ויקיפדיה

אמיר הר-גיל

במאי ישראלי

אמיר הר-גיל (נולד ב-18 במאי 1957) הוא במאי ישראלי, יוצר סרטים דוקומנטריים ומרצה בתחום.

אמיר הר-גיל
לידה 18 במאי 1957 (בן 66)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
http://har-gil.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הר-גיל נולד בתל אביב. הוא בנו של העיתונאי וסופר "מעריב" שרגא הר-גיל ונכד לעיתונאי ד"ר אלחנן הורוביץ. התחנך בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובאורט טכניקום בגבעתיים והיה חבר פעיל בתנועת השומר הצעיר. היה ממקימי קיבוץ סמר בערבה, שירת בנח"ל המוצנח, עם שחרורו עבד הר-גיל ככתב לענייני כלכלה בעיתונים יומיים "שער לכלכלה", ו"יום יום לכלכלה". למד במדרשה למורים לאומנות ברמת השרון, סיים בהצטיינות בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה בית צבי ברמת גן, ובאוניברסיטת נורת'מבריה בניוקאסל שבאנגליה (.Ph.D).

עוד בהיותו סטודנט, סרט הביכורים שלו, "ארץ זבת חלב ודבש", פתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים והוקרן במוזיאון תל אביב משך מספר חודשים. סרט הגמר שלו "בוקר טוב ישראל" זכה בפרס ראשון בפסטיבל הקולנוע ירושלים. בהמשך השתלב בערוץ הראשון, (הערוץ היחיד באותה תקופה) שם ביים כתבות למגוון תוכניות, בין היתר תוכנית התחקירים ב"מבט שני" בנושאים שונים ("הוואקף המוסלמי" ,"המועצה הדתית בנתניה"). מלבד זה עבד ככתב בתוכניות רבות במסגרת הערוץ הראשון, ובנוסף עבד גם בטלוויזיה החינוכית ככתב לתוכנית "ערב חדש" ("חשיפת ראשונה לשיר האהבה הישנה של שלמה ארצי") ותוכניות נוספות. במקביל הר-גיל ביים סרטים דוקומנטריים, כתבות לטלוויזיה, סרטי תדמית ("קטע טוב"), ווידאו קליפ. היה העורך הראשי של המגזין הבינקיבוצי "הגשה עצמית" ו"ערוץ לקבוץ."

סרטיו עוסקים בחברה הישראלית על מרכיביה השונים. בין היתר עסק הר-גיל בנושא עוני בישראל ("החיים על פי אווה"); הפערים בין מגזרים בחברה הישראלית ("בוקר טוב ישראל", "בוקר טוב ישראל־10 שנים אחרי", בוקר טוב ישראל־20 שנה אחרי"); הסכסוך הישראלי-פלסטיני ("לכודים", "ירושלים ממתינה בתור"); חשבון נפש של טייס קרב ("בקצה השמיים"); אישים שפעלו למען המדינה ("פואטרי צבן" על יאיר צבן ו"משה סנה - האיש שלא ויתר").

שישה מסרטיו של הר-גיל נכנסו לתוכניות הלימודים וההדרכה. תוכנית הלימודים של משרד החינוך: "החיים על פי אווה", "הכשרון לחיות", "בוקר טוב ישראל", "בוקר טוב ישראל־10 שנים אחרי", "בוקר טוב ישראל־20 שנה אחרי". תוכנית הלימודים האירופאית למניעת סכסוכים: לכודים. "בוקר טוב ישראל" הופץ גם על ידי הסוכנות היהודית לכל הקהילות היהודיות בעולם, וכן שימש את תנועות הנוער: הצופים, השומר הצעיר, בני עקיבא.

לאורך כל הקריירה הר-גיל שילב בין בימוי סרטים, הרצאות בפני קהלים מגוונים, והוראת קולנוע וטלוויזיה באקדמיה. בעשור השני של המאה ה-21, משמש הר-גיל כמרצה בכיר באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית נתניה.

הר-גיל היה חבר בהנהלת איגוד הבמאים בישראל ובהנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים. כיום חבר בוועדת ביקורת של איגוד הבמאים. הוא חבר קבוץ יקום, (היה חבר מזכירות היישוב והיום יו"ר ועדת ביקורת) ומקיים סיורים ברחבי הקיבוץ בשם "קומנטרי".

חבר קיבוץ יקום משנת 1990. נשוי ואב לשלושה.

מבחר מעבודותיו עריכה

  • "כולם צ'יף" - סיפור של קהילה שאין כמוה בכל העולם. שיתוף מלא וחופש מוחלט. 100 כרטיסי אשראי לחשבון בנק אחד משותף. כל אחד עובד היכן וכמה שהוא מחליט, מוציא כמה שהוא רוצה, הכל לפי המצפון האישי. הכלל היחיד הוא שאין כלל. הבמאי, שהיה בין המייסדים, חוזר לראות כיצד הקהילה המיוחדת שרדה כך כמעט 50 שנה. הפקה משותפת עם איתי קן-תור.
  • "פואטרי צבן" - (2020) עוקב אחר גלי ונעמה, שתי פעילות חברתיות בתחילת דרכן, שמגיעות 'ללמוד' שיעור מהשר לשעבר יאיר צבן, מי שהקדיש שבעה עשורים מחייו לשיפור המצב וחברתי והמדיני בישראל ובעל ידע וניסיון בתחומי פעילות חברתית ופוליטית. יחד הם יוצאים למסע בין דורי שנע בין עבר, הווה לעתיד, במהלכו הן לומדות על ניהול מאבקים ותהליכים וכיצד ניתן לשנות מציאות בשטח גם שאתה נמצא בעמדת מיעוט.
  • "החיים על פי אווה" - (2001) החיים הטובים מתחת לקו העוני בישראל: אווה, שרי ונאווה מלמדות כיצד הן נוטלות זכויות שממילא מגיעות להן. אינטגרציה בתיכון מנקודת מבטם של הנמצאים בקו העוני. הופק במסגרת סדרה בנושא זכויות האדם בישראל. הסרט נבחר להיות חלק מתוכנית הלימודים העל-יסודית מטעם משרד החינוך.
  • "משה סנה האיש שלא ויתר" - (2018) סרט תיעודי המוצג במוזיאון מחנה המעפילים בעתלית ע"ש משה סנה. סיפורו של משה סנה, שהגה ויזם את מבצע ההעפלה "אקסודוס" ופעל רבות למען המדינה. הסרט זכה בפרס ראשון לסרט תיעודי קצר בלונדון (I Will Tell International Film Festival).
  • "ירושלים ממתינה בתור" - (2015) סרט תיעודי העוסק בשלושה גיבורים בתור למשרד הפנים במזרח ירושלים: עיסאם, חולה אנוש הזקוק לתרופות, ראנה, נערה הזקוקה להכרה של הרשויות וגאלב, המתחנן לאישורי בניה עבור ביתו ההרוס. הסרט הוקרן בכנסת ישראל ובבית המשפט העליון ותרם לשינוי ולבניית מבנה חדש למשרד הפנים במזרח ירושלים. את הסרט יצרו יהודי וערביה, אמיר הר-גיל, ואספהאן בהלול. הסרט זכה ב-6 פרסים בינלאומיים ביניהם ביניהם הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר ב UK International Film Festival בלונדון.
  • "בקצה השמיים" - (2015) חשבון נפש של טייס הקרב המבוגר בעולם והאמן, צייר אורי גיל. מיקרוקוסמוס של הנפש הישראלית. זכה ב-6 פרסים בינלאומיים ביניהם הסרט הטוב ביותר בפסטיבל Outer Doc איתקה, ניו יורק.
  • "לכודים" - (2011) קופרודוקציה ישראלית – פלסטינית ראשונה בישראל בהפקה וביצירה. הסכסוך היהודי-פלסטיני מראשיתו דרך סיפורן של משפחות משני הצדדים.
  • "הכישרון לחיות" - (2004) סיפור אהבה יוצא דופן. שרגא (72), יהודי גרמני שאיבד את משפחתו באושוויץ וברח לארץ ישראל בצעירותו, מתאהב באולה (55), נוצרייה גרמנייה ובתו של יצרן מיכלי הגז לאושוויץ. היה מועמד לאוסקר הישראלי. זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל REAL TO REEL ארצות הברית.
  • "בוקר טוב ישראל־20 שנה אחרי" - (2007) פרויקט שנמשך 20 שנה; החל בתיעוד בוקר יום חול בחייהם של 5 ילדים ממגזרים שונים בישראל כשהבמאי חוזר אליהם כל 10 שנים כדי לגלות מה השתנה אצל הדמויות בסרט ומה השתנה אצלו. סיפורם הוא סיפורה של המדינה, של התקוות, של הערכים שהשתנו, של הפערים הכלכליים והתרבותיים.
  • "אמא, אבא, ילדים, קורקינט" - (2001) "חינוך ילדים והקשר בין הורים לילדים בעידן הפוסט-מודרני בו כבר אין כללים וכל משפחה ממציאה גישת חינוך מתאימה לה.
  • "התור באיבן שדאד 2" - (2000) הצצה אל החצר האחורית של הממסד הישראלי ויחסו אל המיעוט הפלסטיני. בתיעוד סמוי ובאמצעים נוספים מראה הסרט את המציאות הקפקאית שבה נאבקים תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים מדי יום בתור שבפתחו של משרד הפנים בעירם. הופק במסגרת סדרה בנושא זכויות האדם בישראל. בעקבות הסרט התקיים דיון בכנסת כמו כן הסרט הוקרן כעדות למצבם העגום של ערביי מזרח ירושלים. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל דוקו-נגה.
  • "בוקר טוב ישראל־10 שנים אחרי" - (1995) עשר שנים אחרי צילומי "בוקר טוב ישראל", הר-גיל חזר לבדוק מה השתנה בחיי הנערים אותם צילם בסרט הראשון כדי לנסות להבין דרכם מה השתנה בחברה הישראלית.
  • "בוקר טוב ישראל" - (1986) בוקר יום חול בחייהם של חמישה נערים: קיבוצניק, חרדי, בן עיירת פיתוח, ערבי וצפון תל אביבי. הסרט מתמקד בשעה הדומה ביותר בחיי הנערים, משעת ההתעוררות ועד להגעתם לבית הספר. זו השעה הדומה ביותר בחייהם, מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל הקולנוע בירושלים ובציון לשבח מטעם המכון הישראלי לקולנוע ושימש ומשמש כסרט פתיח לדיונים חינוכיים במשרד החינוך הישראלי, בצה"ל, בסוכנות היהודית, בתנועות נוער רבות.
  • "ארץ זבת חלב ודבש" - (1985) סרט שיצר הר-גיל עוד בזמן לימודיו ופתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים בשנת 1985. במסגרת הפסטיבל הוקרן מדי יום פעמים אחדות לפני סרטים ארוכים והיה הלהיט הקצר של הפסטיבל. בנוסף הסרט הוקרן במשך 54 שבועות במוזיאון ישראל. הסרט מהווה פארודיה משעשעת, המצולמת בצורה מואצת, על קבוצת תיירים אמריקאית בישראל, שעלו, ירדו, עלו, ירדו, עלו וירדו מהאוטובוס מאושרים. ברקע מלווה אותם קולה הנצחי של יפה ירקוני עד שהם עוזבים את הארץ.

פרסים ומועמדויות עריכה

שנה סרט קטגוריה תחרות תוצאה
2020 "משה סנה – האיש שלא ויתר" הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בלונדון I will Tell International Film Festival London זכייה
2020 "משה סנה – האיש שלא ויתר" פרס הצטיינות פסטיבל International Screen Awards בג'קרטה זכייה
2018 "ירושלים ממתינה בתור" עשרת הסרטים המשמעותיים ביותר באזור אסיה ובפסיפיק פסטיבל המקדם נושאים חברתיים ושלום, Color Tape International Film Festival, ריצ'לנד, קוויזילנד, אוסטרליה זכייה
2018 "בקצה השמיים" פרס הכסף על הצטיינות בעשייה קולנועית פסטיבל סרטים Spotlight Film Awards, אטלנטה, ג'ורג'יה זכייה
2018 "בקצה השמיים" זוכה פרס הצטיינות לסרט התיעודי הפסטיבל הבינלאומי בכלכותה, הודו זכייה
2018 "ירושלים ממתינה בתור" הסרט התיעודי הטוב ביותר פסטיבל SR Socially Relevant (TM) Film Festival New York, מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית לא זכה
2018 "בקצה השמיים" הסרט התיעודי הטוב ביותר פסטיבל סרטים MWFIFF International Film Festival, מומבאי, הודו זכייה
2017 "ירושלים ממתינה בתור" ציון לשבח פסטיבל The Impact DOCS Awards, לה- יולה, קליפורניה, ארצות הברית זכייה
2017 "בקצה השמיים" הסרט התיעודי הטוב ביותר פסטיבל סרטים Outer Docs בניו יורק, ארצות הברית זכייה
2017 "ירושלים ממתינה בתור" הסרט הדוקומנטרי פסטיבל Social World Film Festival, נאפולי, איטליה לא זכה
2017 "בקצה השמיים" פרס הפלטינה פסטיבל הסרטים הבינלאומי בנבדה, לאס ווגאס, ארצות הברית זכייה
2016 "ירושלים ממתינה בתור" פרס הזהב פסטיבל העולמי לזכויות אדם, World Human Rights Film Festival בג'קרטה, אינדונזיה זכייה
2017 "בקצה השמיים" ציון לשבח פסטיבל רומא לסרטים דוקומנטריים Rome Cinema Doc Festival זכייה
2016 "ירושלים ממתינה בתור" פרס הפלטינה פסטיבל The Filmmakers World Festival, בג'קרטה, אינדונזיה זכייה
2016 "ירושלים ממתינה בתור" מועמד חצי הגמר פסטיבל הסרטים השוודי הבינלאומי לא זכה
2016 "בקצה השמיים" פרס הזהב על בימוי פסטיבל World Documentary Awards בג'קרטה, אינדונזיה זכייה
2015 "ירושלים ממתינה בתור" הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר Film Festival, לונדון, אנגליה זכייה
2016 "בקצה השמים" פרס הברונזה פסטיבל Mexico International Film Festival, מקסיקו זכייה
2015 "ירושלים ממתינה בתור" פרס הבימוי והעריכה פסטיבל Southampton international Film Festival, אנגליה לא זכה
2015 "ירושלים ממתינה בתור" פרס ציון לשבח פסטיבל I Film Maker Film Festival במאלגה ספרד זכייה
2004 "הכישרון לחיות" הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר פרס אופיר לא זכה
2006 "הכישרון לחיות" חביב הקהל פסטיבל Real to Reel, ארצות הברית זכייה
1987 "מובטל בלוז" וידאו קליפ מצטיין, לשירו של אריאל זילבר פסטיבל חיפה זכייה
2000 "התור באיבן שדאד 2" פרס ראשון בפסטיבל פסטיבל דוקונגה זכייה
1986 "בוקר טוב ישראל" הסרט הישראלי הקצר הטוב ביותר פסטיבל הקולנוע ירושלים זכייה
1987 "לחלום כאן" פרס ראשון בתחרות תחרות וידאו קהילתי בישראל זכייה
1986 "בוקר טוב ישראל" פרס הבמאי המצטיין האולפנים המאוחדים לסרט הקצר זכייה
1986 "בוקר טוב ישראל" ציון לשבח המכון הישראלי לקולנוע זכייה
1986 "בוקר טוב ישראל",

"ארץ זבת חלב ודבש"

פרס דלתא פילם -  לבוגר המצטיין מגמת קולנוע, בית הספר לאמנויות הבמה והקולנוע בית צבי זכייה
1985 "ארץ זבת חלב ודבש" הסרט הקצר הטוב ביותר תחרות "חגיגת הלילה הקצר", מוזיאון תל אביב זכייה

קישורים חיצוניים עריכה

ראיונות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמיר_הר-גיל&oldid=38429153"