אפידאורוס

אפידאורוס (יוונית: Ἐπίδαυρος) הייתה עיר קטנה ביוון העתיקה, בקרבת המפרץ הסרוני (ומפרץ אפידאורוס). העיר שכנה למרגלות ההרים אראכנאיו, בריגה וטיטיו, ולפי האגדה היא מקום הולדתו של אסקלפיוס. העיר המודרנית אפידאורוס (Επίδαυρος), המהווה חלק ממחוז ארגוליס ונמצאת במרחק קצר בכיוון מזרח מארגוס, נבנתה ליד העיר העתיקה.

אפידאורוס
Επίδαυρος

אתר מורשת עולמית
מקדש אסקלפיוס באפידאורוס האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6
היסטוריה
תרבויות	יוון העתיקה
תקופות	התקופה הקלאסית
מיקום
מדינה	יוון
קואורדינטות	37°35′52″N 23°04′28″E

פסל של אסקלפיוס שנמצא במקדש

האתר מוקדש לאלים המרפאים במיתולוגיה היוונית – אפולו, אסקלפיוס והיגיאה.

המבנה הראשון שבו נתקלים כאשר מגיעים לאפידאורוס הוא הפרופיליאה (סוג של שער). המתוארכת לתקופה המיקנית ומורכבת משתי גלריות של 6 עמודים. הבניין השני הוא מקדש אסקלפיוס הבנוי בסגנון דורי. מאחורי המקדש נמצאת הכיפה. המבנים האחרים הם האוואטו, מגורי הכהנים, מקדש ארטמיס, מקדש אפולו והתיאטרון.

היסטוריה ותיאור

אפידאורוס הייתה עיר עצמאית ולא נכללה בתחום שלטונה של ארגוליס עד התקופה הרומית. אפידאורוס הייתה חלק מטריטוריה גדולה יותר בשם אפידאוריה שכללה, בנוסף לעיר, שטח קטן. העיר נחשבת כמקום הולדתו של אסקלפיוס, בנו המרפא של אפולו, והיא ידועה בשל המקדש לאסקלפיוס השוכן במרחק 8 קילומטרים מהעיר ובשל התיאטרון שנמצא בה ופעיל עד התקופה הנוכחית (2008). במאה ה-6 לפנה"ס נוסדה קהילה של מאמיני אסקלפיוס באתר שבו נחשף מאוחר יותר מקדש המתוארך לתקופה המיקנית.

האסקלפיון באפידאורוס היה מרכז הריפוי החשוב ביותר בעולם הקלאסי. על מנת למצוא את התרופה המדויקת למחלתם, אנשים שהו במהלך הלילה באנקומיטיריה, שהוא היכל שינה גדול. אסקלפיוס עצמו התגלה לאנשים בחלום, ונתן להם עצה כיצד להשיג בחזרה את בריאותם. ליד המקדש היה בית הארחה בעל תכולה של 160 מקומות. ליד המקדש יש מעיינות מינרליים, וייתכן כי היה להם חלק בתהליך הריפוי.

במהלך המאה ה-5 לפנה"ס המקדש שגשג בזכות הניסים הרפואיים שהתרחשו בו ובזכות משחקי הספורט שנערכו באצטדיון, המתוארך לאותה תקופה, אחת לארבע שנים. תור הזהב של אפידאורוס נמשך גם במהלך המאה ה-4 לפנה"ס, כאשר נבנו מקדש אפולו מאליטאס, בגובה 430 מטרים מעל גובה פני הים, והמונומנטים הגדולים של מקדש הרה (הריון). מקדש אסקלפיוס כלל בתוכו את התולוס (בניין עגול המשמש למטרות קבורה), מגורי החולים, מרחצאות אסקלפיוס, הגימנסיון, והתיאטרון הנחשב ליצירת אמנות של האדריכלות היוונית.

אסקלפיוס, שהיה אל הרפואה במיתולוגיה היוונית, הביא רווחה למקדש, ובמאה ה-4 והמאה ה-3 לפנה"ס המקדש הפך לאחד הבניינים החשובים ביותר ביוון, והגיעו אליו חולים מרחבי יוון ואף מהמזרח התיכון. המקדש בנוי בסביבה טבעית בעלת מאפיינים טבעיים הנחשבים לרגועים ורכים, והייתה לה השפעה מכרעת על החולים, ובייחוד על אלה שסבלו ממחלות נפש. פרסומו של המקדש המשיך גם בתקופה ההלניסטית.

בשנת 87 לפנה"ס המקדש נבזז על ידי הגנרל הרומאי לוקיוס קורנליוס סולה, ובשנת 67 לפנה"ס הוא נבזז פעם נוספת, הפעם על ידי שודדי ים. במאה ה-2 המקדש שגשג שוב תחת שלטונם של האימפריה הרומית, אך ב-395 סבל מפשיטה של הגותים.

פרסומו של המקדש נמשך עד המאה ה-5, גם לאחר הגעת הנצרות והשתקת האורקלים, אך כמרכז ריפוי נוצרי.

ב-1881 החלו במקום חפירות על ידי החברה הארכאולוגית של אתונה ובפיקוחו של פ. קאבאדיאס (Π. Καββαδία), והן נמשכו עד מותו.

התיאטרון

הרווחה שהובאה לאפידאורוס בזכות המקדש אפשרה לתושבים לבנות מספר מונומנטים אזרחיים: התיאטרון הענק שהפעים את הגאוגרף היווני פאוסניאס בזכות הסימטריה והיופי שלו ומשמש להופעות תיאטרון מאז, היכל הסעודה הטקסי, המרחצאות והפלאייסטרה (palaestra) שהיא רחבה ציבורית שבה נאספו הבאים למפגשים חברתיים, שיחות פוליטיות ועסקיות. התיאטרון תוכנן במאה ה-4 לפנה"ס על ידי הפסל פוליקליטוס הצעיר. בתקופה הרומית הוספו לתיאטרון 21 שורות מושבים נוספות, ובסך הכל היו בו 55 שורות. בדומה לתיאטראות יווניים אחרים, הנוף מאחורי החלק הפתוח של התיאטרון מהווה חלק ממנו.

התיאטרון מפורסם בשל האקוסטיקה שלו, המאפשרת ל-15,000 הצופים לשמוע מילים גם כאשר הן לא מוגברות באמצעי מלאכותי, וללא קשר למקום ישיבתם. מדריכי התיירים במקום נוהגים לפזר את הקבוצות שבאחריותם בפינות האצטדיון, ולהדגים להם כיצד הם מצליחים לשמוע הצתת גפרור במרכז הבמה. במחקר שנערך ב-2007 על ידי ניקו פ. דהקלרק וסידני דקייסר מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה הוסק כי התכונות האקוסטיות של התיאטרון הן כל הנראה יד המקרה: השורות הבנויות מאבן גיר מסננות את התדרים הנמוכים של הקול, כגון מלמול שנובע מהקהל, ומגבירות או מחזירות קולות בתדירות גבוהה שמגיעים מהבמה.

ראו גם

• דת יוון העתיקה
• התרבות ההלניסטית

לקריאה נוספת

• Arafat, K. W. 1995. Die Skulpturen des Asklepiostempels in Epidauros. Classical Review, 45, no. 1, pp. 197-198.
• Holland, Leicester B. 1948. Thymele: Recherches sur la of Archaeology, 85, no. 3, pp. 387-400.
• Vassilantonopoulos S. L., Zakynthinos T., Hatziantoniou P. D., Tatlas N.-A., Skarlatos D., Mourjopoulos J. N., “Measurement and Analysis of Acoustics of Epidaurus Theatre”, presented at the Hellenic Institute of Acoustics 2004 conference (in Greek), Thessalonica

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפידאורוס בוויקישיתוף

• תיאטרון אפידאורוס, באתר משרד התרבות והספורט היווני (באנגלית)
• אפידאורוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אפידאורוס (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית
• אפידאורוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים