אפיליידי היה מסיר שיער שפותח בישראל והיה ראשון מסוגו, וחברה המפיצה מסירי שיער בעלת שם זהה.

אפיליידי
Epilady
ראש האפיליידי המקורי הפועל על עקרון הקפיץ המסתובב
ראש האפיליידי המקורי הפועל על עקרון הקפיץ המסתובב
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תקופת הפעילות 1986–הווה (כ־38 שנים)
ענפי תעשייה קוסמטיקה
מוצרים עיקריים מסירי שיער
 
epilady.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור המכשיר עריכה

המוצר פעל באמצעות קפיץ סלילי הסובב סביב צירו ומובל על ידי תיל פלדה העובר בתוכו בצורת לולאה. סיבוב הקפיץ סביב צירו כאשר הוא מכופף גורם לו להימתח כאשר הוא כלפי חוץ ולהסגר כאשר הוא נמצא כלפי פנים, וכך לתפוס את השערה כאשר המרווח נסגר תוך כדי הסיבוב ולבצע את פעולת התלישה.

היסטוריה עריכה

מפעל "מפרו" בקיבוץ הגושרים הוקם בשנת 1974 ועסק בייצור פלסי בנאים וכוונות לרובים[1]. בשנת 1985 נקלע הקיבוץ למשבר כספי, לאחר שצבר חובות של 13 מיליון דולר, בעקבות משבר הקיבוצים ופרשת דוד בלאס שמעל בכספי הקיבוצים[2]. מנכ"ל מפעל "מפרו", מנחם ברוך, חיפש מוצר צריכה אותו המפעל יכול לייצר ולהגדיל את ההכנסות במהירות[3].

מכשיר "האפיליידי" (שנקרא בתחילה "סופט אנד איזי"; Soft and easy), הומצא על ידי מנחם ברוך, יאיר דר ושמעון יהב. הם רשמו עליו פטנטים ב-32 מדינות שונות. ב 1986 פנו ממציאי המכשיר למפעל "מפרו", במטרה שייצר את המכשיר שלהם[4]. השניים פנו קודם לשורה של חברות ומפעלים של מוצרי צריכה בעולם, אך אף אחד לא היה מעוניין בהמצאה[3]. מפעל "מפרו" הסכים להשקיע בהמשך הפיתוח והקמת קו ייצור בעלות של 200 אלף דולר[2] מכיוון שלא היה למפעל ניסיון בשיווק מוצר צריכה הוחלט לשתף פעולה עם חברת הקוסמטיקה הלנה רובינשטיין כמפיץ בישראל, ובסיוע משרד הפרסום "אריאלי", הושק קמפיין פרסומי ביולי 1986[5]. תוך זמן קצר הפך המכשיר להצלחה גדולה. מיד אחר כך החל שיווק המכשיר ברחבי העולם, בידי מפיצי משנה שונים שרכשו את המוצר בסיטונאות[3]. הכנסות המפעל בשנת 1987 הגיעו ל-32 מיליון דולר, ב-1988 לכ-87 מיליון וב-1989 היו יותר ממאה מיליון דולר[6]. כדי לעמוד בביקוש הוקמו קווי ייצור נוספים באזור התעשייה בחצור הגלילית ובקיבוצים כפר סאלד, איילת השחר ומחניים. בנוסף הוקמו מפעלים בספרד וברזיל[6]. המפעל גם פיתח מוצרים נוספים ושיפורים של המוצר המקורי[7].

בעקבות הצלחת המכשיר ברחבי העולם, החלו להופיע בשוק חיקויים וזיופים של המוצר. "מפרו" השקיעה מאמץ רב להילחם בתופעה. בין השאר תבעה חברה בשווייץ שייצרה ושיווקה מכשיר דומה[8], והצליחה להביא לסגירת מפעל שייצר זיופים של המכשיר בהונג קונג, מפעל שהוקם על ידי שלושה ישראלים[9], ומפעל שפעל בטאיוואן[10]. בנוסף הצליחה לתבוע את חברת "רמינגטון" האמריקאית, שפיתחה מכשיר דומה, על הפרת פטנט, אך רק במספר מדינות[11].

בשנת 1990 חלה ירידה חדה במכירות החברה, בעקבות כניסת מתחרים דוגמת חברת פיליפס וחברת בראון, תחרות גוברת שגרמה לרוויה בשוק, וכן בשל פשיטת רגל של המפיץ של החברה בארצות הברית. ב-1991 ירדו המכירות לכ-18 מיליון דולר ונעשה ניסיון לייצר ולשווק מוצרים נוספים[12]. בנוסף החלה החברה לשווק את מוצריה ישירות בישראל, ארצות הברית ואוסטרליה[13].

לאחר מספר שנים של ניסיונות להשקת מוצרים נוספים והקמת מערך שיווק עצמאי, פשטה החברה את הרגל ומונה לה, בשנת 1995, כונס נכסים[14]. בנוסף נקלעה למספר סכסוכים משפטיים עם מפיצים ושותפים[15].

באוגוסט 1999 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה למכור את החברה לאנשי העסקים יהודה מנדלסון והנריק סם גולדשטיין, תמורת כמיליון דולר[16]. לאחר מספר שנים שהחברה המשיכה לפעול באופן מצומצם תחת השם "אפיליידי", החליטו בעלי החברה בקיץ 2004 לבצע השקה מחדש שלה[17], במטרה להגיע לנתח שוק של כ-25% משוק מסירי השיער העולמי[18]. ב-2005 השיקה החברה מכשיר חדש בשם "דואט", המשלב מכשיר אפילציה משופר ומכשיר גילוח[19], וקמפיין פרסומי בכיכובה של סנדרה רינגלר[20].

לקריאה נוספת עריכה

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "פחות, אבל כואב", עמ' 182–187

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "מפרו" - הגושרים מפעל מייצא, דבר, 27 ביוני 1978
  2. ^ 1 2 אבי כצמן, הדרך אל העושר, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988
  3. ^ 1 2 3 אבי קרטין, מה עשה מכשיר אחד להורדת שיער מהרגליים לקיבוץ שלם, חדשות, 11 בספטמבר 1987
  4. ^ נעמי לויצקי, שורשים, כותרת ראשית, 24 בדצמבר 1986
  5. ^ שוש גבאי, הכינו אח הרגליים, חדשות, 8 ביולי 1986
  6. ^ 1 2 דוד זהבי, תלישת שיער בשנות ה-80; למחוור שנתי של מאה מיליון דולר, מעריב, 29 בדצמבר 1989
  7. ^ מאיר אלון, בגושרים פיתחו עוד 2 מכשירים, חדשות, 25 באוגוסט 1988
  8. ^ אבי קרטין, החיקוי לא משתלם, חדשות, 6 בספטמבר 1987
  9. ^ אבי קרטין, מפעל בהונג־קונג נתפס בזיוף המכשיר הישראלי סופט־אנד־איזי, חדשות, 5 בנובמבר 1987
    מיכל הולצמן, 3 ישראלים עומדים מאחורי הנסיון לזייף מוצר ישראלי בהונג קונג, מעריב, 5 בנובמבר 1987
  10. ^ אורי גינוסר, נחשף נםיון נוסף להעתקה של מכשירי "סופט אנד איזי", מעריב, 14 בינואר 1988
  11. ^ מפרו זכתה בצו בהונג־קונג נגד רמינגטון, חדשות, 2 בנובמבר 1988
    נווית זומר, רמינגטון תשלם פיצויים למפרו על הפרת פטנט, חדשות, 20 במאי 1991
    נווית זומר, זכויות יוצרים - ביהמ״ש האנגלי פסק נגד יצרני סופט אנד איזי, חדשות, 22 במאי 1989
  12. ^ מפרו עוד יתלוש מהראש, חדשות, 8 באוקטובר 1991
  13. ^ נווית זומר, מפרו אפיליידי הקימה חברת שיווק עצמאית, חדשות, 21 באוקטובר 1991
    נווית זומר, מפרו ממשיכה בצמצומים; הקימה חבורת־בת בארהייב, חדשות, 18 בפברואר 1991
    נווית זומר, חב׳ מפרו הקימה חברת הפצה באוסטרליה לשיווק אפיליידי, חדשות, 26 בפברואר 1992
  14. ^ אורלי פלג-מזרחי, ‏כונס מפרו אפיליידי יחתום על הסכם תמלוגים עם מפיץ בהונג-קונג, באתר גלובס, 20 בינואר 1997
  15. ^ עתי"ם, ‏פשרה: חברת מפרו תשלם 1.5 מיליון דולר לאיש העסקים ליאון פיס, באתר גלובס, 8 באפריל 1999
    הדס מגן, ‏סופט ליינס נגד אפיליידי, וההפך, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2001
  16. ^ אורלי פלג מזרחי, ‏ביהמ"ש המחוזי אישר מכירת מפרו-אפיליידי, באתר גלובס, 9 באוגוסט 1999
  17. ^ איילה צורף, עשור לאחר הקריסה - אפיליידי נערכת לסיבוב שני, באתר TheMarker‏, 1 ביולי 2004
  18. ^ איילה צורף, היעד: 25% משוק מכשירי הסרת שיער, באתר TheMarker‏, 1 ביולי 2004
  19. ^ מעיין כהן, ‏אפיליידי משיקה מכשיר חדש תחת השם "דואט", באתר גלובס, 4 במאי 2005
  20. ^ סנדרה רינגלר תוביל הקמפיין של אפיליידי, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2005