הוד השרון

עיר בישראל

הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בצפון נפת פתח תקווה, במחוז המרכז בישראל. היא נוסדה כמועצה מקומית ב-1 בדצמבר 1964[6] עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר. בשנת 1990 הוכרזה כעיר.

הוד השרון

סמל העיר הוד השרון
פארק ארבע העונות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אמיר כוכבי
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
תאריך ייסוד מגדיאל - 1924
רמתיים - 1926
כפר הדר - 1928
רמת הדר - 1938
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 66,162 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 31
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.22 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 3,421 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 65
תחום שיפוט[4] 19,340 דונם
    - דירוג ארצי[2] 81
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 11
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4851
    - דירוג ארצי[2] 18
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 8.7%
גילאי 10 - 14 8.5%
גילאי 15 - 19 7.5%
גילאי 20 - 29 10.6%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 19.5%
גילאי 60 - 64 4.6%
גילאי 65 ומעלה 14.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 28
–  יסודיים 17
–  על-יסודיים 13
תלמידים 12,711
 –  יסודי 6,928
 –  על-יסודי 5,783
מספר כיתות 454
ממוצע תלמידים לכיתה 28.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל הוד השרון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.hod-hasharon.muni.il
כיכר מגדיאל (בקדמת התמונה) ורחוב סוקולוב, היוצא ממנה לכיוון צפון-מערב ומוליך אל כפר סבא, שנות ה-70
כיכר מגדיאל בשנת 2010
האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל
מראה ב"פארק ארבע העונות"
כיכר אלון התבור בצומת ויצמן - שז"ר
פארק עתידים ו"מתחם 200"
בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה
מרכז לבריאות הנפש שלוותה
הכניסה לאזור התעשייה ב"נווה נאמן"
גן מגדיאל
בית הכנסת המרכזי במגדיאל לפני השיפוץ
קניון שרונים
פארק הוד השרון
מגדיאל מרחפן
מגדיאל ממעוף הציפור

העיר גובלת בדרום בפתח תקווה, במערב ברמת השרון בהרצליה, מצפון-מזרח בכפר סבא בדרום מערב בתל אביב. בנוסף, היא גובלת בשישה ממושבי המועצה האזורית דרום השרון מצפון-מערב וממזרח - גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת ח"ן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל הירקון. שטחה המוניציפלי של העיר כולל שטחים ממערב לכביש 4, אך אזור זה אינו כולל יחידות דיור אלא בית עלמין ושטחים חקלאיים בלבד.

בראשית המאה ה-21 גדלה העיר בקצב מהיר הודות לתנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ובשטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

שם העיר עריכה

השם הוד השרון מורכב משני מושגים: "הוד" - מילה נרדפת להדר ולפאר, ו"שרון" - שמו של האזור הגאוגרפי בו ממוקם היישוב.

המושג 'הוד' במשמעות "הדר" מופיע לראשונה בשם היישוב "כפר הדר" (כפר הוד). כאשר אוחדו שני היישובים כפר הדר ורמתיים, נשמר המושג "הדר" בשם המועצה המקומית: "הדר רמתיים".

היסטוריה עריכה

 
מפת אזור גני צבי עם השם 'כפר נצחון' במפה מאת מחלקת המדידות, 1953, גליון Jaffa Tel Aviv הדפסה חופה בעברית בצבע סגול על בסיס מפה מנדטורית.

הוד השרון הוקמה עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, שהפכו לשכונות בעיר. שכונות נוספות בהוד השרון: נווה נאמן, גיל עמל, גני צבי[7] (בעבר נקראה כפר הניצחון[8]), נווה הדר, שכונת הפועלים א' וב', שיכון מזרחי א' וב', גיורא, שיכון עממי.

ממצאים מהעת העתיקה עריכה

בעיר נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים. בשכונת גיל עמל נמצא אתר אשר השרידים שבו מתוארכים לתקופות הכלקוליתית עד הרומית והביזנטית. במבואות העיר, במקורות הירקון ליד אפיק נחל הדר, נמצא האתר תל קנה, שבו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה. באמצע 2012 נפתח לציבור על ידי עיריית הוד השרון פארק הרפתקאות וארכאולוגיה ברחוב ששת הימים, הכולל מתחמי משחקים וגן ארכאולוגי שבו פריטי אבן ומתקנים חקלאיים משוחזרים בהם השתמשו תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה.[9]

באוגוסט 2012, במהלך חפירות רשות העתיקות לקראת סלילת רחוב בן גמלא, נתגלה בעיר בית בד לייצור שמן זית אשר מתוארך לתקופה הביזנטית-מוסלמית הקדומה (בין המאה ה־6 עד ל־8 לספירה). באתר נמצאו משטח סחיטה לזיתים ומערכת של צינורות, תעלות ובורות, לניקוז השמן. בסמוך נמצאו אבני משקולות שלחצו את שקי הזיתים. לפי גודל האתר, נראה שכמות השמן שהופקה במקום הייתה לשימוש מסחרי ולכן אין מדובר בבית בד פרטי. לדברי עמית ראם, ארכאולוג מחוז מרכז ברשות העתיקות, מערכת בית הבד חצובה לתוך אבני בנייה גדולות במיוחד, אשר שוקעו באדמה, ולפיכך מדובר באתר נדיר יחסית, מכיוון שרוב בתי הבד הוקמו ישירות על סלע. באזור הוד השרון סוג האדמה הוא חמרה, שהיא רכה יחסית, ולפיכך היה צורך להביא למקום אבני גזית ולוחות אבן כבדים, אשר שימשו כבסיס קשיח שעליו הוקם בית הבד.[10]

ארבע המושבות עריכה

מגדיאל עריכה

  ערך מורחב – מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, אוגוסט 1924, כאשר התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב שם הוחלט לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביאר עדס. השטח נקנה משיח' השבט הבדואי אבו כישכ ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף. בחג ט"ו בשבט, שנת 1925, חנכו חברי היישוב גם את בית הכנסת הראשון וגם את היישוב עצמו. תחילה הוצע השם "מֶגֶד אל" ולאחר מכן הוצע והתקבל השם "מגדיאל" הנזכר בתנ"ך.

רמתיים עריכה

  ערך מורחב – רמתיים

ב-1924 התגבשה בעין גנים קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מהארץ וחלקם מהולנד, לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדווי, אבו כישכ. רמתיים הוקמה כמושבה המבוססת על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקמה המושבה. במהלך שנות הארבעים והחמישים נוספו לה השכונות שכונת פועלים א' 1934, שכונת פועלים ב' (לפני 1948), נווה הדר 1949, שיכון גיורא 1962 ועוד. המושבה רמתיים הייתה המועצה הראשונה שהוכרזה לאחר קום המדינה.

כפר הדר עריכה

  ערך מורחב – כפר הדר

בשנת 1927 רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדואי אבו כישכ. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, לאור זה שהפרדסים התאימו לאדמות השרון, וכן גידול תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים מתימן. אלה התיישבו במקום וזכו לכינוי "שיכון התימנים". מאז, הפך שיכון התימנים לחלק משכונת גני צבי. הדר נשארה כפר עצמאי עד לאיחוד עם רמתיים בשנת 1951.

רמת הדר עריכה

  ערך מורחב – רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 במסגרת חומה ומגדל, על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.

המדינה שבדרך ומלחמת העצמאות עריכה

רכישת אדמות והתיישבות של יהודים בשטחים שהיו בבעלות ערבית ברובם, גרמו להתלקחות בין ערבים ובין יהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים מהכפר ביאר עדס הקרוב, ונוצר צורך בארגון שמירה על המושבות.

לאחר מלחמת העצמאות סופחו לעיר שטחי הכפרים הערביים ביאר עדס, ואבו כישכ (שתושביו ברחו ממנו אחרי שארגון האצ"ל חטף את מנהיגיהם). הערבים תושבי הכפרים לא הורשו לחזור לאדמתם אחרי המלחמה ואדמות הכפרים הוכרזו אדמות נפקדים.

פרדסים כיסו שטח נרחב מהוד השרון, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

איחוד המושבות עריכה

בנובמבר 1951 התאחדו רמתיים והיישוב הסמוך כפר הדר למועצה מקומית. המועצה המקומית שכונתה בשם "הדר–רמתיים" מנתה כ־8,000 תושבים והשתרעה על שטח של כ־15,500 דונם. ראש המועצה הראשון היה שלום לרנר.

ב־25 באפריל 1963, בעקבות צו של משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות, אוחדה רמת הדר עם 'הדר–רמתיים', שהן רמתיים וכפר הדר המאוחדות.[11] היישוב החדש, שמנה כ-8,400 תושבים, זכה למעמד של מועצה מקומית משותפת ושימר את השם 'הדר–רמתיים'. ראש המועצה הראשון היה בנימין אבן.

ב־1 בדצמבר 1964 התאחדו המועצה המקומית המשותפת הדר–רמתיים (שכללה את שלושת היישובים: רמתיים, כפר הדר ורמת הדר) והמושבה מגדיאל, למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון". בעת האיחוד, ראשי היישובים היו בנימין אבן מהדר–רמתיים, וברוך ליטאי ממגדיאל. ראש המועצה הנבחר של הוד השרון היה בנימין אבן וברוך ליטאי היה סגנו.

הוד השרון כמועצה מקומית מאוחדת מנתה כ־12,200 תושבים על פני שטח כולל של 22,000 דונם, כמחציתו קרקע המיועדת לעיבוד חקלאי.[12]

לאחר האיחוד עריכה

במאי 1990, ערב יום העצמאות, קיבלה הוד השרון מעמד של עיר. העיר החדשה מנתה כ-26,000 תושבים. ראש העיר הראשון היה עזרא בנימיני.

בשנת 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.[13]

בפברואר 2017 אושרה הקמת שכונה של כ-2,450 יחידות דיור ושימור אתרים היסטוריים במתחם הנערה אשר מהווה מובלעת של עיריית תל אביב בתוך שטח העיר הוד השרון.[14]

במאי 2020 אושרה הקמת מתחם האגם, המתחם צפוי להיות בגודל של קצת יותר מ-100 דונם בהם יבנו כ-2,500 מ"ר של בתי מלון, כ-18,166 מ"ר למסחר ואף 93,334 מ"ר לתעסוקה וצפוי לקום גם טיילת שתכיל שדרה מסחרית שתתחבר לאגם המלאכותי בפארק הוד השרון. בנוסף לכל אלו יבנו גם שני מגדלים ורשת שבילי אופניים.[15][16]

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בהוד השרון 66,162 תושבים (מקום 31 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 90.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,300 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[17]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בהוד השרון:

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

חינוך עריכה

  • בתי ספר יסודיים:
    • "נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים, כחמישים.
    • "בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-400 תלמידים.
    • בית ספר "שילה", שבתחילה נקרא בית ספר מזרחי, שהוא בית ספר דתי והוותיק ביותר במגדיאל.
    • בית הספר טבע ע״ש יצחק נבון - תל"י - תגבור לימודי יהדות, השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים. לומדים בו כ-600 תלמידים מכיתה א' עד ט' ואליו מגיעים תלמידים גם מכפר סבא.
    • ממלכתי קהילתי "נווה נאמן"
    • ממלכתי קהילתי א', שהיה בית הספר הראשון ברמתיים, הוקם בשנת 1934. בשנת 2010 עבר למבנה חדש
    • "לפיד"
    • "יגאל אלון"
    • "המגן"
    • "רעות"
    • "הירוק"
    • בגין"
    • "רבין"
    • "תמר" - בית ספר אנתרופוסופי שהוקם בשנת 2009
  • חטיבות ביניים - בהוד השרון יש חמש חטיבות ביניים – "הראשונים", "השחר" "עתידים" ו"השקמים" ובית ספר לחינוך "צורים". כמו כן גם בבית הספר הדמוקרטי פועלות כיתות ז'-ט', ובבית ספר טבע ע״ש יצחק נבון - תל"י לומדים עד כיתה ט', אך נחשב על פי משרד החינוך כבית ספר יסודי.
  • תיכונים - בהוד השרון שישה תיכונים, תיכון "הדרים", "מוסינזון", "רמון", "טכנולוגי השרון", "תיכון החממה" ו"תיכון שקמים". בית הספר "מוסינזון" שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר. ב-3 בספטמבר 2006 נפתח בצפון מגדיאל בית ספר תיכון "תיכון רמון" (על שמו של אילן רמון), שנועד לשרת את תושבי שכונת מתחם 200 ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון, מכיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל, ובנוסף פועל בעיר באזור נווה נאמן תיכון טכנולוגי ה"שרון" של רשת נעמת, אשר משמש כבי"ס תיכון עיוני. בספטמבר 2021 נפתח תיכון ייחודי מבוסס 'לומד בהכוונה עצמית', בשם "תיכון החממה" של רשת עמל שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון בפיקוח משרד הכלכלה.[18] בנוסף קיים גם תיכון "תמר", אנתרופוסופי, כהמשך לבית הספר היסודי "תמר" .
  • מועצת הנוער העירונית - מזה 20 שנה פועלת בעיר מועצת נוער עירונית. מועצת הנוער היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. נציגי המועצה נבחרים באופן דמוקרטי בבתי הספר העל יסודיים, תנועות הנוער וגופי הנוער השונים. מועצת הנוער היא גוף א-מפלגתי שפועל כדי לקדם ולהשמיע את דבר הנוער בעיר וכדי לייצגו בפני מקבלי ההחלטות השונים.
  • תנועות נוער:

למעלה מ-40% מבני הנוער בעיר לוקחים חלק בפעילות תנועות הנוער ותוכניות המנהיגות הצעירה וההדרכה הקיימות בעיר.

כמו כן פועלים בעיר גם הקונסרבטוריון העירוני והתזמורת הסימפונית הבין-דורית בניצוחו של דוד סופר.

אתרים בעיר עריכה

  • יד לבנים - ב-3 באוקטובר 1993 חנך ראש העיר עזרא בנימיני את בית יד לבנים ואת הספרייה העירונית הצמודה לו, אשר הייתה גדולה מן הקודמת לה.
  •  
    בית כנסת הוד השרון
    פארק ארבע עונות - הוקם ב-1991. בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לאירועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.
  • האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל - היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1999. שמות מייסדי היישוב נכתבו על האנדרטה. חברת המים של מגדיאל, "המרווה" וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת.
  • שדרות האוטהקר - שדרה ירוקה שהוקמה לזכרו של הנדבן קרל האוטהקר בשנת 1967. במקום עצים, דשא ומתקני שעשועים לילדים.
  • ספורטן הוד השרון - הספורטן הוא הקאנטרי קלאב העירוני של הוד השרון, הפועל מ-1994.
  • הספורטק השרון - הספורטק העירוני של הוד השרון. נפתח ב-2008, והוא משרת את תושבי העיר למטרות ספורטיביות. בספורטק מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, "סקייטפארק" חדיש ומקצועי, פארק שעשועים ומדשאה גדולה. במקום פועל שבט "געש" של תנועת הצופים.
  • צריף הראשונים - במגדיאל נמצא הצריף הראשון שנבנה במושבה. לימים הפך למוזיאון המייצג את החיים בעבר לעומת החיים המודרניים בהוד השרון בעת הזו.
  • קניון עזריאלי הוד השרון - הקניון הראשון בעיר, שהוקם ב-1997. קודם לרכישתו בידי קבוצת עזריאלי בשנת 2008, פעל בשם "מרגלית השרון", וממשיך להיקרא בשם זה בפי תושבי העיר עד היום.
  • קניון שרונים - נפתח ב-2010. בקניון מעל ל-180 חנויות ובסמוך אליו עוברת טיילת, בה מסלול רכיבה לאופניים. הקניון ממוקם מול לאזור התעשייה נווה נאמן.
  • גן האם - גן האם הוא גן שעשועים הממוקם בחלקה המערבי של העיר.
  • גן האחים-חורשת האחים - הגן מנציח את האחים עמי ומשה יולביץ' שנפלו בקרב. הוא ממוקם בחלקה הדרומי-מערבי של העיר, בשיכון עממי, ובו גן שעשועים ומדשאה.
  • פארק עתידים - ממוקם צמוד לחטיבת הביניים עתידים, מתחם 200, וקרוב לתיכון על שם אילן רמון. בפארק פועל שבט "איתן" של תנועת הצופים וקן "גיל עמל" של תנועת הנוער העובד והלומד.
  • אולם מופת - אולם ההצגות והתרבות של הוד השרון. באולם מתבצעות פעילויות עירוניות ומוצגים מופעים והצגות לכל הגילאים. ב-2015 הוסב האולם לאולם קולנוע.
  • כיכר אוסישקין במגדיאל - כיכר ובמרכזה עומד בית כנסת גדול. הכיכר שופצה על ידי העירייה והוקמו שבילי אופניים מסביב לכיכר.
  • המרכז לאומנויות הרב תחומי - המרכז העירוני לאמנות וליצירה.
  • אנדרטת הנופלים - אנדרטה הממוקמת ברמתיים צמוד לעירית הוד השרון. על האנדרטה רשומים כל נופלי רמתיים במלחמות ישראל.
  • אנדרטת השואה - אנדרטה הממוקמת ליד העירייה של הוד השרון במרכז רמתיים. האנדרטה הוקמה על ידי העירייה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
  • פארק הוד השרון (אחו-לח) - צמוד להר הזבל. במקום אגם מלאכותי ואליו מחוברים כמה זרמי נחלים. בפארק ישנם שבילי אופניים ושטחים פתוחים נרחבים המושכים אליהם המוני מבלים בסופי שבוע.
  • כיכר הטייסים והנווטים - מוצגים ייחודיים אשר הוענקו לעיר ממוזיאון חיל האוויר מפארים את כיכר הטייסים והנווטים בצומת הנשיאים-סוקולוב
  • קפה קונדיטוריה וילהיים - בית קפה ותיק שפועל בדרך רמתיים מאז שנת 1949. זכה לפרסום כשהמשורר יהודה עמיחי כתב עליו את שירו "האופה הנפלא".[19]

ספורט עריכה

תחבורה עריכה

דרך רמתיים הרחוב הראשי של הוד השרון היה חלק מכביש החוף הישן, עד לסלילת הקטע של כביש 4 מצומת רעננה למורשה באמצע שנות השישים. ולכן עד אז עברה התנועה לצפון הארץ דרך העיר. בימינו מתבצעת הגישה לעיר דרך מחלף ירקון מדרום או דרך כביש 531 מצפון.

את העיר משרתות שתי תחנות רכבת: הוד השרון – סוקולוב וכפר סבא – נורדאו שנמצאות שתיהן בגבול בין הוד השרון לכפר סבא ונמצאות על מסילת השרון. חברת האוטובוסים העיקרית בעיר היא מטרופולין שמפעילה את שירות האוטובוסים העירוני בעיר, וכן שירות בינעירוני לרחבי השרון וגוש דן: בין היתר לכפר סבא, רעננה, הרצליה, פתח תקווה, רמת גן, ותל אביב. לאפיקים יש קו לראש העין. בשל מיקומה על ציר מרכזי עובר בה שירות בינעירוני של אגד לירושלים, נתניה, חיפה, חדרה, צפון הארץ ואילת.

בעתיד מתוכנן לעבור בעיר קו m1 של רכבת תחתית המקודם על ידי נת"ע ואמור לכלול ארבע תחנות.

סמל העיר עריכה

סמל העירייה של הוד השרון כולל מספר מאפיינים:

  • עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים,
  • ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון
  • גלגל שיניים - לציון התעשייה במקום
  • שמותיהן של ארבע המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע

ערים תאומות עריכה

 
השדות והשכונות הדרומיות של העיר מתל הזבל הישן (מראה לכיוון צפון)
 
מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון
 
תמונה פנורמית של שטחים ירוקים בשטחה הדרומי של העיר, בסמוך לנחל הדר

ראשי המועצה והעיר[21] עריכה

ראשי המועצה עריכה

ראשי העיר עריכה

מגדיאל עריכה

מוכתרים עריכה

  • צבי אהרן (1939-1944)

ראשי המועצה עריכה

  • שמואל זוכוביצקי-זקיף (1944-1950)
  • צבי סלוביק-זמיר (1950-1959)
  • ברוך ליטאי (1959-1964)

רמתיים עריכה

מוכתרים עריכה

  • יוסף קריגר (1929-1930)
  • טוביה מטוס (1943-1947)

ראשי המועצה עריכה

כפר הדר עריכה

מוכתרים עריכה

  • זאב וילובסקי

ראשי המועצה עריכה

רמת הדר עריכה

מוכתרים עריכה

  • יצחק בוקי

ראשי המועצה עריכה

  • יעקב רגנסבורגר (1951-1956)
  • אשר עץ הדר (1956-1963)

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ארכיון היסטורי, פרוטוקול ישיבת המועצה
  7. ^ היסטוריה של שכונת גני צבי אשר נוסדה בזמנו בשם 'כפר הנצחון', באתר הוד השרון - היסטוריה ומורשת
  8. ^ מפה בהוצאת מחלקת המדידות, 1953 עם סימון השכונות 'כפר נצחון', 'נוה נאמן', 'נוה הדר' ו'גיל עמל'. גליון Jaffa Tel Aviv 1:100,000 של מפה מנדטורית במקור, עם הדפסה חופה בעברית בסגול, בהוצאה ישראלית מאוחרת, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  9. ^ יורי ילון, בית בד בן 1,300 שנה התגלה בהוד השרון, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2012
  10. ^ דליה מזורי, בית בד בן 1,300 שנה התגלה בהוד השרון, באתר nrg‏, 7 באוגוסט 2012
  11. ^ ש. אנגל, הדר־רמת"ם בלי מובלעת, דבר, 15 במאי 1963
  12. ^ נתכנסה מועצת "הוד השרון", הצופה, 3 בדצמבר 1964
  13. ^ הוד השרון קיבלה את דגל היופי לשנת 2010הוד השרון קיבלה את דגל היופי לשנת 2010, באתר לוקאל - הפורטל המקומי הגדול בישראל (ארכיון)
  14. ^ הילה ציאון, הוד השרון: 2,450 דירות חדשות במערב העיר, באתר ynet, 22 בפברואר 2017
  15. ^ תוכנית "מתחם האגם" בהוד השרון יוצאת לדרך, באתר Nadlancenter
  16. ^ אורי חודי, ‏הוד השרון: אזור תעסוקה חדש עם פארק וטיילת אושר להפקדה, באתר גלובס, 4 ביולי 2018
  17. ^ פרופיל הוד השרון באתר הלמ"ס
  18. ^ אשר אטדגי, בלי שיעורים, בלי מורים ובלי ציונים: תיכון חדש לתושבי האזור נפתח בהוד השרון, באתר https://kfarsaba.mynet.co.il/, ‏18/07/2021
  19. ^ יהודה עמיחי, שעת חסד, ירושלים: שוקן, 1982
  20. ^ חיבוק מגרמניה להוד השרון: "מזדהים עם התושבים הנמצאים תחת מתקפה", באתר mynet הוד השרון, ‏2021-05-13
  21. ^ קברניטי היישוב, באתר שורשים הוד השרון


ראשי עיריית הוד השרון
כמועצה מקומית בנימין אבן משה ינוביץ' שמחה מעוז יצחק קדמי אליהו שמעוני עזרא בנימיני
1964–1969 1969–1978 1979–1982 1982–1983 1983–1989 1989–1990
כעיר עזרא בנימיני חי אדיב אמיר כוכבי
1990–2003 2003–2018 2018 ואילך