אסיף (שיר)
"אסיף", המוכר יותר בשם "אסוף את המעשים" לפי מילותיו הראשונות, הוא שיר שכתב איתמר פרת והלחינה נעמי שמר. השיר זכה להצלחה גדולה ולביצועים רבים.
נסיבות כתיבת מילות השיר עריכה
את השיר כתב איתמר פרת לזכר אחותו תרצה (תיתה) רבינוביץ' מקיבוץ חצרים, שנהרגה בתאונת דרכים בשנת 1976 בערב חג הסוכות תשל"ז, בהיותה בת 40. השיר נכתב בעיצומם של ימי האבל בתוך חג האסיף ופורסם בחוברת זיכרון לזכרה, שפרת עסק בעריכתה.
במלאת 30 שנה למותה של רבינוביץ', הוסיף פרת לשיר שני בתים שאינם מופיעים בשיר המולחן, ושאותם הוא תיאר כאפילוג. שני בתים אלה התפרסמו בחוברת "חגיגת אסיף" שבה נאספו שיריו.[1]
מבנה השיר עריכה
אסיף
|
|---|
|
"וְאֵין יוֹתֵר גִּבְעֹל חוֹלֵם עַל שִׁבֹּלְתוֹ, |
| הבית השלישי בשיר |
בניגוד לגרסאות שונות המפצלות את השיר לארבעה בתים (שני הראשונים בעלי שלוש שורות, ושני האחרונים בני ארבע שורות. עם חריזה חלקית וצולעת) ברור כי השיר מחולק לשלושה בתים בני ארבע שורות, ובכל אחד מהם חריזה טובה בין השורות 1–3, 2-4. כך עולה מבחינה ספרותית, וברור שזהו נוסח שעמד לפניה של נעמי שמר, כפי שמופיע במסמך מארכיונה בקישור המצורף.[2]
באותו קישור מופיעים גם שני הבתים שהוסיף המשורר מאוחר יותר (כעבור עשור) הבנויים אף הם באותה מתכונת.
תוכן השיר עריכה
כאשר קוראים או שומעים את מילות השיר, מבלי להכיר את נסיבות כתיבתו, הן נתפסות כפשוטן כשיר נטורליסטי לחג הסוכות, חג האסיף, ובכלל לחגי תשרי, בהם עושים חשבון נפש, מסכמים את השנה שחלפה ומביעים תקווה לקראת השנה החדשה. יש מי שמפרש את אווירת השיר כאווירה של ליאות במעבר לשנה חדשה, של זיכרונות מהשנה שחלפה, של סיום שטומן בחובו התחלה חדשה ושל התחדשות לקראת השנה החדשה והמעבר מהסתיו לחורף.[3]
אך כאשר נסיבות כתיבת השיר מוכרות, ניתן לזהות אותו כשיר מִסְפֵּד, כפי שהגדירה אותו נעמי שמר,[4] מה שהביא אותה לכתוב למילותיו לחן נוגה. את הרמזים לאבלות ולעצב ניתן לראות באמצעים לשוניים שנעשה בהם שימוש במילות השיר, גם בהתייחסות אליהם כשלעצמם, ללא הלחן הנוגה, ושמקורם במקורות היהדות ובשפה העברית:
- השימוש בשורש אס"פ (ארבע פעמים, כולל שם השיר) - מזכיר את הפועל "נאסף", שאחת המשמעויות שלו היא "נפטר", גם כשלעצמו וגם בתוך ביטויים שונים (במקרא: נאסף אל אבותיו, נאסף אל עמיו, נאסף אל קברותיו). צמד האותיות "ספ" משמש בשורשים נוספים שנגזרות מהם מילים הקשורות באבלות, כמו: נספה, הספד, סָפַק (כפיים או על ירך), וגם סוף, וייתכן שיש בכך כדי לחזק את התחושה.
- הביטוי "כבד משאת".
- הביטוי "בטרם עת".
- המילים "אדמה" ו"עפר".
- הצבע "אפור".
- השימוש בדימוי של "שלפים", שהם גבעולים יבשים שנותרו בשדה לאחר הקציר.
- השימוש בביטויים "אין יותר" (פעמיים) ו"אין עוד".
- אזכור המילים "נדרי ואסרי" מתפילת כל נדרי של יום הכיפורים.
עם זאת, ישנם גם ביטויים אופטימיים שמשולבים בתוך הקדרות:
- "יבול ברכה" של זיכרונות.
- "הפריחה".
- הפועל "גמל", שהוא בדרך כלל בעל קונוטציה של נתינה חיובית.
- "הפרי" ו"הבר", שהם יבולי ברכה.
- "הבטחת הרוח" ל"גשם בעיתו" - ביטוי של אופטימיות ביחס לעתיד, על אף הכול.
- תואר הפועל "עוד" שמבטא בין היתר תקווה, כמו בביטויים "עוד יבוא היום" או "עוד ינובון בשיבה".
- הפועל "יחונן", שנושא בחובו משמעות של נחמה.
הלחן עריכה
בעלה של תרצה, שאול רבינוביץ', נתן לנעמי שמר, שמדי פעם הגיעה להופיע בקיבוץ, עותק של חוברת הזיכרון, הראה לה את השיר ואמר לה שהיה רוצה שדווקא היא תלחין את השיר, מפני שאשתו אהבה מאוד את שיריה. שמר השיבה שהיא מלחינה רק את שיריה-היא ושירים של "משוררים גדולים", אך כעבור שבועיים הודיעה לשאול שהתרשמה מאוד מהחוברת ומאישיותה של תרצה, שהשיר מצא חן בעיניה ושבכוונתה להלחינו. לפרת נודע על כך רק לאחר שהשיר כבר הושמע ברדיו. פרת, שתחילה לא אהב את הלחן, הגיב בסופו של דבר להצלחת השיר המולחן במילים: "שמר הצמיחה לתרצה כנפיים, ועכשיו היא אחות של כולם".[5]
ביצועים שונים של השיר עריכה
- ביצוע של יהודית רביץ עם חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אתר יוטיוב, 5 ביולי 2007.
- ביצוע של בנות "בצל ירוק 80", אתר יוטיוב, 19 באפריל 2012.
- ביצוע של "שלישיית המעפיל", אתר יוטיוב, 2 בנובמבר 2013.
- ביצוע של ילדי בית הספר לאמנויות (עם הקדמה של נעמי שמר), אתר יוטיוב, 27 בנובמבר 2011.
- ביצוע של דורית פרקש, אתר יוטיוב, 14 במרץ 2011.
- ביצוע של יובל אסייג, אתר יוטיוב, 7 ביולי 2012.
- ביצוע של אילת דאר, אתר יוטיוב, 7 במרץ 2013.
- ביצוע של גלעד שיבא, אלכס רובינשטיין ויותם כהן מקיבוץ אילון, אתר יוטיוב, 8 ביוני 2011.
- ביצוע לא מזוהה, אתר יוטיוב, 12 בספטמבר 2012.
- ביצוע של תלמידי קאנטרי מיוזיק, אתר יוטיוב, 11 בספטמבר 2013.
- ביצוע של איתמר הולין, אתר יוטיוב, 27 בספטמבר 2013.
- ביצוע של סיגל ידין, אתר יוטיוב, 17 בספטמבר 2012.
- ביצוע של שאול ארקינד (נגינה בחליל ללא שירה), אתר יוטיוב, 13 באוגוסט 2014.
- ביצוע תזמורתי (נגינה ללא שירה), אתר יוטיוב, 25 בנובמבר 2013.
- ביצוע של יהונתן ניצן, אתר יוטיוב, 20 באפריל 2016.
קישורים חיצוניים עריכה
- "אסיף" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "אסיף" באתר שירונט
- דורון קורן, "ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו" - הלחינה את זה נפלא נעמי שמר, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
- איתמר פרת, כותב השיר "אסיף", מספר עליו ועל נסיבות כתיבתו, בראיון שערך איתו אילון פרת באתר יוטיוב, 18 באוקטובר 2013.
- נחי כבודי, אסיף / איתמר פרת - מה ניתן ללמוד ממילות השיר ´אסיף´? וכיצד ניתן להתחיל שנה חדשה ברגל ימין ולא בייאוש? באתר כיפה, 21 בספטמבר 2006.
- תמר זיגמן, אסוף את המעשים את המילים והאותות – "אסיף" השיר לתרצה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 1 באוקטובר 2017
- Benny Landeck, הסיפור האמיתי מאחורי השיר היפה "אסיף", על הגיבורה שלו ועל המחבר, "קבוצת חובבי היסטוריה (VIP)" בפייסבוק, 28 בנובמבר 2017.
הערות שוליים עריכה
- ^ איתמר פרת, כותב השיר "אסיף", מספר עליו ועל נסיבות כתיבתו, בראיון שערך עמו אילון פרת. אתר יוטיוב, 18 באוקטובר 2013;
- "אסיף". ריאיון עם המחבר, מאת אסף פרת. אתר TheMarker, 24 באוקטובר 2012;
- את שני הבתים הנוספים ניתן לקרוא ב"אסיף לזכר תרצה רבינוביץ'" באתר "סיפור-רון". - ^ ""אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים" - השיר לתרצה". בלוג הספרייה הלאומית. 2017-10-01. נבדק ב-2017-10-02.
- ^ נחי כבודי, אסיף / איתמר פרת - מה ניתן ללמוד ממילות השיר ´אסיף´? וכיצד ניתן להתחיל שנה חדשה ברגל ימין ולא בייאוש? באתר כיפה, 21 בספטמבר 2006.
- ^ אסיף - נעמי שמר וילדי בית הספר לאמנויות, אתר יוטיוב, 27 בנובמבר 2011.
- ^ איתמר פרת, כותב השיר "אסיף", מספר עליו ועל נסיבות כתיבתו, בראיון שערך עמו אילון פרת, אתר יוטיוב, 18 באוקטובר 2013;
- "אסיף", ריאיון עם המחבר, מאת אסף פרת, אתר TheMarker, 24 באוקטובר 2012;
- "אסיף לזכר תרצה רבינוביץ'" באתר "סיפור-רון".