אלתקן

יישוב שמוזכר בספר יהושע
12 staemme israels heb.svg

אֶלְתְּקֹן היא עיר מקראית בהר יהודה[1], הנזכרת בקבוצה 8 של רשימת ערי יהודה בספר יהושע, פרק ט"ו, בהר: "חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר: וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן"[2].

זיהויעריכה

בעבר סברו כי שמה של אֶלְתְּקֹן נשתמר בעין א-טקה[3], אך הסבר אינו אפשרי, שכן מעין זה מצוי ליד נחלין, בחלק הנמוך של משולש הערקוב בשפלה הגבוהה, ומרוחק מתחום היישובים המזוהים בוודאות בקבוצה (חלחול, בית צור וגדור בחלקה המערבי, בית ענות/ן בחלקה המזרחי). גם הממצא בח' א-דיר הסמוכה לעין א-טקה[4], שהוצעה כמקום האתר הקדום[3], הוא מהתקופה הביזנטית בלבד ולא התקיים בתקופת המקרא[5]. לא מתאים גם עין א-טקה שבהר[6], שכן גם הוא מחוץ לתחומי קבוצה 8. זיהוין של אֶלְתְּקֹן ומערת כרוך בהבנת טיבה של קבוצה 8 ברשימת ערי יהודה; נראה כי הקבוצה מקיפה את אזור רמת ההר, כשחלקה הראשון במערבו והשני במזרחו. על פי סקר הר יהודה, האתרים המתאימים יותר לזיהוי מערת וְאֶלְתְּקֹן הם ח' עדיסה שמדרום לבית-ענות\ן וח' זויה שמצפון לה. יש עדיפות קלה לזיהוי מערת בח' זויה, ולכן לזיהוי אֶלְתְּקֹן בח' עדיסה[7].

האתרעריכה

ח' עדיסה[8] שוכנת על הדרומית בשרשרת גבעות נישאות לאורך הבקעות של מזרח רמת ההר. נ"צ 1632.1064, גובה מוחלט 1,010 מ', גובה יחסי 25 מ', תצפית מצוינת. שטח מרבי מוערך בכ-25 דונם, כולל השלוחה מזרחה. מעיון במפה עשוי להיראות אזור זה כהמשך ישיר לספר המדבר הדרומי, אך בשטח בולטת דווקא ההמשכיות מבקעות רמת ההר שבאזור חלחול[7].

הממצאעריכה

בסמוך לח' עדיסה נחשפו כנראה קברים מתקופת הברונזה התיכונה. ראשית היישוב באתר עצמו היא בתקופת הברזל 2א (בשטח של כ-11 ד'), והמשכו בתקופת הברזל 2ב (גם כן כ-11 ד'). היישוב מגיע לשיאו בתקופת הברזל 2ג (כ-25 ד', האתר ה 8–10 בגדלו בהר), מצטמצם בתקופת הברזל 2ד (כ-14 ד'), ונותר בהיקף דומה בתקופה הפרסית (כ-13 ד'). מאז ישנו רצף יישובי באתר, בתקופות הבאות: הלניסטית (כ-9 ד'), רומית 1 (כ-12 ד'), רומית 2 (כ-9 ד'), ביזנטית (כ-10 ד'), ועד ימי הביניים (כ-8 ד'), שבסופם ניטש היישוב[9].

תולדות היישובעריכה

מהממצא שלעיל מסתבר כי אֶלְתְּקֹן נושבה לראשונה בתחילת תקופת המלוכה, במאה ה-10 לפסה"נ, ומאז התחזק היישוב בהדרגה עד שיאו, ככל הנראה בימי חזקיהו (סוף המאה ה-8 לפסה"נ). נראה כי העיר חרבה במסע סנחריב על ממלכת יהודה (701 לפסה"נ), והתאוששה מחורבן זה באופן חלקי בלבד בשלבה האחרון של תקופת המלוכה. מהלך עניינים זה אופייני למרבית אתרי הר יהודה המקראי.

רשימת ערי יהודה שבה נזכר היישוב, מתוארכת לחציה השני של תקופת המלוכה[10]. היא ערוכה בסדר גאוגרפי לא חמור, ונחלקו הדעות אם שיקפה חלוקה מנהלית של הממלכה, ובאיזה שלב: בימי חזקיהו טרם מסע סנחריב, או סביב ימי יאשיהו בשלהי התקופה[11]. מכלל המחקר ומסקר הר יהודה כולו[12] עולה כי יש עדיפות לתארוך לימי יאשיהו, אך באלתקן, כמו ביתר יישובי ההר מהרשימה, הממצא מאפשר את שני התארוכים.

אין לדעת אם אֶלְתְּקֹן חרבה עם חורבן בית ראשון בידי נבוכדנצר והתאוששה, או לא חרבה כלל. מכל מקום היא ממשיכה את קיומה לתקופה הפרסית בהיקף דומה, המשיכה להתקיים ברצף עד ימי הביניים, ואז ניטשה. לא נמצאו באתר שרידים מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ובעת הסקרים בשנים 1968 ו-1983 האתר לא היה מיושב.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ט
  2. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"חנ"ט
  3. ^ 1 2 השערתו של אַבֶּל, אותה קיבל בנימין מזר בערך אֶלְתְּקֹן, אנציקלופדיה מקראית ב: 420
  4. ^ אתר 2/91/104 בסקר ישראל
  5. ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: עמ' 42, אתר 31
  6. ^ אתר 2/04/105 בסקר ישראל, נ"צ 1641.1209, למרגלות רכס נבי דניאל
  7. ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 17
  8. ^ אתר 1/36/16-10{310} בסקר ישראל
  9. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 17-18
  10. ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100-117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267-288.
  11. ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17-71.
  12. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74-92, 4: 21-25.