נילי דגן
משוררת ישראלית
נילי דגן (נולדה ב-6 במרץ 1953) היא משוררת ישראלית, כלת פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2024,[1] יזמת פרויקטים לשירה, המשתפת פעולה עם יוצרים, משוררים, מוזיקאים, שחקנים, צלמים ואמנים פלסטיים.
 | |
| לידה |
6 במרץ 1953 (בת 72) כפר סבא, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | הרצליה |
| תחום כתיבה | עורכת אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית |
| סוגה | שירה |
| בן זוג | לואיס דגן |
| פרסים והוקרה | כלת פרס היצירה לסופרים/ות עבריים/ות ע"ש לוי אשכול לשנת 2024 |
|
www | |
  | |
דגן היא עורכת ה"אנתולוגיה המקוונת לשירה עברית",[2] מיזם המאגד מאות משוררים וותיקים וצעירים, המייצגים מבחר מגוון של שירה עברית עכשווית.[3]
ביוגרפיה
עריכהדגן נולדה וגדלה בכפר סבא. אמהּ רינה רונן, ילידת נהלל, בת דודו של האלוף אסף שמחוני, הייתה מוזיקאית ומורה לפסנתר. אביה, נחום עזגד, שהיה איש צבא, עלה ארצה מליטא לקיבוץ דגניה א', והיה בן משפחתו של א.ד. גורדון (דוד-אימו). לאחר נישואיה הראשונים, בשנות ה-70, עברה לאילת. ב-1986 נישאה בשנית ובמשך כ-25 שנה עבדה לצד בעלה לואיס דגן, בעסקי המשפחה. משפחתם המורחבת מונה שישה ילדים ואחד עשר נכדים. בנה הבכור גיא רוטמן הלך לעולמו באופן פתאומי ב-27 באוקטובר 2021 והוא רק בן חמישים. המיזם "מסע כורסא - מסביב לעולם ב-80 שירים" מנציח את זכרו.[4]
דגן החלה לכתוב בשנת 2005, לאחר שהושתל בגופה, קוצב לב. שיריה פורסמו במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", במוסף גלריה של עיתון "הארץ", בעיתון ישראל היום ובכתבי העת "מאזנים",[5] "שבו", "גג", "משיב הרוח", "עתון 77" ו"ביטאון שירה".
למדה ספרות בשלוחת אוניברסיטת בן-גוריון באילת וקורסים לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חברה באיגוד כללי של סופרים בישראל, באקו"ם, בתא סופרי הרצליה[6] ובאגודת הסופרים. דגן פועלת בהתנדבות כשופטת בתחרויות כתיבה, מטעם מערכת הספריות בהרצליה ובאגודת הסופרים.
יוזמות ספרותיות
עריכה- בשנת 2009, כחברת מערכת בכתב העת המקוון "עיין ערך שירה" הגישה מדור סיקורת על משוררים ושירתם.[7]
- בשנת 2011 יזמה תחרות שירה, פרס פסח מילין, למשוררים בראשית דרכם, בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.[8]
- בפסטיבל המשוררים במטולה ה-12, יזמה הפקה אינטרנטית של הפסטיבל בשיתוף עם המנהל האומנותי רפי וייכרט, המשורר והעורך של הוצאת "קשב לשירה". היה זה ניסיון ראשון מסוגו לתעד פסטיבל שירה שלם, חגיגת שירה וצליל בהשתתפות כ-60 משוררים ויוצרים, בגיליון של כתב עת מקוון "עיין ערך שירה".[9]
- במאי 2012 יזמה את סופ"ש שירה, במת שירה מרכזית באתר של נילי דגן, המהווה אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, עשירה ומגוונת, המונה מאות משוררים בני זמננו וכ-4000 משיריהם.
- בשנת 2014 יזמה את המדור "מלחיני משוררים ישראלים"[10] המאיר בזרקור אוהב ומכבד יצירות של שירה מוזיקלית ישראלית. עורך ראשי: דודו אלהרר, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי
- בשנת 2018 יזמה אנתולוגיה מקוונת לאמרות יוצרים בני זמננו – עַל כַּנְפֵי אֲמָרוֹת[11]– אסופת אמרות שכולה פרי עטם של מאות משוררים וסופרים עכשוויים. עורך ראשי: אמיר אור משורר סופר מתרגם.
- בשנת 2023 במהלך מלחמת "חרבות ברזל", יזם הקריין והשדרן נועם גיל-אור בשיתוף עם נילי דגן, את מיזם "השיר היומי - נועם גיל-אור קורא שירה", והחל מ-17 באוקטובר הקליט מדי יום שירים שבחרו ברוח התקופה.[12]
ספריה
עריכה- בשנת 2008 יצא לאור ספר שיריה הראשון "בכל אדם יש ארבעה בנים"[13] – יצירה בארבעה רבדים: שירה, תרגום, מוזיקה וקריאה המשולבת ביצירת אמנות. שירי הספר תורגמו לאנגלית על ידי סוזן ואד קודיש, לערבית בידי פרופ' נעים עריידי ולספרדית על ידי קלאודיה אסא. לספרים מצורפים תקליטורים בהפקת דודו אלהרר. הספר ראה אור גם במהדורה ביבליופילית מצומצמת בת 54 עותקים בהוצאת "אבן חושן", עם מגזרת המתכת "רביעייה" של דוד גרשטיין בעיצוב עידו אגסי ובצירוף התקליטורים.[14] היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת מעצבי הספרים הביבליופיליים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט, אוקטובר 2008.
- הפרויקט המוזיקלי קונצרט שירה בארבעה קולות כולל ארבעה תקליטורים עם שמונה קטעים מקוריים אינסטרומנטליים שהלחין והפיק דודו אלהרר ועיבד קן ברג'ס, המשלבים בתוכם קריאה אמנותית של טקסטים מהספר "בכל אדם יש ארבעה בנים", בביצוע ארבע שחקניות ובארבע שפות.[15]
- בשנת 2010 ראה אור הספר "מאחורי המלחמה רואים את הים",[16] בליווי צילומים של הצלם אמן גדי דגון.[17]
- בשנת 2013 ראה אור הספר "לא מתקרבת לתחנה המרכזית".[18] חמישה שירים מספר זה תורגמו לרומנית על ידי המשוררים רירי סילביה מנור ומנחם פאלק.[19] ופורסמו במרץ 2018 בירחון "אפוסטרוף", בעריכתה של מרתה פטראו.
- בנובמבר 2013 יצא לאור הספר "ילדה של פעם" – ספר שירי ילדים מלווה בתמונות מאלבומי משפחתה.[20] שירים מתוך הספר הולחנו ועובדו על ידי המוזיקאי רמי שולר, זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים 2012.[21][22]
- בשנת 2018 ראה אור ספר שיריה החמישי "עד שאלמד לעוף",[23] סדרת 'כתוב' בעריכת אמיר אור, פרדס הוצאה לאור.[24]
- בשנת 2022 ראה אור ספר שירי הילדים "הלונה פארק של ניליק",[25] ציור עטיפה רפי פרץ במחווה לישראל פלדי, דפוס עופר, "טיקטקתי" הוצאה דיגיטלית לאור.
- בשנת 2025 יראה אור ספר שיריה השביעי של נילי דגן, "לשם אני הולכת", בהוצאת ספרי עיתון 77.
פרסים והוקרה
עריכה- במאי 2014 בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים השתתפה נילי דגן במיצג – פסיפס של 50 נשים יוצרות שפרצו דרך בתחומי התרבות בישראל.
- במרץ 2015 הוענק פרס הוקרה לנילי דגן על פועלה למען היצירה והשירה העברית, מטעם אגודת הסופרים העבריים וקרן העמותה ע"ש נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש) ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי.[26][27]
- בדצמבר 2024 הוענק לנילי דגן פרס ראש הממשלה/ פרס היצירה לסופרים/ות עבריים/ות ע"ש לוי אשכול.[1][28]
לקריאה נוספת
עריכה- שירי לב-ארי, שירה בריבוע, באתר הארץ, 26 במרץ 2008
- "בכל אדם יש ארבעה בנים" הגיע לפרנקפורט, באתר Iwoman, נובמבר, 2008.
- נילי דגן, מדף הספרים של נילי דגן, באתר nrg, 22 בדצמבר 2008.
- פסטיבל מטולה ה-12, באתר עיין ערך שירה, ספטמבר 2009.
- ניקולא אורבך, פרדוקס הנטול מן החיים עצמם, עיתון 77 גיליון 353, 2010.
- נילי דגן בראיון עם פרופ' יוסי גמזו, זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים, עיתון 77, מרץ 2014.
- פיוט 2018, נילי דגן מעברים, דפשיר שבועי בעריכת דרור גרין, גיליון 573, מאי 2018.
להאזנה ולצפייה
עריכה- קונצרט שירה בארבעה קולות, ארבע קרייניות בארבע שפות קוראות שירים מהספר "בכל אדם יש ארבעה בנים". לחן: דודו אלהרר, עיבוד: קן ברג'ס, גדי סרי | כלי הקשה, ניצן עין-הבר | כלי נשיפה, עמוס עבר-הדני | גיטרות, אלון הלל | תופים, עמית הראל | קלידים, אלון נדל | גיטרה בס, 2008.
- "בית הורי", בהשתתפות נילי דגן וטל עזגד, עם רעיה אדמוני ברשת א', 2014.
- מופע השקת ספר השירים "עד שאלמד לעוף",[29] מנחה נועם גיל-אור, בית היוצר תל אביב, יוני 2018.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נילי דגן.- פורום יוצרים באדיבות האתר של נילי דגן, בפייסבוק.
- אתר היוטיוב של נילי דגן.
- נילי דגן, דף שער בספרייה הלאומית
- נילי דגן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ דפנה לוי, רשימת הזוכים בפרס היצירה לסופרים עבריים פורסמה. אריאל הורוביץ ויוסי וקסמן בפנים, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2024
- ^ "אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית", נוסדה בשנת 2012, ומאגדת מאות משוררים, וותיקים וחדשים, המייצגים מבחר מגוון של שירה עברית עכשווית.
- ^ אינדקס יוצרים, כ-850 יוצרים מתארחים באתר של נילי דגן.
- ^ "מסע כורסא", מסביב לעולם ב-80 שירים, האתר של נילי דגן.
- ^ שירים / נילי דגן, באתר מאזניים, דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים, 26 במרץ 2020
- ^ "תא סופרי הרצליה", מאגד את תושבי העיר שעיסוקם בכתיבה.
- ^ פגישה חצי פגישה עם נילי דגן, עם המשורר אורי ברנשטיין, עיין ערך שירה, 2009.
- ^ פרס ע"ש פסח מילין לשירה, בחסות איגוד הסופרים והאתר של נילי דגן, 2013
- ^ פסטיבל מטולה ה-12 לשירה, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ אסופת "מלחיני משוררים ישראלים" מתחומי המוזיקה הקלה הפופולרית בישראל.
- ^ עַל כַּנְפֵי אֲמָרוֹת - אנתולוגיה מקוונת לאמרות שיר פרי עטם של משוררים וסופרים עכשוויים, עורך ראשי אמיר אור.
- ^ נועם גיל-אור קורא שירה, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הקליט גיל-אור מאות שירים פרי עטם של משוררים ישראלים, המיזם החל ב-17 באוקטובר 2023.
- ^ "בכל אדם יש ארבעה בנים", הוצאת "אבן חושן", 2008.
- ^ הממלכה – מקום למלאכת הספר, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ "קונצרט שירה בארבעה קולות", כולל ארבעה תקליטורים, בביצוע ארבע שחקניות ובארבע שפות.
- ^ אדלינה קליין, מאחורי מלחמה רואים את הים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 במאי 2011
- ^ גדי דגון, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ לא מתקרבת לתחנה המרכזית, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ נילי דגן בירחון הרומני APOSTROF, באתר של נילי דגן, 20 באפריל 2018
- ^ "ילדה של פעם" במהדורה דיגיטלית, טיקטקתי, 2013.
- ^ "מוצארט ובאך", מתוך הספר "ילדה של פעם", לחן ועיבוד רמי שולר.
- ^ "טרמפולינה", מתוך הספר "ילדה של פעם", לחן ועיבוד רמי שולר
- ^ אדלינה קליין, עד שאלמד לעוף, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 במאי 2018
- ^ "עד שאלמד לעוף", פרדס הוצאה לאור, סדרך "כתוב" בעריכת אמיר אור, 2018.
- ^ "הלונה פארק של ניליק", שירי ילדים, בליווי ציורים של רפי פרץ, 2019.
- ^ אירוע הוקרה - נשים למען היצירה העברית, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^
פרס הוקרה לנילי דגן על פועלה למען היצירה והשירה העברית, סרטון באתר יוטיוב
- ^ משרד החינוך התרבות והספורט, נימוקי השופטים לזוכים בפרס היצירה ע"ש הראש הממשלה לוי אשכול, 2024.
- ^ נילי דגן לומדת לעוף, מאת פרופ' יוסי גמזו, עיתון 77, 2 באוגוסט 2018, גיליון 401.
