אסתר פיין
אסתר פיין (מנקובה) (1918 – 15 באוגוסט 2012) הייתה סופרת ישראלית.
![]() | |
אסתר פיין | |
לידה |
1918 לטביה ![]() |
---|---|
פטירה |
15 באוגוסט 2012 (בגיל 94 בערך) עין גב, ישראל ![]() |
שם לידה |
אסתר מנקובה ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן ![]() |
שפות היצירה |
עברית ![]() |
צאצאים |
אפי איתם ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס זאב לספרות ילדים ונוער ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהפיין נולדה בשם אסתר מנקובה בלטביה, למשפחה מסורתית. אביה, היה סוחר זעיר, מורה לתורה ומוסמך לרבנות. במלחמת העולם השנייה שירתה כאחות בצבא האדום. במהלך המלחמה, נולד בנה הבכור אריה, והיא התאלמנה. אחרי מלחמת העולם השנייה, ביקשה לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל, אך לא קיבלה אישור. בסיוע תנועת השומר הצעיר, הוברחה ביחד עם בנה, אריה. יותר משנתיים ארך מסעה, שכלל מעבר בשבעה גבולות, ולבסוף הגיעה לנמל חיפה ביום הכרזת המדינה[1].
בישראל הייתה לחברת קיבוץ עין גב עד מותה. שם הכירה את בעלה השני גרשון[1].
בשנת 1988 פורסם סיפור בריחתה מברית המועצות בספר "מולקה: סיפור הבריחה מברית-המועצות", שנכתב על ידי יעקב ינאי[2].
למדה ספרות באוניברסיטת בר-אילן, קיבלה תואר ראשון ובשנת 1989 קיבלה תואר שני. עבודת הגמר שלה הייתה בנושא "השפעת גיבור דורנו ללרמונטוב על אצל של גנסין: עיון משווה בין גיבור דורנו ללרמונטוב אצל של גנסין".
ספרה "הדס", המספר על המרד הגדול בסוסיתא וגמלא, זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
הייתה נשואה לגרשון, אם לארבעה בנים. בנה הוא השר וחבר הכנסת לשעבר אפי איתם.
פיין נפטרה בקיץ 2012, והובאה למנוחות בקיבוצה עין גב.
ספריה
עריכה- הדס; איורים: רוני רכב; ערך יוסי אשכול, תל אביב: ספרית פועלים ('סדרת נעורים'), תשמ"ח 1988.
- בתמורות העתים: רומן היסטורי על רבן יוחנן בן זכאי, תל אביב: י' גולן, תשנ"ז 1997.
- בדרכי הסערה, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ב 1992. (זיכרונות מימי מלחמת העולם השנייה)
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של אסתר פיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ישי קרוב, נפטרה אימו של אפי איתם, בשבע, 17 באוגוסט 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 נעמי לויצקי, כולם ידעו שהוא כזה, חדשות, 22 בדצמבר 1989
- ^ יעקב ינאי, סיפור ״הבריחה״ מברית־המועצות, באתר גוגל ספרים