אריאל (מלאך)

שם של מלאך במיתולוגיה הנוצרית

אריאל הוא ביטוי המופיע במספר הקשרים תנ"כיים ובמיתולוגיה הנוצרית הוא שם של מלאך.

מופעים קדומים עריכה

הביטוי "אריאל" (לא במשמעות של מלאך) מופיע לראשונה בספר ישעיהו:

הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ.
וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל.

אזכור נוסף מופיע בספר יחזקאל, שם הוא משמש ככינוי למזבח: "ומהאריאל ולמעלה קרנות ארבע". בעקבות כך גם האזכור שבישעיהו פורש כמתייחס לירושלים שנקראה על שם המזבח ישעיהו כ"ט ז "הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם, הַצֹּבְאִים עַל-אֲרִיאֵל". בתיאורי הקרבות של מישע נגד שיעבוד ממלכת ישראל מתאר מישע את כיבוש העיר נבו ואת שביית "אראל דודה והבאתו לאל המואבי"… (שורה 12: "ואשב משם את אראל דודה וא(ס)חבה לפני כמוש"). המושג "אראל" נדון ארוכות במחקר.המושג . עוד הוצע כי אראל / אריאל מייצג דמות של פסל או צלם של חיה מיתית בעלת ראש אדם גוף אריה וכנפי ציפור, אפשרות נוספת מדברת על "האראלים של דוד" שהם כנראה ,פסלים שהוצבו עוד בתקופת דוד, ה"אראלים של מואבים" מוזכרים בשמואל ב,כג כ - "וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים, מִקַּבְצְאֵל; הוּא הִכָּה, אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב". השם אראל נקשר גם לשבט גד, אם כי בשינוי קל – 'בְּנֵי גָד, לְמִשְׁפְּחֹתָם...לְאַרְאֵלִי--מִשְׁפַּחַת, הָאַרְאֵלִי.' (בראשית מו, טז. במדבר כו, טז-יז) משפחת אראלי היא אחת ממשפחות שבט גד. ובאשר ל-"דודה", ישנם חוקרים הקושרים אותו לשם דוד. אבל, בעת ההיא המאה ה-9 לפנה"ס, עדיין לא נעשה שימוש באימות קריאה –א,ה,ו,י בכתב הכנעני, ולכן הימצאות האות "ו" באמצע מילה, אומרת דרשני. במצבת מישע ישנן שתי מילים בלבד שהאות "ו" נמצאת במרכזן – יהווה ו- דודה. ולכן נראה שמדובר בכלי פולחן כלשהו. בספרות חז"ל "אריאל" הפך לכינוי להיכל, שהיה בצורת טרפז - "צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי".[1].

בתרגום התנ"ך ליוונית (ובהמשך לשפות אחרות) לא תורגמה המילה כהלחם "ארי-אל", האריה של אלוהים, אלא הושארה ככתבה, כשֵׁם.

במשמעות של ישות קדושה או מלאך, פרופ' האריס פלטשר טען כי השם "אריאל" מופיע בספר חנוך א'הספרים החיצוניים). וכמלאך התקבעה דמותו בנצרות: לפי התאולוג היינריך קורנליוס אגריפה (במאה ה-16),

אריאל הוא שם של מלאך, לפעמים גם של שד.
ושל עיר שפעם נקראה אריפוליס, שבה נהגו לסגוד לצלמים.

בתרבות עריכה

ייתכן והמונח האכדי ארלו (ḫarālu) מתייחס למשכן האלים בהרים או בשאול, או לדיירי השאול.

אריאל הוא אף כינוי לאל הגנוסטי דמוי האריה, שדמותו תוארה רבות כשהוא בעל ראש אריה - כך מכנה אותו סופיה (החוכמה) במיתוס הבריאה הגנוסטי[2]

אריאל הוא יצור שמימי המנהיג את צבא רוחות האי במחזה "The Tempest" של ויליאם שייקספיר.

המלאך אריאל הוא דמות משנית ב-"Paradise Lost" מאת ג'ון מילטון (1667).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.