אנתרופוקן
אַנְתְרוֹפּוֹקֶן (מיוונית: "אנתרופו" – אדם, "קן" – חדש) הוא מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.
היסטוריהעריכה
את המונח טבע הכימאי פול קרוצן (אנ'), זוכה פרס נובל לכימיה, בשנת 2000. הוא ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה[1]. אף שקמו לה מתנגדים[2], קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008[3]. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.
השפעותעריכה
האנתרופקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ, האדם ובעלי החיים :
- התחממות גלובלית - הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עולה עקב פליטת גזי חממה.
- חימצון האוקיינוסים עקב ספיגת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.
- התחממות האוקיינוסים עקב עליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ.
- המסת קרחונים בקטבים וצמצום שלג עד בפסגות.
- תכיפות גבוהה יותר של גלי חום, בצורות ושריפות .
- תכיפות הוריקנים וסופות טרופיות גבוהה יותר.
- מידבור אזורים עקב בירוא יערות וחקלאות, וכן התחממות האטמוספירה.
- הכחדה מסיבית של בעלי חיים ממחלקות שונות.
- עליית גובה פני הים עקב עליית נפח המים מהתחממות. תופעה זו גורמת לאיבוד שטחי מגורים כבר במדינות איים[4].
רישומים גאולוגייםעריכה
לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות בשכבות בקרקע, לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על הקרקע בכדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן. בכדי שיהיה עידן מובהק, יש למצוא סימנים שלו בכל כדור הארץ.
- טריניטיט - אמנם זהו חומר שנוצר ונמצא רק באתר הניסוי טריניטי, אבל מעיד על טכנולוגיה שרק האדם יכול לייצר.
- תקופת הניסויים הרדיואקטיביים הטביעו רישומם גם בטבעות עצים[5][6].
- ניתן למצוא פלסטיק (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו בשקע מריאנה[7]). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה[8][9].
- ניתן למצוא בקרחונים שכבות של פחמן דו-חמצני ופיח הולכות וגדלות בכמותם מאז תחילת ההמהפכה התעשייתית.
- כבר כיום ניתן למצוא באזורי חוף אבני תלכיד המכילים בתוכם שאריות פלסטיק (אנ')[10][11].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- פלאו-אנתרופוקן בישראל:
- אקרמן, ויס, זבלב, מאיר, פרומין, קולסקה הורביץ
- דני רבינוביץ, המשבר הסביבתי העולמי
- הסרטון "ברוכים הבאים לאנתרופוקן" (הוקרן בתחילת ועידת ריו+20)
- האנתרופוקן (באנגלית)
- אנתרופוקן, באתר האנציקלופדיה של כדור הארץ (באנגלית)
- אבי בליזובסקי, חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין, באתר "הידען", 22 ביוני 2015
- סיינטיפיק אמריקן ישראל, שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
- ^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
- ^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
- ^ AFP, המדינה שעומדת לטבוע רוצה להגביה את האיים, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
- ^ https://heb.sciences-world.com/anthropocene-began-1965-55944
- ^ https://heb.sciences-world.com/loneliest-tree-world-marks-new-age-87361
- ^ ynet, 11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם, באתר ynet, 20 במאי 2018
- ^ סיינטיפיק אמריקן ישראל, שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
- ^ דר. אסף רוזנטל, התקופה האנתרופוגנית, באתר "הידען", 17 בינואר 2016
- ^ https://www.nytimes.com/2014/06/10/science/earth/future-fossils-plastic-stone.html
- ^ https://www.livescience.com/46057-human-trash-becomes-new-plastiglomerate-rock.html
| קנוזואיקון | ||||||||||||
| פלאוגן | נאוגן | רביעון | ||||||||||
| פלאוקן | אאוקן | אוליגוקן | מיוקן | פליוקן | פליסטוקן | הולוקן | ||||||
| גלס | פליסטוקן תחתון | פליסטוקן תיכון | פליסטוקן עליון | גרינלנד | נורת'גריפיאן | מגהליאן | ||||||
