פתיחת התפריט הראשי

הדיוואן הוא סגנון שירה שפותח בתרבות האסלאם של המזרח התיכון, צפון אפריקה, סיציליה, ודרום אסיה. לשירים אלה הייתה היכולת לעורר השראה, ולרוב היו מולחנים ומושמעים בבתי דין של מספר סולטנים.

גזרוןעריכה

מערבית ("ديوان" - "diwan" ) מילה זו שאולה מהשפה הפרסית ומשמעותה : רשימה או רישום, מילה זו לקוחה מהמילה "bibir" ופירושה: סופר, לבלר.

הדיוואן באירופהעריכה

תופעת הדיוואן התייחסה לקבוצת משוררים שפעלה בצרפת בשנת 1697 ,אולם עדיין הייתה בראשית התפתחותה ולא נחשבה לפופולרית ביותר משום שנכתבה בעיקר לצרכים לימודיים, עד שבשנת 1819 זכה הדיוואן לעדנה מחודשת בזכות המשורר הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה יצירתו "פואמות של מזרח ומערב" משקפת את התעניינותו של גתה בכל הקשור לספרות המזרח באופן כללי, ובפרט לספרות הפרסית.

גישה זו יושמה גם בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

אמצעים ספרותייםעריכה

בשירה הנקראת עותמאן דיוואן מתאפיינת בשפע של אמצעים ספרותיים כגון סימבוליזם, וריטואליזם (פולחן בשירות הדיוואן).

דוגמאות לסימבוליזם של הדיוואן:

  • ציפור הזמיר - הוורד
  • העולם - שדה הוורדים
  • הסגפן - הדרוויש

אלמנטים ספרותיים אלה לקוחים מתוך עולם המושגים של הסופיות.

הדיוואן והשירה העבריתעריכה

במהלך ימי הביניים עבר הדיוואן מהפך מהתחום המנהלי לתחום הספרותי, בעידן שלפני הדפוס נחשבו עורכי הדיוואן למומחים ששלטו באומנות השיר. שירים אלה היו נערכים בהתאם לתבנית החריזה בדומה לשירו שליהודה הלוי "יפה נוף", שירים כגון אלה הועתקו לדיוואן ולעיתים כללו אגרות בחרוזים, סדר השירים נקבע על ידי המעתיק באקראי או לפי זמן כתיבתם הכרונולוגי, תוך ציון התאריך שבו נכתב כל שיר.

בשירי שבח וידידות צייו המעתיקים את שם האדם שלכבודו נכתב השיר, בתוספת מידע על נסיבות כתיבת השיר, בין המפורסמים שבמשוררי הדיוואן ניתן למנות את שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול יהודה הלוי ו משה אבן עזרא, לעיתים מעריציהם של אותם משוררים הם שדאגו להעתיקם ולקבצם בדיוואנים, קצתם גם זכו לעיטוריהם של מאיירים מקצועיים.

לאחר גירוש ספרד העדיפה הקהילה היהודית להעדיף שירת קודש על פני שירת חולין שנותרה ללא קהל קוראים. מאוחר יותר בזמנה שלתנועת ההשכלה היהודית החלו להתפרסם קבצים של שירת החול, תחילת המאה העשרים בישרו התעניינות הולכת וגוברת בזיהוי מחברי השירים כמו: שלה אבן גבירול, יהודה הלוי ומשה אבן עזרא.

לאחר קריסת הגוש הקומוניסטי נתגלו בספריות ברוסיה קטעי שירה חשובים השופכים אור על תקופה זו.