אסטרהזניקה
אסטרהזניקה (באנגלית: AstraZeneca PLC) היא חברת תרופות בריטית-שוודית. משרדי המחקר והפיתוח שלה שוכנים בקיימברידג', אנגליה, במולנדל, שוודיה ובגייתרסבורג, מרילנד, ארצות הברית.
 | |
 | |
| משרדי אסטרהזניקה בקיימברידג' | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
|
| תקופת הפעילות |
1913–הווה (כ־111 שנים)  |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
קיימברידג' |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התרופות, ביוטכנולוגיה |
| מוצרים עיקריים |
תרופה |
| שווי שוק | 222.73 מיליארד דולר (3 בנובמבר 2024) |
| הכנסות |
24,384,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2019) |
| רווח תפעולי |
2,924,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2019) |
| רווח |
1,227,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2019) |
| הון עצמי |
14,596,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־31 בדצמבר 2019) |
| יו"ר |
Leif Johansson |
| מנכ"ל |
פסקל סוריו |
| עובדים |
70,600 (נכון ל־2019) |
|
www | |
  | |
מנכ"ל החברה הוא פסקל סוריו.
פעילות
עריכההחברה הוקמה בשנת 1999 באמצעות מיזוג של חברת אסטרה השוודית וקבוצת זנקה הבריטית והיא נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק ובבורסה לניירות ערך בלונדון. לחברה תרופות בחלקן פורצות דרך בטיפול בתחום הסרטן, לב וכלי דם, פסיכיאטריה ונשימה. החברה היא חברת התרופות הגדולה בבריטניה ושווי השוק שלה נאמד ב-140 מיליארד דולר[1]. החברה דחתה בעבר כמה הצעות לרכישה ולמיזוג ביניהן לרכישה על ידי חב' פייזר בשנת 2014 ולמיזוג על ידי חב' גיליאד סיאנסז בשנת 2020. בסוף 2020, רכשה את האמריקנית אלקסיון[2].
בין התרופות שפיתחה החברה היא התרופה אירסה (Iressa) שאושרה בשנת 2002 לטיפול בסרטן הריאה. אסטרהזניקה הקימה בשנת 2007 נציגות רשמית בישראל. הנציגות בישראל משקיעה במחקר ופיתוח מקדמת ומעודדת מחקרים קליניים בשיתוף פעולה עם ארגוני הבריאות הישראלים במטרה לחזק את שירותי הבריאות בארץ.
חיסון לקורונה
עריכה
ערך מורחב – AZD1222
בשנת 2020 החלה אסטרהזניקה לפתח בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד חיסון נגד קורונה. החיסון נקרא hAdOx1 והפיתוח מבוסס על גילוי נוגדנים מנטרלים לקורונה שבנויים מחלבון spike. לחיסון הגנה כפולה, העלאת רמת הנוגדנים והעלאת רמת תאי מערכת החיסון מסוג T[3]. במאי 2020 הודיעה החברה על תחילת השלב השני והשלישי של הניסויים[4]. באמצע יולי באותה השנה, נטען כי נוגדני החיסון תואמים את התגובה הנדרשת לצורך אישור החיסון[5]. ובפרסום רשמי של החברה בכתב העת לאנסט פורסם כי תוצאות השלבים הראשון והשני של הניסוי הוכתרו בהצלחה, והחברה מעריכה כי החיסון יהיה זמין עוד בשנת 2020[6].
החיסון ממומן על ידי הממשל האמריקאי ב-1.2 מיליארד דולר, תמורת קבלה של 300 מיליון מנות חיסון[7] וכן באמצעות שני מיזמים שנתמכים על ידי ביל גייטס[8]. החברה הציבה לעצמה יעד לייצר 2 מיליארד מנות של החיסון. והחברה חותרת לאספקה שוויונית של החיסון, ולכן חתמה עם מכון סרום בהודו על אספקת מיליארד מנות חיסון למדינות העולם השלישי.
החברה הגיעה לסיכום עם ברית החיסונים האירופית (IVA) שהוקמה על ידי ממשלות צרפת, גרמניה, איטליה והולנד, לפיו, היא תספק להם 400 מיליון מנות של החיסון, זאת בנוסף לשני מיליארד המנות אותן היא מתכנת לייצר[9]. נכון לספטמבר 2020, יצרה החברה 30 מיליון מנות, זאת עוד בטרם אושר החיסון[10]. בינתיים, משרד הבריאות בישראל הגיע להבנות עם החברה לקראת חתימה על הסכם לרכישת מיליוני חיסונים[11][12]. במקביל, הממשלה הבריטית הזמינה מהחברה כ-100 מיליון מנות, שמספיקות ל-50 מיליון בני אדם[13].
ב-8 בספטמבר 2020 הודיעה החברה שהיא משהה את הניסויים בבני אדם של החיסון, אחרי שאצל נסיין בבריטניה התפתחו תסמיני מחלה, והתעורר חשש שמדובר בתופעת לוואי של הזרקת החיסון. לא נמסר הסבר רשמי לחולי שהתפתח אצל הנסיין, אך נמסר מפי גורם המעורה בפרטים שמדובר בדלקת בחוט השדרה, תופעה שנגרמת במקרים רבים מזיהום נגיפי[14]. בהמשך ספטמבר אישרה הוועדה מטעם משרד הבריאות של בריטניה את המשך הניסוי[15]. החברה הודיעה בנובמבר על תוצאות הניסוי של החיסון. היעילות הרבה ביותר (90%) נמצאה כשהחיסון ניתן בחצי מנה ולאחר כחודש במנה מלאה, ובסך הכול היעילות הממוצעת הייתה של 70%[16]. בשל טעות וסיבות נוספות, יבוצע ניסוי מחודש[13]. בפברואר 2021, המפתחים פרסמו מחקר לפיו החיסון לא רק מגן מפני הדבקה תסמינית, אלא גם מפחית הדבקה בצורה משמעותית (67%). המחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, היה המחקר הראשון שמוכיח צמצום בהדבקה בעקבות חיסון נגד COVID-19[17].
בדצמבר 2020 אישרה ממשלת בריטניה את השימוש בחיסון, עוד בטרם אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי, וזאת לאחר שתוצאות הניסוי הראו יעילות של כ־90%[18]. בינואר אישרה הודו[19] והסוכנות האירופית לתרופות[20].
באפריל 2021 הודיעה הסוכנות האירופית לתרופות כי יש לציין הופעת קרישי דם כתופעת לוואי נדירה של החיסון עם זה ציינו בהודעתם כי היתרונות של החיסון עולים על הסיכון[21].
בספטמבר 2021 אישר משרד הבריאות הישראלי את קבלת חיסון אסטרהזניקה למנועי חיסוני פייזר ומודרנה ולאלה שסירבו להתחסן בתרכיבי ה-mRNA מטעמים אידאולוגיים[22].
ב-7 במאי 2024 הודיעה אסטרהזניקה שהיא מורידה מהמדפים באירופה את החיסון שפיתחה נגד קורונה, בשל "שיקולים מסחריים". ההחלטה הגיעה חודשים ספורים בלבד לאחר שהחברה הודתה כי החיסון עלול לגרום לתופעת לוואי נדירה מאוד, שגורמת לקרישי דם וספירת טסיות דם נמוכה[23].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אסטרהזניקה (באנגלית)
אסטרהזניקה, ברשת החברתית פייסבוק
אסטרהזניקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אסטרהזניקה, ברשת החברתית אינסטגרם
אסטרהזניקה, ברשת החברתית LinkedIn- מידע עסקי על חברת אסטרהזניקה באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- אסטרהזניקה, בגוגל פיננסים
- אסטרהזניקה, באתר Crunchbase (באנגלית)
- אסטרהזניקה, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
- רשימת תרופות של חברת אסטרהזניקה
הערות שוליים
עריכה- ^
ממשל טראמפ בחר את 5 המובילות במרוץ לחיסון - אחת במגעים למיזוג עם יצרנית תרופה לקורונה, באתר TheMarker, 7 ביוני 2020
- ^ אסטרזניקה, שפיתחה חיסון לקורונה, רוכשת חברת תרופות ב-39 מיליארד דולר, באתר ynet, 12 בדצמבר 2020
- ^ פריצת דרך בחיסון של אוקספורד: הגנה כפולה נגד נגיף הקורונה, באתר ynet, 19 ביולי 2020
- ^ AstraZeneca to supply Europe with up to 400 million doses of Oxford University’s potential COVID-19 vaccine, www.astrazeneca.com (באנגלית)
- ^ https://twitter.com/bnodesk/status/1283348694889312258, Twitter
- ^ תוצאות חיוביות לחיסון של אוניברסיטת אוקספורד; הערכה: עשוי להיות זמין עוד השנה, באתר ישראל היום
- ^ ארה"ב תשקיע 1.2 מיליארד דולר בפיתוח חיסון לקורונה בבריטניה - ותקבל 300 מיליון מנות, באתר כלכליסט, 21 במאי 2020
- ^ Advancing our discovery of novel coronavirus-neutralising antibodies against COVID-19, אסטרהזניקה (באנגלית)
- ^ אסטרהזניקה תספק לאירופה את החיסון שלה נגד קורונה, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2020
- ^ אור קיש, "חיסון לקורונה – בתחילת 2021", באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2020
- ^ דיווח על המשא ומתן בחודש יולי 2020
- ^ גלי וינרב, מ' הבריאות: קרובים להסכם לרכישת מיליוני חיסונים מאסטרהזנקה, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 בשל טעות בהליך: "אסטרהזניקה" צפויה לבצע ניסוי מחודש לחיסון, באתר חדשות 13
- ^ הוקפא הניסוי בחיסון המוביל לקורונה של קבוצת אוקספורד: אחד המשתתפים חלה, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2020
- ^ נטע בר, חודש הניסוי בחיסון של אוניברסיטת אוקספורד, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2010
- ^ מירב כהן, אסטרהזניקה: החיסון שפיתחנו יעיל עד 90%, באתר וואלה, 23 בנובמבר 2020
- ^ Santora, Marc; Robbins, Rebecca (2021-02-02). "The AstraZeneca vaccine is shown to drastically cut transmission of the virus". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-02-03.
- ^ בריטניה אישרה לשימוש את החיסון נגד הקורונה של חברת אסטרהזניקה, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2020
- ^ Coronavirus India Live Updates: States gear up for vaccine dry run tomorrow; India to resume flight operations with UK from Jan 8, The Indian Express, 2021-01-01 (באנגלית)
- ^ EU regulator OKs Oxford/AstraZeneca coronavirus vaccine for all adults, POLITICO, 2021-01-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ AstraZeneca’s COVID-19 vaccine: EMA finds possible link to very rare cases of unusual blood clots with low blood platelets, European Medicines Agency, 07-04-2021
- ^ איתי גל, משרד הבריאות אישר את רישום חיסון אסטרהזניקה בישראל - יינתן לסרבני פייזר, באתר ynet, 23 בספטמבר 2021
- ^ רון קריסי, לאחר התביעה על תופעת הלוואי: חיסון הקורונה של "אסטרהזניקה" יורד מהמדפים, באתר ynet, 8 במאי 2024
