ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
ס | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ||||||||||||
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ס' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשר"צ. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום (IPA: /s/).
בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ס' חל שיכול עיצורים בבניין התפעל: הסתרק, הסתדר.
בגימטריה ערכה 60.
בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ס' היא כ־1.55% מכלל אותיות האלפבית העברי.
הקיצור ס' בסלנג הצבאי פירושו סְגן, והוא מופיע גם בצירופים כגון "סמ"פ" (קרי: סמך מם פא), שפירושו סגן מ"פ, וכן בחיל הים מתקיים קורס ושמו ס', המכשיר חיילים להיות מכונאים בסטי"לים.
האות ס' מופיעה בביטויים אחדים:
ייצוג האות ס' עריכה
בקוד ASCII מיוצגת האות ס' בערך F1, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E1.
בקוד מורס מיוצגת האות ס' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .-.- (קו נקודה קו נקודה). סימן ארוך במיוחד זה משקף את תפוצתה הנמוכה של האות ס בטקסטים עבריים.
הוא ייצוגה של האות ס' בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ס' באמצעות המילה "סמך".
באיתות בדגלי סמפור ס' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מערבה (שמאלה) ודגל שני הפונה צפונה (כלפי מעלה).
התפתחות האות ס' עריכה
ס' (סַמֶךּ=יתד אוהל/סומכה, או אדרה של דג) באלפבית הפרוטו-כנעני | ס' באלפבית הפיניקי | ס' באלפבית הארמי |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- גדי דויטש, האות ס' הקדומה ביותר בעולם התגלתה בגן הלאומי תל לכיש, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2020