פתיחת התפריט הראשי

אלכסנדרו קונסטנטין קוזה

פוליטיקאי רומני
א.ק. קוזה

אלכסנדרו קונסטנטין קוזה, הידוע בדרך כלל כ-א.ק. קוזה (בהיגוי רומני "א-צ'ה קוזה") או פרופ' קוזהרומנית: Alexandru Constantin Cuza, A.C. Cuza,‏ 8 בנובמבר 1857 יאשי - 3 בנובמבר 1947 סיביו) היה פוליטיקאי והוגה דעות ימני קיצוני רומני, אחד ממנהיגיה ודובריה הראשיים של האנטישמיות הפוליטית ברומניה. משפטן וכלכלן בהכשרתו, א.ק. קוזה היה פרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת יאשי ומשנת 1936 - חבר באקדמיה הרומנית. היה חבר בפרלמנט הרומני בשנים 1892–1895 ושוב עד שנת 1938 (פרט לשנים 1927–1931), שר המדינה בדצמבר 1937- פברואר 1938. קוזה היה סנדקו של קורנליו זליה קודריאנו, מורה רוחני עבורו ובתקופות מסוימות גם שותף פוליטי.

תוכן עניינים

שנותיו המוקדמותעריכה

אלכסנדרו קונסטנטין קוזה נולד ביאשי כבן של עורך הדין קוסטאקה קוזה, בן-דוד של השליט אלכסנדרו יואן קוזה, ושל אישה בשם סבסטיה קורוי. [1]. למד בילדותו ב"פנסיון" של המורה הגרמני אנטון פריי. לאחר מכן נשלח ללמוד בשנים 1877-1871 בתיכון פרטי - "המכון קראוזה" - בדרזדן בגרמניה, בו קנה השכלה רחבה כולל יוונית ואמנויות. בהמשך למד ספרות בסורבון בפריז, בשנים 1886-1882 המשיך בלימודי משפטים בפריז, באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין ובאוניברסיטה החופשית של בריסל. בשנת 1882 סיים דוקטורט במדעי המדינה וכלכלה ובשנת 1886 סיים דוקטורט במשפטים.

התחלותיו הפוליטיותעריכה

בשובו לרומניה היה א.ק. קוזה פעיל בחוג הסוציאליסטי של כתב העת "קונטמפוראנול" שהתגבש סביב קונסטנטין מילה ווסילה מורצון. אחר כך עשה מפנה מבחינה פוליטית והשתתף במפגשים של החברה לספרות "ז'ונימיה" הקרובה לחוגים השמרנים וכתב לפעמים שירים ומאמרים בבטאון שלה "Convorbiri literare" ("קונבורביר ליטרארה" - שיחות ספרותיות). בשנת 1890 נבחר מטעם חוגי "ז'ונימיה" לתפקיד של סגן ראש העיר יאשי, לצדו של ראש העירייה וסילה פוגור. כיהן בתפקיד זה כשנה. פרסם באותה תקופה בעיתון הז'ונימיסטי "אֶרה נוֹאה" (עידן חדש - Era nouă) ובשנת 1892 נבחר לנציג של יאשי בבית הנבחרים הרומני ,בו כיהן עד שנת 1895. נודע אז, בין היתר, בעמדתו בעד הלאמת בתי הספר.

אבי האנטישמיות הקיצונית ברומניהעריכה

 
"הלאומנים" - קריקטורה מסביבות שנת 1910 מאת ניקולאיה פטרסקו- גאינה, המציגה את הצמד ניקולאיה יורגה וא.ק.קוזה, מייסדי המפלגה הלאומנית דמוקרטית, כדון קישוט וסנצ'ו פנסה בהתאמה. מגנו של יורגה נושא את שם בטאונם: Neamul românesc, ועל חרבו נראה ראש כרות של יהודי

כנציג של המפלגה השמרנית נבחר שוב לפרלמנט, אך עזב את המפלגה כדי להקים תנועה אנטישמית קיצונית. א.ק. קוזה זכה לראשונה להדים מסוימים בעולם אחרי שיחד עם ההיסטוריון ואיש הספרות ניקולאיה יורגה אירגן בבוקרשט בשנת 1895 כנס של "הברית האנטישמית העולמית" -Alliance Anti-sémitique Universelle, שביקשה להוות "משקל - נגד" ל"אליאנס" העולמי של היהודים - "כל ישראל חברים", ארגון שנתפס בעיני האנטישמים כסוכן של ה"קונספירציה היהודית" ששאפו כביכול להשתלט על העולם.

בשנת 1897 יחד עם ההיסטוריון אלכסנדרו דימיטריה קסנופול הקים את "הליגה נגד האלכוהוליזם" והוציא לאור את "הספרייה" של הליגה הנ"ל. בשם הליגה התכוונו השניים להילחם נגד תופעת בתי המרזח שבבעלות יהודים ושלפי דעה רווחת באותה תקופה היו אשמים בהידרדרות החומרית והרוחנית של האיכרים הרומנים.

ב-27 בינואר 1901 התמנה א.ק. קוזה לפרופסור באוניברסיטת יאשי, מעמד שהעניק לו השפעה פוליטית ישירה על סטודנטים רבים. בשנת 1919 כיהן כדקאן של הפקולטה למשפטים. בשנת 1906 חבר שוב לניקולאיה יורגה וכתב בעיתונו, "ניאמול רומנסק" (האומה הרומנית - Neamul Românesc). יחד עם יורגה הקים בשנת 1910 את המפלגה הלאומנית-דמוקרטית ( Partidul Naționalist-Democrat) והחל משנת 1912 ערך את בטאונה, העיתון "אוניריה" (האחדות - Unirea). מצע המפלגה התנגד בחריפות לאמנציפציה של היהודים. בשנת 1914 עורר עיניין נאומו בפרלמנט בעד חלוקת חלקות אדמה לאיכרים הרומנים ובעד זכות להצבעה כללית בבחירות. הוא סבר שהרפורמה האגררית שהציע תשים קץ לשיטת החכרת האדמות ליהודים שהייתה לדעתו בלתי צודקת וגרמה למצוקות רבות ל האיכרים הילידים. נושא זה הפך לחלק מן המצע של ליגת העם של הגנרל אלכסנדרו אוורסקו, תנועה פופוליסטית אליה הצטרף ושאת מצעה כתב.

מאוחר יותר נפרד משיתוף פעולה עם יורגה, אותו האשים כי "חדל להיות אנטישמי" ועם אוורסקו יחד עם קונסטנטין פאנקו פעל במסגרת "משמר התודעה הלאומית" (Garda Conştiinţei Naţionale) שהעריץ את הדגמים הנציונל-סוציאליסטים מגרמניה.

חבר בשנת 1922 לרופא והמדען הד"ר ניקולאיה פאולסקו והקים איתו מפלגה אנטישמית רדיקלית יותר בשם "האיחוד הלאומי-נוצרי" (Uniunea Național Creștină) שאימצה סמלים פאשיסטים. בטאון המפלגה "אפראריה נציונאלה" (ההגנה הלאומית - Apărarea Națională) בחר כסמל את צלב הקרס האופייני לפאשיסטים נוסח גרמניה.

ב-4 במרץ 1923 הקים א.ק.קוזה מפלגה לאומנית נוספת - "ליגת ההגנה הלאומית נוצרית" (Liga Apărării Național Creștine), בקיצור "ל.א.נ.ק" (LANC) שהתקיימה באופן עצמאי כ-13 שנה. אחד מפעיליה המרכזיים של מפלגה זו בקרב הצעירים היה קורנליו זליה קודריאנו, לימים מנהיג התנועה הלגיונרית.

מפלגה זו קראה להגביל גישת היהודים לאוניברסיטאות והשראתה מצאה ביטוי בשביתות הסטודנטים הלאומנים בשנת 1923. מפלגת LANC זכתה בבחירות לפרלמנט ב-1926 ל-4.76% מהקולות והצליחה להיכנס לפרלמנט. אולם בשלהי שנת 1927 נפרד קודריאנו ממפלגתו של קוזה אחרי חילוקי דעות רבות לגבי רצונו של קודריאנו להפוך את המפלגה למיליציה לוחמת.

כשקודריאנו היה לראש התנועה הלגיונרית הפך ליריבו של קוזה. בכל סכסוכי הליגיונרים עם הממשלה, בחר א.ק. קוזה לעמוד לצד הממשלה על מנת לייצג את הקול האחראי שבקרב הימין הקיצוני. ב-14 ביולי 1936 מפלגתו LANC התמזגה עם המפלגה הלאומית-אגררית של המשורר הלאומני הטרנסילבני אוקטביאן גוגה כדי ליצור את המפלגה הלאומית - נוצרית (Partidul Național Agrar). באותה שנה נבחר א.ק. קוזה לסנאט.

ממשלת גוגה-קוזהעריכה

אחרי הבחירות הכלליות משנת 1937 כשמפלגתם של גוגה וקוזה הגיעה למקום הראשון אך לא משביע רצון (10% מכלל הקולות) החליט המלך קרול השני לבקש מהם להרכיב ממשלת מיעוט שבה אוקטביאן גוגה יכהן כראש ממשלה וא.ק. קוזה כשר מדינה. בנו, גאורגה קוזה, התמנה לשר העבודה.

הממשלה בראשותם של גוגה וקוזה נקטה בשורה של אמצעים שנועדו לדיכוי המיעוט היהודי, כולל ביטול אזרחותם של עשרות אלפי יהודים, סגירת עיתונים ליברליים כמו אדוורול ודימיניאצה, שנחשבו לשופרות של השמאל ושל היהודים, סגירת העיתונים ביידיש ובעברית, וכו'. בנוסף אימץ סוף סוף גם א.ק.קוזה את רעיון הקמתה של מיליציה, מתחרה עם הלגיונרים - ושמה ה"לנצ'רים" (נושאי החנית) (רמז לשם סיעתו "לאנק").

ממשלת גוגה-קוזה נחשבה לחסרת יכולת להוציא את רומניה מהמשבר הכלכלי. אחרי מספר ניסיונות כושלים להרכיב ממשלת אחדות לאומית, בפברואר 1938 ואחרי שגוגה וראש התנועה הלגיונרית, קודריאנו, הגיעו להסכם שיתוף פעולה בבחירות הבאות, פיטר המלך קרול השני את הממשלה בראשותם של גוגה וקוזה והקים דיקטטורה מלכותית של עצמו. א.ק. קוזה התמנה לחבר במועצת הכתר וכיהן בה עד שנת 1939.

ימי המלחמה ואחריהעריכה

בשנת 1943 נוכח התקרבות מתקפות הסובייטיות למזרח רומניה, עבר א.ק. קוזה לגור בעיר סיביו בדרום טרנסילבניה.

בפברואר 1945 תחת הכיבוש הסובייטי והשלטון החדש שקם ברומניה בוטל תואר פרופסור כבוד שהוענק לא.ק. קוזה על ידי אוניברסיטת יאשי. ב-6 באפריל 1945 הוא נעצר בבית של ידיד, הקולונל נגרסקו, מפקד משטרה לשעבר, בסיביו. מעצרו בוצע על ידי מפקח המשטרה הקומוניסטי, גאורגה קרצ'ון. א.ק.קוזה נפטר בשנת 1947 בסיביו ונקבר שם בבית הקברות המרכזי ימים אחדים לפני מלאו לו 90.

פרסים ואותות כבודעריכה

  • 1936 - חבר באקדמיה הרומנית

כתביםעריכה

ָָ* 1888 - Versuri (שירים)

  • Generația de la 1848 și era nouă 1889 (הדור של 1848 והעידן החדש)
  • 1890 - Meseriaşul român (בעל המלאכה הרומני)
  • 1895 - Ţăranul şi clasele dirigente (האיכר והמעמדות המובילים)
  • Obiectul economiei politice și însemnătatea ei 1901 (נושא הכלכלה הפוליטית וחשיבותה)
  • Naționalitatea în artă 1908 (הזהות האתנית באמנות
  • 1899 - Despre poporaţie (על האוכלוסייה)
  • Plagiatul poporației 1911פלגיאט של האוכלוסייה)
  • Învățătura lui Iisus, judaismul și teologia creștină 1925 (תורתו של ישו, היהדות והתאולוגיה הנוצרית)
  • Lupta pentru credință 1928 (המאבק למאן האמונה)
  • Doctrina naționalistă creștină 1924 (התורה הלאומנית הנוצרית)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה