אנטוניו קנובה

אנטוניו קנובה
Antonio Canova
	אנטוניו קנובה, דיוקן עצמי, 1792
לידה	1 בנובמבר 1757 לוח שנה לא ידוע, גרגוריאני משוער; Possagno, איטליה
פטירה	13 באוקטובר 1822 לוח שנה לא ידוע, גרגוריאני משוער; ונציה, האימפריה האוסטרית
מקום קבורה	Tempio Canoviano
מדינה	הרפובליקה של ונציה
לאום	איטלקים
יצירות ידועות	The Three Graces, Orpheus, Paris, Original model for the statue for Letizia Bonaparte, Psyche revived terracotta, Model of the monument to Titian, Madame Letizia Bonaparte, Mercato degli Amorini, Wrestlers, Herm of Sappho, Self-portrait, Socrates discharges the Family, Venus Italica, Venus Italica, Vestale, Self-portrait, lions of the Tomb of Clement XIII, Terracotta sketch of Cupid and Psyche, The Vestal, Statue of Napoleon Bonaparte, Ferdinand I of Bourbon as Athena, Hecuba offers the peplum to Athena Pallas, Funeral stele of Willem George d'Orange, Apollo, Bust of Francis I, Bust of Francis I, Bust of Napoleon, George Washington, פסיכה מתעוררת מנשיקת קופידון, Hercules and Lychas, ונוס המנצחת, Funerary stele of Alexandre de Souza Holstein, Theseus defeating the Centaur, Dance of the Children of Alcinous, Funeral stele of Giovanni Falier, Funeral stele of Giovanni Volpato, Creugas, Eurydice, Hebe, Bust of Helen, Death of Priam, Bust of Leopoldo Cicognara
תחום יצירה	פיסול
זרם באמנות	נאו-קלאסיציזם
הושפע על ידי	ג'וזפה ברנרדי, ג'ובני פרארי
השכלה	האקדמיה לאמנויות יפות בוונציה
תארים	מארקגראף
פרסים והוקרה	מסדר הדרבן המוזהב; אזרחות כבוד של אסולו (1822) ;

אנטוניו קנובה (באיטלקית: Antonio Canova; ‏1 בנובמבר 1757 - 13 באוקטובר 1822) היה פסל שיש פיגורטיבי איטלקי ונציגו הידוע ביותר של הסגנון הניאו קלאסי.

נושאי פסליו לקוחים בעיקר מן המיתולוגיה.

בין תלמידיו: ג'ון גיבסון, רינלדו רינלדי.

יצירותיו

פסיכה מתעוררת מנשיקת קופידון - גרסה אחת מוצגת בארמיטאז' והגרסה השנייה מוצגת בלובר. היצירה דרשה תכנון מדויק בהתחשב בכובד המשקל של השיש ובהתחשב בחופש התנועה שקנובה לקח לעצמו, דבר אשר אינו מותיר מקום לטעויות.
שלוש הגראציות
הרקדנית
אורפיאוס
פאריס
נפוליאון
מריה מגדלנה
פאולין בורגזה
פרסאוס עם ראשה של מדוזה
הבה.