משה שטרנבוך

ראב"ד העדה החרדית ירושלים, ורב בדרום אפריקה בעבר

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט ה'תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה. בעבר כיהן כרב ביוהנסבורג.

הרב משה שטרנבוך
לידה 8 בפברואר 1926 (בן 98)
כ"ד בשבט ה'תרפ"ו
לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת תורת אמת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים ישראל
השתייכות העדה החרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראב"ד בד"ץ העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב משה שניידר
חיבוריו מועדים וזמנים, תשובות והנהגות
ראב"ד העדה החרדית ה־11
כ"ה באדר א' ה'תשס"ג – מכהן
תחת גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר

ביוגרפיה

עריכה
 
הרב שטרנבוך עם הרב מבריסק
 
בביתו בדרום אפריקה בשנות כהונתו כרב ביוהנסבורג
 
במושב בד"ץ "העדה החרדית" בבנייני זופניק בירושלים, סיון ה'תשפ"א

נולד בלונדון לאשר שטרנבוך ולדבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה'. מצאצאי הגר"א. הרב אלחנן וסרמן התארח בבית הוריו בלונדון כשבא לשם למטרת גיוס כספים לישיבת אהל תורה בברנוביץ', ודמותו השפיעה עליו. בגיל תשע התייתם מאביו. למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל הרב משה שניידר ובישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולרב דב בריש וידנפלד מטשעבין (שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים"). האדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר למד עמו מדי יום שישי בחברותא והרב שטרנבוך אף סעד לעיתים על שולחנו בשבתות.[1]

בגיל 27 התארס עם יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורבי החזון איש, שאף היה השדכן. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש ישיבת המתמידים. בשנת ה'תשי"ד (1954) היה בין העסקנים שפעלו לייסוד בית היתומות בית לפליטות בירושלים, ואף נמנה בו כחבר ועד. לאחר מכן התגורר כעשרים שנה בסמוך לישיבת פוניבז' בבני ברק. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה בראש העין. אחר כך היגר לדרום אפריקה ושימש כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג. כיום מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת ה'תשמ"ט (1989), עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. מאז שנת ה'תשס"ג (2003) הוא מכהן כראש בית הדין.

בשנת ה'תשנ"ב (1992), החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות", נכון לשנת תשע"ח ראו אור בסדרה זו שבעה כרכים.

מקיץ התשע"ג (2013), עומד בראשות ישיבה שהקים בשכונת רמות בירושלים, ובחורף ה'תשע"ח (2017) עברה לרמת בית שמש ג'.

שיחתו השבועית, הנמסרת בדרך כלל בישיבה, מודפסת ומופצת בעלון שבועי בריכוזים חרדיים. בשנת ה'תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.

בחודש אייר ה'תשפ"ב, ייסד הרב שטרנבוך את כולל "תשובות והנהגות" ללימוד הוראה להנחלת דרכו, והוא מוסר שם שיעורים מפעם לפעם. בתשרי ה'תשפ"ד ייסד את קופת הצדקה "תמכין דאורייתא" שתתמוך באופן קבוע בחגים ברבני העדה החרדית.[2]

במקביל לתפקידיו אלה, הרב שטרנבוך מקובל כפוסק בקרב חוגים רבים בציבור החרדי, ולעיתים הוא משתתף גם בכינוסים לציבור החרדי הכללי. כמו כן, מגיע הרב לעיתים לשיחות חיזוק או עצרות מספד בישיבות הדגל של הציבור הליטאי ובהן ישיבת חברון, ישיבת מיר וישיבת עטרת שלמה.

הפולמוס סביב מינויו לגאב"ד

עריכה

לאחר פטירת גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס בב' באב ה'תשפ"ב, נערך דיון על מינויו של הרב שטרנבוך לגאב"ד במקומו, אך חלקם של בעלי ההצבעה בעדה החרדית התנגדו למינוי בטענה שהרב שטרנבוך ליברלי מדי, ובשל כך הסתיימה הפגישה ללא תוצאות.[3]

ב-20 ביולי 2023, ג' באב תשפ"ג, במהלך הספד יום השנה של הרב וייס, הכתיר הרב אליקים שלזינגר את הרב שטרנבוך לגאב”ד העדה החרדית ולרבה של ירושלים מטעמה. המינוי הוא חד צדדי ומקובל רק על הפלג התומך ברב שטרנבוך.[4][5] בשבוע שלאחר המינוי, כונה בעיתון דער בלאט המזוהה עם "חסידות סאטמר - מהר"א" בתואר "מרא דארעא קדישא כ"ק גאב"ד ירושלים". גם בעיתון קהלא קדישא (המתחרה עם הביטאון הוותיק של העדה החרדית - העדה) כונה בתואר "מרא דארעא קדישא", תוך פרסום 'הבהרה' של המערכת כי "חלילה לנו להכניס ראשנו בין ההרים הרמים להביע דעות בדברי רבותינו לימין ולשמאל".

השקפתו

עריכה

כשאר אנשי העדה החרדית, הרב שטרנבוך מתנגד בחריפות לציונות. לאחר שהוציא הרב מנחם מנדל כשר את הספר קול התור מרבי הלל משקלוב בצירוף פרשנות שלפיה הגר"א תמך בכיבוש הארץ וראה בהקמת מדינה אתחלתא דגאולה, יצא הרב שטרנבוך במאמר ארוך לדחות זאת בתוקף.[6]

בדרשה בישיבתו אמר על דוד בן-גוריון: ”היחס שלנו לכל אותם מחטיאי הרבים לכל אורך שנות גלותינו שהעבירו על הדת מאות ואלפים, הוא ביתר תיעוב ושנאה מאשר היחס שלנו להיטלר ימ"ש, ומשום שהיטלר ימ"ש שרף גופים ואיבדם מחיי העולם הזה אבל לא איבדם מחיי העולם הבא, ואילו אותם מחטיאי הרבים עשו חורבן נורא לישראל שאין כדוגמתו - ששרפו נשמות ואיבדום מחיי נצח”.[7]

הוא מדגיש שמי שעולה לארץ ישראל צריך להקפיד בה שבעתיים על שמירת מצוות התורה, וממליץ לברר קודם לכן שיש אפשרות להסתדר בה מבחינה כלכלית ורוחנית. הוא מוסיף בשם אביו, שעדיף להתגורר בחו"ל ולחלום על ארץ ישראל, מאשר להתגורר בארץ ישראל ולחלום על חו"ל.[8]

הרב שטרנבוך פועל נגד המבקשים לגייר מועמדים שאינם מתכוונים לשמור תורה ומצוות ברצינות.[9]

על רקע כוונות ממשלת ישראל השלושים ושלוש לבטל את הפטור הגורף מגיוס לצבא לתלמידי ישיבות בהסדר תורתו אומנותו, כתב[10]:

על-פי ההלכה אסור לגייס את בני התורה שהם צבא ד', ובכל הדורות ציבור גדול מעם ישראל, שהם שבט לוי וכן כל אלו אשר קבלו על עצמם עול תורה, לא התגייסו והגינו על עם ישראל בתורתם, וכמבואר ברמב”ם [...] בצבא כאן מטמאין בתערובת ובתועבות ע"פ תורה, והנמצאים שם פיהם רגיל בכפירה וניבול פה, והאחראים שם מנסים להעביר על דת את הדתיים שנמצאים שם כידוע, והניסיון מוכיח שרבים פרקו שם כל עול וכוונתם ניכר שרצונם לקלקל החרדים מדתם ואמונתם [...] בעוד שבכל מדינות העולם מקובל שלומדי דת פטורים מגיוס [...] ואי אפשר לכוף אותנו על-זה אף בעונשים וריבוי קנסות, ואפילו יפגעו בנו ובטפינו לא יצליחו להעביר אותנו מדת תורתנו הקדושה.

מתחם גולובנציץ

עריכה

בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.

חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל.[11][12]

גלריה

עריכה

מספריו

עריכה
  • מועדים וזמנים - תשעה כרכים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
  • תשובות והנהגות - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
  • טעם ודעת - שלושה כרכים על פרשיות התורה
  • חכמה ודעת - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
  • ביאורים והנהגות על התורה חמישה כרכים על התורה
  • פשט ועיון - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
  • הגדה של פסח, מועדים וזמנים - עם חידושי הלכות וביאורים יו"ל תשכ"ב
  • הגדה של פסח טעם ודעת יו"ל תשס"א
  • הגדה של פסח ויגד משה בעריכת הרב שלום מאיר ולך חידושים הנהגות וסיפורים יו"ל תשפ"א
  • דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת
  • משנת המועדים - על חנוכה
  • דת והלכה - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
  • זבחי קודש - על מסכת זבחים
  • אורחות הבית- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
  • תורת המשפחה - דיני טהרה וחינוך הבנים
  • ההלכה במשפחה
  • בעיות הזמן (2 כרכים)
  • מצות שביעית כהלכה
  • סת"ם כהלכתן - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
  • הדרך לתשובה - פירוש והערות על הלכות תשובה של הרמב"ם
  • קיצור דיני ריבית המצויים
  • ברכת החמה - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק תשמ"א
  • ערב פסח שחל בשבת ופורים משולש, בני-ברק
  • הלכות הגר"א ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח
  • דע מה שתשיב - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, ירושלים תשמ"א
  • דעת ומחשבה - על הרמב"ם הלכות דעות והלכות עבודה זרה
  • רשימות בשמעתתא - הערות על ספר שב שמעתתא
  • אש קודש - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
  • הליכות והנהגות - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש

משפחתו

עריכה

אחיו, הרב אליהו שטרנבוך, היה חתנו של האדמו"ר מסרט ויז'ניץ הרב ברוך הגר, וכיהן כראש בית דין קהילת 'מחזיקי הדת' באנטוורפן. אחיו ר' דב, כיהן כמנהל סמינר גייטסהד לבנות. אחותו יהודית הייתה נשואה לרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק. אחותו רחל הייתה נשואה לרב חנוך ארנטרוי. אחות נוספת שולמית הייתה נשואה לחיים יעקב אריאלי אביו של הרב אשר אריאלי. גיסיו מצד אשתו הם רבי אריה שכטר ורבי יחזקאל ברטלר.

לרב שטרנבוך חמישה ילדים, בנו הרב אפרים זלמן, ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספר "יששכר וזבולון". בנו הרב חיים עוזר, משמש כראש כולל "תשובות והנהגות" שייסד אביו. חתנו הרב שלמה זלמן איראם הוא "משיב" בישיבת פוניבז' של הרב שמואל מרקוביץ. חתן נוסף, הרב יששכר שרייבר, הוא ראש כולל.

דודתו הייתה רעכא שטרנבוך, שעסקה בהצלת יהודים במהלך השואה בשווייץ.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה שטרנבוך בוויקישיתוף

ספריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב
  2. ^ משה ויסברג, למעלה ממאה אלף דולר חולקו אצל פוסק הדור לרבני העדה החרדית, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2023
  3. ^ איציק ברנדויין, סוער בעדה החרדית: מינוי הגאב"ד נדחה - הקיצונים מאיימים, באתר ערוץ 7, ‏2022-08-30
  4. ^ דרמה בעדה החרדית: הראב"ד הוכתר לגאב"ד הבד"ץ, במהלך הספד בבית המדרש דושינסקיא, באתר כיכר השבת, 21 ביולי 2023
  5. ^ יוסי שטארק, מאחורי הקלעים של ההכתרה הדרמטית בעדה החרדית של הגר"מ שטרנבוך, באתר JDN, ‏ג׳ באב ה׳תשפ״ג
  6. ^ תשובות והנהגות חלק ד' סימן שכח, עמ' תיא-תיט
  7. ^ ישראל כהן, ‏הרב שטרנבוך: בן גוריון היה יותר גרוע מהיטלר, באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2016
  8. ^ תשובות והנהגות חלק א' סימן תתק, עמ' תקפז-תקפט, וחלק ד' סימן שכז, עמ' תז-תי
  9. ^ תשובות והנהגות חלק ה סימן רצה, ועוד
  10. ^ פורסם בעיתונים המבשר והפלס, באתר JDN, במוסף השבועי של עיתון המודיע ובשבועון העדה[דרוש מקור: נא לספק לינק]
  11. ^ תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח, באתר בחדרי חרדים
  12. ^ נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים