פתיחת התפריט הראשי

אריה ליב קפלן

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

הרב אריה ליב קפלן (מכונה: לייבל; י"ט בתשרי תש"ח, 3 באוקטובר 1947ט"ז באייר תשנ"ח, 12 במאי 1998) היה שליח חב"ד הראשי בצפת, מייסד ומנהל מוסדות קהילת חב"ד, ראש כולל אברכים צמח צדק בצפת ויו"ר ארגון הגג של מוסדות חב"ד בישראל.

ביוגרפיהעריכה

קפלן נולד בפריז שבצרפת לרב משה בנימין ולשרה קפלן. כמה חודשים לאחר מכן עברה משפחתו ללונדון ובהמשך עברו לעיר מנצ'סטר. בשנת תשי"ז עברה המשפחה לניו יורק. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה למד בסניפי ישיבת תומכי תמימים בניוארק ובמונטריאול ושימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים שהיית חוזרת על השיחות והמאמרים של הרבי מליובאוויטש ומכינה אותם לדפוס.

באדר תשכ"ז נשלח קפלן על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון יחד עם שבעה בחורים נוספים לשמש כ"תלמידים השלוחים" בישיבה גדולה של חב"ד במלבורן, שנפתחה זמן קצר קודם לכן. בניסן תשכ"ט חזר לניו יורק ולמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי - 770.

בטבת תשל"א נישא לשרה הינדא בת הרב דוד משה ליברמן, למד בכולל אברכים בשכונת קראון הייטס, הוסמך לרבנות על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק ועשה שימוש אצל הרב זלמן שמעון דבורקין.

השליחות לצפתעריכה

לאחר פסח תשל"ג הציע הרבי לרב קפלן לצאת לשליחות בעיר צפת לחדש את היישוב הישן של חב"ד במקום[1], כולל חידוש בית הכנסת העתיק "צמח צדק" ופתיחת כולל במקום. הרב קפלן קיבל את הצעה, בחודש אב תשל"ג הגיע הרב קפלן לישראל והחל לשקם את בית הכנסת צמח צדק, הרבי ביקש שכבר בשבת סליחות יכלו להתפלל במקום, וכך היה.

בתחילת חודש אלול פתח הרב קפלן את הכולל "צמח צדק", תחילה התקימו הלימודים בבית הכנסת האר"י האשכנזי ובהמשך עברו לבית הכנסת צמח צדק, הרב קפלן כיהן כראש הכולל ומסר שיעורים בהלכה וחסידות. כשהפעילות התפתחה ועיסוקיו מנעו ממנו מלשהות ב'כולל' מדי יום, הוא ביקש מהרבי רשות לעזוב את תפקיד ראש ה'כולל' הרבי לא הסכים לכך והוא כיהן כראש ה'כולל' עד יומו האחרון.

באלול תשל"ו הציע הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל לרב קפלן לפתוח ישיבה חדשה בצפת, הרב קפלן שאל את הרבי מלובביץ' משהשיב בחיוב פתח הרב קפלן את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש באייר תשל"ז, עם קבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד תחילה למדו בית כנסת הרידב"ז, בשנת תשל"ט רכש הרב קפלן את מלון 'הרצליה', בשנת תשמ"ה עברה הישיבה למלון 'רקפת' בשכירות. כעבור שנתיים נקנה המלון בסיוע ר' יוסף יצחק גוטניק. כיום היא נחשבת לישיבת חב"ד הגדולה בישראל.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת תשל"ד, החל הרב קפלן בפרויקט הבנייה להקמת שכונת בצפת, בהוראת הרבי נקרא השכונה "קריית חב"ד". לאחר מאמצים, לחצים ופגישות במשרדי הממשלה. המקום שנבחר היה בפאתי הר-כנען. בחול המועד פסח תשל"ה, נערך טקס גמר היסודות לבנייה בהשתתפות רב העיר צפת הרב שמחה הכהן קפלן, ראש העיר וסגנו, ועוד משרד השיכון ורבים מחסידי חב"ד בישראל, חנוכת הבית של השלב הראשון נערך בי"ח באלול תשל"ח, והוא כלל 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים, 7 חנויות ומקלטים, כשנה אחרי נסתיים השלב השני, בהמשך הוקם גם שכונת "גבעת שושנה" על שם אמו של יוסף יצחק גוטניק. כיום מתגוררים במקום מאות משפחות חב"ד, תחת רב הקהילה הרב מרדכי ביסטריצקי.

בשנת תשל"ה הקים הרב קפלן את הבית חב"ד המפואר "בית לובא", הנוהל כהיום על ידי הרב גבריאל מרזל, משלוחי חב"ד בצפת, המציג תערוכות קבועות, ספרייה תורנית גדולה תוכניות אור-קוליות על צפת והקבלה, ערבי מוזיקה ועוד.

במהלך השנים הקים הרב קפלן בקריית חב"ד מוסדות חינוך לבני כל הגילאים. תלמוד תורה לבנים - "אור מנחם", רשת מעונות יום וגני-ילדים, הכוללים כ-15 גנים, בשנת תשל"ז (1976) הקים את "בית חנה" - קמפוס לבנות הכולל חטיבת-ביניים, חטיבה עליונה במגמות עיוניות ומקצועיות, סמינר למורות ולגננות לכל החטיבות. "מכון אלטה" - מוסד ללימודים גבוהים לנערות מישראל ומרחבי העולם. "מכון אסנט" - מכון להפצת תורה וחסידות בין סטודנטים צעירים דוברי אנגלית, ועולים החדשים מחבר-המדינות הבאים לצפת בסופי-שבוע ובחגים ועוד. כן הקים את בית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק".

בשנת תשנ"ז הוא פתח את ישיבת "צעירי השלוחים" בצפת עבור בני שלוחי חב"ד מרחבי העולם.

הרב קפלן היה עסקן חב"די שכיהן בשנים תשמ"ד-תשנ"ד כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין השאר פעל לבחירת הרב לוי ביסטריצקי לרב העיר. כן כיהן כיו"ר "ארגון הגג למוסדות חב"ד" בישראל וחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בישראל" וב"ועד להפצת שיחות" - שהיה ערוך, ומדפיס את שיחותיו המוגהות של הרבי מלובביץ'.

בט"ז באייר תשנ"ח נסע הרב קפלן ממוסקבה על מנת להשתתף באירועי חנוכת בית חב"ד במינסק שהיה שותף לזה, בדרכו לשם נפגע בתאונת דרכים ונפטר בגיל 50, ארונו הובא ארצה ונקבר בליל ל"ג בעומר בבית הקברות היהודי העתיק בצפת[2].

ילדיועריכה

  • בנו הרב מנחם מנדל, ההדיר את ספרי אביו[3] וממהרידי תורת מנחם - התוועדויות[4]
  • בנו הרב חיים, ממשיך אביו בניהול מוסדות חב"ד בצפת[5]
  • בנו הרב שניאור זלמן, ראש הישיבה שהקים אביו[6] "צעירי השלוחים" בצפת[7]
  • בנו הרב מאיר שליח חב"ד בויקטוריה
  • בנו הרבי לוי, משגיח בישיבת "צעירי השלוחים"[8]
  • בנו הרב יצחק, משליחי חב"ד באשדוד ומרצה באתר חב"ד אורג בעברית[9]
  • חתנו הרב שלום דובער הרצל, שליח חב"ד בחד נס[10] ומרצה במכללת בית רבקה בצפת[6], (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים[6])
  • חתנו הרב מנחם מנדל וולף, שליח חב"ד באשקלון.

פעולות לזכרועריכה

ביום השלשים לפטירתו התקיים טקס שבירת הקרקע, להרחבת בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה, הטקס התקיים על ידי "קרן ארי' ליב" שהוקמה לעילוי נשמתו של הרב קפלן, ופועלת לפיתוח ולביסוס מוסדות חב"ד בצפת.

בתשס"ח, 2008 נחנך[11] "קריית הסופרים – אותיות של חוויה[12]", מרכז עולמי לכתיבה, ייצור והפצה של מוצרי סת"ם ספרי תורה, תפילין ומזוזות ומרכז מולטימדיה למבקרים, 5 שנים אחרי נחנך "גן האותיות"[13].

על שמו נקרא רחוב אריה ליב קפלן בצפת.

מספריועריכה

  • קובץ הערות על אבי עזרי ח"א - בספר הוא חולק על חידושי הרב שך בספרו "אבי עזרי", יצא תחת שם העט "ראובן בנימינסון", תשמ"ב
  • פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר, חלק א', תשנ"ו, חלקים א-ב בכרך אחד, תשס"ח, בעריכת בנו הרב מנחם מנדל, בהוצאת קה"ת[3]
  • משולחן הארי עיונים והערות בשולחן ערוך אדמור הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג[3]
  • ביאורים לפירוש רש"י על התורה, 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף)
  • ביאורים לפרקי אבות, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף)

כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה