אריה זאב גורביץ

רב בריטי

הרב אריה זאב גורביץ (מוכר בשם: רֶבּ לֵייבּ; ה'תרס"ו, 1906 - ד' בחשוון ה'תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982) היה רב וראש ישיבה אנגלי-אורתודוקסי יליד ליטא. חתנו של רבי אליהו לופיאן.

אריה זאב גורביץ
הרב אריה זאב לייב גורביץ המכונה רבי לייב
הרב אריה זאב לייב גורביץ המכונה רבי לייב
לידה 1906
מאלאט, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1982 (בגיל 76 בערך)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מיר (בלארוס) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 באוקטובר 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו עמנואל יעקובוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיהן במשך למעלה משלושים שנה כראש ישיבת גייטסהד.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם אריה זאב קושלבסקי בעיר מאלאט, אז באימפריה הרוסית וכיום בליטא. אביו, הרב משה אהרן קושלבסקי היה רב העיר, ואמו רייכל הייתה ממשפחת הגאון מווילנה. אחיו היה הרב אליהו קושלבסקי שלימים כיהן כרב וראש ישיבה בארצות הברית וכאב בית הדין הרבני ורב העיר באר שבע.

בגיל 13 עזב את בית הוריו, גנב את הגבול ונסע ללמוד בישיבת וילקומיר. אחרי שנה וחצי בווילקומיר נסע לווילנה בתקווה לפגוש שם את משפחתו שהגיעה להתגורר בעיר במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך בהגיעו לעיר נודע לו שאביו נקרא למאלאט זמן קצר קודם בואו, ועזב את העיר. בווילנה פגש את בני ישיבת מיר שעשתה אז בווילנה בשל תנאי המלחמה, והחליט להצטרף לשורות תלמידי הישיבה. לאחר שנים בישיבה גברה המתיחות בין ליטא ופולין ונשקף חשש שיגורש מליטא בשל אזרחותו הפולנית, נסע לברנוביץ' והתאים לעצמו בעזרת בחור שהתמחה בכך דרכון ליטאי מזויף ובשל כך בחר בשם הנעורים של אמו גורביץ כשם המשפחה שילווה אותו מכאן ועד סוף חייו. כתשלום לבחור שזייף עבורו את הדרכון, ניאות להישאר בישיבת ברנוביץ שבה למד אותו בחור, כדי ללמוד עמו את ספר "קצות החושן" במשך שנה.

לאחר שמונה שנים בישיבת מיר נסע ללמוד אצל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק".

ב-1932 הגיע לפולין הרב אליהו לופיאן מראשי תנועת המוסר בדורו ששימש אז ראש ישיבת עץ חיים בלונדון, הוא נסע לביקור זה עם בתו הבכורה ליבה, בתקווה למצוא לה שידוך מתאים במרכזי התורה בפולין-ליטא. לפי המלצת ידידו, המשגיח בישיבת מיר, רבי ירוחם ליבוביץ, נסע לבריסק כדי להתרשם מ"לייב'ל מאלאטר", כפי שכונה גורביץ על שם עיר הולדתו. האב ובתו התרשמו עמוקות ובתנאי האירוסין נאמר כי ליבה תעזוב את לונדון ותבוא לפולין כדי לאפשר לבעלה הצעיר את המשך לימודיו. ואולם במהלך תקופת האירוסין, נפטרה אמה של ליבה, הרבנית שרה לאה לופיאן באנגליה. היא הייתה במותה בת 49 והותירה את בעלה עם 13 יתומים. ליבה, הבת הבכורה, כתבה לארוסה כי אינה יכולה לעזוב את אביה במצב כזה וכי תבין לרוחו אם יבחר לוותר על השידוך. נבוך, נסע החתן לראדין אל החפץ חיים שהיה אז מבוגר מאוד ובעל בריאות לקויה, החפץ חיים בחר שלא לענות ישירות וחזר על שורות מתפילת השחרית, בכללן "ברוך פודה ומציל". החתן הצעיר פירש זאת כהוראה להינשא לארוסתו ולעקור לשם כך לאנגליה למרות שייאלץ להפסיק את לימודיו בישיבות פולין לשם כך.

עם בואו ללונדון, החל להעביר שיעור קבוע בישיבת "עץ חיים" שחותנו עמד בראשה. אחד מתלמידיו בישיבה זו היה הרב עמנואל יעקובוביץ, ברון יעקובוביץ שקיבל ממנו סמיכה. לצד תפקידו בישיבה כיהן כרב בית הכנסת ברחוב גרדן באיסט אנד של לונדון.

ב-1948 כתב אליו גיסו, הרב אריה ליב לופיאן שלמד אז בכולל האברכים בגייטסהד בראשות הרב אליהו אליעזר דסלר, הוא הציע לו להצטרף לצוות הישיבה של גייטסהד שהתרחבה אז בעקבות כמה מחזורים גדולים מבני גל הפליטים שבא לאנגליה לאחר מלחמת העולם השנייה. מספר הבחורים עלה ל-120 וחלקם היו בוגרי ישיבות מזרח אירופה ונצרכו למרצים בעלי כושר למדני גבוה משנצרך עד כה עבור התלמידים ילידי אנגליה. הרב גורביץ נענה להזמנה, הצטרף לצוות והחל ללמד את בני השיעור (הכיתה) הגבוה. בתקופתו גדלה הישיבה ומספר תלמידיה הוכפל ושולש. ישיבת גייטסהד התעצבה כאחד מהמרכזים התורניים הגדולים באירופה כולה.

לאחר חג הסוכות ה'תשל"ח (1977) שאותו עשו בני הזוג גורביץ בישראל, עברה ליבה התקף לב חמור בנמל התעופה לונדון הית'רו ונפטרה במקום. היא הועלתה לקבורה בישראל ונקברה ליד קברו של אביה, הרב אליהו לופיאן, בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. שנתיים אחר כך נישא הרב גורביץ בשנית למלכה (מולי) איזבי (1917–2001), אלמנה מדטרויט, הם היו נשואים כארבע שנים עד פטירתו משבץ מוחי ביום רביעי ד' בחשוון ה'תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982.

הלווייתו התקיימה ברחובות גייטסהד, משם נלקח ארונו לנמל התעופה ניוקאסל (אנ') והוטס ללונדון להספדים נוספים בבית המדרש בסטמפורד היל. בתום ההספדים הוטס הארון מנמל התעופה לונדון סטנסטד לישראל. בתום בהלוויה המונית שהתקיימה ביום שישי בקריית מטרסדורף בירושלים, נקבר סמוך לכניסת השבת בבית הקברות בירושלים.

לרב גורביץ היו שלושה בנים ובת. בנו השני הרב אברהם גורביץ מכהן אחריו כראש ישיבת גייטסהד, ובנו השלישי הרב חיים עוזר מכהן בה כר"מ. בתו שרה לאה (נפטרה ב-2015) נישאה לבן אחיו הרב צבי קושלבסקי.

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו