הפועל פתח תקווה (כדורגל)
הפועל פתח תקווה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר פתח תקווה, המשחקת בליגה הלאומית. צבעי הקבוצה הם כחול ולבן, ומגרשה הביתי הוא אצטדיון המושבה. אגודת הספורט של הפועל פתח תקווה נוסדה בשנת 1926 ומועדון הכדורגל הוקם ב-1934.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון הכדורגל הפועל פתח-תקוה | ||
| כינוי | מלאבס, המלאבסים | ||
| תאריך ייסוד | 1934 | ||
| אצטדיון |
אצטדיון המושבה, פתח תקווה (תכולה: 11,500) | ||
| בעלים | עמותת ״הכחולה״ | ||
| מנכ"ל | טים פלוטקין | ||
| מאמן | עומר פרץ | ||
| ליגה | הליגה הלאומית | ||
| hapoelpt.com | |||
| תלבושת | |||
| |||
| מחלקות פעילות של הפועל פתח תקווה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
| כדורגל (גברים) | כדורסל (גברים) | כדורסל (נשים) | כדוריד (גברים) | כדוריד (נשים) | כדורמים (גברים) |
היסטורית, הפועל פתח תקווה הוא אחד ממועדוני הכדורגל המובילים בארץ. בעונת 1954/1955 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות המדינה ובין השנים 1959–1963 זכתה הקבוצה בחמש אליפויות ברצף, שיא בכדורגל הישראלי שטרם נשבר. בנוסף הופיעה תשע פעמים בגמר גביע המדינה וזכתה פעמיים בגביע. לקבוצה חמש הופעות בגמר גביע הטוטו מתוכן ארבע זכיות בגביע. אחת עשרה פעמים הייתה הקבוצה סגנית האלופה. מאז 1963 כשלה הקבוצה בניסיונותיה לזכות באליפות נוספת, על אף שהייתה קרובה לכך בסוף שנות השישים ובתחילת שנות התשעים. מתחילת שנות האלפיים המוקדמות, חווה המועדון לא מעט טלטלות כלכליות לאורך השנים שהתבטאו בעיקר בפירוקים וחובות.
המועדון מנוהל בבעלות עמותת האוהדים "הכחולה". חברי העמותה בוחרים אחת לשנה נציגים לוועדות העמותה - ועדת קבלה, ועדת ביקורת והועד המנהל. הוועד המנהל ממנה את קבוצת הניהול של מועדון הכדורגל.
היסטוריה
עריכההעשורים הראשונים
עריכהאגודת הספורט של הפועל פתח תקווה נוסדה בשנת 1926 על ידי קבוצה מצומצמת של פועלים ספורטאים אשר מנתה את אליעזר רובינשטיין, בנימין פריידנברג, בנימין ויינשטיין ונ. דיקסון.[1] עם הקמתה הצטרפה לאיגוד הפועל ובראשיתה עסקה אגודת הפועל פתח תקווה בעיקר בענף ההתעמלות, ומאוחר יותר עסקה גם באתלטיקה, כדורסל, כדורעף וכדורגל.
קבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקווה הוקמה בשלהי שנת 1934, ובדצמבר של אותה השנה השתתפה בסדרת משחקי מבחן שערכה ההתאחדות לכדורגל עבור כניסה לליגה הבכירה. הפועל פתח תקווה קיימה שני משחקים מול הכח תל אביב, והם הסתיימו בניצחון והפסד, שניהם בתוצאה 1–2. בתום אותם סדרת משחקים, הוחלט שהפועל פתח תקווה יחד עם הכח תל אביב ומכבי רחובות ישחקו בעונת 1934/1935 הקרובה בליגה הארצית (הליגה הבכירה דאז).[2]
את עונת 1934/1935 סיימה הפועל פתח תקווה כסגנית אלופת הארץ (אף על פי שהליגה הופסקה מוקדם מהצפוי בעקבות סכסוך בין מרכזי הפועל ומכבי). בעונות שלאחר מכן הפועל פתח תקווה לא קיימה משחקים רשמיים ולאחר כמעט שלוש שנים, בעונת 1937/1938, חידשה הקבוצה את פעילותה כאשר הצטרפה לליגה ג' דרום (הליגה השלישית) ומצאה לראשונה מגרש קבוע, ברחוב קק"ל בפתח תקווה. בסיום אותה עונה, עלתה הפועל פתח תקווה לליגה ב' (הליגה השנייה). בשנת 1940, נחנך מגרש הפועל החדש ברחוב אברבנל.
בעונת 1941/1942, שבה הקבוצה לליגה הבכירה, וסיימה במקום השישי. הישג השיא של הקבוצה באותן שנים היה העפלה לגמר גביע המלחמה 1944, לאחר שניצחה בחצי הגמר את יריבתה העירונית מכבי פתח תקווה בתוצאה 7–0. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 0–1 להפועל תל אביב.[3] שחקנים בולטים ששיחקו בקבוצה באותן שנים היו מאיר נבנהויז, עמיחי שוהם, אליהו קרוסהר, יעקב ויסוקר ומשה וארון. בשלוש העונות הבאות סיימה הפועל פתח תקווה במקום החמישי בליגה.
את עונת 1949/1950, העונה הראשונה לאחר קום המדינה, הקבוצה החלה עם מספר הפסדים במחזורי הפתיחה, אך לאחר מכן ניצחה את רוב המשחקים וסיימה את העונה עם 15 ניצחונות ובמקום הרביעי בטבלה. ב-14 במרץ 1950, ערכה הפועל פתח תקווה את המשחק הבינלאומי הראשון שלה מול הקבוצה הטורקית פנרבחצ'ה במשחק שהתקיים במגרש הפועל בפתח תקווה והסתיים בתוצאה 5–3 לזכות הטורקים.[4] באוקטובר 1951 שיחקה הפועל פתח תקווה בפעם הראשונה מחוץ לגבולות ישראל כאשר ערכה "מסע אירופי" במהלכו התמודדה מול קבוצות מצרפת, בלגיה והולנד. מתוך שלושה תוצאות תיקו וארבעה הפסדים, בלט המשחק מול אייאקס שנערך באצטדיון האולימפי באמסטרדם והסתיים בתיקו 0–0.[5]
בעונת 1953/1954, סיימה הפועל פתח תקווה במקום השלישי לאחר שפתחה את העונה בסדרת ניצחונות אך דעכה בהמשך. עונה זו מוגדרת כעונת הפריצה של חלוצה נחום סטלמך, שסיים את העונה עם 13 שערי ליגה. בנובמבר 1953 רשמה הפועל פתח תקווה ניצחון בינלאומי ראשון כאשר גברה בתוצאה 1–0 על הקבוצה הקפריסאית אפואל ניקוסיה במשחק שהתקיים בקפריסין.[6]
תור הזהב של הקבוצה: אמצע שנות החמישים ועד סוף שנות השישים
עריכה
במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה הפועל פתח תקווה קבוצה מובילה בכדורגל הישראלי אשר זכתה בגביע מדינה ושש אליפויות, מתוכן חמש רצופות, שיא שלא נשבר מאז בכדורגל הישראלי. בשנות האליפויות הקבוצה הודרכה בעיקר על ידי מאמנים זרים והציגה כדורגל התקפי שהקנה לה עליונות במשחקיה. במשך 14 עונות רצופות סיימה הפועל פתח תקווה באחד משלושת המקומות הראשונים ולאורך תקופה זו התבססה הקבוצה על שחקני בית רבים שעלו מקבוצת הנוער של המועדון. בין כוכבי הקבוצה מאותה תקופה ניתן למנות את החלוץ נחום סטלמך, השוער יעקב ויסוקר, האחים זכריה רצאבי ואבשלום רצאבי, בועז קופמן, ראובן יפת וג'רי חלדי. המזכיר הכללי של הקבוצה באותן שנים, אורי קרני, טען שמלבד רמת הכדורגל, הסיבה להצלחת הקבוצה נעוצה בשונה מהרבה קבוצות אחרות, בחומר האנושי וביחסים הטובים בין חברי הקבוצה.[7]
בעונת 1954/1955, תחת הדרכתו של המאמן משה וארון, הקפטן אורי קרני ובכיכובו של החלוץ נחום סטלמך הצעיר, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה והייתה לקבוצה העברית הראשונה מחוץ לתל אביב שזכתה בתואר זה.[8] העונה החלה עם ניצחון 1–0 בדרבי במחזור הראשון נגד מכבי פתח תקווה משער של נחום סטלמך. לאחר תיקו במחזור השני מול הפועל כפר סבא, רשמה הפועל פתח תקווה רצף של 11 ניצחונות בליגה (רצף שלא שברה מאז) אשר ביסס אותה במקום הראשון בטבלה. במחזור ה-26 והאחרון הגיעה הקבוצה למשחק חוץ נגד הפועל תל אביב באצטדיון באסה בידיעה שתיקו יספיק לה עבור זכייה באליפות. שער בנגיחה של בועז קופמן בדקה ה-49 הספיק לניצחון 1–0 וזכייה באליפות ראשונה לאחר שהקבוצה הובילה את הטבלה לאורך רוב העונה.[9] נחום סטלמך סיים את העונה כסגן מלך השערים של הליגה עם 28 שערים. במסגרת גביע המדינה באותה העונה, סיימה הפועל פתח תקווה כסגנית לאחר שהפסידה 1–3 בגמר מול מכבי תל אביב.
בעונה שלאחר מכן, הפועל פתח תקווה נעה בין שלושת המקומות הראשונים לאורך רוב העונה ולבסוף סיימה במקום השני כסגנית האלופה. בעונת 1956/1957 החתימה הפועל פתח תקווה לראשונה מאמן זר; המאמן האנגלי ג'קי גיבונס, אך שוב סיימה במקום השני. לעומת זאת, במסגרת משחקי הגביע נחלה הקבוצה הצלחה כאשר זכתה לראשונה בגביע המדינה. בשלב חצי גמר הגביע התמודדה הפועל פתח תקווה מול מכבי תל אביב במשחק שהסתיים בתיקו 2–2 בתום הארכה, מה שהוביל למשחק חוזר בו ניצחה הפועל פתח תקווה 2–0 ועלתה לגמר. במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון קריית אליעזר, הפועל פתח תקווה פגשה במפתיע את מכבי יפו שסיימה את הליגה במקום האחרון, וניצחה בתוצאה 1–2 משער ניצחון בנגיחה של נחום סטלמך.
בעונת 1957/1958, סיימה הפועל פתח תקווה כסגנית בפעם השלישית ברציפות ובפער של נקודה אחת מהאלופה מכבי תל אביב. באותה העונה השתתפה גם במשחק אלוף האלופים לאור זכייתה בעונה הקודמת בגביע המדינה; הקבוצה התמודדה מול הפועל תל אביב במשחק שנערך באצטדיון באסה והפסידה בתוצאה 0–3.
בעונת 1958/1959, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות השנייה בתולדותיה, והראשונה ברצף של חמש אליפויות. הקבוצה פתחה את העונה עם שני הפסדים בשלוש המחזורים הראשונים, אך התאוששה מהר עם ארבעה ניצחונות רצופים כולל ניצחון חוץ על המוליכה מכבי תל אביב. בחצי השני של העונה המשיכה הקבוצה לצבור ניצחונות ומיעטה לאבד נקודות. במחזור ה-16 עלתה לראשונה למקום הראשון בטבלה לאחר ניצחון חוץ על הפועל רמת גן באצטדיון המכתש. במשך שנים-עשר המשחקים בין המחזור העשירי למחזור העשרים ואחת, הקבוצה לא הפסידה ואף צברה עשרה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. רצף זה עזר לקבוצה להחזיק במקום הראשון עד תום העונה. במסגרת תחרויות גביע המדינה באותה העונה, הגיעה הקבוצה עד לגמר, בו הפסידה למכבי תל אביב ופספסה הזדמנות לזכות בדאבל. כוכבי הקבוצה הבולטים מעונה זו היו החלוצים נחום סטלמך וזכריה רצאבי.
בעונת 1959/1960, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות שנייה ברציפות ושלישית בסך הכל. בעונה זו הובילה הפועל פתח תקווה את הטבלה לאורך רוב שלבי העונה אך במחזור הלפני אחרון, עקב תיקו 2–2 במשחק חוץ מול מכבי חיפה, איבדה הפועל פתח תקווה את הבכורה למכבי תל אביב שעלתה למקום הראשון. במחזור האחרון הפועל פתח תקווה אירחה את מכבי יפו בידיעה שהיא לא תלויה בעצמה, ושבנוסף לניצחון על מכבי יפו, היא תזדקק לאיבוד נקודות של מכבי תל אביב מול הפועל חיפה. הפועל פתח תקווה ניצחה את מכבי יפו בתוצאה 3–1 וחיכתה לחדשות מאצטדיון המכביה בתל אביב. לשמחתה, הפועל חיפה ניצחה בתוצאה 2–1 ותואר האליפות נשאר בפתח תקווה. עונה זו התאפיינה כעונה התקפית פורייה במיוחד עבור הפועל פתח תקווה שסיימה עם 65 שערי ליגה ב-22 משחקים, כאשר 44 מתוך כלל השערים נכבשו על ידי החלוצים המצטיינים זכריה רצאבי, נחום סטלמך ובועז קופמן.
האליפות המרשימה ביותר הייתה בעונת 1960/1961, אז זכתה הפועל פתח תקווה באליפות שלישית ברציפות ורביעית בסך הכל, בעונה מוצלחת שעד אז הייתה אחת הטובות של קבוצה ישראלית, כאשר הפועל פתח תקווה החזיקה במקום הראשון לאורך כל העונה ומיעטה לאבד נקודות. בעונה זו אימן את הקבוצה איגנץ' מולנר ההונגרי לאחר שנפרדה הפועל פתח תקווה מג'קי גיבונס האנגלי. הקבוצה החלה את העונה בסערה כאשר הביסה במחזור הראשון את הפועל תל אביב 4–0 ובמחזור השני את בית"ר תל אביב 5–0. במחזור התשיעי ספגה הקבוצה את ההפסד הראשון מתוך שניים בלבד בכל העונה, שניהם למכבי חיפה. לאורך העונה ניצחה הפועל פתח תקווה את יריבותיה העיקריות לאליפות (הפועל תל אביב, הפועל חיפה ומכבי תל אביב) בכל משחקי הליגה ביניהן, בבית ובחוץ. במחזור ה-18, אירחה הפועל פתח תקווה את מכבי תל אביב וניצחה בתוצאה 2–0 מצמד שערים של החלוץ זכריה רצאבי, במה שהפך למשחק ההכתרה ארבעה מחזורים לסיום העונה.[10][11] במסגרת משחקי גביע המדינה באותה העונה, הגיעה הפועל פתח תקווה עד הגמר, בו התמודדה מול הפועל תל אביב לעיני 40,000 צופים באצטדיון רמת גן. לאחר שער מוקדם של בועז קופמן בדקה הרביעית, הצליחה הפועל תל אביב להפוך את התוצאה וניצחה 1–2 בסיום. חלוץ הפועל פתח תקווה זכריה רצאבי סיים את העונה כמלך השערים של הליגה עם 15 שערים. עונה זו התאפיינה בהגנה חזקה עם ספיגת שערים מעטה יחסית, ושער נקי ב-12 מתוך 22 המחזורים, כאשר בין מצטייני הקבוצה מאותה העונה היה השוער יעקב ויסוקר.
בעונת 1961/1962, הפועל פתח תקווה זכתה באליפות רביעית ברציפות וחמישית בסך הכל. בעונה זו אימן את הקבוצה המאמן היוגוסלבי מיודראג יובאנוביץ', בעונה שבה הקבוצה מיעטה לכבוש ביחס לעונות הקודמות. למרות שניצחה את רוב משחקיה בחצי הראשון של העונה, לאחר מספר הפסדים ותוצאות תיקו, מצאה עצמה הקבוצה במקום השביעי במחזור ה-13, מיקומה הנמוך ביותר במהלך העונה. בזכות שלושה ניצחונות רצופים חזרה הקבוצה למקום הראשון בתום המחזור ה-16, ובו החזיקה עד תום העונה. בתחרויות גביע המדינה באותה העונה, הגיעה הפועל פתח תקווה עד שלב חצי הגמר בו הפסידה למכבי חיפה.
בעונת 1962/1963, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות שישית בסך הכל וחמישית ברציפות, רצף שלא נשבר מאז בכדורגל הישראלי.[12][7] מיודראג יובאנוביץ' המשיך בתפקיד המאמן בעונה זו ואל הקבוצה הצטרף המגן הימני הצעיר דרור קשטן ממחלקת הנוער של הקבוצה. העונה החלה בשלושה ניצחונות, כולל ניצחון 1–0 ביתי משער של נחום סטלמך על הפועל תל אביב, שהיוותה כיריבה העיקרית במאבק על האליפות. לאחר הפסד במחזור החמישי להפועל חיפה, נשארה הקבוצה בלתי מנוצחת באחד עשר המחזורים הבאים וביססה עצמה במקום הראשון. במחזור ה-20, תיקו ביתי מאופס מול מכבי תל אביב הספיק עבור הבטחת האליפות אחרי שהפועל תל אביב מהמקום השני סיימה בתיקו מול מכבי חיפה. במחזור הסיום הביסה הפועל פתח תקווה את מכבי חיפה בתוצאה 7–1, בין היתר בזכות שלושער של בועז קומפן וצמד של זכריה רצאבי, ובסיום המשחק הקיפו שחקני הקבוצה את המגרש וחגגו עם דגלי ישראל ודגלי הפועל פתח תקווה. שתי הקבוצות נפגשו באותה העונה גם במשחק אלוף האלופים, בעקבות התארים שלהן מהעונה הקודמת. המשחק הסתיים בתוצאה 2–2 ותואר אלוף האלופים הוענק לשתי הקבוצות בזכייה משותפת.
גם לאחר שנקטע רצף האליפויות, הפועל פתח תקווה המשיכה בשנים שלאחר מכן להיות אחת מהקבוצות המובילות בישראל, אך במשך מספר עונות הפסידה את האליפות במחזורי הסיום של העונה. בעונת 1963/1964 בוצעו מספר שינויים בסגל הקבוצה, כאשר הבולטים שבהם היו עזיבתו של החלוץ זכריה רצאבי להפועל מחנה יהודה, והחלפתו של השוער יעקב ויסוקר באחיו יצחק ויסוקר, בדרך לשנים רבות שלו במועדון. עונה זו נפתחה עם שבעה ניצחונות רצופים, ביניהם הניצחון המפורסם 4–3 על הפועל תל אביב אחרי פיגור 0–3 במחצית. לאחר שהובילה את הטבלה לאורך רוב העונה, איבוד נקודות רבות בשליש האחרון של העונה הוביל לכך שהקבוצה סיימה במקום השלישי.
בעונת 1964/1965, סיימה הפועל פתח תקווה במקום השני לאחר עונה צמודה במיוחד, בסופה הפסידה את האליפות להכח מכבי רמת גן בזכות הפרש שערים עדיף, למרות שוויון בנקודות. זו הייתה העונה הסדורה הראשונה שהושלמה, שהאליפות בה הוכרעה על ידי הפרש שערים. בעונה שלאחר מכן, לאחר פתיחת עונה לא טובה, הפועל פתח תקווה מטפסת חזרה לצמרת אך לראשונה מאז עונות האליפות, הקבוצה לא מאיימת באופן ממשי על התואר. בעונת 1966/1968 (העונה הכפולה), סיימה הקבוצה במקום השני בליגה והפסידה בגמר הגביע לבני יהודה. באמצע אותה עונה, חנכה הפועל פתח תקווה את אצטדיון האורווה בניצחון 2–1 על מכבי חיפה במשחק ידידות.[13] עונה זו חתמה את אותה תקופה שבמהלכה דורגה הפועל פתח תקווה במשך 14 עונות רצופות בין שלוש הראשונות בליגה ובמהלכם זכתה בגביע המדינה ושש אליפויות.
בעונת 1968/1969, לראשונה מאז קום המדינה, דורגה הפועל פתח תקווה בחלק התחתון של הטבלה וסיימה את הליגה במקום התשיעי. עם זאת, זכתה הקבוצה בתחילת העונה בתואר גביע הליגה הישראלי; גביע ה-20 בניצחונה 4–1 על מכבי חיפה במשחק הגמר. בתום עונה זו נפרד מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים, נחום סטלמך, מהפועל פתח תקווה אחרי קריירה מפוארת וארוכת שנים.
מאבקי תחתית וירידות ליגה: שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים
עריכהלאורך המחצית הראשונה של שנות ה-70 ולאחר פרישתם של אחרוני הכוכבים שהובילו את המועדון לאליפויות, התנדנדה הקבוצה בין שולי הצמרת לתחתית הטבלה, ובחצי השני של העשור חוותה גם ירידת ליגה לראשונה. עונת 1969/1970 התאפיינה בשינויים משמעותיים נוספים בסגל עם שחקנים שהגיעו לקראת קריירה ארוכת טווח במועדון כאשר מלבד הגעתו של החלוץ גדי צלניקר לקבוצה, הגיעו גם שחקני ההגנה, האחים יחיאל ואהרון סאלם מקבוצת הנוער של המועדון. בסיום העונה הוזמנו שניים משחקני הקבוצה, השוער יצחק ויסוקר והמגן שמואל רוזנטל, לסגל נבחרת ישראל במונדיאל 1970 במקסיקו.
בעונת 1970/1971 סיימה הקבוצה במקום הרביעי, אך בעונה שלאחר מכן שוב חזרה לתחתית וסיימה במקום ה-11. בעונת 1972/1973 נקלעה הפועל פתח תקווה לסכנת ירידה כשנאבקה בתחתית, אך שמונה מחזורים לסיום בועז קופמן החליף את רחביה רוזנבוים בעמדת המאמן והוביל את הקבוצה לסדרת ניצחונות שהבטיחה את ההישארות בליגה.
בעונת 1973/1974 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה. במשחקי גביע המדינה הגיעה הקבוצה עד הגמר, בו הפסידה להפועל חיפה, אך האירועים הזכורים מאותה עונה התרחשו בגומלין חצי גמר הגביע בו התמודדה הפועל פתח תקווה באצטדיון האורווה מול בית"ר ירושלים באחד המשחקים האלימים בתולדות הכדורגל הישראלי. מספר דקות לסיום ההארכה, כשהפועל פתח תקווה בדרך לניצחון, פרצו למגרש מאות אוהדי בית"ר ירושלים ותקפו בין היתר שחקנים ושוטרים שהיו במקום. ארבעה שחקנים של הפועל פתח תקווה שלא הצליחו להימלט הוכו באכזריות ונשלחו לבית החולים.[14] העונה שלאחר מכן אשר הסתיימה במקום התשיעי בליגה, החלה בטרגדיה כאשר בלם הקבוצה מאיר בלומנטל התמוטט על כר הדשא במהלך אימון שגרתי עם חבריו לקבוצה ונפטר לאחר מאמצי החייאה.
בעונת 1975/1976, הפועל פתח תקווה ירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה, למרות מאזן של 10 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים. באירועי סיום אותה עונה, היחידה בתולדות הליגה בה ירדו ארבע קבוצות, קבע בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, בהחלטה שנויה במחלוקת יומיים לפני מחזור הסיום, כי מכבי חיפה תקיים משחק חוזר מול שמשון תל אביב, שלושה שבועות אחרי שהמשחק ביניהן הסתיים בהפסד של מכבי חיפה. במשחק החוזר שנערך לאחר משחקי המחזור האחרון, ניצחה מכבי חיפה ונשארה בליגה על חשבון הפועל פתח תקווה. בשתי העונות הבאות בליגה השנייה סיימה הקבוצה במקום החמישי ולא העפילה. בעונת 1978/1979 חזרה הפועל פתח תקווה לליגה הבכירה מהמקום השלישי לאחר פתיחת עונה לא טובה אך המשך מוצלח יותר עם הפסד אחד בלבד ב-21 מחזורים.
בעונת 1979/1980, עם חזרתה לליגה הבכירה, הקבוצה התנדנדה רוב העונה סביב הקו האדום ולבסוף סיימה את העונה במקום התשיעי. בעונה שלאחר מכן סיימה הקבוצה במקום ה-12 ונשארה בליגה, ובעונת 1981/1982 הפועל פתח תקווה ירדה ליגה בפעם השנייה בתולדותיה כאשר סיימה במקום האחרון והציגה את המאזן הגרוע ביותר שלה אי פעם בליגה הראשונה עם 19 הפסדים, 8 תוצאות תיקו ושלושה ניצחונות בלבד. לאחר שתי עונות בליגה הארצית (הליגה השנייה דאז), חזרה הקבוצה לליגה הבכירה בעזרתם הרבה של רונן הילל ואלי מחפוד ועלתה מהמקום השלישי. בעונת 1984/1985 הצטרפו אל הקבוצה ניר לוין ואלון חזן והקבוצה משתלבת בחזרה בליגה הראשונה באופן מוצלח כאשר היא מסיימת במקום השישי בליגה ומגיעה לרבע גמר הגביע. את עונת 1985/1986 מסיימת הקבוצה במקום ה-13, מקום אחד מעל הקו האדום, כאשר בחצי השני של העונה הקבוצה מרבה להפסיד. עם זאת, הפועל פתח תקווה סיימה את העונה עם תואר ראשון מזה 17 שנים, עת זכתה בגביע הטוטו לאחר ניצחון בגמר על הפועל באר שבע בתוצאה 2–1. לאחר שלוש עונות תחת הדרכתם של גיורא שפיגל ודרור בר-נור, נפרדו השניים מהקבוצה בסוף עונה זו.
חזרה לצמרת: סוף שנות השמונים ושנות התשעים
עריכה
בעונת 1986/1987, עברו המושכות לידיו של המאמן הצעיר אברהם גרנט, שבשנים שלאחר מכן העלה לקבוצה הבוגרת את דני ניראון וגבע מרקוס מקבוצת הנוער ודאג לשתף בהרכב שחקנים צעירים שזכו אז לכינוי "תינוקות גרנט" וביניהם בני קוזושווילי, אלון חזן, מני בסון והשוער הצעיר רפי כהן מהפועל אילת. תחת הדרכתו של גרנט, הציגה הקבוצה כדורגל התקפי וחזרה להוות גורם משמעותי בצמרת כשבין היתר סיימה שלוש עונות ברציפות במקום השני כסגנית האלופה, ואף זכתה בגביע המדינה שנה לאחר עזיבתו של גרנט.
למרות שהעונה הראשונה של הקבוצה תחת הדרכתו של גרנט הסתיימה במקום העשירי, בעונת 1987/1988 ניכר שיפור כאשר הקבוצה סיימה במקום החמישי. בעונת 1988/1989, לראשונה מזה שנים ארוכות, משתתפת הפועל פתח תקווה במאבקי האליפות; הקבוצה פתחה את העונה באופן בינוני ובמחזור ה-7, לצד קבוצות נוספות בליגה, ספגה הפועל פתח תקווה הפחתה של שתי נקודות בשל הפרת התקנון התקציבי. המשך העונה היה מוצלח יותר ובמחזור ה-21 עלתה הפועל פתח תקווה למקום הראשון לאחר ניצחון חוץ על מכבי תל אביב בתוצאה 2–0 בזכות שערים של ניר לוין ויוסי שושני. במחזור ה-29 אירחה הפועל פתח תקווה את מכבי נתניה בידיעה שרק ניצחון יחזיר סיכוי לקחת ממכבי חיפה שבפסגה את האליפות, אך המשחק הסתיים בתיקו מאופס והפועל פתח תקווה סיימה את העונה במקום השני.
בעונת 1989/1990 סיימה הפועל פתח תקווה שוב כסגנית האלופה, אך עדיין הצליחה לגרוף שני תארים כשהיא זוכה בגביע הטוטו ובגביע ליליאן. עונה זו נפתחה באופן חלש ובתום המחזור האחד עשר, דורגה הקבוצה במקום השמיני בטבלה. בשמונת המשחקים הבאים שמרה הקבוצה על שער נקי כשלא ספגה אף לא שער אחד וטיפסה למקום השלישי. במחזור ה-30 התייצבה הקבוצה מול המוליכה בני יהודה במשחק חוץ אשר הסתיים בתיקו מאופס שהרחיק את הפועל פתח תקווה מהאליפות והקבוצה נאלצה להסתפק במקום השני. בגמר גביע הטוטו באותה העונה, התמודדה הפועל פתח תקווה מול בני יהודה וניצחה בתוצאה 2–1 בזכות צמד שערים של דני ניראון. בגביע ליליאן זכתה הקבוצה לאחר ניצחון 4–2 על בית"ר תל אביב. במהלך עונה זו השתתפה הפועל פתח תקווה לראשונה במפעל אירופי במסגרת גביע האינטרטוטו כשהוגרלה לבית מספר 8 לצד ספרטה פראג, ויסלה קרקוב ובית"ר תל אביב. הפועל פתח תקווה סיימה את הקמפיין במקום השלישי בבית ועם שני ניצחונות בודדים על ויסלה קרקוב ובית"ר תל אביב.
בעונת 1990/1991 ההחמצה הייתה גדולה במיוחד, כשלמרות שניפקה את עונתה הטובה ביותר מאז שנות ה-60, הפסידה הפועל פתח תקווה את תואר האליפות ואת גביע המדינה בתוך פחות משלושה שבועות, ואילו מכבי חיפה זכתה בדאבל. בליגה, הקבוצה פתחה את העונה באופן בינוני, אם כי בהמשך עלתה למקום הראשון בטבלה, בו היא ביססה את מעמדה. במחזור ה-20 איבדה הקבוצה את הפסגה למכבי חיפה ובמחזור ה-29 אירחה הפועל פתח תקווה את מכבי חיפה למשחק העונה בידיעה שניצחון יצמק את הפער ממכבי חיפה לנקודה אחת. המשחק נגמר בתיקו מאופס לאחר ששני שערים של יוסי שושני נפסלו בהחלטות שיפוט שנויות במחלוקת; האחד בטענה לנבדל והשני בטענה לעבירה על השוער, והפועל פתח תקווה התרחקה מהאליפות.[15] למרות ניצחון על מכבי תל אביב במחזור האחרון, תיקו של מכבי חיפה מול מכבי נתניה קבע ששוב הפועל פתח תקווה תישאר עם הסגנות. בגמר הגביע הפסידה הקבוצה 1–3 למכבי חיפה, לאחר שהשופט עובדיה בן-יצחק הרחיק את המגן גיא גת כבר בדקה השנייה של המשחק. עם כל זאת, הקבוצה סיימה את העונה עם תואר כשזכתה בגביע הטוטו לאחר ניצחון 3–1 בגמר על בית"ר תל אביב.
דווקא לאחר עזיבתו של אברהם גרנט למכבי תל אביב בעונת 1991/1992, בה סיימה הקבוצה במקום הרביעי, הצליחה הפועל פתח תקווה לזכות בגביע מדינה שני בתולדותיה, תחת הדרכתו של זאב זלצר. בגמר הגביע גברה הקבוצה על מכבי תל אביב בתוצאה 3–1 לאחר הארכה בזכות שער של אלי מחפוד וצמד שערים של מני בסון.[16] בעקבות זכייה זו הייתה הפועל פתח תקווה לקבוצה הישראלית הראשונה שהופיעה בגביע אירופה למחזיקות גביע, ואחת משתי הראשונות שהופיעו במפעלים האירופיים (מלבד גביע האינטרטוטו).
בעונת 1992/1993 נעשו שינויים משמעותיים בקבוצה כאשר שחקני הבית מוטי קקון, אדורם קייסי וואליד באדיר הפכו לשחקני הרכב קבועים בזמן ששני הקשרים יוסי שושני ואלון חזן עזבו את הקבוצה. העונה החלה בסיבוב המוקדם של גביע אירופה למחזיקות גביע, בו ניצחה הפועל פתח תקווה פעמיים בתוצאה 2–0 את סטרומסגודסט הנורווגית ועלתה לסיבוב הראשון, אליו הוגרלה מול פיינורד ההולנדית. במשחק הראשון מול פיינורד הפסידה הקבוצה בתוצאה 1–0 ובמשחק השני בבית ניצחה הפועל פתח תקווה בתוצאה 2–1 אך הודחה עקב חוק שערי חוץ.[17] בליגה המקומית באותה העונה, סיימה הפועל פתח תקווה במקום ה-11 שהוביל למשחקי מבחן נגד מכבי יפו, אותם צלחה הקבוצה ונשארה בליגה. במסגרת גביע הטוטו הגיעה הקבוצה לגמר ובו הפסידה למכבי תל אביב. בעונה שלאחר מכן, ארבעה מאמנים התחלפו תחת ניהולו של המנהל המקצועי גיא לוי, אך על הדשא הייתה עונה שקטה ובינונית שהסתיימה במקום השביעי בליגה. לאורך עונת 1994/1995, נעה הקבוצה בין פסגת הטבלה לשולי הצמרת ולבסוף סיימה במקום החמישי. העונה שלאחר מכן הייתה בינונית למדי והפועל פתח תקווה סיימה במקום השמיני בליגה כמלכת תוצאות התיקו כאשר חצי ממשחקיה הסתיימו בשוויון. בשנת 1996 רכש את הקבוצה איש העסקים מאיר שמיר.
בעונת 1996/1997 מסיימת הקבוצה כסגנית האלופה בפעם הרביעית בשמונה העונות האחרונות. בתחילת העונה מתמנה ניר לוין הצעיר למאמן הקבוצה, והפועל פתח תקווה פותחת את העונה עם שבעה ניצחונות רצופים. למרות עונה יציבה שבה הקבוצה מתבססת במקום השני ולא יורדת מתחת למקום השלישי בשום שלב, היא עדיין לא מאיימת על הראשונה בית"ר ירושלים שסיימה את העונה בפער תשע נקודות מהפועל פתח תקווה השנייה. החלוץ מוטי קקון מסיים את העונה כמלך שערי הליגה עם 20 שערים. את העונה הבאה מתחילה הקבוצה בגביע אופ"א, כאשר בשני הסיבובים המוקדמים היא חולפת על פני פלורה טאלין מאסטוניה וויילה בולקלוב מדנמרק ועולה לסיבוב הראשון, בו פגשה בראפיד וינה מאוסטריה, ולאחר הפסד 1–0 בחוץ ותיקו 1–1 בבית, סיימה את עונתה האירופית. בליגה המקומית הקבוצה מתבססת במקום החמישי לקראת אמצע העונה, ונשארת באותו מיקום עד סופה.
את עונת 1998/1999 החלה הפועל פתח תקווה עם שבעה ניצחונות בשמונת המחזורים הראשונים, אך התדרדרה ככל שהעונה התקדמה וסיימה במקום השישי בליגה. במסגרת גביע המדינה, הגיעה הקבוצה עד חצי הגמר ובו הודחה מול הפועל תל אביב. בתום עונה זו נפרד שיאן ההופעות במדי הקבוצה בכל הזמנים, בני קוזושווילי, מהפועל פתח תקווה לאחר 15 עונות. בעונת 1999/2000 סיימה הקבוצה במקום השלישי לאחר שנאבקה בצמרת לאורך העונה ונשארה עם סיכוי לאליפות עד למחזורי הסיום. רק הפסדים במפגשים הישירים מול שתי היריבות הפועל תל אביב ומכבי חיפה, לצד סיומת חלשה במחזורים האחרונים, דחקו אותה למקום השלישי ולגביע האינטרטוטו. בשתי העונות שלאחר מכן נעה הפועל פתח תקווה באמצע הטבלה ומסיימת במקום השישי.
ירידות ליגה והליכי פירוק
עריכהבשנות האלפיים התחזקה מגמה שהחלה עוד בשנות ה-90; הקבוצה מגדלת שחקני בית מוכשרים, אך ממהרת למכור אותם לקבוצות אחרות. מגמה זו, יחד עם ניהול כושל ותחלופת שחקנים גבוהה, הייתה לאחד הגורמים העיקריים להידרדרות הקבוצה אל תחתית הטבלה באופן כמעט קבוע החל מעונת 2002/2003.
בעונת 2004/2005 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו, התואר הראשון של המועדון מזה 13 שנים; במשחק הגמר התמודדה הפועל פתח תקווה מול מועדון ספורט אשדוד ולאחר תיקו 3–3 בסיום הארכה, הכריעה הקבוצה את אשדוד בתום דו-קרב פנדלים.[18] בשנת 2005 עזב מאיר שמיר את הפועל פתח תקווה.
תחלופת השחקנים הפכה גבוהה במיוחד בשנים אלו, כך שבעונת 2005/2006 למשל, שיתפה הקבוצה 36 שחקנים במשחקי הליגה, החליפה עשרה שחקנים באמצע העונה ושחררה 18 בסיומה. בעונת 2006/2007 ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה בפעם השלישית בתולדותיה, ובפעם הראשונה לאחר 23 עונות רצופות בליגה הבכירה. הקבוצה הצליחה להימנע משקיעה בליגת המשנה ועלתה לאחר שנה בלבד בחזרה לליגה הבכירה, לאחר שסיימה את עונת 2007/2008 במקום השני בליגה הלאומית. המגמה של תחלופת שחקנים בקצב חריג לא פסקה, ובסיום עונת 2008/2009 שחררה הקבוצה 15 שחקנים וצירפה 17 שחקנים חדשים במקומם. גם בשתי העונות הבאות הייתה עסוקה הקבוצה במאבקי תחתית והבטיחה הישארות בליגה הבכירה רק במחזורים האחרונים.
ביולי 2011 הקבוצה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת פירוק בשל חובות כבדים, ובקשה למנות מפרק זמני לקבוצה, כדי שיגייס תקציב מינימום לליגת העל בעונה הבאה.[19] על-פי תקנות ההתאחדות לכדורגל, ממאזנה של קבוצה שנכנסת להליך פירוק מופחתות באופן אוטומטי 9 נקודות ליגה. בסוף אותו חודש הודיעה הרשות לבקרת תקציבים להתאחדות כי הקבוצה לא הצליחה לגייס את סכום המינימום לתקציב בליגת העל ונמצאת בסכנת הורדת ליגה. ב-8 באוגוסט 2011 החליט בית המשפט לאחר מספר הארכות ודיונים לקבל את הערעור של הקבוצה להשאיר את הפועל פתח תקווה בליגה הבכירה, זאת לאחר שכבר הודיע בית המשפט כי הקבוצה תרד לליגת המשנה ובמקומה תעלה הפועל כפר סבא.[20]
את עונת 2011/2012 פתחה הקבוצה במינוס 9 נקודות, ובסיומה ירדה לליגה הלאומית לאחר ששהתה במקום האחרון לאורך כל העונה. באמצע אותה עונה קיימה הפועל פתח תקווה את משחק הבכורה שלה באצטדיון המושבה עם ניצחון 3–1 על מכבי חיפה. לאחר שנתיים בליגה הלאומית, הבטיחה הקבוצה את עלייתה בחזרה לליגת העל, לאחר שסיימה את עונת 2013/2014 במקום השני בטבלה. בעונת 2014/2015 סיימה הקבוצה במקום ה-13 בטבלה וירדה בחזרה לליגה הלאומית לאחר עונה אחת, מחזור אחד לסיום העונה. מירידה זו התקשתה הפועל פתח תקווה להתאושש ונאלצה להעביר את שמונה העונות הבאות בליגה השנייה.
את עונת 2015/2016 בלאומית, התחילה הפועל פתח תקווה באופן מוצלח ובמחצית העונה הובילה את הליגה, אך החצי השני היה רע בהרבה כאשר במהלכו ניצחה הקבוצה שלושה משחקים בלבד וסיימה את העונה במקום השישי. בעונת 2016/2017 הופחתה לקבוצה נקודה ממאזנה בטבלה, עקב אי הגשת דוחות כספיים במועדן, ולאחר פתיחת עונה רעה והתנדנדות בתחתית, הצליחה הקבוצה לצבור ניצחונות, וסיימה את העונה שוב במקום השישי. עונת 2017/2018 הייתה החלשה ביותר של הקבוצה מאז ירדה לליגה הלאומית, ולראשונה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף העליון. לאחר שניצלה מירידה סיימה הקבוצה את העונה במקום התשיעי בטבלה.
בקיץ 2018 יצא המועדון לפירוק נוסף לבקשתם של עובדי המועדון שלא קיבלו שכר במשך תקופה ארוכה, כאשר החובות של המועדון עמדו על כ-4.5 מיליון שקלים.[21] בעלי המועדון דורון גלנט הועזב על ידי בית המשפט, והקבוצה החלה את עונת 2018/2019 עם מינוס 11 נקודות. ב-12 במרץ 2019 אישרה ההתאחדות לכדורגל את העברת המועדון לידי עמותת ״הכחולה״, והפיכתו לקבוצת ספורט בבעלות אוהדים[22]. למרות הפחתת 11 נקודות הצליחה הקבוצה לסיים במקום העשירי ולהישאר בליגה הלאומית.
עונת 2019/2020, העונה הראשונה של הפועל פתח תקווה בשליטת עמותת האוהדים, הייתה עונה חלשה של הקבוצה שסיימה שוב במקום העשירי. עונת 2020/2021 ששוחקה ברובה ללא קהל ביציעים בעקבות מגפת הקורונה, הייתה לעונה החלשה ביותר בתולדות המועדון.[23] הקבוצה פתחה את העונה עם שישה הפסדים מתוך עשרת המשחקים הראשונים ואת המשך העונה העבירה בתחתית הליגה. הקבוצה סיימה במקום ה-15 וירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השלישית בחשיבותה, ליגה א'. בסופו של דבר הקבוצה נשארה בליגה הלאומית, על חשבונה של הפועל אכסאל שלא עברה את אישור הבקרה התקציבית והורדה במקומה לליגה א'.[24] העונה שלאחר מכן הייתה טובה בהרבה, ולמרות פתיחה לא מוצלחת בחצי הראשון של העונה, הקבוצה טיפסה במעלה הטבלה בהמשך העונה ומספר מחזורים לסיום אף נלחמה על עליית ליגה, אולם לבסוף סיימה במקום החמישי.
בעונת 2022/2023 סיימה הפועל פתח תקווה במקום השני וחזרה לליגת העל לאחר שמונה עונות בליגה הלאומית. תקופת היעדרות זו מהליגה הבכירה הייתה הארוכה ביותר של המועדון מאז היווסדו. עונה זו נפתחה לא טוב, אך בהמשך השיגה הקבוצה רצפי ניצחונות אשר העלו אותה לפסגה. במחזור הלפני אחרון, הבטיחה הקבוצה את חזרתה לליגת העל לאחר ניצחון 6–0 ביתי על בני יהודה.
בעונת 2023/2024 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית אחרי עונה אחת בלבד שלושה מחזורים לסיום העונה, כשהיא רחוקה 9 נקודות מהקו האדום כשנותרו 9 נקודות בקופה.
אצטדיון הקבוצה
עריכה.JPG)
ערך מורחב – אצטדיון המושבה
בראשית ימיה עברה הפועל פתח תקווה בין מגרשים שונים עד מציאת מגרשה הקבוע הראשון ברחוב קק"ל שבעיר. לאחר מכן עברה הקבוצה למגרש הפועל בפתח תקווה אשר היה מוכר בכינוי "הבריכה" מאחר שהמתחם כלל גם בריכת שחייה. האצטדיון נחנך בשנת 1940, והיה ממוקם ברחוב אברבנאל.[25] בשנת 1967 עברה הקבוצה לאצטדיון האורווה אשר נבנה מכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. האצטדיון הכיל בשיאו כ-8000 מקומות ישיבה, ושימש את הקבוצה עד להריסתו בשנת 2011. בפרק הזמן שבין הריסת אצטדיון האורווה ועד לחניכת אצטדיון המושבה, קיימה הקבוצה את משחקיה הביתיים באצטדיון רמת גן.
בדצמבר 2011 עברה הקבוצה לאצטדיון המושבה אשר נבנה בסמוך לדרך אם המושבות ומכיל 11,500 מקומות ישיבה. בטרם נחנך האצטדיון, פתח היסטוריון הקבוצה ויקיר העיר ניסים קלדרון אליו הצטרפו בהמשך אוהדי הקבוצה במאבק על מנת שהאצטדיון יקרא "אצטדיון ראש הזהב" על שמו של נחום סטלמך כדורגלן הקבוצה בעבר, אולם בסופו של דבר החליטה עיריית פתח תקווה ששמו של האצטדיון יקרא "אצטדיון המושבה", שם המתקשר לכינויה של העיר, "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת". על אף ההחלטה, המשיכו אוהדי הקבוצה במאבק במטרה לשנות את החלטת העירייה.
יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים
עריכה| תקופה | מייצרת המדים | ספונסר |
|---|---|---|
| 1979-1982 | אברהם גינדי | |
| 1982-1983 | Graetz | |
| 1983-1984 | AEG | |
| 1985 | מוניטין | |
| 1985-1986 | מוסך הסדנא | |
| 1986-1987 | אשדר | |
| 1987-1988 | מצברי VOLTA | |
| 1988-1989 | מצברי לירז | |
| 1989-1990 | סלון טוקיו | |
| 1990-1992 | ITT Nokia | |
| 1992-1993 | מרלז | |
| 1993-1994 | בנק לאומי למשכנתאות | |
| 1995 | פריגת | |
| 1995 | מצברי לירז | |
| 1995 | קריסטל מוצרי חשמל | |
| 1996-1997 | שלמה ביטוח | |
| 1997-2000 | תנובה | |
| 2000-2001 | סמסונג | |
| 2001-2003 | זירוקס | |
| 2003-2004 | שלמה ביטוח | |
| 2004-2009 | מאן | |
| 2010-2011 | דיל טוב | |
| 2010-2012 | מאן | |
| 2012-2013 | BLU | |
| 2013 | יומי יומי | |
| 2014 | עמרני | |
| 2014 | קל גב | |
| 2014-2019 | דיל טוב | |
| 2019-2021 | Mangrove | |
| 2021-2022 | דרכים ישרות | |
| 2023 - | לוטו ספורט איטליה | מבנה נדל"ן[26][27] |
היריבות העירונית עם מכבי פתח תקווה
עריכה- ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה
תשומת לב רבה מושכים משחקי הדרבי בין הפועל ליריבה העירונית מכבי פתח תקווה. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הם זכייתה של הפועל בגביע בתחילת שנות התשעים, זכיתה של מכבי בגביע בשנת 2024, מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של מכבי במאבקיה באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. נכון ליולי 2023, נערכו בין השתיים 158 מפגשים בכל המסגרות, ומתוכם ניצחה הפועל ב-59 מפגשים, הפסידה ב-52 וסיימה 47 מפגשים בתוצאת תיקו.[28]
עמותת הכחולה
עריכה
עמותת "הכחולה" הוקמה בשנת 2016 על ידי אוהדי המועדון. מטרת העמותה היא חיזוק זהותה של קהילת האוהדים וסיוע בייצוג הקהילה בפני הנהלת הקבוצה. העמותה פתחה במגעים לרכישת המועדון בחודש פברואר 2017. בחודש אוקטובר 2017 משא המתן עלה על שירטון על רקע דרישת הבעלים לשעבר, דורון גלנט, לתשלום "הלוואת בעלים" שלטענת העמותה לא הוצגו סימוכין לקיומה[29].
בינואר 2019 אישרה השופטת בתיק הפירוק, עירית וינברג נוטוביץ את בקשתו של המפרק עו"ד יצחק יונגר, למכירת הקבוצה לידי עמותת הכחולה. בנוסף לקבוצת הבוגרים הרכישה כוללת גם את מחלקת הנוער, בסכום של כמיליון שקלים, שנגבו כדמי חבר על ידי 978 חברי העמותה מיום הקמתה. ב-13 בפברואר 2018 ניתן אישור ה"ועדה להעברת זכויות" של ההתאחדות לכדורגל להעברת הקבוצה מידי המפרק לעמותה.
כדורגלני עבר בולטים
עריכהלדעת רבים, הכדורגלן הגדול בכל הזמנים והשחקן החשוב ביותר של הפועל פתח תקווה מאז היווסדה הוא החלוץ נחום סטלמך, המכונה "ראש הזהב" בזכות יכולת הנגיחה החזקה והמדויקת שלו. סטלמך הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 152 שערי ליגה. אחריו בדירוג נמצא מוטי קקון, המכונה "העיט", עם 134 שערי ליגה. סטלמך נחשב לכוכב של נבחרת ישראל, אך קקון לא הצליח להשתלב בנבחרת וערך במדיה 2 הופעות בלבד במשחקי ידידות. בשנות ה-50 וה-60 בלטו לצידו של סטלמך גם דוד קרמר, יעקב ויסוקר, יצחק ויסוקר, בועז קופמן, זכריה רצאבי, שלמה נהרי, יצחק דרוקר, שאול חייק ושמואל רוזנטל. בסוף שנות השבעים בלט דב רמלר. בתקופה בה חזרה הקבוצה לצמרת בשנות ה-80 וה-90, שחקניה הבולטים היו בני קוזושווילי, ניר לוין, יוסי שושני, יוסי לוי, איתן בודניוק, ניר אלון, מני בסון ודני ניראון.
במהלך שנות התשעים צברה לעצמה מחלקת הנוער של הקבוצה מוניטין של אחת הטובות בארץ ושחקנים מובילים רבים גדלו בה. המועדון לא השכיל לנצל זאת על מנת להגיע להישגים, ותחת זאת מכר את רובם לאורך השנים. בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים מרבית ההעברות היו מפתח תקווה למכבי חיפה, ובין השחקנים שנמכרו היו אלון חזן, רפי כהן, אדורם קייסי, אופיר קופל, ואליד באדיר, מנור חסן ומיכאל זנדברג, שרובם הפכו בהמשך לשחקנים מרכזיים בקבוצתם החדשה ובנבחרת ישראל. בהמשך החלה הקבוצה לשחרר את שחקניה המובילים גם לקבוצות אחרות, כמו אלי אברבנל שעבר להפועל חיפה, יוסי שבחון שעבר למכבי תל אביב, יוסי רוזן שעבר להפועל תל אביב וטוטו תמוז שעבר לבית"ר ירושלים. עם התדרדרותה של הקבוצה הבוגרת בעשור השני של המאה ה-21, גם מחלקת הנוער ירדה מגדולתה.
קהל ואוהדים
עריכהלהפועל פתח תקווה ישנו קהל אוהדים רחב וגדול הידוע בעיקר בנאמנותו למועדון לאורך השנים. ישנם 40,000 ישראלים המגדירים את עצמם כבעלי זיקה ישירה למועדון[30]. בשנת 2006 נוסד ארגון האוהדים הרשמי של הקבוצה הנקרא בשם "החזית הכחולה". בעבר פעל גם הארגון "הפנתרים הכחולים" אך התפרק לאחר סכסוך בין שני הארגונים. בשל הקשיים הכלכליים שאליהם נקלע המועדון בשנות האלפיים, החליטו אוהדי הקבוצה לקחת את המועדון תחת חסותם וב-2016 הקימו האוהדים את "עמותת הכחולה", רכשו את המועדון והפכו לבעלים הרשמיים. מעורבותם ונאמנותם של אוהדי הפועל פתח תקווה, הוכיחו את נוכחותם הגדולה ואת מעמדם כקהל גדול בכדורגל הישראלי.
למועדון היו וישנם אוהדים רבים גם בקרב ידוענים וביניהם בני גנץ, יורם ארבל, אורי גבריאל, שולי רנד, איתי שגב, בן מיטלמן, אייל לחמן, יואב יצחק, מירי נבו, גברי לוי, גיא לוי, ניר לוין, אלירז שדה, קובי פרג' ועוד.
תארים והישגים
עריכה- זכייה (4): 1985/1986, 1989/1990, 1990/1991, 2004/2005
- סגנות (1): 1992/1993
- זכייה (1): 1963
- סגנות (1): 1957
גביע הטוטו בליגת המשנה
- זכייה (1): 2007/2008
- סגנות (1): 2020/2021
- זכייה (1): 1968
- זכייה (1): 1989/1990
סטטיסטיקות
עריכהסטטיסטיקות עונות האליפות
עריכה| עונה | ניצחונות | תיקו | הפסדים | יחס שערים | אחוזי הצלחה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1954/55 | 18 | 4 | 4 | 23-68 | 76.9 |
| 1958/59 | 15 | 3 | 4 | 18-49 | 75 |
| 1959/60 | 14 | 3 | 5 | 29-65 | 70.5 |
| 1960/61 | 16 | 4 | 2 | 15-48 | 81.8 |
| 1961/62 | 12 | 4 | 6 | 19-35 | 63.6 |
| 1962/63 | 13 | 6 | 3 | 17-38 | 71.7 |
מלך השערים
עריכהלהלן רשימה של עשרת השחקנים שהבקיעו את המספר הרב ביותר של שערי ליגה במדי הפועל פתח תקווה
| מקום | שם השחקן | שערים | הופעות | יחס שערים למשחק | שנות פעילות בהפועל פתח תקווה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | נחום סטלמך | 152 | 351 | 0.43 | 1952–1969 |
| 2 | מוטי קקון | 134 | 321 | 0.41 | 1991–1999, 1999–2003, 2005–2007 |
| 3 | בועז קופמן | 121 | 309 | 0.39 | 1953–1968 |
| 4 | ניר לוין | 93 | 225 | 0.41 | 1984–1989, 1990–1993 |
| 5 | זכריה רצאבי | 88 | 150 | 0.58 | 1956–1963 |
| 6 | שלמה נהרי | 69 | 160 | 0.43 | 1956–1965 |
| 7 | עמיחי שוהם | 64 | 69 | 0.92 | 1941–1954 |
| 8 | שאול חייק | 59 | 206 | 0.28 | 1965–1973 |
| 9 | מנור חסן | 58 | 228 | 0.25 | 1995–2000, 2003–2006, 2008 |
| 10 | מני בסון | 47 | 207 | 0.22 | 1985–1993, 1995–1996 |
שיאני ההופעות
עריכהלהלן רשימה של עשרת השחקנים ששיחקו במספר הרב ביותר של משחקי ליגה במדי הפועל פתח תקווה
| מקום | שם השחקן | הופעות | שנות פעילות בהפועל פתח תקווה |
|---|---|---|---|
| 1 | בני קוזושווילי | 381 | 1985–1999 |
| 2 | נחום סטלמך | 351 | 1952–1969 |
| 3 | רפי כהן | 335 | 1988–1993, 1999–2001, 2002–2007 |
| 4 | איתן בודניוק | 330 | 1991-1975 |
| 5 | יצחק ויסוקר | 328 | 1963–1977 |
| 6 | מוטי קקון | 321 | 1991–1999, 1999–2003, 2005–2007 |
| 7 | בועז קופמן | 309 | 1951–1968 |
| 8 | שמוליק רוזנטל | 292 | 1964–1971, 1973–1976 |
| 9 | יחיאל סאלם | 291 | 1982-1969 |
| 10 | אלי מחפוד | 282 | 1993-1979 |
זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי הקבוצה
עריכה| עונה | שחקן | תארים קבוצתיים |
|---|---|---|
| 1965/1966 | שמואל רוזנטל | |
| 1968/1969 | שמואל רוזנטל | |
| 1990/1991 | ניר לוין | סגנות |
זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה
עריכה| עונה | שם השחקן | שערים | הערות |
|---|---|---|---|
| 1960/1961 | זכריה רצאבי | 15 | יחד עם שלמה לוי מהפועל חיפה |
| 1962/1963 | זכריה רצאבי | 12 | |
| 1990/1991 | ניר לוין | 20 | |
| 1996/1997 | מוטי קקון | 20 | |
| 2008/2009 | שמעון אבו חצירא | 14 | יחד עם ברק יצחקי מבית"ר ירושלים ואלירן עטר מבני יהודה |
נבחרת ישראל
עריכה- שיאן ההופעות בנבחרת - יצחק ויסוקר, 69 הופעות
- שיאן השערים בנבחרת - נחום סטלמך, 22 שערים
מאמני הקבוצה לאורך השנים
עריכהלפחות 56 מאמנים שונים (ב-70 קדנציות) אימנו את הפועל פתח תקווה מאז היווסדה.
להלן רשימת המאמנים של הפועל פתח תקווה לאורך שנותיה:
סגל הקבוצה
עריכה
|
|
לקריאה נוספת
עריכה- צבי קופמן ויזהר ברנר, חממת האלופים - 35 שנות הפועל פתח תקווה, יוני 1961, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הפועל פתח תקווה- הפועל פתח תקווה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מוזיאון הפועל פתח תקווה - סיקור נרחב של היסטוריית המועדון
- אשר גולדברג, אליפות חולצות הדומינו של הפועל פתח תקווה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 16 באוגוסט 2011
יסמין גואטה, האם מאיר שמיר גרף מאות מיליוני דולרים בעסקת נדל"ן? הפועל פתח תקוה נגד הבעלים לשעבר, באתר TheMarker, 25 במרץ 2015
הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית פייסבוק
הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית אינסטגרם
הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית טיקטוק
הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית LinkedIn
הפועל פתח תקווה, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרופיל, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
עריכה- ^ צבי קופמן ויזהר ברנר, היווסדות המועדון, יוני 1961, מתוך הספר "חממת האלופים - 35 שנות הפועל פתח תקווה", עמ' 9, אתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ הודעת ההתאחדות לכדורגל באשר למשחקי המבחן, 28 בדצמבר 1934, דבר
- ^ "אתמול בספורט", 14 בינואר 1945, הבקר
- ^ פנרבצ'ה נצחה, הפועל פתח תקווה 3:5, 15 במרץ 1950, הבקר
- ^ מ. וארון, "על התיקו עם איאקס", 6 בנובמבר 1951, על המשמר
- ^ חיים שרייר, "הפועל פתח תקווה ניצח בקפריסין", 23 בנובמבר 1953, על המשמר
- ^ 1 2 "אבל האלופים כבר עייפים", חדשות הספורט, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ "הפועל פתח תקווה - אלוף הכדורגל בארץ", 16 באוקטובר 1955, מעריב
- ^ "הדינמיט התפוצץ בדקה ה-49", 16 באוקטובר 1955, חדשות הספורט, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ "זכריה רצאבי הכתיר את הפועל פתח תקווה באליפות הכדורגל", 9 באפריל 1961, חדשות הספורט, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ ד. אבי-מנחם, "הפועל פתח תקווה (בלי סטלמך) ניצח את מכבי תל אביב וזכה באליפות", 9 באפריל 1961, מעריב
- ^ "תיקו לא מנע האליפות מהפועל פתח תקווה", 21 באפריל 1963, מעריב
- ^ ח. אשר, הפועל פתח תקווה - מכבי חיפה 1:2 בטקס חנוכת האצטדיון החדש בפ"ת, 24 באוקטובר 1967, דבר
- ^ איתן עמית, "הגביע הוכתם בדם", 5 ביוני 1974, ידיעות אחרונות, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ מנחם אשכנזי, "השער חוקי", 2 ביוני 1991, חדשות, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ אבינעם פורת, "חזן נדיר", 10 ביוני 1992, ידיעות אחרונות, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ אביעד פוהורילס, "יציאת אירופה 92'", 1 באוקטובר 1992, ידיעות אחרונות, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ הפועל פתח תקווה זכתה בגביע הטוטו, באתר ynet, 6 באפריל 2005
- ^ שרון בורנשטיין, חובות העתק הכריעו: הפועל פ"ת הולכת לפירוק, באתר גלובס, 5 ביולי 2011
- ^ זאב גולדשמיט, כפ"ס משכה עתירתה, הפועל פ"ת בליגת העל, באתר ynet, 10 באוגוסט 2011
- ^ לירון סובול, סוף עידן גלנט: הפועל פתח תקווה נכנסת להליך פירוק, 24 ביולי 2018, מלאבס
- ^ אור בוקר, בית המשפט קבע: הפועל פתח תקוה עוברת לבעלות אוהדים, באתר הארץ, 24 בינואר 2019
- ^ אבינעם פורת, מהפ"ת אל הפחת: הקריסה של הפועל פתח תקווה, באתר ynet, 25 במאי 2021
- ^ מוטי פשכצקי, סופית: הפועל פתח תקווה תשחק בלאומית, באתר ערוץ הספורט, 9 באוגוסט 2021
- ^ יואב ויכסלפיש, "יורם ארבל עדיין שם", 21 בספטמבר 2010, דה באזר
- ^ מערכת, קבוצת "מבנה" סיכמה עם הפועל פתח תקווה הסכם חסות ראשי למשך שלוש שנים, באתר פתח תקווה NEWS, 2023-08-21
- ^ עופר פטרסבורג, קבוצת "מבנה" לוקחת חסות על מועדון כדורגל ותיק בליגת העל, באתר וואלה, 21 באוגוסט 2023
- ^ רשימת המשחקים המלאה של הפועל פתח תקווה ומכבי פתח תקווה לאורך השנים בכל המסגרות, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
- ^ עמותת הכחולה, באתר פייסבוק, 11 באוקטובר 2017
- ^ מועדון הכדורגל הפועל פתח-תקוה | אודות המועדון, באתר הפועל פתח-תקוה
- ^ הקבוצה סיימה במקום ה-15 המוביל לליגה א', אולם עקב התפרקות קבוצה יריבה בליגה, נשארה הפועל פתח תקווה בליגה הלאומית עקב הורדתה של הפועל איכסל לליגה א'