אל-בוראק
אל-בּוּראק (בערבית: البُراق, אלבֻּראק, הבָּרק) במסורת המוסלמית היא בהמה פלאית מעופפת דמוית סוס או פגסוס, שעל גבה רכב הנביא מוחמד ממכה אל "המסגד הקיצון" ב"ליל המסע והעלייה לשמים".
יש חוקרים הסבורים כי הביטוי "אל-בוראק" הוא גלגול של סוסיא ברקא המוזכר בתלמוד הבבלי.[1][2]
אל-בוראק במסע הלילי
עריכהלפי המסורת, לשם המסע הועמדה לרשות מוחמד בהמה מיוחדת, אל-בוראק, שכל צעד שלה מגיע עד האופק. עוד באותו לילה הגיע מוחמד אל המסגד הקיצון (בערבית: אלמסג'ד אלאקצא; ניתן להבנה בתור מסגד אל-אקצא) עלה לרקיע השביעי וקיבל בו את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום. משחזר לאדמה, חיכתה לו אל-בוראק והביאה אותו בחזרה למכה. על-פי המסורת, המסע היה מהיר כל-כך, שמיטתו של מוחמד עוד הייתה חמה עם חזרתו.
התפתחות המסורת
עריכההקוראן מזכיר בפסוק אחד (סורה 17 פסוק 1) את אותו הלילה, כך כתוב:
יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר הִסִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ לַיְלָה מִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ אֶל הַמִּסְגָּד הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר בֵּרַכְנוּ אֶת מַעְגָּלוֹ
אל-בוראק אינה מוזכרת אך לפי המסורת המוסלמית הדרך למסגד המרוחק הייתה על גבה.
המסורת המוסלמית מרחיבה ומספרת כי המלאך גבריאל ציווה על מוחמד לקום משנתו ולצאת אל "המסגד האחרון".
מיקומו של המסגד האחרון
עריכהתחילה פירשו את המסגד האחרון או המרוחק כמסגד שמיימי, יש שפרשו שאותו מסגד סמוך אל הכפר ג'יעראנה. כשנאסר על בני דמשק הסונים להגיע אל מכה בשנת 682 החלו לטעון שהמסגד המרוחק הוא מסגד אל אקצא ולעלות אליו לרגל.[3]
בתקופת צלאח א-דין, שהיה מעוניין לחזק את מעמדה של ירושלים בעולם המוסלמי, החלו לטעון כי המדובר במסגד הבנוי על הר הבית בירושלים (מסגד אל-אקצא), אולם מדובר בזיהוי מאוחר שאינו מן הקוראן.[4]
מסורת ערבית מאוחרת קובעת כי הכותל המערבי הוא הקיר שאליו קשר מוחמד את אל-בוראק עם הגיעו למסגד הקיצון. על פי מסורת זו ניתן לכאורה לזהות זוג חורים בפינת הכותל, בין הכותל המערבי לבין הכותל הדרומי, אליו נקשרה אל-בוראק. נראה שמסורת זו מושפעת מהחשיבות שמייחסים יהודים לכותל המערבי. המסורת הזו נעשתה מקובלת יותר ויותר בקרב ההוגים המוסלמים במהלך המאה ה-20 ככל שהסכסוך בין היהודים לערבים בירושלים גבר, בפרט מאז מאורעות תרפ"ט שהחלו בכותל המערבי, ומכונות לפיכך בערבית "מהפכת אל-בוראק". יש ערבים מוסלמים המכנים את הכותל המערבי "אל-בוראק" על שם אותה בהמה פלאית, וזה היה שמו הרשמי של האתר בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים. הכותל מכונה בשם זה בנוסח החלטת אונסק"ו ב-2016 שיזמו אחדות ממדינות ערב על מנת לגנות עבודות שתוכננו בכותל.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ליל המסע והעלייה באתר הספרייה הלאומית
- אל-בוראק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'.
- ^ הקוראן, תרגום אהרן בן-שמש, 17. בשורת בני ישראל, עמ' 166, הערה 1. וראו חנוך יהודה קאהוט הערוך השלם, ערך ברקא (4)
- ^ מרדכי קידר, השקרים האסלאמיים על ירושלים ומסגד אל־אקצא, באתר מידה, 9 באוגוסט 2016
- ^ נדב שרגאי, על רקע הנורמליזציה: פולמוס חריף מטלטל את העולם המוסלמי סביב מקומו האמיתי של מסגד אל־אקצא, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2020