אריק בנדר

עיתונאי ישראלי

אריה (אריק) בנדר (נולד ב-1952) הוא עיתונאי ישראלי, ששימש ככתב הפרלמנטרי של "מעריב".

אריק בנדר
בנדר בינואר 2014
בנדר בינואר 2014
לידה 1952 (בן 70 בערך)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מעסיק מעריב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בנדר יליד ראשון לציון, בוגר בית הספר חביב. נשוי ואב לשניים.

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1970 שובץ בחיל השריון, עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. במלחמת יום הכיפורים לחם במסגרת חטיבה 7 בקרבות עמק הבכא[1]. בוגר האוניברסיטה העברית ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה.

בין השנים 19751978 ערך את "פי האתון", ביטאון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית והפיק את תוכנית הבוקר "707" של אלכס אנסקי בגלי צה"ל. לאחר מכן שימש בתפקיד סגן דובר קרן קיימת לישראל, וכתב בעיתון "דבר" ובמוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".

בשנת 1980 החל לעבוד בעיתון "מעריב" וכיהן בשורה ארוכה של תפקידים, בין היתר ככתב עירוני של "מעריב" בירושלים, כתב לענייני בית הנשיא, כתב לענייני בתי חולים, ממלא מקום רכז כתבים במערכת העיתון בתל אביב וכתב לענייני עלייה והעם היהודי. בשנת 2001 סיקר עבור "מעריב" את ועידת דרבן הראשונה, בדרום אפריקה.

במסגרת עבודתו ככתב במוסף "7 ימים" חשף את היומנים שכתב אדולף אייכמן בכלא. ביולי 1989 חשף ב"מעריב" לראשונה את כוונת נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב להרים את מסך הברזל ולפתוח את שערי העלייה ליהודים. חשף את תיקי הק.ג.ב. של נתן שרנסקי, וכן חשף את סיפורו של גיאורג אדלשטיין, אביו הכומר של יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. בנדר היה העיתונאי המערבי הראשון שראיין את נשיא אתיופיה מלס זנאווי, לאחר הפלת משטר מנגיסטו.

משנת 1994 שימש כתב פרלמנטרי של "מעריב". כתב את המדור השבועי "הנבחרים" ב-nrg. חבר הנהלת תא הכתבים הפרלמנטריים. באוקטובר 2022 פרש לגמלאות.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתבותיו

הערות שולייםעריכה