אנדרו שון גריר

סופר אמריקאי

אנדרו שון גריר (נולד בנובמבר 1970) הוא סופר אמריקאי, הכותב בעיקר רומנים וסיפורים קצרים[1] זוכה פרס פוליצר לספרות.

אנדרו שון גריר
Andrew Sean Greer
Pulitzer2018-andrew-sean-greer-20180530-wp.jpg
לידה 5 בנובמבר 1970 (בן 51)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת מונטנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות לס (ספר) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פוליצר לסיפורת (2018)
  • מלגת גוגנהיים (2018)
  • פרס פרננדה פיבאנו לספרות אמריקאית (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
andrewgreer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גריר הוא המחבר של הספר סיפור נישואים (ראה אור בעברית בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר) אותו כינה הניו יורק טיימס "רומן פיוטי ומלא השראה".

ספרו: "הוידויים של מקס טיבולי" נבחר על ידי הסן פרנסיסקו כרוניקל כאחד הספרים הטובים ביותר של שנת 2004[2] וקיבל את פרס הספר הטוב של קליפורניה[3]. בשנת 2018 זכה גריר זכה בפרס פוליצר לספרות פרוזה עבור ספרו האחרון לס .

ביוגרפיהעריכה

אנדרו שון גריר נולד בנובמבר 1970, אח לתאום זהה, בוושינגטון די.סי. בן לשני הורים מדענים[4]. הוא גדל ברוקוויל, מרילנד, שם למד בבית הספר היסודי ג'ורג'טאון, ולאחר מכן היה סטודנט באוניברסיטת בראון ושימש שם כמתמחה בתפקיד הדובר. בין מוריו בבראון היו הסופרים רוברט קובר ואדמונד וייט[5]. גריר חי זמן מה באיטליה[6].

גריר לימד באוניברסיטה החופשית של ברלין[7] וכן בתוכנית האקדמית לכתיבה יצירתית, ה Iowa Writers' Workshop[8] של אוניברסיטת איווה.

הוא היה אחד המועמדים הסופיים לקבלת פרס בפסטיבל הספרותי של פרמיו פון רזורי על יצירה מתורגמת לאיטלקית[9] הופיע בתוכניות טלוויזיה רבות, בין היתר Today Show[10].

הוא עמית מרכז קולמן ספריית העיר ניו יורק[11], עמית NEA[12] ושופט בפרס הספר הלאומי[13].

גריר הוא מחברם של שישה ספרי פרוזה[14] (מהם שניים ראו אור בעברית), סיפורים קצרים ועוד. מתגורר בסן פרנסיסקו ובטוסקנה עם בן זוגו[15].

קריירהעריכה

סיפורים של גריר ראו אור בדפוס בעיתונים גדולים, בין היתר במגזין אסקווייר, פריז ריוויו, הניו יורקר ופרסומים לאומיים אחרים.

ספרו השלישי, הווידויים של מקס טיבולי, ראה אור בשנת 2004; מאמר מאת ג'ון אפדייק בניו יורקר הגדיר את הספר "קסום, בסגנון המבושם, הגנדרני והמפוקפק של אותה ההתפכחות שהביאה לגדולות את פרוסט ונבוקוב"[16]. לאחר מכן הסופר מיץ' אלבום בחר בספר הווידויים של מקס טיבולי למועדון הספר של התוכנית "Today Show" והספר במהרה הפך לרב מכר[17]. עלילת הספר עוסקת בסיפורו של גבר המזדקן לאחור, בהשראת שירו של בוב דילן: "My Back Pages". למרות הדמיון בנושא הכללי, אין לעלילת הספר קשר לסיפור הקצר של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, ולסרט שפורסם בשנת 2008, הסיפור המופלא של בנג'מין באטן .

בשנת 2008 ראו אור קובץ מסיפוריו באנתולוגיה בשם "הספר של אנשים אחרים".

ספרו הרביעי של גריר סיפור נישואים ראה אור באנגלית בשנת 2008[18]. ה"ניו יורק טיימס" תיאר את הספר:" מר גריר יוצר בצורה חלקה כוריאוגרפיות של נרטיב מסובך העוסק באופן אותנטי בגעגועים וברצונות של הדמויות שלו (...)"[19] ה"וושינגטון פוסט" תיאר את העלילה כ"מלאת מחשבה, מורכבת וכתובה להפליא"[20].

בשנת 2009 זכה גריר בפרס או. הנרי לסיפורים קצרים.

ספרו החיים הבלתי אפשריים של גרטה וולס ראה אור ביוני 2013[21].

הרומן שלו לס ראה אור באנגלית בשנת 2017[22] וקיבל את פרס פוליצר בשנת 2018. גריר: ""גם כילד לא חלמתי על פוליצר", הוא מודה. "אפילו לא ידעתי מה זה. זה היה שייך מבחינתי לאלי הספרות בלבד. אני חושב שהשופטים רצו להאיר סוג שונה של ספרות (...) החדשות הטובות על הפוליצר הגיעו אלי בדיוק כשהחלפתי חיתול לכלב במהלך שנת שבתון באיטליה. לא חלמתי על זה גם בחלומותיי הוורודים ביותר (...)"[23]

פרסים והוקרהעריכה

ביבליוגרפיהעריכה

רומניםעריכה

סיפורים קצריםעריכה

אוסף
סיפורים[27]
כותרת שנה פורסם לראשונה הודפסה מחדש / נאספה הערות
זה יום קיץ 2017 [28]

ספריו שראו אור בעבריתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדרו שון גריר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Books, Used, New, and Out of Print Books - We Buy and Sell - Powell's. "Powell's Books". www.Powells.com. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Villalon, Oscar (12 בדצמבר 2004). "The year's finest". The San Francisco Chronicle. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Benson, Heidi (16 במאי 2005). "Max Tivoli author wins California Book Award". The San Francisco Chronicle. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Greer, Andrew. "Andrew Sean Greer Bio". נבדק ב-21 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Gussow, Mel (2004-03-30). "A Character In Reverse, An Author In the Clouds". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-01-20.
  6. ^ http://www.washingtonian.com/2018/06/01/rockville-native-andrew-sean-greer-local-origins-pulitzer-prize-
  7. ^ "Greer, Andrew Sean". www.GeistesWissenschaften.FU-Berlin.de. 8 באוקטובר 2012. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Andrew Sean Greer - Iowa Writers' Workshop - College of Liberal Arts & Sciences - The University of Iowa". WritersWorkshop.UIowa.edu. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Festival". Festival degli Scrittori - Premio Gregor von Rezzori. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Taking 'time' to find your life love". TODAY.
  11. ^ "Andrew Sean Greer, Julie Orringer, and Lore Segal". The New York Public Library. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Andrew Sean Greer - NEA". www.Arts.gov. אורכב מ-המקור ב-2018-04-12. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "2007 National Book Awards Winners and Finalists, The National Book Foundation". www.NationalBook.org. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Less". Hachette Book Group.
  15. ^ לס - אנדרו שון גריר | ידיעות ספרים שאוהבים, www.ybook.co.il
  16. ^ Updike, John (26 בינואר 2004). "Mind/Body Problems". The New Yorker. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ George, Lynell (11 במאי 2008). "Secrets that live in the Sunset". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "The Story of a Marriage". נבדק ב-21 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Walsh, Kirk (23 באפריל 2008). "Amid Social Shifts, a Wife of the '50s Tries to Piece Together Her Shattered World". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ See, Carolyn (9 במאי 2008). "What We Do for Love". The Washington Post. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "The Impossible Lives of Greta Wells". HarperCollins Publishers.
  22. ^ "Lee Boudreaux Books - LESS by Andrew Sean Greer". www.LeeBoudreauxBooks.com. אורכב מ-המקור ב-2019-09-03. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ זוכה פרס פוליצר מסרב להיות "סופר להטב"י": "נלחם בדעות קדומות", www.maariv.co.il
  24. ^ "O. הנרי פרס סיפורים 2009 - זכייה סיפורים", PEN / O. פרסי הנרי
  25. ^ "The Story of a Marriage - Andrew Sean Greer - Macmillan". Macmillan.com. אורכב מ-המקור ב-2011-07-22. נבדק ב-8 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Less". HachetteBookGroup.com. נבדק ב-8 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ סיפורים קצרים, אלא אם צוין אחרת.
  28. ^ Greer, Andrew Sean (19 ביוני 2017). "It's a summer day". The New Yorker. 93 (17): 54–60. {{cite journal}}: (עזרה)