אם ננעלו
אִם נִנְעֲלוּ הוא פיוט כתוב עברית ותימנית-יהודית מאת המשורר התימני בן המאה ה-17 רבי שלום שבזי. השיר, הנכלל בדיוואן, הוא שיר מרכזי במסורת השירה התימנית, ומושר בשמחות, ובעיקר בטקסי הנישואין השונים, ובראשם החתונה.
אִם נִנְעֲלוּ
|
|---|
|
אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים |
| תחילת הבית הראשון (העברי) והבית השני (ערבי) בשיר |
תוכן ומבנה עריכה
הפיוט הוא במבנה ה"שירה" התימני, הוא ה"מֻוַַשַּׁח" בעל המבנה הייחודי של אזור כפול. השיר הוא בן שבעה בתים, בית עברי ובית ערבי לסירוגין, ונחתם על ידי שבזי באקרוסטיכון ראשי הבתים כ"אלשבזי". שמו של שבזי מוזכר פעם נוספת בשיר, כאשר בשורה ה-55 מופיעות המילים "סִינֻן אַלִף וַאללַּאם וַאלְמִים", כלומר ס' א' ו-ל' ו-מ', היוצרות את שמו הפרטי – "סאלם".
את השיר פותח שבזי בדברי שבח לאל, באמצעות תיאור גרמי השמיים, ש"יַעְנוּ בְּקוֹל שִׁירִים עֲרֵבִים".[1] הבית הערבי שלאחר מכן מציג את תולדות עם ישראל: בריאת העולם, בחירת ארץ ישראל מכל המקומות והענקתה לעם ישראל, מתן תורה ונביאותו של משה רבנו. בבית העברי שלאחר חרוזה ערבית זו מתאר המשורר את הקשר של הנפש עם הקב"ה ואת הקשר שבין עם ישראל לאלוהיו, כמעין-משל לחתן והכלה הארציים. החרוזה הערבית הבאה פותחת בהזכרת מקום החתונה ("חַית אַלעְרַאיִס וַאלשְׁרַאבּ" משמעו "במקום החתונה והמשתה"), אך גם חתונה ארצית זו הופכת למשל לשמחת הגאולה שמבוטאת בגעגועים לקודש ולארץ ישראל. רק בבית העברי שמגיע אחרי החרוזה הזו מתייחס לחתונה לא כמשל ולא כאלגוריה ליחסים רוחניים, אלא לשמחת החתן והכלה הארציים ולמסובים בשמחתם. מיד אחר כך עובר הפייטן לחרוזה ערבית המטיפה מוסר, ומבקש מן הנפש לשוב לדרך הישר לפני מותה. בחרוזה העברית שבה מסיים שבזי את השיר הוא מודה לאל ומשבחו, כפי שעשה בחרוזה הראשונה, ומסיים בברכה ל"בְנֵי מְסִבָּה הָאֲהוּבִים".
הפיוט במוזיקה עריכה
בשנות ה-50 הקליטה שושנה דמארי את השיר.[2]
בשנות ה-70 הקליט יגאל בשן ביצוע שלו לשיר (עפרה חזה ליוותה בקולות רקע), שהופיע באלבומו "יש לי ציפור קטנה בלב (יחד עם "חברים טובים")".
בשנות ה-80 הקליטה עפרה חזה את השיר בשתי גרסאות שונות (1984 ו-1987), והוא זכה להצלחה בינלאומית רחבה. השיר יצא בשם לועזי, "Im Nin'alu".
בשנת 2020 יצא השיר בגרסה של הזמרת פלורה במסגרת פרויקט "מנגינות לשעת חרום", שיזמו עדי שחם יחד עם המוזיקאית נומקה, ומורכב כולו משירים שנכתבו במהלך הסגר הראשון בתקופת הקורונה.[3] השיר זכה להשמעות רבות ונבחר למקום 27 במצעד השנתי של תחנת הרדיו כאן 88.[4]
לקריאה נוספת עריכה
- יוסף טובי (עורך), שלום שבזי: שירים, תל אביב: ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2012, ISBN 9789657241547, עמ' 79–81, 84–88
קישורים חיצוניים עריכה
הפיוט אם ננעלו, באתר הפיוט והתפילה- יגאל בשן (בליווי עפרה חזה) - אם ננעלו דלתי נדיבים באתר יוטיוב
- גילה פלם, אִם נִנְעֲלוּ: ר' שלום שבזי בלב הזמר העברי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019
- מידע על אם ננעלו בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי המסורת הפילוסופית-מדעית שרווחה בימי הביניים, וממנה הושפעו רבנים תימנים בתפיסתם הפילוסופית, המוזיקה שמפיקים הגלגלים השמימיים בעת תנועתם היא הדרך בה הם עובדים את האל. התפישה הזו נקראת בפילוסופיה "Musica universalis" (אנ').
- ^
אם ננעלו, בביצוע שושנה דמארי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ^ יעקב בר-און, "פסק זמן": נומקה ועדי שחם עם אלבום פרי תקופת הקורונה, באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2020
- ^ שירי השנה של כאן 88, תש"פ, 30 שירי השנה הישראליים שבחרו אנשי כאן 88, מערכת כאן, 17 בספטמבר 2020
