ארה ארגמנית

מין של תוכי נאוטרופי ממשפחת התוכיים, שנפוץ במרכז ודרום אמריקה

ארה ארגמנית או אָרָה אַרְגְּוָנִית[2] (שם מדעי: Ara macao), הוא תוכי דרום אמריקני גדול בצבעים אדום, צהוב וכחול, חבר בקבוצה גדולה של תוכים נאוטרופים מהסוג ארה.

קריאת טבלת מיוןארה ארגמנית
Ara macao qtl1.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תוכאים
משפחה: תוכיים
סוג: ארה
מין: ארה ארגמנית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ara macao
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
América - Distribuição de araras.PNG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארה ארגמנית במעוף
Ara macao

הם משגשגים ממזרח פנמה, מצפון אמריקה המרכזית ועד מקסיקו, צפון-מזרח עד מזרח קולומביה, ונצואלה, גיאנה, סורינאם, גינאה הצרפתית, אקוודור, פרו, ברזיל ובוליביה. הארה חיה באזור מחיה רבים: יערות גשם, יערות פתוחים, סוואנות מיוערות.[3] באמריקה המרכזית היא מצויה גם בשפלות יבשות, בסביבות הרריות לאורך החוף הפסיפי, באזורי בשיחים נמוכים וסבוכים ואזורים מעובדים עם קטעי יערות.[4]

תיאורעריכה

גודלם נע בין 78–89 סנטימטרים (31–35 אינץ'). משקלם נע בין 900–1,300 גרם. צבעם הכללי אדום בגווני ארגמן. האזור הלבן שמתחיל מהמקור התחתון ונמשך עד ללחיים (כולל) נחצה על ידי פסים (לפעמים כמעט ובלתי נראים) של נוצות אדומות בהירות. לחלק מהציפורים יש נוצות הצבועות בצהוב בקצותיהן בגב הראש. החלק הקיצוני של הכנף כחול והחלק הקרוב יותר לגוף צהוב עם קצוות ירוקים. הנוצות בבסיס הזנב כחולות בהירות. חלקו העליון של הזנב אדום עם קצוות כחולים עמומים. חלקו התחתון של הזנב ושל הכנפיים – אדום. המקור העליון בצבע קרן וצדדיו שחרחרים. המקור התחתון שחרחר. העיניים בצבע צהוב בהיר. הרגליים אפורות כהות. לצעירים זנב קצר יותר, מקור תחתון בהיר יותר ועיניים חומות. מוטת כנפיים 1.0–1.2 מטרים (3.3–3.9 רגל).

במאי 2013 פורסם שצוות חוקרים מאוניברסיטת טקסס A&M סיימו למפות את הגנום המלא של הארה הארגמנית.[5]

תפוצהעריכה

בטבע הוא נפוץ בעיקר באזורים עם עצים, אך עדיין לא כמו הארה כחולה-צהובה. הוא נעלם מרוב אזורי המחיה, ובעיקר מאמריקה המרכזית, בעקבות הרס סביבת המחיה הטבעית, לכידה וסחר בלתי-חוקיים וציד למטרות מכירה.

התנהגותעריכה

בטבעעריכה

בדרך כלל נצפים בזוגות, משפחות או להקות קטנות של עד 30 פריטים. בולטים בעיקר בזמן תעופה, שמלווה בקריאות קבועות ותכופות. ניתן לראות התקבצויות גדולות (לפעמים 100 פריטים ואף יותר) באזורי קינון ומזון, כמו גם באזורים המנוצלים לליקוק טיט. ניתן לזהות בקלות את הזוגות בתוך כל קבוצה. הרבה פעמים נראים באזורים המיועדים לאיסוף מזון וקירות טיט יחד עם מיני ארות נוספים – ארה כחולה-צהובה וארה ירוקת-כנף. מאוד זהירים כאשר נמצאים במקומות אלו, ומחכים עד שהם בטוחים שאין שום טורף בסביבה. כאשר הם נמצאים ביער קשה מאוד למצוא אותם, בגלל שהם יושבים מאוד בשקט על הענפים הגבוהים. ניתן לזהות את מקומם על ידי שיירי פירות הנמצאים מתחת לעצים עליהם הם יושבים. אם יחוש בסכנה – הארה האגרמנית תעוף תוך כדי צרחות רמות. ביישנים ליד אזורים מיושבים. עפים כל בוקר וערב מעצי הקינון למקורות המזון ובחזרה. התעופה די מהירה וישירה, ומאופיינת במטות כנפיים חזקות וקבועות. הצעקות בעלי טון גס, כמו גם הקרקורים האופניים להם.

בגידול אצל האדםעריכה

לרוב סוג זה הוא עליז ובנוסף גם נוטה להשמיע קולות חזקים.

מסתגל לבעליו במהירות, סקרן, וגם נחשב ליותר "חריף" מסוגי תוכים הקרובים אליו- ארה כחולה-צהובה וארה ירוקת-כנף.

הוא גם בדרך כלל יותר רגיש לתנועות חדות הנעשות לידו, אבל אין הדבר פוגע מאיכותו כחיית מחמד, אך הדבר מחייב את הבעלים להיות עם ניסיון בגידול ופסיכולוגיית תוכים. סוג זה גם נוטה להיות לעסן כבד ולכן דורש אספקה קבועה של ענפים קשים וגזעים ללעיסה. כאשר התאקלם הוא נועז, חסון ובריא. ניתן לגדלו עם ארות אחרות מחוץ לעונת הרבייה. בעונת הרבייה ניתן לגדלו עם תוכים קטנים יותר. אוהב להתקלח בקיץ, או להיות מרוסס בזמן תעופה מחוץ לכלוב או למתחם בו מגדלים אותו . ל-ארה סקארלט יש נטייה להיות יחסית אגרסיבי וצובט (עם המקור בעיקר, אך לפעמים גם עם ציפורניי רגליו הלא קטנות) אך הדבר תלוי באופן בו גודל. בנוסף, לארה סקארלט יש יכולת "דיבור", ופוטנציאל לעשות חיקויי קולות וצלילים ומילים או משפטים מסוימים שנאמרים על ידי אנשים, אך בדרך כלל אינו נחשב לדברן גדול.

תזונהעריכה

מגוון של פירות בשלים ולא בשלים, מנגו, אגוזים, זרעים, פרות קטנים (ענבים, אוכמניות וכדומה), פרחים וחומרים ירוקים הנמצאים בעצים.[3] מקורו חזק מאוד, ובעזרתו הוא מפצח את ציפות האגוזים הקשים.[6] קרוב לוודאי שגם חרקים וזחליהם. כמעט כל יום עף בבוקר ובערב לקירות טיט, המשמשים מקור עשיר של מינרלים. בנוסף, מנטרל הטיט את החומרים הרעילים שנמצאים בפירות לא בשלים.

רבייהעריכה

בטבעעריכה

הארות מגיעים לבגרות מינית בגיל 3–4 שנים. אין להם דו-צורתיות זוויגית כך שזכר ונקבה נראים אותו הדבר ואין דרך להבדיל ביניהם. עונת הרבייה בדרום אמריקה ופנמה היא בין אוקטובר למרץ, ובאמריקה המרכזית בין פברואר למאי. מקננים בעצי דקל חיים ומתים, ומשתמשים באותו הקן כל שנה, למרות שבאזורים רבים הזוגות אינם מתרבים כל שנה. שיעור הילודה נמוך. גוזלים וביצים רבים נטרפים על ידי טורפים, טובעים/נסחפים על ידי מים גבוהים, מתים ממחלות או נשדדים. 1–2 ביצים בתטולה. משך הדגירה הוא 26–28 יום. 90–100 יום אחרי בקיעתם מתכסים הגוזלים בנוצות. הצעירים נשארים עם הוריהם עד שנתיים לאחר עזיבת הקן.[3] גודל הביצה – 47X34 מ"מ.

בשביעריכה

רבייה בשבי מושגת בקלות ובקביעות ואינה קשה. עונת הרבייה מתחילה באפריל. בתקופה זו נהיים הארות אגרסיביים מאוד ויתקפו את בעליהן. 1–3 ביצים בתטולה, אם כי בדרך כלל חלקן אינן מופרות. משך הדגירה 25–27 יום. 12 שבועות לאחר הבקיעה מתכסים הגוזלים בנוצות. בארצות קרות, הרבייה מוצלחת יותר בתוך הבית מאשר מחוצה לו. אם מוציאים את הביצים מהכלוב כאשר ההורים שם הם לעיתים מתרגשים ואף פוגעים בביצים ובגוזלים. גוזלים רבים מגלים עניין רב בצביטת בעליהם בגיל 3–5 חודשים. אם לא מטפלים בבעיה כאשר היא מתחילה, הצביטות עלולות להפוך עם הזמן לנשיכות.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארה ארגמנית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארה ארגמנית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ע"פ החלטות האקדמיה
  3. ^ 1 2 3 ארה ארגמנית, חי פארק
  4. ^ ארה סקרלט, האנציקלופדיה של החיים
  5. ^ Save the Parrots: Texas A&M Team Sequences Macaw Genome, ‏Newswise, ‏8 במאי 2013
  6. ^ ג'יני ג'ונסון, בעלי חיים מדהימים, קרית גת: דני ספרים, 2013