חלחול (עיר)

עיר ברשות הפלסטינית

חַלחולערבית: حلحول) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה, כק"מ אחד צפונית לחברון. העיר שייכת לנפת חברון של הרשות הפלסטינית. ייתכן שמקור שמה נעוץ בכך שהמשקעים מחלחלים בקלות לתוך הסלעים עליהם בנויה העיירה[2].

חלחול
حلحول
מסגד בחלחול, מכביש חלחול־תלם
מסגד בחלחול, מכביש חלחול־תלם
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה חברון
שטח 37.30 קמ"ר
גובה 1,020 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,128[1] (2007)
קואורדינטות 31°34′44″N 35°05′56″E / 31.5788861111111°N 35.0988027777778°E / 31.5788861111111; 35.0988027777778
אזור זמן UTC +2
חורבות בית צור בתמונה משנות העשרים של המאה העשרים

המקום מהווה את פסגת הר חברון והפסגה הגבוהה בהרי יהודה, בגובה של 1,020 מטרים מעל פני הים. כיום, ידועה חלחול גם בזכות מחצבות סלעים רבות הסמוכות לה.

תולדות המקוםעריכה

העיר נזכרת פעם אחת בתנ"ך, ברשימת ערי שבט יהודה: ”חַלְחוּל, בֵּית צוּר וּגְדוֹר.“[3]

רשימת ערי יהודהעריכה

רשימת ערי יהודה בה נזכרת העיר, מופיעה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"אס"ב במסגרת תיאור נחלת יהודה; זהו המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה המקראית. ניתוח טקסטואלי והסטורי מראה כי היא חלק מרשימה גדולה יותר שכללה גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"אכ"ח, כלומר את מלוא היקפה של ממלכת יהודה[4]. הרשימה איננה מהתקופה המשוערת של יהושע או של ההתנחלות, שכן היא משקפת שיא יישובי אליו הגיעה ממלכת יהודה רק במאות 7–8 לפסה"נ, בערך ימי חזקיהו או יאשיהו[5] (עדיפות מסוימת לאחרון). אשר למהות הרשימה המקורית יש מחלוקת. היה מקובל להניח שהיא שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה, שכן הערים ערוכות בקבוצות גאוגרפיות. אולם גבולותיהן של הקבוצות אינם מוגדרים, והן נכנסות לעיתים זו לתוך זו. כל שניתן לומר הוא שהרשימה משקפת את המצב היישובי בממלכת יהודה, כנראה בימי יאשיהו. סקר הר יהודה והמחקר הנלווה אליו תומך במסקנה זו[6].

זיהוי וממצא ארכאולוגיעריכה

מצפון לחלחול מצויה "ח'רבת בית צור" אולם בחפירות באתר זה התגלו רק שרידים ביזנטים וערביים, ללא אף ממצא מתקופת המקרא. צפונה משם נמצאת "ח'רבת ג'דור", שמספר חוקרים מזהים אותה עם העיר המקראית גדור.

על זיהויה בכפר הערבי חלחול אין עוררין[7], אך האתר הקדום[8] נתגלה ונסקר לראשונה רק ב-1984, במסגרת סקר הר יהודה של אבי עופר[9]. מיקומו כצפוי בראש הגרעין הקדום של הכפר, בגבעה של נבי יונס ("קבר יונה הנביא"). האתר מכוסה לחלוטין בבתי הכפר, אך הטרסות בשוליים מניבות חרסים קדומים. אדמותיו החקלאיות ומקור המים שלו (ביר א-דילבה[10]) מצויים בבקעה הפוריה המשתרעת מדרומו מזרחה, לכיוון ספר המדבר של רמת ההר. היקפו המשוער של האתר הקדום כ-18 ד'. ככל הנראה נוסד בתקופת הברזל 1 (כ-8 ד', ושמא פחות). מנתונינו הדלים מצטייר שיא היקפו בתקופת הברזל 2א (כ-18 ד'). מאז הוא יורד בהדרגה להיקף משוער של כ-11 ד' בשלב 2ג, וכך עד התקופה הפרסית.[9]

הושמעה טענה כי במקום שרידי יישוב רבים מתקופות היסטוריות שונות החל מתקופת הברונזה הקדומה, אך אין לכך סימוכין.

ימי בית שניעריכה

העיר נזכרת גם כיישוב יהודי שהתקיים בתקופת בית שני, ויוסף בן מתתיהו מציינה כיישוב בו חנו אדומים בזמן המרד הגדול[11].

יצחק בן־צבי תיאר משפחה מתושבי היישוב הנושאת את השם 'שטרית' (המצוי בין יהודי מרוקו), וסובר שהם צאצאים של יהודים שעלו לארץ מהמגרב, כנראה בראשית התקופה העות'מאנית[12].

בסביבה נערך קרב בית צור בימי החשמונאים. היה זה כאשר ליסיאס המצביא היווני הגיב על מפלה קודמת שנחל בקרב אמאוס והביא איתו מדרום ארץ ישראל חיל גדול יותר מאשר היה ברשותו בקרב קודם. ליסיאס רצה להפתיע ולפלוש ליהודה דרך מדבר אדום מכיוון דרום מאזורים לא מיושבים ביהודים, אך יהודה גילה את תכסיסו וחסם בפניו את הדרך לירושלים. הקרב בין שני הצבאות נערך בדרך לירושלים סמוך לבית צור וצפונית לחלחול.

גד החוזה, נתן הנביא ויונהעריכה

החל מהמאה ה־13 מופיעות עדויות למסורת כי בחלחול מצויים קברי גד החוזה ונתן הנביא. אתר קבר זה מוזכר כאתר עלייה לרגל בכתבי נוסעים יהודיים כבר מימי הביניים.

לעומת זאת, ישנן מספר מסורות מוסלמיות בדבר מקום קבורתו של יונה הנביא. מסורת אחת מזהה את קברו במסגד בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעיר חברון:

  • מורה דרך בארץ ישראל וסוריה כותב כי ”הערבים יקראו לו נֶבִּי יונַאס אך המושלמנים יושבי הכפר הם קנאים ואדוקים ולא יניחו לאיש זר אשר איננו מקורב עמהם לבוא את תוך המסגד.“ מסורת זו מופיעה גם ברשימת קברים משנת ה'תק"א (1810) בספר אוצר טוב להחכם וכו', ד"ר ברלינר תרל"ט (1873). הם מזכירים כי על הקבר יש בית מסגד.
  • הנוסע המוסלמי אבן בטוטה בן המאה ה־14 מספר כי לאחר שהיה במערת המכפלה בחברון, ירד מזרחה לים המלח שהוא מכנה אותו "אגם לוט" ובדרכו לירושלים הוא עוצר בחלחול, היכן שהוקם מסגד גדול מעל לקברו של יונה הנביא. הוא מכנה אותו אתר קדוש יחד עם האתרים בחברון ובבית לחם[13].
  • נוסע קראי משנת ה'ת"א (1641), המזכיר מסורה זו ”יוסיף כי הישמעאלים לא הניחו לבוא אל הקבר בעד כל הון. ומסורת הערבים כי פה קבור הנביא יונה אין לה כל יסוד. כי המסורה אשר לאחינו תראה את קבר הנביא הזה בכפר כנה אצל צפת. וגם הערבים בעצמם יראו את קברו בעוד מקומות שונים.“

לקריאה נוספתעריכה

  • משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89.
  • אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993
  • מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור – תל אביב, 1996 – עמ' 21

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חלחול בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_PCBS/Downloads/book1487.pdf
  2. ^ ע"פ "לקסיקון ארץ ישראל" מאת עמנואל הראובני
  3. ^ יהושע, ט"ו, נ"ח
  4. ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100-117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267-288.
  5. ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17-71.
  6. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74-92, 4: 21-25.
  7. ^ אנציקלופדיה מקראית ג: 157
  8. ^ אתר סקר ישראל 1/09/310{16-10}
  9. ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 47
  10. ^ אתר סקר ישראל 3/09/310
  11. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ד', 522.
  12. ^ "שאר ישוב" מאת יצחק בן צבי, תשכ"ו
  13. ^ מקור: בצרפתית