אריברט היים
אריברט פרדיננד היים (בגרמנית: Aribert Ferdinand Heim; 28 ביוני 1914 – 10 באוגוסט 1992) היה רופא אוסטרי שנודע בכינוי "דוקטור מוות". כרופא אס אס במחנה הריכוז מאוטהאוזן, הואשם בעינוי והריגה של אסירים רבים. באפריל 2008 עמד בראש רשימת הפושעים הנאצים המבוקשים שפרסם מכון ויזנטל,[1] אך בינואר 2009 פרסם הערוץ הגרמני ZDF שהיים מת בקהיר ב-1992, שם הסתתר תחת שם בדוי ואף המיר את דתו לאסלאם.[2]
 | |
| לידה |
28 ביוני 1914 באד רדקרסבורג, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוגוסט 1992 (בגיל 78) קהיר, מצרים |
| שם לידה |
Aribert Ferdinand Heim |
| מקום מגורים |
קהיר |
| מקום קבורה |
קהיר |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
בתקופה הנאצית עריכה
היים למד רפואה בווינה. בשנת 1935 הצטרף למפלגה הנאצית האוסטרית (שפעלה אז מחוץ לחוק) ולאס אה. לאחר האנשלוס ב-1938 הצטרף לאס אס ובאביב 1940 התנדב לוואפן אס אס. באוקטובר 1941 הוצב במחנה הריכוז מאוטהאוזן, ובשלוחת אבנזה שלו עינה למוות וערך ניסויים רפואיים אכזריים באסירים, שכינו אותו עקב כך "דוקטור מוות".
בפברואר 1942 עבר לדיוויזיית אס אס הררית השישית בצפון פינלנד, בעיקר בבית החולים הצבאי של אואולו. בתחילת 1945 עבר עם יחידתו לחזית המערבית והשתתף בקרב על הבליטה.
ב-15 במרץ 1945 נתפס על ידי חיילים אמריקנים בהרי הונסריק (Hunsrück) שבגרמניה ונשלח למחנה שבויים, אך שוחרר ב-22 בדצמבר 1947 במסגרת חנינה כללית לרגל חג המולד.
לאחר המלחמה עריכה
היים נתן במרץ 1948 תצהיר לצורך טיהור עברו במסגרת הדה-נאציפיקציה ובו טען שגויס בכפייה לוואפן אס אס ולא ביצע כל פשע במסגרת שירותו. אף על פי שבידי הוועדה, שדנה בעניינו, היו מסמכים לגבי חברותו במפלגה הנאצית ובאס אס (עובדות אותן השמיט מתצהירו), טוהר שמו. ביולי 1949 התחתן והשתקע כרופא במנהיים. בשנת 1954 עבר לבאדן-באדן וב-1955 פתח מרפאה גינקולוגית שם. בסוף שנת 1956 הצליח לוותר על אזרחותו האוסטרית וקיבל אזרחות גרמנית.
כבר בינואר 1946 הוגשה עדות על פשעיו במחנה מאוטהאוזן. בפברואר 1948 נמסרה עדות נוספת. במרץ 1948 החלו הרשויות באוסטריה לחקור את מעורבותו בפשעי מלחמה ובמרץ 1950 הוצא צו מעצר נגדו בתחומי אוסטריה. במאי 1951 החליט משרד הפנים האוסטרי, בניגוד לדעת התביעה הכללית האוסטרית, שלא להוציא צו חיפוש כנגד היים בגרמניה המערבית. ביולי 1957 הוצא נגדו בווינה צו מעצר שני, שהוגבל לתחומי אוסטריה וכלל פרטים חלקיים בלבד על זהותו. באוקטובר 1961 פנה המרכז הפדרלי לחקר פשעי הנאצים לרשויות האוסטריות וביקש לוודא אם הוא הפושע המבוקש ממאוטהאוזן. שני עדים אימתו את זיהויו, על סמך תמונתו העדכנית.
בספטמבר 1962, לאחר שבית המשפט בבאדן-באדן הוציא נגדו צו מעצר, נעלם היים. מאז העריכו אנשי מכון ויזנטל כי הוא מסתתר בדרום אמריקה. מכון ויזנטל הציע פרס בסך 450 אלף דולר על ראשו של היים במסגרת מסע ציבורי להבאתם לדין של פושעי מלחמה נאצים נמלטים כדי שלא ימותו מבלי להיענש על מעשי הזוועה שביצעו. משפחתו טוענת כי מת ב-1992, אך לדברי מכון ויזנטל משפחתו לא דרשה חשבון בנק הרשום על שמו של היים, דבר המעיד על האפשרות כי באותו זמן היה עדיין בחיים.[3] באוגוסט 2008 טען בנו של היים כי הוא מתכוון לתרום חלק מן הכסף הנמצא בחשבון, לתיעוד זוועות השואה.[4]
ב-2005 פרסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" שהיים התחבא באירופה ואותר בספרד, אך לא נתפס.[5] ב-2008 יצא צייד הנאצים ד"ר אפרים זורוף, ממכון ויזנטל, לדרום אמריקה במצוד אחר היים. החיפוש התמקד באזור הרי האנדים בפטגוניה שבדרום צ'ילה.[6][7]
לפני שנעלם, במאי 1962, הותיר היים ייפוי כוח בידי עורך דין מפרנקפורט להעביר לו את הכנסות שכר הדירה מבית דירות בשכונת מואביט בברלין. לאחר שנעלם העמידה העיר ברלין את היים לדין בטענה שהיה רוצח וקידם את המשטר הנאצי בביצוע פשעיו כרופא. היים הורשע ונתבע לשלם למעלה מחצי מיליון מארקים. את הכסף לא ניתן היה לקבל כיוון שהרשויות בבאדן-וירטמברג החרימו את נכסיו. לאחר מאבק משפטי ארוך (בין ברלין לממשלת באדן-וירטמברג) נמכר הבית בברלין במכירה פומבית ב-1988 והעלויות נלקחו לתשלום הפיצוי שבו הורשע. היים הגיע למצרים בפברואר 1963, התאסלם בתחילת שנות ה-80 ונשא את השם "טארק חוסיין פאריד".
אחרית דבר עריכה
גם לאחר הפרסום על מותו במצרים (שהוזכר לעיל) - מכיוון שלא ידוע מקום קבורתו לכאורה ולא ניתן לקיים בדיקת סמני DNA - הודיע ד"ר זורוף כי תיק היים אינו סגור.[8] ד"ר זורוף אף הביא הוכחה[9] כי עורכי הדין שלו (בנושא נדל"ני) טענו בשנת 2001 כי היים חי והם בקשר רציף איתו. בנו, רודיגר, הודה, לאחר מות אביו ובעקבות הכתבה של ZDF ב-2009, ששהה עם אביו בקהיר בעת פטירתו.
בספטמבר 2012 פסק בית משפט בגרמניה כי היים אכן מת במצרים ב-1992.[10]
לקריאה נוספת עריכה
- ג'יילס מילטון, חייו הכפולים של הדוקטור הַיים בתוך: הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה, לעברית: סמדר ויוסי מילוא, כתר ספרים, 2017. עמ' 162–165.
קישורים חיצוניים עריכה
- סואד מקחנת וניקולס קוליש, אריברט היים - בעקבות הנאצי המבוקש ביותר, ניו יורק טיימס, 4 בפברואר 2009 (באנגלית)
- דרכו האבודה של אריברט היים - הפושע הנאצי המבוקש ביותר, הארץ, 6 פברואר 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ מכון ויזנטל מציג: עשרת הנאצים המבוקשים בעולם, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
- ^ אריברט היים, "דוקטור מוות" הנאצי מת בקהיר, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009
- ^ המצוד אחר ד"ר מוות: עדים ראו את היים בצ'ילה, באתר ynet, 18 ביולי 2008
- ^ כתבה באנגלית באתר הארץ
- ^ יוסי מלמן, מצוד בספרד אחר הפושע הנאצי המכונה רופא המוות, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2005
- ^ "ד"ר מוות יילכד בשבועות או בחודשים הקרובים", באתר ynet, 16 ביולי 2006
- ^ מקור נוסף - ספרו של ד"ר זורוף "Opearation Last Chance", עמודים 185-207
- ^ מתוך ראיון בערוץ 10, 5 בפברואר 2009
- ^ מתוך ראיון ברשת ב', 18.6.09
- ^ ynet, בימ"ש בגרמניה: ד"ר מוות הנאצי מת ב-1992, באתר ynet, 21 בספטמבר 2012