אנתרופוקן

אַנְתְרוֹפּוֹקֶןיוונית: "אנתרופוס" – אדם, "קן" – חדש) הוא מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.

היסטוריהעריכה

 
תחילת עידן האנתרופוקן על פי אחת ההצעות המובילות בדיון המתקיים אודות כך (בעקבות המאמר בניו יורק טיימס, 17/12/2022).

את המונח טבע הכימאי פול קרוצן, זוכה פרס נובל לכימיה, בשנת 2000. הוא ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה[1]. אף שקמו לה מתנגדים[2], קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008[3]. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה. אף על פי שאין הסכמה על קביעתה כתקופה, יש במאמרים מדעיים שונים התייחסות אליה, ואף לתקופה שקדמה לה, הנקראת פליאו-אנתרופוקן, הכוללת את פעילות האדם מהתקופה הפלאוליתית ועד למהפכה התעשייתית[4]. גישה פורצת דרך פורסמה לראשונה בשנת 2016 בכתב העת היוקרתי Science שרואה את תחילת האנתרופוקן באמצע המאה ה-20, לאחר גילויה והמצאתה של האנרגיה הגרעינית, וקיום של היסוד המלאכותי פלוטוניום בשכבות הקרקע והאטמוספירה[5].

בעקבות מאמר זה ומאוחר יותר באותה שנה (2016), החליט הגוף הבינלאומי המוסמך להגדיר תקופות גאולוגיות ברמות שונות - הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה (אנ')[6] - להקים קבוצת עבודה משלו כדי לקבוע האם מבחינה מדעית נכון להוסיף לתור הרביעון את תקופת האנתרופוקן[7], ולאיזו יחידת זמן יש להתייחס כתחילתה. ההגדרה תצטרך לזהות תכונות פיזיקליות ספציפיות בשכבות משקעים, או בשכבות, הלוכדות את ההשפעות של הגידול האחרון באוכלוסיית האדם; תיעוש וגלובליזציה חסרי תקדים; ושינויים שנכפו על הנוף, האקלים והביוספרה. לאחר 7 שנות עבודה התפרסם מאמר בכתב העת Sience[8] המציג את העבודה שבוצעה עד סוף שנת 2022, ואת המשך התהליך: במשך 7 שנות העבודה של הקבוצה, קבוצת העבודה בחנה 12 אתרים ברחבי העולם שהוצעו כמייצגי נקודת ייחוס לתחילת האנתרופוקן; זאת לאחר שעל סדר יומה הועלו מספר הצעות לקביעת תחילת תקופה זו כגון: המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית או הכניסה לעידן הגרעיני. יחד, 12 האתרים מספקים נקודת מבט מגוונת על המציאות הגאולוגית של האנתרופוקן. ניתן לזהות ולתאם את בסיס השכבות המסמנות את תחילת האנתרופוקן בין כל האתרים, בין אם ביבשה, בקרחונים או מתחת לקרקעית הים. לדוגמה, סמן אחד כזה הוא זרימה חריפה של איזוטופים של פלוטוניום, שנוצרו על ידי סדרה של ניסויים בפצצות מימן מעל פני הקרקע שהחלו בסוף שנת 1952. הפלוטוניום מספק סמן עולמי חד במיוחד ביחס לסמנים אחרים שהוצעו. בעקבות המאמר המפרט את כל האמור לעיל, ואשר כאמור פורסם בסוף שנת 2022 בכתב העת Science, יפורסמו 12 מאמרים נוספים, המפרטים את הממצאים בכל אחד מ-12 האתרים שנבחרו. לאחר מכן יִיכנסו הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה והגוף הממונה על הוועדה - האיגוד בינלאומי למדעי הגאולוגיה לסדרת הצבעות מורכבת וממושכת, אשר בסופה תתקבל החלטה האם לאמץ את האנתרופוקן כתקופה גאולוגית חדשה אם לאו, ואם כן, מהי יחידת הזמן שבה מתחילה התקופה. אם תוצאות ההצבעות יהיו בסיכומו של דבר שליליות, לא ניתן יהיה להעלות את הסוגיה שוב במשך 10 שנים[9].

השפעותעריכה

האנתרופקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ, האדם ובעלי החיים :

רישומים גאולוגייםעריכה

לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות בשכבות בקרקע[15], לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על הקרקע כדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן. כדי שיהיה עידן מובהק, יש למצוא סימנים שלו בכל כדור הארץ.

  • טריניטיט - אמנם זהו חומר שנוצר ונמצא רק באתר הניסוי טריניטי, אבל מעיד על טכנולוגיה שרק האדם יכול לייצר.
  • תקופת הניסויים הרדיואקטיביים הטביעו רישומם גם בטבעות עצים[16][17].
  •  
    פלסטיגלומרט - תלכיד פלסטיק(אנ'), ממצא אנתרופוקוני מובהק
    ניתן למצוא פלסטיק (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו בשקע מריאנה[18]). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה[15][19].
  • כבר כיום ניתן למצוא באזורי חוף אבני תלכיד המכילות בתוכן שאריות פלסטיק (אנ')[20][21][22]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנתרופוקן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
  2. ^ The Geologic Time Scale Tracks the Eras of Earth's History, באתר ThoughtCo (באנגלית)
  3. ^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
  4. ^ Stephen F. Foley, Detlef Gronenborn, Meinrat O. Andreae, Joachim W. Kadereit, Jan Esper, Denis Scholz, Ulrich Pöschl, Dorrit E. Jacob, Bernd R. Schöne, Rainer Schreg, Andreas Vött, David Jordan, Jos Lelieveld, Christine G. Weller, Kurt W. Alt, Sabine Gaudzinski-Windheuser, Kai-Christian Bruhn, Holger Tost, Frank Sirocko, Paul J. Crutzen, The Palaeoanthropocene – The beginnings of anthropogenic environmental change, Anthropocene 3, 2013-11-01, עמ' 83–88 doi: 10.1016/j.ancene.2013.11.002
  5. ^ Waters, Colin, N et al. 2016., The Anthropocene is Functionally and Stratigraphically Distinct from the Holocene, באתר Science, Vol. 351, No. 6269
  6. ^ גוף משנה של האיגוד הבינלאומי למדעי הגאולוגיה, שמהווה את גוף המשנה הגדול ביותר באיגוד זה.
  7. ^ גדעון לב, 2022. כולם מרגישים את השפעות עידן האדם וכעת מנסים להוכיח שהוא בכלל קיים. הארץ, גיליון יום שישי, 25/11/2022 עמ' 19.
  8. ^ המחברים שייכים ועומדים בראש קבוצת העבודה המדוברת.
  9. ^ Colin N. Waters and Simon D. Turner. 2022, Defining the onset of the Anthropocene, באתר Science, Vol. 378, No. 6621,
  10. ^ אבי בליזובסקי, ‏חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין, באתר "הידען", 22 ביוני 2015
  11. ^ קריסתה השקטה של ממלכת החרקים | זווית
  12. ^ Caspar A. Hallmann, Martin Sorg, Eelke Jongejans, Henk Siepel, Nick Hofland, Heinz Schwan, Werner Stenmans, Andreas Müller, Hubert Sumser, Thomas Hörren, Dave Goulson, Hans de Kroon, More than 75 percent decline over 27 years in total flying insect biomass in protected areas, PLOS ONE 12, 18 באוק׳ 2017, עמ' e0185809 doi: 10.1371/journal.pone.0185809
  13. ^ https://www.cell.com/current-biology/pdf/S0960-9822(19)30885-1.pdf
  14. ^ AFP, המדינה שעומדת לטבוע רוצה להגביה את האיים, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
  15. ^ 1 2 סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
  16. ^ האנתרופוקן החל בשנת 1965, על פי שלטים בעץ הבודד ביותר בעולם, - כדור הארץ 2022, באתר Sciences world
  17. ^ העץ הבודד ביותר בעולם מסמן עידן חדש לכוכב הלכת שלנו - כדור הארץ 2022, באתר Sciences world
  18. ^ ynet, 11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם, באתר ynet, 20 במאי 2018
  19. ^ דר. אסף רוזנטל, ‏התקופה האנתרופוגנית, באתר "הידען", 17 בינואר 2016
  20. ^ Nuwer, Rachel (2014-06-09). "Future Fossils: Plastic Stone". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-17.
  21. ^ Joseph Castro published, Plastic Legacy: Humankind's Trash Is Now a New Rock, באתר livescience.com, ‏2014-06-03 (באנגלית)
  22. ^ פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק, באתר Anonim, ‏NaN בundefined NaN
קנוזואיקון
פלאוגן נאוגן רביעון
פלאוקן אאוקן אוליגוקן מיוקן פליוקן פליסטוקן הולוקן
גלס פליסטוקן תחתון פליסטוקן תיכון פליסטוקן עליון גרינלנד נורת'גריפיאן מגהליאן