אנני אלברס
אנליז אלסה פרידה פליישמן (בגרמנית: Annelise Elsa Frieda Fleischmann; 12 ביוני 1899 – 10 במאי 1994) המוכרת בשם אנני אלברס, הייתה אורגת, מעצבת ואמנית טקסטיל גרמנייה-יהודיה, מן המשפיעות בתקופתה, שתרמה רבות למעמד הטקסטיל כאמנות[1] - אמנות סיבים. היא הייתה אחת הנשים-תלמידות הראשונות שהתקבלו לבית הספר של הבאוהאוס וגם הייתה אחת מהנשים-מורות הראשונות שם. היא כתבה את הערך 'אריגה, יד'[2]באנציקלופדיה בריטניקה. אנני אלברס זכתה בפרס המועצה האמריקאית לעיצוב בשנת 1981[3], והיא הייתה לאמנית הראשונה בעלת תערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק[4]. מאמריה וספריה, הם מאבני היסוד של אמנות הסיבים.
 | |
| לידה |
12 ביוני 1899 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1994 (בגיל 94) Orange, ארצות הברית |
| שם לידה |
Annelise Fleischmann |
| מקום לימודים |
באוהאוס |
| תחום יצירה |
טקסטיל, תכשיט, עיצוב טקסטיל |
| הושפעה על ידי |
יוהאנס איטן |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
יוזף אלברס (1925–1976) |
|
www | |
  | |
עבודותיה מוצגות במוזיאונים רבים ברחבי העולם עד היום.
ביוגרפיה
עריכהאנני אלברס נולדה בברלין, גרמניה בשנת 1899, למשפחה יהודית אמידה.
משפחתה של אימה החזיקה בבעלותה חברת הוצאה לאור, ואביה היה בעליו של עסק מצליח לייצור רהיטים[5].
כבר בילדותה אלברס הוקסמה מעולם היצירה, והוריה תמכו בלימודי האמנות שלה כשהייתה צעירה. כשגדלה, משפחתה ציפתה ממנה להפוך לעקרת בית, כמו אימה ולאמץ את האמנות כתחביב. למרות סביבת החיים הבטוחה והנוחה שלא אילצה אותה ללכת ללמוד או להתפרנס בעצמה, היא החליטה למרוד וללמוד אמנות מודרנית, חדשנית ומלאת אתגרים.
אלברס למדה חודשיים בבית-הספר לאמנויות שימושיות קונסטגוורבשולה (Kunstgewerbeschule) בהמבורג, אבל היא לא קיבלה מענה לרצונה לחקור מעבר לחומר הנלמד, והחליטה לעבור לעיר ויימאר ולהגיש את מועמדותה לבית-הספר באוהאוס, קצת לפני יום הולדתה ה-23. היא הגישה את מועמדותה פעמיים לפני שהתקבלה[5].
בפעם הראשונה שבה הגישה את מועמדותה לא התקבלה כלל למוסד, ובפעם השנייה התקבלה רק לסדנת אמנות הטקסטיל – דבר שנחשב יותר נשי. היא קיבלה הנחיה מאמנים רבים, ביניהם פאול קלה, ולא הסתפקה רק ביצירת אמנות בד אלא חקרה עוד, השתמשה ביצירתיות שלה ובסוגים שונים של בדים בעבודתה, חלקם מאוד לא קונבנציונליים שלא נחשבו בעלי תכונות מתאימות לעבודה[6].
בשנת 1925 התחתנה עם יוזף אלברס, והשניים עברו יחד עם מורי ותלמידי בית הספר לעיצוב ואדריכלות באוהאוס לעיר דסאו.
בשנת 1930 אלברס סיימה את לימודיה בבאוהאוס, ובשנת 1931 לאחר שמדריכתה גונטה שטולצל (Gunta Stolzl) עזבה את בית הספר, מונתה אנני לראש סדנת הטקסטיל, אחת הנשים היחידות בעלות משרה שכזאת באותה התקופה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, בית הספר באוהאוס נסגר, והזוג עבר לקרוליינה הצפונית, ארצות הברית, שם אלברס התחילה ללמד.
בשנת 1949 הזוג עבר לקונטיקט, ואלברס פתחה את תערוכת היחיד הראשונה שלה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, והפכה למעצבת הראשונה שהגיעה להישג זה[7].
במהלך חייה, שותפה העיקרי לעבודה היה בן זוגה, יוזף אלברס, שהיה צייר בעצמו ומראשי תחום האופ ארט. הם בחרו לא להביא ילדים לעולם, והקדישו את חייהם להתמקדות ביצירה משותפת ואמנות.
יצירה
עריכהתחום המחקר והיצירה של אלברס הוא אמנות סיבים וטקסטיל, בעיקר בשימוש בטכניקות אריגה שונות. זרם האמנות העיקרי בו התעסקה הוא אמנות מופשטת, בו השתמשה גם ליצירת עבודותיה שלה וגם פיתחה ולימדה אותו בתקופתה כמורה בקולג' "בלאק מאונטיין". אלברס תרמה רבות לבאוהאוס, לאמנות הטקסטיל ככלל, למעמד נשים בתחום האמנות ולדרך בה טקסטיל מוערך כאמנות בפני עצמה. אלברס שילבה בין עולם האמנות המודרנית לעולם הבד והשתמשה בטכניקות חדשות בסדנת האריגה[8].
במהלך חייה, אלברס נהגה לבקר במקומות כמו אמריקה הדרומית (פרו בפרט) ואפריקה, ולחקור את סגנונות האמנות שם. דבר זה היווה השראה עיקרית ליצירתה. השראה נוספת ליצירתה ספגה מהמנחה שלה בבאוהאוס, פאול קלה, שעסק בזרמים רבים, ביניהם אקספרסיוניזם, קוביזם וסוריאליזם, ועזר לה לנווט בין הסגנונות השונים ביצירתה[5].
בשנת 1963 אלברס שינתה את סגנון העיצוב שלה, והתחילה להתעסק בעיקר בתחום ההדפסים (ולא בתחום האריגה, כפי שהיא עשתה עד לשלב זה). זה היה התחום העיקרי בו עסקה עד למותה בשנת 1994[8].
מעבודותיה הידועות והחשובות
עריכהUntitled Wall Hanging (1926)
עריכהבניגוד לאנשים רבים בתחומה, אלברס בחרה להשתמש בחוטים הפשוטים ביותר ולהתמקד בטכניקות האריגה השונות ובצורות גאומטריות מורכבות.
יצירה זו עשויה ממשי מלאכותי ומסיבים סינתטיים[8].
שרשרת (1941)
עריכהלאחר שהתחילה ללמד בקולג', אלברס נחשפה להרבה חפצים חדשים, אותם שילבה בעבודותיה, בין היתר – תכשיטים. לאחר שנסעה למקסיקו, הושפעה מאוד מדברים שראתה שם, בעיקר מהאופן בו המקומיים התלבשו ומרכושם. בשנת 1940, אלברס ואחד מתלמידיה, אלכס ריד, התחילו לעבוד ביחד על דברים מסוג זה. התוצאה - סדרה של תכשיטים, עשויים מחומרים מחנויות מקומיות של "עשה זאת בעצמך".
יצירה זו עשויה משרשרת מתכת, צלחת ניקוז ומהדקי נייר.[8]
שש תפילות (1965–1966)
עריכהבשנת 1965, המוזיאון היהודי בניו-יורק פנה לאלברס בבקשה ליצור מיצג שיכבד את זכרם של ששת מיליון הנרצחים בשואה. היא יצרה סדרה של שישה לוחות אבסטרקטיים, בצבעי שחור, חום, לבן וכסף, שנראים קצת כמו מגילות קדומות ונטוו בשיטה של שתי וערב. מכיוון שזו יצירה אבסטרקטית, לכל צופה ניתנה האפשרות לבחור את המשמעות הספציפית של היצירה בשבילו.
שישה לוחות, ברוחב שישה פיט (=0.3 מטרים) – אזכורים לכך שזוהי יצירת הנצחה לששת מיליון הנרצחים בשואה.
תערוכות
עריכהבשנת 1949 הציגה אלברס תערוכת יחיד במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, והייתה מעצבת הטקסטיל הראשונה שהציגה תערוכת יחיד במוזיאון זה[7].
בין אוקטובר 2018 לינואר 2019 הוצגה תערוכת יחיד של עבודותיה במוזיאון טייט בלונדון[9]. התערוכה הציגה את מעורבותה בשדות האדריכלות, העיצוב והאמנות[7].
פרסומים
עריכהAnni Albers, On Weaving, Wesleyan University Press, 1963,
Anni Albers,On Designing, Wesleyan University Press, 1943
ציטוטים
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אנני אלברס (באנגלית)- מבחר מעבודותיה של אנני אלברס
- הילה שמר, הגברת הראשונה של הבאוהאוס: אנני אלברס הפכה אריגה לאמנות, באתר Xnet, 15 במרץ 2019
- אנני אלברס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Kathleen Kuiper, Ida Yalzadeh, Anni Albers, Encyclopaedia Britannica (באנגלית)
- ^ Anni Albers, Preface, On Designing, 1979, Middletown, Connecticut: Wesleyan University press, 1963, עמ' 15, ISBN 0-8195-6031-6. (באנגלית)
- ^ The Josef & Anni Albers Foundation, The Josef & Anni Albers Foundation (באנגלית)
- ^ Anni Albers, Hundert Jahre Bauhaus (בגרמנית) (ארכיון)
- ^ 1 2 3 Alexxa Gotthardt, What You Need to Know about Bauhaus Master Anni Albers, Artsy, Oct 11, 2017 6:07 pm (באנגלית)
- ^ Anni Albers, Alan Cristea Gallery (באנגלית)
- ^ 1 2 3 הילה שמר, [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5475163,00.html הגברת הראשונה של הבאוהאוס: אנני אלברס הפכה אריגה לאמנות], באתר Xnet, 15.03.19
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Anni Albers Overview and Analysis, The Art Story: Modern Art Insight (באנגלית)
- ^ Anni Albers Exhibition, 2018