אסתר דותן

אסתר דותן היא עורכת, מתרגמת מאנגלית מסות וספרות יפה, כותבת על אמנות, ציירת. המייסדת והעורכת של פיתום הוצאה לאור.

ביוגרפיהעריכה

נולדה בחדרה ב-1948. למדה, בין היתר, ספרות עברית ומקרא באוניברסיטת תל אביב וגם תולדות האמנות במסגרות שונות בארץ ובניו יורק, וכן ציור בשנים 1984-1980 ב-Art Students League, ניו יורק. בין מוריה לציור היו Rudolf Baranik, Bruce Dorfman, Knox Martin, Jack Stevens, Richard Pousette-Dart, מורים שונים בדרכם שלמדה מהם הרבה בלי שיכפו עליה את דרכם. המפגש עם יצירת האמן האמריקאי אד רוּשֵה חיזק את נטייתה לשלב מלים ועבודת מכחול.

יצרה והציגה בארץ למעשה מחוץ לממסד האמנות. גם הוצאת פיתום שהקימה לימים היא חוץ ממסדית - במתכונת שלה ובחומרים הרואים בה אור. בין היתר הציגה תערוכת יחיד בגלריה אנטאה בתל אביב, 1986, בגלריה הפתוחה ביפו העתיקה, 1985, בגלריה טצ'ווד של הצייר איציק עדי בתל אביב, 1988, בגלריה שרה ארמן, תל אביב, 1993 [1]. בניו יורק הציגה ב-1991 שבע עבודות בחלל האלטרנטיבי Kampo Cultural Center, רחוב בונד, נוהו. השתתפה בתערוכה הקבוצתית "אמנות ישראלית מודרנית בהנובר", שארגנו ב-1993 גלריה שרה ארמן וגלריה אנגל, ובתערוכה קבוצתית בבית האמנים בתל אביב שאצרה נעמי שליו ב-1995, "הבית ברחוב אלחריזי". קיבלה אות הצטיינות בציור מטעם: International Competition, New Horizons, New York, 1988.

הסטודיו שלה בניו יורק היה ממוקם בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 ברחוב וסט ברודוויי 555; הבניין היה בבעלותו של האספן היפני Hikonobu Ise [2], אשר הקצה את המרתף לחללי סטודיו לאמנים. שניים מציוריה רכש לאוספו, Two Drums in a Field, 1991, וכן Landscape, 1991.

העניין הכפול באמנות חזותית ובמבע מילולי עקבי לכל אורך הדרך. במקביל לציור כתבה לסירוגין לכתב העת לאמנות סטודיו שראה אור בארץ, וזאת כמעט מהקמתו על ידי האמן חיים מאור, אשר ערך אותו שנים אחדות, ועד קרוב לסגירתו לאחר תקופת עריכה ארוכה של שרה בריטברג-סמל ותקופת עריכה קצרה של יעל ברגשטיין. בין היתר, כתבה מאמרים על יוצרים שעניינו אותה: על האמן המושגי האמריקאי ג'וזף קוֹסוּת (גיליון 40, 1993), על אד רוּשֵה (גיליון 165, 2006), על האמנית הפמיניסטית האמריקאית איידה אָפֶּלְבְּרוּג (גיליון 31, 1992), ועל האוונגרדיסט האפרו-אמריקאי דייוויד המוֹנְס (גיליון 20, 1991). כמו כן כתבה על בעייתו של הצילום פסאודו-ביקורתי בארץ (גיליון 140, 2003), על האמן פנחס כהן-גן (גיליון 78, 1996) וקיימה שיחה עם האמן משה ניניו (גיליון 149, דצמבר 2003 – ינואר 2004).

בשנים 1992-1988 כתבה למדור הספרות והתרבות שערכה יעל פלדמן בשבועון הניו יורקי הדואר. בין היתר כתבה על ספרי שירה של צבי עצמון (גיליון ט"ז, 1991), לאה אילון (6.10.1989), אבנר טריינין (גיליון י"ז, 1992), וקיימה שיחות עם המשורר גבריאל פרייל (גיליון ג', 1991) ועם האמן מיכאל גיטלין (גיליון ל"ה, 1990), וכן כתבה, בין היתר, על תערוכותיהם של הצלם רוברט קאפה (גיליון ל"א, 1989), האמן הצרפתי כריסטיאן בולטנסקי (גיליון י"ג 1991), הציירת ניצולת השואה הנלור בארון (גיליון כ"ב, 1990).

בשנים 2010-1993 עבדה במוזיאון תל אביב לאמנות כעורכת טקסטים. ב-2006 ראו אור הספרים הראשונים בפרויקט הוצאת פיתום.

כתיבה לקטלוגים לאמנות (מבחר)עריכה

  • "חללים סגורים, גבולות מדומיינים – סצינות הרכבת התחתית של מארק רותקו", 2007 [3]
  • "המקום של מצבור הקואורדינטות – על הסדרה שיר של תדיאוש רוֹזֶ'ביץ', 2012, מאת דגנית ברסט", 2013 [4]
  • "עבודת פֶּה, או: המסטיקים של אלינה שפוצ'ניקוב", 2014 [5]
  • "Studies for Accelerated Sculptures or Sculptures on Hold" ("פסלים בתאוצה"), 2012, בקטלוג עבודות של אסף גרובר, קונסאהאוס בתאניין, ברלין[6]
  • "ארכיון לא צייתן: על תצלומי הדרום של מיכה בר-עם", 2013, בקטלוג תערוכתו במוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע[7]
  • "יוחאי אברהמי: על סט של פילם נואר", 2015, מסה בספר אמן של אברהמי שראה אור באקדמיה לאמנויות העולם, קלן[8]

תרגום ועריכהעריכה

מתרגומיה ומסותיה הנלוות להםעריכה

במסגרת בחירותיה בהוצאת פיתום:

  • מבחר מסות מכוננות של האמנית האמריקאית מרתה רַסלר (Rosler), בתוך ומחוץ לתמונה: על צילום, אמנות ועולם האמנות (2006; מהדורה חדשה 2017), מסה נלווית: "בתוך המרחב הציבורי: השגות של נוסע מתמיד; על שיח הצילום של מרתה רַסלר"
  • מבחר שירים מאת הסופרת והמשוררת האמריקאית גרייס פיילי, איש זר שרק לכלב (2006)
  • ספרה של קתרין לאפטון על במאי הקולנוע, הצלם והאמן הצרפתי כריס מרקר, כריס מרקר: זכרונות מן העתיד (2007), מסה נלווית: "אחד-אחד בתוך המון"
  • שני ספרי מסות של מבקר האמנות פורץ הדרך והסופר הבריטי, ג'ון ברג'ר, אשר הפך את הכתיבה על אמנות לאמנות, ובעצמו היה צייר, אחֹז בכל היקר: איגרות על הישרדות ומרי (2008), מסה נלווית: "העיניים של המראָה", וכן ספרו, על ההתבוננות (2012), מסה נלווית: "אופן פעולה"
  • אסופת מסות מעוררות המחשבה של הפילוסוף, מבקר האמנות והאוצר הרוסי-גרמני, בוריס גרויס: כוח האמנות (2009)
  • ספרו של הצלם וחוקר הצילום והקולנוע הבריטי, דייוויד קאמפני, צילום, קולנוע, צילום (2011), מסה נלווית: "יש לופ ויש לופ"
  • ספרו המנתח צורה ואידאולוגיה של מבקר האמנות והאדריכלות האמריקאי, הפרופסור מפרינסטון האל פוסטר, אמנות, אדריכלות: סיבכת קשרים, תסבוכת, תסביך (2013), מסה נלווית שבין פרקיה "זווית אחרת" ו"מתחת לפני השטח"
  • מסותיה של האמנית והקולנוענית הגרמנייה, היטוֹ שְטיירְל, המחפשות דרכים לאופני פעולה לעשיית אמנות משמעותית בתוך נתוני ההווה, חלכאי המסך: מסות על פוליטיקה של דימוי חזותי (2015), מסה נלווית: "חוש אפשרות ומנסרות מציאות אצל היטו שטיירל"
  • הרומן הפיקרסקי של האמן והמסאי האירי בריאן או'דוהרטי, מי שטבע את המונח הביקורתי "קובייה לבנה", סודו של השוולייה, 2018, שבמרכזו דמותו ההיסטורית מרובת הפרסונות של השוולייה דֶ'אוֹן בן המאה ה-18, מסה נלווית: "תמונה בגלריית הדיוקנאות: קצה קרחון"

בשנות ה-80 תרגמה להוצאת אור-עם על פי בחירתה את שלוש הוויות מאת גרטרוד סטיין; הוואלריו האחרון, מבחר סיפורים מאת הנרי ג'יימס; הבוסטונים, מאת הנרי ג'יימס. וכן תרגמה שניים מספריו של א"מ פורסטר, המסע הארוך ביותר, וכן מוריס.

עריכה ומסות נלוותעריכה

במסגרת בחירותיה בהוצאת פיתום:

  • בוריס גרויס, המִספח הקומוניסטי, מסה פילוסופית על לשון וממון, מגרמנית: אדם טננבאום, 2014, הארות בשולי הספר מאת העורכת
  • שני ספרי מקור של קטעי פרוזה מאת יורם נסלבסקי, לעיני השמש הזאת, 2009, ואיש על ספסל, 2019
  • וכן ראה אור קובץ שירים מאת מחמוד דרוויש בשיתוף ספרי עיתון 77, כפרחי השקד או רחוק יותר, 2008, תרגום מערבית: עפרה בנג'ו ושמואל רגולנט
  • בסוף 2016 ראה אור מונטאז' סיפורים של הסופר, במאי הקולנוע, היוצר לטלוויזיה, ההוגה החברתי והמשפטן הגרמני – הרב-אמן אלכסנדר קלוּגֶה, הנקודה העיוורת של השטן, מגרמנית: נועה קול, למהדורה העברית נלווה מאמר מאת אנדריאס הוּיסֶן מאוניברסיטת קולומביה, מאנגלית: אסתר דותן, וכן הערה לסיום מאת העורכת: "המצאת מרחבים ציבוריים של התנגדות בעולם מופרט"
  • ספר נוסף של קלוגה בתרגום מגרמנית של נועה קול ראה אור בפיתום ב-2019, הפצצת הלברשטאדט בשמונה באפריל 1945, במקור ראה אור ב-1977 - מונטאז' ספרותי, שהוא אבן דרך בספרות הגרמנית שלאחר המלחמה, אחרית דבר מאת העורכת המתייחסת לשני מושגים של קלוגה: "ייצור נגדי" ו"חומר גלם לעבודת הדמיון".

הוצאת פיתום: פרויקטעריכה

אסתר דותן: "הפרויקט מתייחד בבחירות ממוקדות (כתיבה מסאית בנושאי אמנות, צילום, אדריכלות, קולנוע, וכן שירה ופרוזה לאו דווקא מהזרם המרכזי), במחקר נלווה, במעורבות אישית בכל ספר. בהכרח, הפרויקט מתייחד גם בהיקפו המצומצם (בממוצע ספר בשנה). המכלול המתהווה אינו פחות חשוב מכל פרט שבו, והוא דיון מתמשך באסטרטגיות אסתטיות אנליטיות.

נקודת המוצא היא כי בתרבות המודרנית לשלביה ובתרבות העכשווית-דיגיטלית אמנות לסוגיה וסוליפסיזם הם אמנם חיבור בלתי ניתן להפרדה, אך חשובה לפחות מידה של ניסיונות היחלצות שיקבלו ביטוי באופני הפעולה ובספקטרום הרגישויות והתובנות. החומרים הרואים אור בהוצאה קשורים בדרך כלל לאסטרטגיות אסתטיות המעלות את המימד הזה אל פני השטח ותרות אחר סידוק הסוליפסיזם והנגזרות שלו: הסקטוריאליות הצרה והלאומנות; מאליו הספרים מעלים במקרים רבים שאלות הנוגעות ליחסי כוח"[9].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על התערוכות: מדור ביקורת של דורית קידר, על המשמר, 3.2.1985 ו- 17.6.1988; איתמר לוי, "במחוזות האמנות הנורמלית", הארץ, "תרבות וספרות", 29.1.1993
  2. ^ היקונובו איזה הוא בין 200 האספנים הגדולים בעולם על פי מדרג של ארטניוז: Artnews, January 1994, p.130
  3. ^ אסתר דותן, "חללים סגורים, גבולות מדומיינים – סצינות הרכבת התחתית של מארק רותקו", מארק רותקו, קטלוג תערוכה, עורכים: מרדכי עומר וכריסטופר רותקו, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007, עמ' 220
  4. ^ אסתר דותן, "המקום של מצבור הקואורדינטות – על הסדרה שיר של תדיאוש רוֹזֶ'ביץ', 2012, מאת דגנית ברסט", דגנית ברסט: המזימה של הטבע, עבודות 2013-1973, קטלוג תערוכה, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת אלן גינתון, 2013, עמ' 20
  5. ^ אסתר דותן, "עבודת פֶּה, או: המסטיקים של אלינה שפוצ'ניקוב", אלינה שפוצ'ניקוב: עקבות גוף, קטלוג תערוכה, עורכת: אהובה ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014, עמ' 19
  6. ^ Esther Dotan, "Studies for Accelerated Sculptures or Sculptures on Hold", Assaf Gruber: Studies in Sculptures, 22 Fragments, Kunstlerhaus Bethanien GmbH, Berlin, 2012, p.5
  7. ^ אסתר דותן, "ארכיון לא צייתן: על תצלומי הדרום של מיכה בר-עם", מיכה בר-עם, צילומים, קטלוג תערוכה, עורכת: דליה מנור, מוזיאון הנגב לאמנות, 2013, עמ' 23
  8. ^ אסתר דותן, "יוחאי אברהמי: על סט של פילם נואר", Yochai Avrahami, A Tour of the Mount of Hercules, Akademie der Kunste der Welt, Koln, editor: David Riff, 2016, p.5
  9. ^ אסתר דותן, אתר פיתום הוצאה לאור