ארז הלבנון
ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani) הוא מין עץ ארז במשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 400 מטרים ומעלה. עץ מחטני גדול שאינו גדל בר בארץ ישראל. גדל בלבנון בה הוא משמש סמל המדינה. מגיע לגובה של 40 מטר ומאריך ימים. עליו מחטניים, קצרים, נוקשים וערוכים בקבוצות.
ארז הלבנון | |
---|---|
ארז הלבנון | |
מצב שימור | |
פגיע (VU)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | צמחי זרע |
מחלקה: | מחטניים |
סדרה: | מחטיים |
משפחה: | אורניים |
סוג: | ארז |
מין: | ארז הלבנון |
שם מדעי | |
Cedrus libani ריצ'רד, 1823 | |
תחום תפוצה | |
ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק. עץ ארז מופיע על דגל לבנון, ובתנ"ך הוא מופיע כעץ חזק (תהילים, כ"ט, ה'), הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר (מלכים א', ה', ט'–י"ג), וסמל לשגשוג (תהילים, צ"ב, י"ג). ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה לבניין בית המקדש הראשון (דברי הימים ב', ב', ג'–ז').
אטימולוגיה
עריכההשם הלטיני של ארז הלבנון, Cedrus libani, מורכב מהמילה היוונית Κέδρος (בתעתיק: Kedros), שמשמעה "מחט", ו־libani, כלומר "לבנוני".[2]
תפוצה
עריכהארז הלבנון נפוץ כיום בלבנון (באזורים רבים), סוריה (בהרי אנסריה), טורקיה (בהרי הטאורוס, ובסביבות אפיונקרהיסר (אנ'), מולה, קוניה וצפון אמסיה) וקפריסין (זן brevifolia, בסביבות פאפוס), בעיקר בהרים בין 1500–1800 מטר מעל הים, על קרקע סלעית. בעבר היה נפוץ ארז הלבנון בשטחי הרים נרחבים יותר במזרח התיכון, אך כיום עיקר התפוצה היא בדרום הרי הטאורוס.[3]
ארז הלבנון בהיסטוריה
עריכהמשחר ההיסטוריה נודע ערך רב לארזי הלבנון. עמי קדם השתמשו בהם לבנייה ממלכתית מפוארת, לבנייה באתרים מקודשים ולהכנת ארונות קבורה יקרים לקבורת מלכים ואישים רמי מעלה נוספים. הארז נזכר רבות בכתבי עמים שונים.
אלות נקביות במזרח הקרוב הקדום יוצגו בסמל עץ החיים[4] – בכנען ובמסופוטמיה היה סמל זה היה מיוצג במיוחד בעצי תמר וארז.[5]
ייתכן ש"פרי עץ הדר" שבארבעת המינים היה בימי בית ראשון אצטרובל עץ ארז (ולא אתרוג, שהגיע לארץ ישראל בתקופת בית שני).[6]
בספר מלכים א', פרק ה' מסופר כי שלמה המלך ביקש מחירם מלך צור עצי ארזים לבניית בית המקדש הראשון וחירם נענה לבקשתו ושלח לו עצי ארזים וברושים. בתמורה נתן שלמה לחירם אספקת מזון.
המצרים הקדמונים ייבאו עצי ארז הלבנון לארצם לשם בנייה. בתעודת פרעה סנפרו מופיע אישור לבואן של ארבע ספינות עמוסות בעצי ארז למצרים שנשלחו על ידי הפניקים, והשימוש בהם היה בין השאר להתקנת דלתות לארמון.
בדיקת העץ של "ספינת השמש", ספינה קדומה שהתגלתה בגיזה שבמצרים, שנערכה במוזיאון הבריטי, הראתה שרוב קורות הספינה היו של ארז הלבנון. ספינה זו הייתה שייכת לפרעה חופו (שלט במצרים בשנים 2606-2583 לפנה"ס).
ארון הקבורה של הפרעונית מרית אמון (שלטה במצרים בשנים 1450-1425 לפנה"ס), שהתגלתה בדיר אל בחרי, והנמצא במוזיאון הארכאולוגי בקהיר, נעשה גם הוא מארז הלבנון.
מגילת ון אמון מתארת את מסעו של גיבור המגילה, כהן האל אמון, בדרכו לגבל, להביא ארזים לבניית סירה לאל אמון.[7]
תבליט הובלת העצים האשורי מציג אניות פיניקיות מובילות עצים דרך ים או נהר. מקובל שהעצים המתוארים בתבליט הם ארזי לבנון.[8]
באתרים ארכאולוגיים רבים במדינת ישראל נמצאו שרידי ארז לבנון, מתקופת הברונזה, הברזל, התקופה הפרסית, הרומית, הביזנטית, המוסלמית המוקדמת, הצלבנית והממלוכית, מהגליל לנגב.[9] במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת שבתל לכיש, יש שרידי עץ (של ארז הלבנון) רבים של קורות, ששימשו לקירוי וכעמודי תמך לתקרה. גם בכניסה לאולם הראשי נמצאו קורות עץ רבות (ארז הלבנון). שרידי עץ רבים מאוד של ארז הלבנון נמצאו בארמון מתקופת הברונזה התיכונה. שימוש בארזים התגלה גם במקדש הפלשתי בתל קסילה מהמאה ה-10 לפנה"ס. שימוש ניכר בקורות עצים מארז הלבנון לבנייה נעשה גם בתל משוש שבנגב, הנמצא מזרחית לבאר שבע. מהתקופה הישראלית, נמצאו שרידי עץ מפוחמים של ארז הלבנון. בתקופה ההרודיאנית נוצלו עצי ארז לבנון לצורכי בנייה ממלכתיים בהרודיון, במבצר קיפרוס ובממשית.
ייתכן שארז הלבנון שימש גם בתעשיית כלים או חפצים מיוחדים.[דרוש מקור]
גם בעת החדשה, במאה ה-17 נכרתו עצים רבים של ארז הלבנון לצורכי בנייה ושובצו בגגות הבתים של צפת העתיקה.[דרוש מקור]
אוכלוסיית הארזים בלבנון הצטמצמה בשל ניצול־יתר מתמשך.[10]
ארז הלבנון הוא הסמל הלאומי של לבנון, והוא מופיע בדגלה.[דרוש מקור: שזהו ארז הלבנון בדגל]
ארז הלבנון הוא שריד מתקופה קדומה בה שרר באזור הים התיכון אקלים קריר יותר (תקופת השלישון).[דרוש מקור]
גלריה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ארז הלבנון, באתר ITIS (באנגלית)
- ארז הלבנון, באתר NCBI (באנגלית)
- ארז הלבנון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- ארז הלבנון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ארז הלבנון, באתר צמח השדה
- ארז הלבנון, באתר Tropicos (באנגלית)
- ארז הלבנון, באתר GBIF (באנגלית)
- ארז הלבנון, באתר The Plant List (באנגלית)
- ארז הלבנון, באתר IPNI (באנגלית)
- אתר שמורת ארזי השוף בלבנון
- הניו יורק טיימס, ארזי הלבנון העתיקים ראו אימפריות נופלות. כעת, שינויי האקלים עלולים להרוג אותם, באתר הארץ, 27 ביולי 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ ארז הלבנון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Nili Liphschitz, Timber in Ancient Israel, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2007, עמ' 116
- ^ Nili Liphschitz, Timber in Ancient Israel, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2007, עמ' 116–117
- ^ ראו למשל Hélène Danthine, Le palmier-dattier et les arbres sacrés dans l'iconographie de l'Asie occidentale ancienne, Librairie orientaliste Paul Geuthner, 1937, עמ' 139–142
- ^ שמר אריאלי, "פרי עץ הדר" – פרי "עץ החיים", בית מקרא נ"ט, 2014, עמ' 21
- ^ שמר אריאלי, "פרי עץ הדר" – פרי "עץ החיים", בית מקרא נ"ט, 2014, עמ' 5–40
- ^ מגילת ון אמון באתר רשפים
- ^ 1 2 Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 274
- ^ Nili Liphschitz, Timber in Ancient Israel, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2007, עמ' 122–124
- ^ Nili Liphschitz, Timber in Ancient Israel, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2007, עמ' 117