רות בלוי
רות בלוי (נולדה כלוּסֵט מדלן פיריי (Lucette Madeleine Ferraille) ,שמה לפני נישואיה: רות בן דוד; 1920 – ינואר 2000, ג' בשבט תש"ס), הייתה גיורת שנודעה ביחס לשתי פרשיות שגרמו לסערה במדינת ישראל בשנות ה-60:
- כמי שסייעה בשנת 1961 בהסתרתו ובהברחתו לחוץ לארץ של הילד יוסל'ה שוחמכר.
- בנישואיה בשנת 1965 למנהיג נטורי קרתא עמרם בלוי, נישואים שעוררו תדהמה והתנגדות עזה בקהילה החרדית.
 | |
| לידה |
יוני 1920 קאלה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 2000 (בגיל 79) ג' בשבט ה'תש"ס ירושלים |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| בן או בת זוג |
עמרם בלוי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבלוי נולדה כ"מדלן לוסט פיריי" בקאלה שבצרפת, בת יחידה להורים קתוליים לא אדוקים. כשהייתה בת שלוש עברה משפחתה לפריז. התחתנה לראשונה בגיל 19 עם חייל בצבא צרפת, שהיה מבוגר ממנה בשנתיים, והתגרשה כעבור שלוש שנים. לבני הזוג נולד בן, קלוד, שמאוחר יותר התגייר איתה ושינה את שמו לאוריאל. בשנת 1943 השלימה לימודי מוסמך בהיסטוריה ובגאוגרפיה באוניברסיטת טולוז[דרוש מקור] והחלה ללמד בבית ספר תיכון. איסר הראל ואחרים כתבו שבתקופה זו שימשה כרקדנית "באחד מבתי השעשועים בפריז", אך בלוי הכחישה טענה זו[1]. במלחמת העולם השנייה שימשה כסוכנת כפולה במודיעין הצרפתי[2] והשתתפה בפעילות המאקי (המחתרת האנטי-נאצית בצרפת). אחר המלחמה למדה באוניברסיטת טולוז ובסורבון. בגיל 31 גוירה בפריז בידי הרב שמואל יעקב רובינשטיין. בתקופה זו[דרושה הבהרה] ישבה במשך חודשיים בכלא לאחר שהורשעה בפרשת מרמה בכספים אשר התגלתה בחברה שהיא ניהלה. מאוחר יותר עלתה לישראל והצטרפה לעדה החרדית בירושלים, כמה שנים לפני שפגשה את עמרם בלוי.
פרשת יוסל'ה שוחמכר
עריכה
ערך מורחב – פרשת יוסל'ה שוחמכר
פרשת יוסל'ה שוחמכר החלה בשנת 1958, כשהוריו אידה ואלתר, עולים חדשים מברית המועצות, מסרו אותו להשגחת סבו נחמן שטרקס, יהודי חרדי משכונת מאה שערים. ב-1959, משהתייצב מצבם הכלכלי, הם ביקשו להחזירו לידיהם, אבל שטרקס סירב. הוא טען כי בתו וחתנו רוצים לרדת לרוסיה ולהמיר את דתם, והודיע כי לא ייתן להם להוציא את נכדו לתרבות רעה. בית המשפט העליון הורה לסב להחזיר את יוסל'ה עד 15 בפברואר 1960, אך שטרקס התעקש ולא נשבר, גם כאשר נעצר ונכלא. יוסל'ה נעלם והוכרז כנעדר. שנתיים וחצי אחרי שנעלם, בחודש מרץ 1962, קרא ראש הממשלה דוד בן-גוריון לממונה על השב"כ ועל המוסד איסר הראל, והטיל עליו את האחריות למציאת הילד. בשלב זה יוסל'ה כבר לא היה בארץ, שכן אחרי שהעבירו אותו בין כמה מקומות מסתור, הוא הוברח במטוס לאירופה.
בן דוד, שהייתה שייכת לקהילתו של הרב איציק'ל האדמו"ר מפשעווארסק שבאנטוורפן, קיבלה עליה את ביצוע משימת ההברחה. היא ניצלה את כישוריה מימי המחתרת וזייפה במיומנות בדרכונה את רישום שמו של בנה מ-"Claude" לשם "Claudine", וכך הערימה על אנשי ביקורת הגבולות שציפו לאתר ילד שנחטף. בן דוד הפליגה לג'נובה ב-10 במאי, חזרה ארצה עם "בתה" קלודין (ילדה מרוקאית שפגשה על האניה "בדרך נס", להגדרתה), ויצאה שוב מנמל התעופה ב-21 ביוני 1960 מלווה ב"בתה" קלודין בדרך לרומא. קלודין (בפעם הזאת) לא הייתה אלא יוסל'ה, מחופש לילדה. עשרות אנשי המוסד חיפשו אחר הילד באירופה, אך לשווא.
לבסוף הגיעו דיווחים בעניין מעורבותה של בן דוד. איסר הראל הורה לבצע מעקב צמוד אחריה ובהמשך לעצור ולחקור אותה, במבצע "כירורגי" מבלי להסתבך עם השלטונות הצרפתיים. בן דוד ניסתה אז למכור את ביתה שבעיר אורליאן שעל שפת נהר הלואר. עד מהרה היא מצאה קונה: סוכן המוסד יוסף פורת (בעלה של השחקנית אורנה פורת), שהתחפש לאיש עסקים אוסטרי ששמו מר פורבר. אחרי שנפגש עם בן דוד, הציע לה פורבר שילכו לדבר עם "עורך הדין" שלו כדי לסכם את פרטי העסקה. השניים נסעו לעיירה הסמוכה, שאנטיי, לבית ששכר המוסד לצורך כך. בן דוד סירבה לשתף פעולה עם חוקריה. במקביל אותר בנה החייל אוריאל בישיבת באר יעקב, ובעזרתו הופעל לחץ על בן דוד, שנשברה בתמורה להבטחת חסינות לה ולבנה וגילתה את מקום מסתורו של יוסל'ה בברוקלין בניו יורק.
איסר הראל התרשם ממקצועיותה ב"קרב המוחות" מול אנשיו והציע לה להצטרף לשירותי הביטחון. בן דוד סירבה בשל האידאולוגיה האנטי ציונית שלה[3].
נישואיה לעמרם בלוי
עריכהלאחר סיום הפרשה, התארסה בן דוד, וכעבור זמן (ארוך מהמקובל) נישאה לבסוף, בשנת 1965, לעמרם בלוי שהיה אז כבן שבעים[4]. הנישואים לגיורת, קתולית לשעבר ובשנות הארבעים לחייה, גרמו להתנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית. תלמידיו ובניו ראו במעשה זה פחיתות כבוד למעמדו. למרות הסכמתו של האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים[5], התנגדו רבני העדה החרדית לנישואי הזוג גם מסיבה הלכתית, משום שאסור לאדם מבוגר לשאת אשה צעירה[6]. לאור זאת, הם הטילו עליו חרם. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. למרות מחאות חריפות על שהוא אינו שומע בקול בד"ץ העדה החרדית, נישאו השניים בו' באלול ה'תשכ"ה, בטקס קצר וצנוע לאחר חצות[7]. חרף גילו המבוגר של בעלה הרתה רות אך העובר לא שרד[8].
רות בלוי כתבה מספר ספרים, בהם "שומרי העיר"[9], המספר בפירוט את קורות חייה והפרשיות שהייתה מעורבת בהן.
לקריאה נוספת
עריכה- מיכאל בר-זוהר וניסים משעל, המוסד - המבצעים הגדולים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, פרק ו'
- קימי קפלן, עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017.
- 2023 ,Motti Inbari, Ruth Blau: A Life of Paradox and Purpose, Indiana University Press
קישורים חיצוניים
עריכה- קימי קפלן, "חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת": הפרשה של נישואי עמרם בלוי ורות בן-דוד, עיונים בתקומת ישראל 20 (2010)
- איל לוי, בשבילם הוא נשאר יוסל'ה, באתר nrg, 18 באוקטובר 2005
- יוסי נחמיאס, אהבה אסורה, באתר ynet, 6 בספטמבר 2007
- דניאל בלוך, נישואין נוסח מאה שערים, דבר, 23 ביולי 1965
- הספר שומרי העיר
- נח זבולוני, שיחה עם רות בן דוד, אשתו של עמרם בלוי, נערך בשנת 1993 (לא פורסם בעיתונות)
- ריאיון עם כלתה של רות בלוי, באתר "הידברות"
- ישראל שפירא, נישואי רבי עמרם בלוי והגיורת שהסעירו את הקנאים, באתר כיכר השבת, 2 ביוני 2022
רות בלוי (1920-2000), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ "נראה שר' נחום הצליח לשכנע אותם לקבל כאמת את הדיבה שהופצה עלי על ידי הש.ב. כי לפני התגיירותי הייתי רקדנית במועדון לילה וכי יש לי בת, שלא התגיירה יחד איתי". רות בלוי, שומרי העיר, ירושלים 1979, פרק יז עמוד 182.
- ^ טלי פרקש, סוכנת הגסטפו שריגלה נגד הנאצים – והפכה לרבנית בנטורי קרתא: האישה שחטפה את יוסל'ה שוחמכר, באתר ynet, 8 באוגוסט 2022
- ^ מיכאל בר זוהר ניסים משעל, פרק ו, המוסד - המבצעים הגדולים, תל אביב: ידיעות ספרים
- ^ על הפרשה ראו: קימי קפלן, ""חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת": הפרשה של נישואי עמרם בלוי ורות בן-דוד", עיונים בתקומת ישראל 20 (תש"ע 2010), עמ' 300–336
- ^ נח זבולוני, האדמו"ר מסאטמר הסיר התנגדותו לנישואי בלוי, חרות, 19 באוגוסט 1965.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ב', סעיף ט'
- ^ עמרם בלוי נשא את רות בן-דוד, דבר, 3 בספטמבר 1965
- ^ על פי ספרה שומרי העיר
- ^ תרגום עברי של הביטוי בארמית "נטורי קרתא"