע של המגן אדורם קייסי, שלא הרבה לכבוש בנבחרת, שער אחר של אבי יחיאל נגד אירלנד, בנגיחה ממרחק רב, ומספר שערים ממש בשניות הסיום.
קריירה בינלאומית עריכה
רקע והתקופה בפורטסמות' עריכה
ב-2006 החליט לב לבייב, אשר היה מצוי בתהליכי רכישה של הפועל תל אביב, למנות את גרנט למאמן הקבוצה, והאחרון קיבל את ההצעה. לבסוף לא רכש לבייב את הקבוצה וגרנט לא מונה למאמן הפועל תל אביב, אך קיבל במלואו את השכר אשר הובטח לו בעת שנבחר לתפקיד. לאחר מכן נפגש גרנט עם ארקדי גאידמק בנוגע לאפשרות שיאמן את בית"ר ירושלים, אך המעבר לא יצא לפועל בעקבות החלטתו של גרנט להעתיק את הקריירה שלו לאנגליה.
בסוף יוני 2006 מונה גרנט על ידי גאידמק לתפקיד מנהלה הטכני של קבוצת פורטסמות' מהפרמייר ליג, שאותה אימן הארי רדנאפ. גרנט החזיק בתפקיד זה במשך שנה. מתקופה זו זכורה הצהרתו של הקשר הקונגולזי של הקבוצה לומאנה לואה לואה, על כך שעידודו ותמיכתו הרגשית של גרנט היו אלה ששכנעו אותו שלא לפרוש ממשחק בעקבות מותו של בנו מדלקת ריאות[8].
צ'לסי עריכה
2007: תחילת הדרך עריכה
ב-8 ביולי 2007 עבר גרנט לקבוצת הצמרת האנגלית צ'לסי, בתור מנהל מקצועי וחבר בדירקטוריון[9]. פרשנים טענו שהמינוי נבע בין השאר מקשריו הטובים עם רומן אברמוביץ'. ב-20 בספטמבר, ולאחר החלטה הדדית פתאומית על סיום דרכו של ז'וזה מוריניו כמאמן הקבוצה, מונה גרנט לתפקיד המנג'ר כאשר סטיב קלארק שומר על תפקידו כעוזר המאמן. המינוי נחשב לסנסציה, בעקבות המוניטין הגדול לו זכה מוריניו באנגליה (כך למשל הוצע לו לאמן את נבחרת אנגליה מיד עם עזיבתו את צ'לסי), לעומת אלמוניותו היחסית של גרנט, הישראלי הראשון שזכה לאמן קבוצה אנגלית, שאף לא הוסמך רשמית עד אז למאמן על ידי אופ"א.
מינויו של גרנט התקבל בתגובות מעורבות ברחבי העולם בכלל ובאנגליה ובישראל בפרט. חלק מהתגובות היללו אותו כהישג נדיר לכדורגל הישראלי, בעוד שאחרות טענו שהמינוי נעשה על רקע קשרי החברות של גרנט עם אברמוביץ'[10], טענה שנשללה על ידי הנהלת הקבוצה. אייל ברקוביץ' כינה את הדרך בה גרנט קיבל את התפקיד כ"מגעילה, חתרנית, חסרת כל כבוד וידועה מראש"[11]. בעקבות המינוי החמיאו מאמני הפרמייר ליג ארסן ונגר[12] וסוון גוראן אריקסון[13] לגרנט בראיונות שונים כשכינו אותו מאמן מוכשר ובעל ניסיון.
חלק מאוהדי צ'לסי התנגדו במופגן למינויו של המאמן החדש על ידי הנפת כרזות ביציע שעליהן נכתב "מוריניו – המיוחד" (כינוי אותו העניקו האוהדים למוריניו) ושירת שמו של מוריניו. במשחקיו הראשונים בצ'לסי הופנו נגד גרנט קריאות גזעניות מצד חלק מאוהדי הקבוצה, והנהלת הקבוצה גינתה את התופעה וטענה כי היא מכתימה את שמם הטוב של רוב אוהדי צ'לסי. מספר שחקני צ'לסי טענו בעילום שם כי שיטותיו של המאמן "מפגרות אחר התקופה ב-25 שנה", שלקבוצה מגיע מאמן ברמה גבוהה יותר, ושהקבוצה תסבול בגללו במשחקיה מול יריבות חזקות[14].
ב-3 באוקטובר, במשחקו הראשון במסגרת ליגת האלופות כמאמן, הוביל גרנט את צ'לסי לניצחון חוץ 2:1 על ולנסיה באצטדיון מסטאייה. בכך שחזר גרנט את ניצחונה של צ'לסי בוולנסיה באותה תוצאה שישה חודשים קודם לכן, במסגרת רבע גמר ליגת האלופות, שנחשב בעיני רבים לניצחונו הגדול ביותר של ז'וזה מוריניו עם הקבוצה[15]. בתחילת דרכו בקבוצה השיג גרנט רצף של 16 משחקים ללא הפסד שכלל רצף של 7 ניצחונות, כולל ניצחון בתוצאה נדירה של 0:6 על מנצ'סטר סיטי. בעקבות השיפור ביכולתה של צ'לסי, שפתחה את עונת 2007/2008 בתוצאות לא טובות, הוחתם גרנט ב-14 בדצמבר על חוזה ל-4 שנים נוספות בקבוצה.
2008: מאבקי סוף העונה עריכה
בינואר 2008 צירף גרנט אל צ'לסי את ניקולא אנלקה, ברניסלב איבנוביץ' ופרנקו די סנטו. בפברואר הוביל גרנט את הקבוצה לגמר גביע הליגה שם היא הפסידה לטוטנהאם הוטספר. ב-20 בפברואר הוא קיבל ממקור בלתי ידוע איום ברצח על רקע אנטישמי[16]. במרץ הודחה הקבוצה מגביע ה-FA בשלב רבע הגמר לאחר הפסד לבארנסלי.
בלם נבחרת ישראל טל בן-חיים, שהובא לצ'לסי על ידי מוריניו ופתח בקביעות בהרכב הראשון בתקופה בה ג'ון טרי וריקרדו קרבליו היו פצועים, הפך תחת שרביטו של גרנט לשחקן ספסל. באפריל הוא התבטא בחריפות כנגד גרנט ("אם הייתי יודע שגרנט יאמן את צ'לסי לא הייתי מגיע. באתי רק בגלל מוריניו. ידעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה שגרנט יגיע לצ'לסי") ונקנס על ידי הנהלת הקבוצה ב-80,000 ליש"ט[17].
ב-30 באפריל הוביל גרנט את צ'לסי לראשונה בתולדותיה לגמר ליגת האלופות, בעקבות ניצחון 3–2 בסטמפורד ברידג' על ליברפול. הניצחון הושג לאחר ניצחונה של צ'לסי על מנצ'סטר יונייטד באפריל בתוצאה 2–1 שהוביל לשוויון בנקודות בין הקבוצות בראש הטבלה שני מחזורים לקראת סיום העונה, וכן ניצחון 2–1 על ארסנל במרץ, שהוציא את ארסנל מן המאבק על האליפות. שרשרת זו של ניצחונות במאבקים מכריעים מול קבוצות הצמרת, גרמה לשינוי גדול לטובה ביחסיהם של אוהדי צ'לסי והתקשורת האנגלית כלפי גרנט.
גרנט הוכתר כ"מנג'ר החודש של הפרמייר ליג" של חודש אפריל, מה שנחשב להישג גדול עבור מאמן בעונתו הראשונה בליגה. בחודש מאי, צ'לסי סיימה לבסוף את העונה במקום השני, בדומה לעונה הקודמת. בגמר ליגת האלופות, שנערך ב-21 במאי באצטדיון לוז'ניקי שבמוסקבה, הפסידה צ'לסי למנצ'סטר יונייטד בפנדלים, לאחר תיקו 1–1 בתום ההארכה. גרנט התגאה לאחר המשחק בהישג הקבוצה, שהייתה רחוקה מרחק בעיטת פנדל מוצלחת אחת מזכייה ראשונה בליגת האלופות, אך גם הביע עצב[18].
ב-24 במאי, שלושה ימים לאחר ההפסד בגמר ליגת האלופות, פוטר גרנט ממשרת מאמן צ'לסי. הוא גילה מאוחר יותר שסירב להצעה להישאר בקבוצה בתפקידו הקודם כמנהל מקצועי. צ'לסי לא הפסידה תחת שרביטו של גרנט אף משחק ביתי בפרמייר ליג, בדומה לתקופה בה אומנה הקבוצה בידי מוריניו.
החזרה לפורטסמות' והמעבר לווסטהאם עריכה
באוקטובר 2009 מונה גרנט לקדנציה נוספת כמנהל המקצועי של פורטסמות', אך בעקבות פתיחת העונה הגרועה של הקבוצה (7 נקודות מ-13 משחקים), פוטר מאמנה פול הארט וגרנט מונה במקומו[19], במטרה להשאיר אותה בפרמייר ליג. אולם גם תחת הנהגתו של גרנט הקבוצה כשלה במשחקיה, סיימה את העונה במקום האחרון בטבלה וירדה לליגת המשנה, הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ. במקביל נתקלה פורטסמות' בבעיות כלכליות. על אף האכזבות בליגה, גרנט הצליח להוביל הקבוצה עד לגמר גביע ה-FA, בו הפסידה 0–1 לצ'לסי.
בקיץ 2010 חתם גרנט על חוזה לארבע שנים בקבוצת וסטהאם יונייטד ובכך, לראשונה בקריירת האימון שלו בפרמייר ליג, קיבל הזדמנות לאמן קבוצה טרם תחילת העונה. אולם, קבוצתו של גרנט הצליחה להשיג רק שני ניצחונות בשמונה עשר המשחקים הראשונים של העונה, ומצאה את עצמה לקראת מחזור משחקי חג המולד במקום האחרון בטבלה, ובסכנת ירידה לליגה השנייה, כשבמאזנה שלוש עשרה נקודות בלבד. גם בהמשך העונה הוסיפה קבוצתו של גרנט לדשדש בתחתית הטבלה כשסכנת הירידה לליגה השנייה מרחפת מעליה ללא הפוגה. היכולת הנמוכה של וסטהאם נזקפה במידה רבה לחובתו של גרנט, וגרמה לביקורת נוקבת מצד פרשני הספורט בקשר ליכולות האימון שלו, כמו גם לזלזול בהחלטותיו המקצועיות. ביקורות אלו לוו לא אחת בקריאות לפיטוריו המיידיים[20][21][22]. בסיום העונה לא הצליח גרנט להשאיר את הקבוצה בפרמייר ליג. הקבוצה נשרה לליגת המשנה, וגרנט פוטר מתפקידו[23][24].
לאחר התקופה באנגליה עריכה
ב-13 בינואר 2012 מונה גרנט לאימון פרטיזן בלגרד מליגת העל הסרבית[25] לאחר פיטוריו של המאמן אלכסנדר סטנוייביץ' שהסתכסך עם הנהלת בלגרד. גרנט קיבל את הקבוצה במקום הראשון וביתרון של 10 נקודות אל מול סגניתה, והצליח להבטיח את האליפות שלושה מחזורים לסיום העונה[26][27]. במאי 2012 התפטר מתפקידו.
החל מה-16 בספטמבר 2014 שימש גרנט לתקופה קצרה כמנהל הטכני של הקבוצה התאילנדית טרו סאסאנה[28]. ב-12 באוקטובר זכתה קבוצתו בגביע הליגה המקומי[29].
ב-7 בנובמבר 2014 מונה גרנט למאמן נבחרת גאנה[30]. גרנט הדריך את גאנה במסגרת גביע אפריקה לאומות בשנת 2015[29], שם הגיעה הנבחרת עד למשחק הגמר בו הפסידה לחוף השנהב בבעיטות הכרעה לאחר 0–0 בתום הארכה[31]. ב-7 בפברואר 2017, לאחר הדחתה של נבחרת גאנה מאליפות אפריקה החליט גרנט להתפטר מתפקידו.
בשנת 2018 מונה ליועץ טכני ולאחר מכן היה למאמן ראשי זמני בקבוצת נורת'איסט יונייטד (אנ') מליגת העל ההודית. לאחר מכן שימש כיועץ מקצועי בהתאחדות הכדורגל של איחוד האמירויות הערביות[32] ובמשרד הספורט של בחריין[33].
ב-22 בדצמבר 2022 מונה למאמן נבחרת זמביה[34]. ביוני 2023 הצליח להעפיל עם הנבחרת לגביע אפריקה לאומות 2023, אך נבחרתו הודחה בשלב הבתים, לאחר הפסד 1:0 במחזור הסיום למרוקו, שבעקבותיו סיימה במקום השלישי.
חיים אישיים עריכה
אברהם גרנט היה נשוי לצופית גרנט, אשת טלוויזיה ישראלית. לזוג בן ובת. בספטמבר 2014 הודיעו בני הזוג על גירושיהם[35].
אביו, מאיר גרנט, נולד בפולין וגורש לסיביר במהלך מלחמת העולם השנייה. מאיר נאלץ לכרות במו ידיו את קבריהם של אביו ושל חמישה מאחיו שנספו בשואה[36]. במהלך גמר גביע הליגה באצטדיון ומבלי נשמעו קריאות אנטישמיות מצד אוהדי צ'לסי כלפי אברהם גרנט, על אף הימצאותו של אביו ניצול השואה ביציע[37]. במהלך משחק חצי גמר ליגת האלופות מול ליברפול, שהתקיים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ענד אברהם על זרועו סרט שחור שעליו טלאי צהוב, דבר שגרר הד תקשורתי רב מאישי ספורט ומאישי ציבור בישראל ובתקשורת הבריטית[38].
גרנט נחשב למקורב למספר בעלי הון ובהם איש העסקים המיליארדר הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ', בעליו לשעבר של מועדון הכדורגל האנגלי צ'לסי, שיחסיו עמו החלו עוד בתקופת היותו של גרנט מאמן נבחרת ישראל, ונמשכו בעת שאברמוביץ' התעניין במהלך רכישת הפועל תל אביב תוך מינוי גרנט למאמן הקבוצה.
בנוסף, גרנט נחשב לחבר ילדות קרוב של איש העסקים המיליארדר הישראלי קובי מימון, ובעבר אף הואשם בניסיון לסייע למימון להתחמק מתביעת ענק נגדו בפרשת קווי אשראי לישראל[39].
בינואר 2022 שודר תחקיר בתוכנית "חשיפה" בערוץ 12 שחשף את עדויותיהן של מספר נשים שהאשימו את גרנט, במעשים המתארים הטרדה ואף תקיפה מינית, תוך ניצול מעמדו בכדורגל הישראלי בעשורים האחרונים[40]. בעקבות התחקיר בפיפ"א החליטו לחקור את הנושא, המשטרה הודיעה כי היא פותחת בבדיקת הטענות כלפי גרנט[41].
לו גם דרכון פולני (דרך אביו), עקב כך שבתור מאמן נבחרת גאנה דאז היה אמור להגיע עמם למחנה אימונים שנערך באבו דאבי שבאיחוד האמירויות הערביות - אך זו לא הרשתה כניסת ישראלים באותה עת[42].
תארים עריכה
קבוצתיים עריכה
- גביע הטוטו: 1989/1990, 1990/1991
- אליפות: 1991/1992, 1994/1995
- גביע המדינה: 1993/1994
- גביע הטוטו: 1992/1993, 1998/1999
- אליפות סרביה: 2011/2012
אישיים עריכה
- מאמן החודש בפרמייר ליג: אפריל 2008
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- דף המאמן של אברהם גרנט באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- בן מיטלמן, הווידאופדיה: אברהם גרנט, באתר מאקו, 3 בפברואר 2009
- מהאורווה לסטמפורד ברידג': המירוץ לצמרת של אברהם גרנט, באתר ynet, 20 בספטמבר 2007
הערות שוליים עריכה
- ^ אברהם גרנט: הלחץ עכשיו על מנצ'סטר יונייטד, באתר ONE, 05 במאי 2008
- ^ גרנט: על הצעירים להעביר את הסיפור הנורא, באתר nrg, 1 במאי 2008
- ^ אשר גולדברג, אולי הוא שוב נותן אמון בצעירים, באתר וואלה!, 20 בנובמבר 2002
- ^ מסתערים על קפריסין עם וידאו ומחשב(הקישור אינו פעיל, 18.11.2021), באתר וואלה! ספורט
- ^ עודד שלו וגור מוטולה, פיני בלילי: לא אשחק בנבחרת כל עוד גרנט מאמן, באתר ynet, 11 באוקטובר 2005
- ^ עודד שלו, ברקוביץ' ביקר את גרנט ונשאר מחוץ להרכב מכבי, באתר ynet, 22 באוקטובר 2005
- ^ עמדנו נכון על המגרש(הקישור אינו פעיל, 18.11.2021), מאת יאיר קטן, יהודה ספרא, מיקי אונהוז, דני טנקל, עיתון תל אביב
- ^ גרנט הציל לי את הקריירה, אומר כוכב פומפיי לשעבר לואה לואה, הדיילי מייל
- ^ רשמית: גרנט מונה למנהל המקצועי של צ'לסי, באתר ynet, 08 ביולי 2007
- ^ רמי יצהר, התחת של אברם ממתין לקנאים שינשקו ולשאר שילקקו לו, באתר עניין מרכזי
- ^ ברקוביץ': מי זה גרנט שידיח את מוריניו הגדול?, באתר One
- ^ ארסן ונגר: אברהם גרנט הוא מאמן מאוד מוכשר, באתר One
- ^ ynet, גרנט: "אני אקבל את ההחלטות בצ'לסי", באתר ynet, 21 בספטמבר 2007
- ^ שחקני צ'לסי: גרנט 'לא מספיק טוב', הגארדיאן (באנגלית)
- ^ אברהם גרנט: זה נחמד להיות בראש הטבלה, באתר One
- ^ אופירה אסייג, אברהם גרנט: לכל הדואגים לי, אני בסדר גמור, באתר ONE, 20 בפברואר 2008
- ^ בן חיים פתח פה על גרנט, העונש 80 אלף ליש"ט, באתר ONE, 17 באפריל 2008
- ^ עודד שלו, מוסקבה, אברהם גרנט: "גאה במה שעשינו, אבל גם עצוב", באתר ynet, 22 במאי 2008
- ^ הארט פוטר, אברהם גרנט יאמן את פורטסמות', באתר ONE, 24 בנובמבר 2009
- ^ העיר, חיים ברעם, אברם גרנט, עוכר השלווה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
- ^ שאול אדר, אפטון פארק, פרמייר ליג: יש כבר מי שסופר את הדקות לאברהם גרנט, באתר הארץ, 16 בינואר 2011
- ^ רועי פרייס, מצטערים, נכשלת במילוי תפקידך, באתר וואלה!, 23 באפריל 2011
- ^ ווסטהאם ירדה, גרנט פוטר: "היום הכי עצוב", באתר ערוץ הספורט, 16 במאי 2011
- ^ פטיש בראש: אברהם גרנט פוטר מווסטהאם, באתר ynet, 15 במאי 2011
- ^ עכשיו זה רשמי: גרנט הוא מאמן פרטיזן בלגרד, באתר ONE, 13 בינואר 2012
- ^ מערכת וואלה! ספורט, רשמית: אברהם גרנט ופרטיזן בלגרד זכו באליפות סרביה, באתר וואלה!, 29 באפריל 2012
- ^ אסף שלונסקי, בלגרד, שיר הפרטיזן, באתר ישראל היום, 11 במאי 2012
- ^ אברהם גרנט מונה למנהל טכני בססאנה התאילנדית, באתר וואלה!, 16 בספטמבר 2014
- ^ 1 2 נדב צנציפר, גרנט: "אחזור, אבל אאמן בחו"ל כל עוד אוכל", באתר ynet, 8 בינואר 2015
- ^ רשמית: אברם גרנט מונה למאמן נבחרת גאנה, באתר ONE, 7 בנובמבר 2014
- ^ גמר אליפות אפריקה: אברהם גרנט וגאנה הפסידו בפנדלים לחוף השנהב, באתר וואלה!, 9 בפברואר 2015
- ^ דיווח: אברהם גרנט ייעץ לאיחוד האמירויות, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ גרנט יתחיל לייעץ למשרד הספורט של בחריין, באתר ONE, 11 במרץ 2021
- ^ רשמית: אברם גרנט מונה למאמן נבחרת זמביה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2022
- ^ אוי לא: צופית ואברם גרנט נפרדו, באתר ynet, 18 בספטמבר 2014
- ^ ynet, אל תחמיצו: ריאיון עם אביו ניצול השואה של גרנט, באתר ynet, 12 בינואר 2008
- ^ יעקב זיו, קריאות אנטישמיות נגד גרנט בוומבלי, באתר nrg, 28 בפברואר 2008
- ^ אסף אוני, הארץ, שירות "", הטלאי הצהוב של גרנט כיכב בעיתוני בריטניה, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
- ^ אבי שאולי, "כשהמתנה של גרנט למימון היא על חשבון הנושים, יש בעיה", באתר גלובס, 24 בספטמבר 2012
- ^ ספורט הארץ, תחקיר בערוץ 12: נשים טוענות כי אברם גרנט הטריד אותן מינית, באתר הארץ, 30 בינואר 2022
- ^ פיפ"א והמשטרה יבדקו את העדויות נגד גרנט, באתר ONE, 31 בינואר 2022
- ^ יעקב זיו, טוואטחה יוציא דרכון סודני כדי להיכנס לאבו דאבי, באתר ספורט1, 9 בנובמבר 2016
| נבחרת גאנה – גביע אפריקה לאומות 2015 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 ראזק • 2 קפייה • 3 ג'יאן • 4 גיימה • 5 אוואל • 6 אקווה • 7 אטסו • 8 אגיימאנג-באדו • 9 ג'. איו • 10 א. איו • 11 וקאסו • 12 סווה • 13 ראביו • 14 אסאנטה • 15 אוטוו • 16 דאודה • 17 רחמן • 18 אמרטי • 19 מנסה • 20 אקאם • 21 בויה • 22 אצ'ימפונג • 23 אפול • מאמן: גרנט |
| |
| נבחרת גאנה – גביע אפריקה לאומות 2017 | ||
|---|---|---|
|
1 ראזק • 2 ייאדום • 3 ג'יאן • 4 מנסה • 5 פארטי • 6 אקווב • 7 אטסו • 8 אגיימאנג-באדו • 9 ג'. איו • 10 א. איו • 11 וקאסו • 12 ר. אופורי • 13 א. אופורי • 14 טקפטיי • 15 טטה • 16 דאודה • 17 רחמן • 18 אמרטי • 19 גיימה • 20 אסיפוה • 21 בויה • 22 אצ'ימפונג • 23 אפול • מאמן: גרנט |
| |
| נבחרת זמביה – גביע אפריקה לאומות 2023 | ||
|---|---|---|
|
1 נסאבאטה • 2 פירי • 3 צ'פשי • 4 פ. מוסונדה • 5 צ'איווה • 6 ב. סקלה • 7 קמפמבה • 8 ל. מוסונדה • 9 ל. בנדה • 10 פ. סקלה • 11 בוואליה • 12 ע. בנדה • 13 סונזו • 14 צ'ילופיה • 15 קפומבו • 16 מולנגה • 17 צ'אמה • 18 מוואנסה • 19 מולמביה • 20 דאקה • 21 צ'אנדה • 22 קנגווה • 23 קאבווה • 24 מפוונטה • 25 ק. מוסונדה • 26 מוואפה • 27 אמפאנדה • מאמן: גרנט |
| |