אנדרטת גדוד 42 בצריפין

אנדרטת גדוד 42 בצריפין נמצאת ברחבת החנויות במרכז המחנה. לידה נמצאת חורשת זיכרון לגדוד זה. אנדרטה נוספת לגדוד 42 נמצאת בגן ההגנה ברמלה.

אנדרטת גדוד 42 בצריפין
42th battalion memorial in Tzrifin (1).jpg
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חללי גדוד 42, חטיבת קרייתי
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה עד 1951
קואורדינטות 31°57′48″N 34°50′06″E / 31.963330555556°N 34.835088888889°E / 31.963330555556; 34.835088888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטת גדוד 42 בצריפין

רקע היסטוריעריכה

 
לוח הנצחה לנופלים בקרב ב-ד' סיוון תש"ח בחורשת הזיכרון בצריפין
 
חורשת הזיכרון לגדוד 42 בצריפין

מחנה צריפין נכבש על ידי לוחמי גדוד 52 של חטיבת גבעתי בליל ה-19 במאי 1948. בהתקפה נהרג הלוחם דוד מזרחי. כעבור זמן קצר עזבו חיילי הגדוד את המחנה בדרכם לחזית המצרית ואת מקומם תפס גדוד 42 של חטיבת קרייתי.

ההפוגה הראשונה הייתה אמורה להתחיל ב-11 ביוני 1948 (ד' בסיוון תש"ח) בשעה 10.00 ולקראת זה פעלו היהודים והערבים לשפר עמדות. הכוחות הערבים בחזית רמלה-לוד היו חזקים מאוד וכללו מאות לוחמים מקומיים וכוחות של הלגיון הערבי מצוידים במשוריינים. כוחות אלה הדפו את כל התקפות האצ"ל בחזית זו וגרמו להם לאבדות כבדות.

גדוד 42 קיבל פקודה לתפוס עמדות ליד תחנת הרכבת לוד, כ-2 ק"מ מזרחית לצריפין כדי לקבוע עובדות בשטח ולתחום את קווי הפסקת האש עם האו"ם וכן לשבש תוכניות התקפה לעבר צריפין. המשימה הוטלה על פלוגה ב' של גדוד 42 בפיקודו של שלמה רייכמן.

הקרב ב-ד' בסיוון תש"חעריכה

ב-10 ביוני 1948, עם רדת החשיכה, יצאו מצריפין 50 לוחמים מפלוגה ב' מצוידים ברובים, תת מקלעים, ארבעה מקלעי ברן ושתי מרגמות של שני אינץ'. הלוחמים יצאו בחששות כבדים, התקדמו מזרחה בכיוון לוד והתמקמו בשני בתים ליד תחנת הרכבת. הם התחלקו לשתי קבוצות וכל אחת התמקמה בבית אחד. המטרה הייתה להחזיק בבתים אלה עד לכניסת ההפוגה לתוקף.

עם שחר ה-11 ביוני 1948 הם התגלו ובשעה 05.00 החלה התקפה גדולה על שני הבתים משלושה כיוונים. בצד הערבי היו מאות לוחמים מקומיים בפיקוד קציני הלגיון. עד מהרה היה ברור שיש לסגת. קבוצה אחת נסוגה נסיגה מסודרת כשהשנייה מחפה עליה ובה היו רוב הנפגעים. קרב הנסיגה נמשך שלוש שעות ובמהלכו נגרמו לערבים אבדות כבדות. בשעה 09.00 הצליחו הנסוגים להגיע לצריפין, שם חשבו שכולם אבודים. במחלקה שחיפתה על הנסיגה היו אבדות כבדות: 12 הרוגים ו-8 פצועים קשה. ההרוגים קבורים ביחד בחלקה הצבאית של בית הקברות נחלת יצחק.

הקרב הזה סיכל את כוונת הלגיון לכבוש את צריפין כי ההפוגה החלה בשעה 10.00. לעומת זאת היה ללגיון הצלחה באותו יום בכיבוש יהודיה.

האנדרטהעריכה

האנדרטה הוקמה ב-1951. היא עשויה מעמוד אבן גבוה הנישא מעל במה מדורגת ומוקפת בעצי ברוש. על העמוד נמצא לוח שיש גדול ועליו חקוק: יד זיכרון לחללי צבא הגנה לישראל שנפלו בכיבוש והגנת צריפין ומעליו סמל צה"ל. בתחילה מופיע שמו של לוחם גבעתי דוד מזרחי שנפל בכיבוש המחנה ולאחריו שמות הנופלים בקרב בד' באייר תש"ח. לוח דומה נמצא גם בצד האחורי של האנדרטה.

ליד האנדרטה נמצאת חורשת זיכרון שבכניסה אליה נמצא שלט: חורשת זיכרון לזכר חללי גדוד 42, ד' בסיוון תש"ח. בחורשה גדלים ברושים ולידם מונצחים הנופלים על לוחות שיש שעליהם שמם ותאריך נפילתם. בחורשה נמצא לוח עם שמות 12 הנופלים בקרב ד' בסיוון אבל מונצחים גם לוחמי קרייתי מקרבות נוספים. חקוק גם שמו של הלוחם יהושע חבר מגדוד 42 שנפל בקרב ברמלה במבצע דני ב-11 ביולי 1948, נקבר כאלמוני וגופתו זוהתה רק ב-2014 על ידי אנשי יחידת אית"ן.

בבית הכנסת בצריפין יש לוח הקדשה ל-12 הנופלים בקרב ושאר חללי קרייתי. מדי שנה נערכת אזכרה בד' בסיוון ליד האנדרטה ובבית הקברות נחלת יצחק שם הם קבורים ביחד בחלקה הצבאית.

לאחר השלמת פינוי מחנה צריפין, במקום בו נמצאת האנדרטה תוקם שכונת מגורים. יש הבטחה שהאנדרטה תשולב בשכונה באופן מכובד ותהיה נגישה לכולם.

קישורים חיצונייםעריכה